יחידה 12: הסוציולוג בעבודתו
מבוא
- יחידה זו דנה באופן שסוציולוג עושה מחקרים
- באופן כללי זוהי הדרך שהמדע מתקדם:
- אותו תרשים זרימה בדף, זהו בעצם תרשים הזרימה מתאר את האופן שבו מדען עושה מחקר מדעי.
- תהיה מושג מיחידה 12 – 95% ויתכן שתהיה שאלה קטנה, יש את זה לעתים נדירות, אבל זה קורה.
- יש ללמוד את השאלה שהמורה נתנה, כי סביר שאם תהיה שאלה קצרה אז זה יהיה ממה שלימדה
אופק
- יחידה זאת מוקדשת לסוציולוגיה כמדע, כלומר, ננסה לבין כיצד ניתן לחקור את החברה בדרך שיטתית. מדע הינו מערכת לוגית המבססת את הידיעה על תצפיות ישירות ושיטתיות. הידע המדעי נשען על נתונים אמפיריים: מידע הניתן לאמת דרך החושים.
- בחירת נושא המחקר
- בחירת נושא המחקר זה תהליך אישי יצירתי שאין לו חוקיות קבועה. יכול להיות חוויות אישיות, או תיאוריה שנתקלו בה , או אפילו הזמנה מפורשת הכוללת תקציב מחקר של גוף ממלכתי, ציבורי או פרטי.
- אבני היסוד של מחקר סוציולוגי הן ראיית עולם בצורה סוציולוגית ושאלת שאלות
- נושאים שרוצים לחקור אותן
- מסקרנות בסיסית או משהו אחר.
אופק
- בחירת נושא המחקר הוא תהליך אישי יצירתי ללא חוקיות קבועה.
- לעומת שאר שלבי המחקר, הכפופים לסדרת דרישות קפדניות, בחירת נושא המחקר אינה כרוכה בתכתיבים ברורים.
- ניסוח שאלת המחקר
- "מדע"= מערכת לוגית המבססת את הידיעה על תצפיות ישירות ושיטתיות ונשען על נתונים אמפיריים.
- "נתונים אמפיריים"= מידע שאנו יכולים לאמת בחושינו
- כל חוקר חייב לנסח תחילה טענות ספציפיות ,השערות ולהמציא כלים שבאמצעותם ניתן לבדוק את ההשערות בדיקה אמפירית.
- על מנת שנתונים אמפירים יקדמו את המדע הם צריכים לחזק או להחליש את ההשערות.
אופק
ניסוח שאלת המחקר
- ניסוח הבעיה הכללית בה עוסק המחקר.
- יש מחקרים שמטרתם לאושש או להפריך השערות.
- מהי השערה? השערה הינה טענה לגבי קשר בין משתנים שיש לבדוק אותה.
- השערה בדרך כלל נגזרת מתוך תיאוריה מסוימת.
- כללית- מצביעה על קשר כלשהו בין שני משתנים
- ספציפית- מצביעה על כיוון הקשר אם הוא חיובי או שלילי
- בתוך הנושא יש שאלת מחקר ספציפית.
- יכו להיות שאלות פתוחות לתאר תופעה של אלימות בבית הספר
- יכול להיות שאלות ספצפיות האם יש קשר בין שאלה להכנסה
- או מחקר סיבתי האם זה נכון שככל שההשכלה עולה ההכנסה עולה
- הולכים לספרות
- מה שכתבו על הנושא הקרוב.
אופק
- את ההשערות ניתן לחלק לשני סוגים כללים-
- השערות כלליות- טענה כללית לגבי קיום של קשר בין משתנים. לדוגמא: יש קשר בין רמת השכלה למיקום מעמדי או יש קשר בין מיקום מעמדי לבין סוג הבעלות על דיור וכו'.
- השערות ספציפיות- טענות לגבי כיוון הקשר ועוצמת הקשר בין המשתנים. לדוגמא: ככל שתעלה ההשכלה כל יעלה המיקום הריבודי. או ככל שישתפר במיקום הריבודי כך תשתפר הבעלות על הדיור.
- מערך מחקר
סגנונות מחקר ושיטות לאיסוף נתונים-
- סגנון המחקר- מעין גישה כללית המשפיעה ומכוונת את כל שלבי המחקר. כלומר, בחירת תכנית פעולה המכוונת את החוקר בכל תהליך מחקרו: איסוף הנתונים, ניתוח הממצאים ופירושם.
- כלומר תכנית הקובעת את דרך ניהול המחקר
מושגי יסוד בשיטות מחקר- רק מאופק
- משתנה-
- מושג המשנה את ערכו ממקרה למקרה.
- לדוגמא: רמת ההשכלה עולה או יורדת מנחקר לנחקר.
- לכל משתנה במחקר יש לתת הגדרה אופרציונאלית-
- תיאור מדויק של הנתונים שיש למדוד כדי לייחס ערכים למשתנה.
- לדוגמא: המשתנה של מיקום ריבודי- כל חוקר צריך לפרט איך בדיוק הוא מודד את המיקום הריבודי, האם עפ"י משכורתו של אדם, האם עפ"י משאבי הדיור שבבעלותו, האם עפ"י בעלותו על הון (לפי מרקס) וכו'.
- בהתאם להשערות המחקר, ניתן לסווג את המשתנים במחקר לפי-
- משתנה בלתי תלוי- המתנה הגורם לשינוי, המסביר. לדוגמא: רמת ההשכלה.
- המשתנה התלוי- שהמתנה שחל בו השינוי, המוסבר. לדוגמא: מיקום ריבודי.
ההשערה
ככל שעולה רמת ההשכלה
↓
עולה המיקום הריבודי
מהו סגנון המחקר? מאופק
- זוהי תוכנית פעולה המכוונת את החוקר בכל תהליך מחקרו. סגנון המחקר מכתיב הן את פעולות המחקר והן את סוג המסקנות שניתן להסיק ממנו.
קיימים שלושה סוגים מרכזיים של סגנונות מחקר-
- הנסוי
- "הניסוי"= שיטת מחקר המשמשת לבדיקת קשרים סיבתיים כאשר מפקחים במידה מרבית על התנאים.
- ניסויים מיועדים בדר"כ לבדיקת השערות (טענה לגבי משתנים)
- לשים לב שהניסוי אינו שכיח במחקר הסוציולוגי.
- מאפשר לבחון את הקשר הסיבתי בין תופעות שונות כלומר אם תופעה א גרמה לתופעה ב ולהיפך.
- מערך ניסוי מבוסס על 3 שלבים:
- מדידת המשתנה התלוי בקב' הניסוי והביקורת
- חשיפת קב' הניסוי למשתנה בלתי תלוי
- מדידה חוזרת של משתנה תלוי
- ניתן לבצע ניסוי באמצעות הרבה שיטות לאיסוף נתונים כמו שאלונים ,ראיונות אישיים ועוד.
- יתרון:
- מעניק לחוקר שליטה מירבית על גורמים שיכולים להשפיע על קב' ולמצוא קשרים סיבתיים
- חסרון:
- אין מצבים חברתיים רבים שאפשר לבדוק אותם בעזרת ניסוי .
- השפעה של משהו על משהו
- לרוב עושים הפסיכולוגים
- כלומר (אופק) אפשר ליישם בסוציולוגיה רק באופן חלקי, כי איננו רוצים לחקור תופעות בתוך "תנאי מעבדה" , אלא כפי שהן ב"מציאות".
אופק- ניסוי
- זהו סגנון מחקר המאפשר לבחון קשרים סיבתיים בין תופעות (משתנים), כאשר מפקחים במידה מרבית על התנאים.
- מהו קשר סיבתי? האם תופעה א' (משתנה בלתי תלוי) היא הגורם לתופעה ב' (המשתנה התלוי).
- לדוגמא: האם רמת החרדה של הסטודנטים מן החומר הנלמד היא הגורם לציוניהם בבחינות? מציאת קשר סיבתי הינה חשובה שכן היא מאפשרת ניבוי.
שלבי הניסוי הקלאסי- אופק
- בחירת שתי קבוצות דומות ביניהן- קבוצה אחת תהיה קבוצת הניסוי והשנייה תהיה קבוצת הביקורת. החוקר יוודא שבשתי הקבוצות תהיה רמתה שווה של השקעה בלימודים.
- מדידה מקדימה של המשתנה התלוי- החוקר יעביר מבחן הישגים או שאלון לשתי הקבוצות. כל נחקר יקבל את ציונו האישי והוא יירשם אצל החוקר.
- הפעלת מניפולציה- החוקר יגיד לחברי קבוצת הניסוי שהמבחן שהם הולכים לעבור ישפיע על כל הקריירה האקדמית שלהם. החקר בפעולה זו מעלה את רמת החרדה בקבוצת הניסוי. בקבוצת הביקורת החוקר לא יגיד דבר. הוא לא ישתנה את המשתנה הבלתי תלוי בקרב קבוצת הביקורת.
- מדידה של המשתנה התלוי- בעקבות הפעלת המניפולציה של החוקר ירדו רמת הציונים בקבוצת הניסוי בשלב השני ובקבוצת הביקורת הם נשארו אותו הדבר, החוקר יכול להסיק מכך שרמת החרדה היא זו שפוגעת בציוני הסטודנטים.
קשרים בין משתנים – לא יודע לאן זה שייך- רק הניסוי הגדול כתב עליו
- מתאם הוא קשר שבו חל שינוי בשני משתנים בעת ובעונה אחת. שינוי בערכי משתנה אחד מלווה בשינוי בערכי המשתנה השני.
- קשר סיבתי מבוסס על 3 תנאים:
- קיומו של קשר סטטיסטי
- ביסוס סדר הזמנים (המב"ת מופיע לפני המ"ת)
- הפרכת הסברים חלופיים
- מתאם מזוייף- קשר נראה לעין אך כוזב בין שני משתנים (או יותר) שנגרם למעשה על ידי משתנה אחר.
- פיקוח- שיטה שבה כל המשתנים הרלוונטים מוחזקים קבוע חוץ ממשתנה אחד שאת השפעתו רוצים לבדוק.
- הסקר
- "הסקר"= שיטת המחקר שבה הנחקרים מגיבים על סדרה של נושאים באמצעות שאלון או ראיון
- זהו סגנון המחקר הנפוץ ביותר בסוציולוגיה.
- בעזרתו ניתן לעמוד על אפיונים של יחיד, מצב או קבוצה, להגדיר את שכיחותה של תופעה נידונה ולהצביע על קשר בין תופעות חברתיות שונות.
אופק
- בסגנון מחקר זה הנחקרים מגיבים על סדרה של נושים באמצעות שאלון או ריאיון.
- מטרתו העיקרית של הסקר היא לתאר תופעה מסוימת או לתאר קשר בין תופעות חברתיות.
- לדוגמא: תיאור הקשר בין רמת ההשכלה לרמת ההכנסה. עם זאת, ניתן להשתמש בסקר כדי לחשוף קשרים סיבתיים.
- יתרון:
- ניתן לאסוף מידע רב תוך זמן קצר,
- הנתונים נוחים לעיבוד סטטיסטי,
- חיסכון בזמן והוצאות
יתרונות הסקר- אופק
- היכולת למדוד משתנים ותופעות שאינן ניתנות לצפייה ישירה. לדוגמא: עמדות.
- איסוף המידע בסקר אורך זמן קצר יחסית.
- חסרון:
- המסקנות מוגבלות לשאלות ספציפיות,
- לא תמיד הנחקר אומר את האמת: כלומר לא תמיד ברור אם התשובות בסקר משקפות את האמת
- חוסר בהתאמה בין הקטגוריות המוצעות לאלו של הנחקר,
- תופעות חברתיות רבות וקבוצות שונות של נחקרים לא מתאימות כלל לבדיקה באמצעות שאלות ישירות וספציפיות (כלומר לבדיקה על ידי שאלון).
חסרון הסקר- אופק
- יש תופעות שלא ניתן לצפות עליהם בצורה ישירה.
- לדוגמא: אם החוקר מתעניין בהתנהגות קולקטיבית מסוג קהל הוא יגיע להפגנה מסוימת ואז יהיה לו קשה לעשות סגנון מחקר של סקר.
- לדוגמא: ביחידה 11 מחקרו של פרץ לגבי מידת הסובלנות הפוליטית של הציבור בישראל לגבי קבוצות שונות.
- בסקרים בודקים עמדות
- בדרך כלל עושים את זה בעזרת שאלונים
- לרוב סוציולוגים
- חקר המקרה
- התרכזות במקרה של יחיד אותו לומדים לפרטי פרטים.
- ניתן להסיק מסקנות לגבי מקרים אחרים.
- לאיסוף הנתונים ניתן להשתמש בהרבה שיטות כמו תצפית, ראיון , ניתוח מסמכים.
- יתרון:
- מאפשר חקירה מעמיקה,
- ניתן להשתמש בהרבה שיטות לאיסוף נתונים כמו תצפית משתתפת, ראיון, ניתוח מסמכים וכו'.
חסרון: - איסוף המידע אורך זמן רב יחסית,
- לא תמיד ניתן ברור באיזו מידה ניתן להחיל את המסקנות מן המקרה הנ"ל על מקרים אחרים
- הכוונה שלוקחים מקרה אחד וחוקרים אותו לעומק.
- לוקחים את הכיתה וחוקרים אותה לעומקה
- לוקחים כפר אחד דרוזי וחוקרים
- המסקנות שמגיעים הן רלוונטיות רק לתופעה הספציפית הזאת
- לרוב נבדוק התנהגויות מקרה של אנשים
- לרוב בודקים התנהגויות
- לרוב אנתרופולוגים
- השכלה והכנסה או ניתוח משני של נתונים, או ד'רך שאלונים.
חקר המקרה- אופק
- בסגנון מחקר זה מתרכז הסוציולוג במקרה ספציפי יחיד שהוא לומד לעומק.
- ניתן לעשות שימוש במגוון שיטות איסוף.
- בחירת כלי המחקר - תת פרק זה מחובר לשיטות עיקריות לאיסוף נתונים
אופק
- בשלב זה של המחקר החוקר צירך לבחור כיצד ימדוד את הערכים של המשתנים בהם הוא מתעניין.
- כלומר: עליו לתת הגדרות אופרציונאליות לכל המשתנים במחקר. למרבית המשתנים הסוציולוגיים אין דרך מדידה (הגדרה אופרציונאלית) אחת וחד משמעית.
- בחירת או בניית כלי המחקר נעשית בהתאם למטרות המחקר, השערותיו והמשתנים הכלולים בו.
- בדרך כלל יעשה שימוש בכלי מחקר בהם נעשה שימוש במחקרים קודמים. לעיתים החוקר מכין כלי מחקר ייחודי למחקרו.
קריטריונים להערכת כלי המחקר
- כשחוקר מכין מערך מחקר עליו לוודא שכלי המחקר שבאמצעותם הוא בודק את המשתנים השונים הם המתאימים לכך ולכן כלי המחקר חייב לעמוד בשני כללים:תוקף ומהימנות
- יש מספר דרכים לאסוף נתונים,
- כל כלי שלוקחים יש לבחון את התוקף שלו ואת המהימנות שלו.
אופק
- כאמור, בדרך כלל למשתנים שאותם חוקרים אין דרך מדידה אחת וחד משמעית.
- לדוגמא: ניתן למדוד מיקום ריבודי ע"י סגנון מחקר של סקר שבו החוקר מעביר לנחקר שאלון שיש בו שאלות על רמת הכנסתו ובעלות על אמצעי דיור וכך לדעת את מיקומו הריבודי בחברה.
- תוקף
- "תוקף"= מידת התאמתה של מדידה לדבר שאותו רוצים למדוד.
- כלי מחקר נחשב לתקף רק אם הוא מודד את המשתנה שהוא נועד למדוד.
- לדוגמה רוצים לבדוק את הידע של התיכוניסטים במתמטיקה ניתן לבדוק רק באמצעות מבחן במתמטיקה
אופק
- תוקף- שאלת התוקף עוסקת במידת התאמתו של כלי המדידה לתופעה חברתית אותה הוא אמור למדוד.
- כלי המדידה הוא תקף רק אם הוא מודד את המשתנה שאותו הוא נועד למדוד.
- לדוגמא: המשנה של מעמד חברתי- כלי המדידה הוא שאלה בשאלון על רמת הכנסתו של נחקר בחודש, החוקר יבדוק האם באמת המשתנה הזה תקף למדוד את המשתנה של מעמד חברתי עפ"י רמת הכנסתו של הנחקר הנ"ל.
- תוקף נראה- כלי המחקר נחשב תקף על פי השכל הישר.
- תוקף נראה- (אופק) בדיקת התוקף עפ"י השכל הישר.
- לדוגמא: צבע עיניים לא ישקף לנו את מעמדו החברתי של הנחקר.
- לעומת זאת שאלה על רמת ההכנסה תשקף לנו את מעמדו החברתי של הנחקר.
- תוקף קריטריון- החוקר יכול להשוות את הממצאים המתקבלים באמצעות כלי המחקר שלו לממצאים המתקבלים מכלי מחקר אחר הידוע כתקף.
- תוקף קריטריון- (אופק) בדיקת התוקף של כלי המדידה ע"י השוואה שלו עם כלי מדידה אחר הידוע כתקף.
- האם זה באמת עונה על מה שאמור לענות
- למשל שביעות רצון מהלימודים לא בהכרח בודקת אם הולכים להמשיך לימודים או לא עומדים להמשיך את הלימודים
- מהמנות
- "מהימנות"= מידת העקביות של המדידה .
- עד כמה זה מדויק
- הכוונה עד כמה הכלי מהימן, עד כמה הוא דומה למציאות.
- מהימנות- (אופק) שאלת המהימנות עוסקת במידת הדיוק והעקביות של כלי המדידה. כלי מדידה מהימן הוא כלי שהטעות בו היא מזערית.
- כלי מחקר חייב להיות מדוייק בזמן המדידה יש שני סוגים:
- מהימנות השחזור-מדידה באותו הכלי שוב ושוב ומקבלים תוצאות דומות
- כלי מחקר הוא בעל מהימנות שחזור גבוה אם מדידות חוזרות ונשנות באמצעותו , בתנאים שווים, מביאות לידי תוצאות דומות.
- אם נחזור שוב ושוב האם נקבל את אותם תוצאות
- האם בדיקות נוספות יראו אותם התוצאות
- מהימנות שחזור (אופק) - בבדיקת מהימנות זו אנו מבצעים מדידות חוזרות ונשנות של כלי המדידה על אותם נחקרים. אם כלי המדידה מניב אותה תוצאה שוב ושוב, נוכל להסיק כי הוא בעל מהימנות שחזור גבוהה.
- מהימנות בין אישית- חוקרים שונים בודקים נושא מסוים באמצעות אותו כלי ומקבלים תוצאות דומות.
- כלי מחקר הוא בעל מהימנות בין אישית גבוהה, אם חוקרים שונים הבודקים באמצעותו אוכלוסייה אחת מקבלים תוצאות דומות.
- אם חוקר אחר יערוך את המחקר האם יקבל את אותם תוצאות.
- מהימנות בין אישית (אופק) - בבדיקת מהימנות זו אנו נותנים לחוקרים שונים (גברים, נשים, צעירים וכו') לבחון את אותם נבחנים ע"י אותו כלי מדידה. אם החוקרים השונים יקבלו תוצאות דומות, נוכל להסיק כי כלי המדידה הוא כלי בעל מהימנות אישית גבוהה.
- כלי מחקר יכול להיות מהימן אך לא תקף אך אינו יכול להיות תקף ולא מהימן.
- מהימנות היא תנאי הכרחי לתוקף.
- החוקר שואף לבנות כלי מחקר ושיהיה מהימן ותקף
- לשים לב שהתוקף ומהימנות קשורים לכלים
- לראיון יש כלי יש מהימנות בין אישית נמוכה מאוד, כי זה מאוד קריטי מי המראיין.
- האינפורמציה שיתנו לחוקר א' שונה האינפורמציה שיתנו לב'
- לעומת זאת שאלון בדואר יש מהמימות בין אישית גבוה כי זה לא משמעותי מי שלח.
- כלי נוסף הוא תצפיות
- ולתצפית זה מהימנות בין אישית נמוכה, במיוחד מהימנות משתתפת
- מחקרי הכנה
- היכרות כללית עם שדה המחקר והסוגיה הנחקרת לפני ניסוח השערות ספציפיות.
- בחינת כלי המחקר
- בדיקת נוהל המחקר כדי להבטיח שהוא בר ביצוע ויספק נתונים שאפשר לעבד אותם.
- לפני מחקר יש מחקרי הכנה-
- קיים בתיאוריה וכמעט לא קיים במציאות.
יש 3 סוגים של מחקרי הכנה:
- מחקר גישוש
- מחקר גישוש- משמש להכרה ראשונית של נושא המחקר. ה
- תוצאה הסופית של מחקר גישוש היא סדרת השערות שייבדקו בשלב מאוחר יותר.
- לרוב עורכים תצפית במחקר גישוש, לערוך ראיונות פתוחים.
- עריכת מחקר גישוש חיונית כאשר החוקר בודק נושא בשדה מחקר הזר לו לחלוטין.
- מחקרים שבודקים את השדה שלנו. (איפה שחוקרים)
- למשל חוקרים את חב"ד אז בודקים טכנית איך להגיע, האם יש נגישות לשדה, האם יש אישור להיכנס (לבית ספר למשל)
- מבחן טרומי
- מבחן טרומי- נועד לבחון את נוהלי המחקר השונים במטרה לשנותם ולשפרם לפני עריכת המחקר המקיף.
- בודקים אם השאלון מובן לנחקרים וכו'.
- המבחן הטרומי לא מיועד לבדוק את השערות המחקר אלא רק לאמוד את יעילותם של כלי המחקר ונהליו.
- בודקים את כלי המחקר
- למשל אם עורכים שאלון אז מחלקים למספר אנשים שאלון ומבקשים שהם יביעו את דעתם.
- מחקר ניווט
- מחקר ניווט כולל את כל השלבים האמורים להתבצע במחקר המקיף.
- "הרצת" המחקר על אוכלוסייה מצומצמת.
- זוהי חזרה כללית לקראת המחקר המקיף.
- עורכים את כל המחקר בקטן בשביל לראות שזה מתנהל.
- בחירת נבדקים: אוכלוסייה או מדגם
אוכלוסיה
- חוקר הרוצה לבדוק תופעה חברתית מסוימת בקרב אוכלוסייה קטנה ומוגדרת יכול לבדוק את כל אוכלוסייה Ü הממצאים משקפים את כל האוכלוסייה
- אך בדר"כ סוציולוג חוקר תופעה חברתית מסוימת באוכלוסיה מחקר גדולה באמצעות מדגם
- האם בודקים את כל האוכלוסיה או את המדגם
- תלוי בכמות, עדיף לחקור את כל הקיבוץ אם אפשר
- אם חוקרים קיבוץ מסוים על משהו זה סוג של חקר מקרה, ואז אפשר לחקור את כל האוכלוסייה.
- אבל באוכלוסייה גדולה לוקחים מדגם.
מדגם
- "מדגם"= חלק של אוכלוסיה הנבחר על ידי חוקר כדי לייצג את כולה
- דוגמה: אם אני אכנס לכיתה ואני אראה שישה סטודנטים מנומנמים אני אסיק שההרצאה משעממת
- מדגם מייצג מקרב האוכ'. -אם המדגם יבחר בקפידה על פי כללים וטכניקות ידועות של תורת הדגימה וייצג את כל האוכלוסייה על כל גווניה יש סיכוי שהמסקנות יחולו על כלל האוכ'.
- כלומר מדגם מיצג זהו מדגם שהמסקנות שיעלו ממנו יחולו גם על כלל האוכלוסייה.
- זהו מדגם שמייצג את כל קבוצה, ביחס שלה באוכלוסיה הכללית
- כלומר אם רוצים לעשות מדגם של החברה הישראלית צריך ש 18% יהיו ערבים, 18% חרדים, ו 51% שיהיו נשים.
- מדגם לא מייצג- יש מגזרים מסוימים באוכ', ייצוג יתר או חסר ולא ניתן להסיק מסקנות לגבי כלל האוכלוסייה.
- זהו מדגם שלא מייצג את הקבוצות ביחס הישיר או הנכון באוכלוסייה
- סקר שנעשה בשנקין, או מישהו שיושב עם ספר טלפונים של תל אביב, זהו מדגם לא מייצג את האוכלוסייה בארץ כולה.
- שיטות לאיסוף נתונים ( קשור לבחירת כלי המחקר וכלים להערכתו)
- אופק: שימוש בנתונים מן המוכן (1+2)
- בשיטה זו החוקר בנתונים הקיימים כבר על מנת ללמוד תופעות חברתיות. בשיטה זו אין לחוקר מגע ישיר עם נחקריו. הוא לא מגיע למגע עם הנחקרים כדוגמת שאלון או ראיון אלא הוא חוקר מחקרים מתוך חומר שהוכן כבר עבורו, וזהו יכול להוות יתרון מאוד גדול עבור החוקר כי הוא מדלג על שלב השכנוע של הנחקר לענות על הראיון או השאלון. יתרון נוסף הוא היכולת לחקור נתונים מן העבר. מכיוון שהנתונים כבר קיימים אנו יכולים לפנות אליהם ולחקור תופעות מן העבר. החיסרון הבולט הוא שלא תמיד הנתונים הקיימים מתאימים לצורכי המחקר של החוקר.
- נתונים מחומר ארכיוני
- איסוף נתונים מחומר ארכיוני או מתעודות וממסמכים שונים הוא שיטתם העיקרית של סוציולוגים המתמקדים בחקר חברות היסטוריות או בחקר מאורעות שהתרחשו בעבר.
- החומר הארכיוני כולל, ספרים ועיתונים, רשימות, תעודות היסטוריות, יומנים, מכתבים, צוואות, ספרי זכרונות וכו'.
- החומר הארכיוני משקף את המציאות החברתית שבה הוא נוצר והסוציולוג יכול לדלות ממנו סוגים שונים של מידע.
- כתבות מהעיתון, כתבי עת וכד'.
- לוקחים את הדברים האלה ומנתחים אותם.
- נתונים מחומר ארכיוני- בשיטת איסוף זו החוקר משתמש בחומר מתועד (ספרים, עיתונים, יומנים וכו') על מנת ללמוד על ההתנהגות האנושית. הנתונים הם חומר הגלם של הסוציולוג. באמצעות ניתוח החומר המתועד ניתן ללמוד על מאורעות שהתרחשו בעבר (חקר חברות היסטוריות) וגם על חברה בת זמננו.
- ניתוח משני של נתונים קיימים
- סטטיסטיקות רשמיות ונתונים ממחקרים סוציולוגיים אחרים.
- עורכים ניתוח על נתונים קיימים שמישהו אחר אסף .
- כלומר ניתוח נוסף על נתונים שמישהו אסף
- למשל שנתון סטטיסטי ועליו עושה מחקר .
- נתוני בנק עולמי ועל זה עושים מחקר.
- ניתוח משני של נתונים קיימים- בשיטה זו החוקר מנתח גורמים רשמיים ואחרים כדי לבדוק את השערותיו. בניתוח נתונים קיימים הסוציולוג משתמש בנתונים משני סוגים-
- סטטיסטיקות רשמיות- נתונים שנאספים ע"י גורמים רשמיים כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
- נתונים ממחקרים קודמים- נתונים שנאספו ע"י חוקרים אחרים במחקרים סוציולוגים קודמים.
- שונות תצפית
- תצפית משתתף /מונחית
(פירוט רק מאופק)
- מחקרי השדה: התצפית- שיטה זו חוקרת את הנחקרים במקום בו הם חיים את חיי היום יום שלהם.
- התצפית הנפוצה ביותר היא מסוג של תצפית משתתפת- זוהי שיטה שבה החוקרים צופים באנשים באוח שיטתי ובד בבד נוטלים חלק בפעילותם השגרתית.
- היתרון של התצפית הוא
- שבתור חוקרים אנו רואים את הפעילות המתרחשת במקום ובזמן שהיא אמורה להתרחש ואנו לא צריכים לקבל מידע סלקטיבי מנחקרים אחרים.
- אנו בתור חוקרים יכולים לצפות בתצפית ולתת לה פרשנות בו במקום.
- החיסרון
- המרכזי של התצפית הוא החוקר המהווה את כלי המחקר כיוון שהוא מעורב בתהליך המחקר עצמו.
- החוקר לא יכול לאמת את הנתונים בשום דרך. הוא מדווח על התרשמותו מן המחקר לממונים עליו אבל המציאות היא תמיד בעיני המתבונן עצמו.
- ראיון
- ראיון בין אישי, לרוב ראיונות עומק, שאות פתוחות, ונותנים לשיחה לזרום
פירוט אופק
- ראיון הוא סדרת שאלות שהחוקר מציג באופן אישי לנחקריו.
- שנותנים יותר מידיי זמן לנחקר להביע את דעותיו, ה
- ראיון ייקח גם יותר הקדשה של זמן כי צריך להגיע אל הנחקר הביתה וגם גוזל כסף שמשולם למראיינים.
- שאלון
שאלות סגורות, פתוחות, שאלות חצי פתוחות.
- סגורה = אופציה
- פתוחה = הכל פתוח
- חצי – כן, לא, מדוע..
פירוט אופק
- שאלון הוא סדרה של שאלות כתובות שהחוקר מבקש מנחקריו להשיב עליהן.
- לדוגמא: שאלונים על הערכת המנחה באוניברסיטה הפתוחה.
- היתרון של השאלון הוא שניתן לחקור אוכלוסייה רחבה בזמן קצר יחסית.
- לדוגמא: הסקרים בעיתונים שנערכים זמן קצר לפני יציאתו של העיתון להדפסה ומביאים תמונת מצב עדכנית.
- החיסרון של השאלון הוא שקובעים את התשובות לנחקרים מבלי שהם יוכלו להציע משהו שונה או אחר. אין אפשרות הרחבה.
- ראיונות ושאלונים- כאמור, בסגנון המחקר של סקר משתמשים בשאלונים וראיונות כדי לאסוף את הנתונים.
- ההבדל המרכזי בין שני השיטות (ראיון ושאלונים) הוא בנוכחותו של החוקר והשפעתו על הנחקרים.
- תוצאות המחקר
- נתונים כמותניים- נתונים שאפשר למדוד אותם, לספור אותם וכו'. מעבדים אותם בחישובים סטטיסטיים ובתוכנות מחשב.
- נתונים איכותניים- התרשמויות, תצפיות ולא נתונים מספריים. נתונים אלו מעובדים בצורה שונה של פרשנות וניתוח.
- אפשר לעשות עיבודים שונים
- אם מביאים חומר מתצפיות לא מכניסים למחקר, אלא מנסים להוציא קטיגוריות יותר רחבות,
- עיבוד נתונים והסקת מסקנות
מושגים סטטיסטים בסיסים בספרות הסוציולוגית
מושגים מאופק
מתאם-
- קשר בו חל שינוי בין שני משתנים (או יותר) בעת ובעונה אחת.
- לדוגמא: מצב משפחתי ↔ רמת מחויבות לעבודה.
מתאם מזויף-
- קשר סטטיסטי כוזב בין שני משתנים (או יותר) הנגרם ע"י משתנה אחר.
- השיטה לאתר קשר מזויף היא: הפיקוח, כלומר לאתר קשר רלוונטי וקבוע מלבד המשתנה אותו אנו מבקשים למדוד.
קשר סיבתי-
- זהו קשר שבו ידוע כי שינוי במשתנה אחד (הבלתי תלוי) גורם לשינוי במשתנה אחר (תלוי). לדוגמא: ירידת הטמפרטורה תגרום לקיפאון המים.
- קשר מבוסס על שלושה אלמנטים-
- קיום מתאם מוכח.
- המשתנה הבלתי תלוי מקדים בזמן את המשתנה התלוי.
- אין ראיות לקיום משתנה שלישי האחראי למתאם המזויף.
- מקדם המתאם
- מקדם המתאם של פירסון- מדד לקשר בין משתנים,
- כלומר: זהו ערך מספרי שמציין את עוצמת הקשר בין שני משתנים שמסומן באות R שיכול לקבל ערכים בין (1-) ל- (1+).
- (1-) מציין קשר מובהק שלילי.
- (1+) מציין קשר מובהק חיובי.
- הסתברות ומובהקות
- הסתברות- הסיכוי שיש לתופעה כלשהי להתרחש.
- מובהקות- המידה שבה ניתן לייחס את התוצאות שהתקבלו למניפולציה הניסויית
- ולא לגורמים מקריים. היא מסומנת באות P והחוקר קובע באופן שרירותי מהו ערכו.
- בסוציולוגיה נהוג להשתמש ב- P של 1% וב- P של 5%. כאשר 0.01 > P
- אומר שהאפשרות שהתוצאות שקיבלנו הן מקריות קטנה מ- 1%.
- פרסום תוצאות המחקר
- פרסום תוצאות המחקר- כאן דנים בתוצאות השונות של פרסום התוצאות ומי יכול להשתמש בתוצאות אלו.
- הפירסום מהווה את הבסיס למחקר הבא.
- ערכים ומחקר סוציולוגי
- השפעת הערכים בשלבי המחקר השונים
- ערכיו של החוקר עשויים להשפיע בכל אחד משלבים המחקר. ערכיו של החוקר עשויים להשפיע על בחירת הנושא למחקר, על אופן איסוף הנתונים ועל דיווח ממ
- בחירת נושא המחקר- מוסכם כי לשיקוליו האישיים של החוקר יש השפעה לגיטימית.
- איסוף הנתונים- חובה על החוקר להישען על הקריטריונים המקובלים בקהילה המדעית. בפועל- קשה לקיים תנאי זה במלואו בחלק משיטות איסוף הנתונים.
- אתיקה מקצועית" דילמות מוסריות במחקר הסוציולוגי
- היחס בין חוקר לנחקר
- היחס בין החוקר לחברה הרחבה
- ערכים ומחקר סוציולוגי: שתי סוגיות מחקר
- דוגמא להשפעת השקפת עולמו של הסוציולוג על מחקרו: חלוקת העוצמה בחברה האמריקאית
- דוגמא להשפעת הקשר בין החוקר לנחקר: החכם ואזאנה
- הסוציולוגיה כעיסוק יישומי
- סיום היחידה
14
