שיטות מחקר א: דגימה - חלקים משיעורים 2-3

דגימה

(חלקים משיעורים 2,3)

(דגימה זהו נושא פחות חשוב בקורס)

ההבחנה שאנחנו עושים זה בין דגימה הסתברותית לבין דגימה לא הסתברותית.

דגימה לא הסתברותית:

בדגימה לא הסתברותית המדגם לא מייצג את כלל האוכלוסייה, ולכן יש בעיות (עלולות להיווצר בעיות) בתקפות הממצאים.

דוגמא לדגימה לא הסתברותית זה מדגם כדור השלג

א. מדגם כדור השלג

דוגמא למדגם כדור השלג זה חבר מביא חבר: חבר מזמין את החברים שלו למדגם שמביאים חברים שלהם.

יש פה בעיה ייצוגית מכיוון שיכול להיות שבגלל שכולם חברים הם לא מייצגים את כלל האוכלוסייה ולכן יש לי בעיה להסיק מסקנות תקפות.

ב. שיטת המכסה

במצב שבו צריך לראיין למשל 30 אנשים מעיר מסוימת, ואז המראיין, שאין עליו הגבלות, הולך לקניון בשעת בוקר. הבעיה היא שהמדגם לא מייצג. היתרון שזה חיסכון של כסף וזמן.

דגימה הסתברותית

דגימה הסתברותית זוהי דגימה שהמדגם מייצג את האוכלוסייה ולצורך דגימה הסתברותית יש צורך במסגרת דגימה.

הכוונה שקיים סיכוי ידוע מראש לכל פריט מהאוכלוסייה להיבחר למדגם, כשהסיכוי נע בין אפס לאחת (לא כולל את הקצוות אפס, ואחת)

כאשר כדי לדעת את הסיכוי חייבת להיות לי מסגרת דגימה.

מסגרת דגימה:

זה רשימה של כל הפריטים באוכלוסייה.

יש 4 סוגי דגימה הסתברותית

כולם מייצגים את האוכלוסייה

1. דגימה מקרית (=מקרית פשוטה)

2. דגימה שיטתית

3. דגימת שכבות

4. דגימה אשכולות (פחות חשוב)

1. דגימה מקרית פשוטה

פירושה שקיים סיכוי שווה (גם ידוע) לכל פריט מהאוכלוסייה להיבחר למדגם

* (אפשר להשלים מהספר)

2. דגימה שיטתית

בדגימה שיטתית יש לבדוק את יחס הדגימה

יחס הדגימה

זהו היחס בין גודל המדגם לגודל האוכלוסייה.

למשל: אם מדגם אוכלוסייה שווה 10000 , ודוגמים 100 אנשים. אז יחס הדגימה הוא 100/10000 שווה ל 1/100

אחרי שיודעים את יחס הדגימה אז מתוך יחס הדגימה הראשון (בדוגמה שלנו 1/100) דוגמים באופן מקרי פריט אחד שהוא הפריט הראשון במדגם, בהמשך מתקדמים לפי יחס הדגימה (בדוגמא שלנו קופצים במאה)

דוגמא

נניח שיחס הדגימה הוא 1/100

נדגום באופן מקרי פריט אחד למשל פריט 17

הפריט השני שנדגום הוא פריט: 117

הפריט השלישי שנדגום הוא פריט 217

317

וכד'..

כלומר מוסיפים בכל פעם את יחס הדגימה

לסיכום ההסבר: דוגמים מקרית את הפריט הראשון ואז באופן שיטתי מתקדמים לפי יחס הדגימה.

הבעיה בדגימה השיטתית

המדגם יכול להיות מוטה בשני מקרים (כלומר לא מייצג את האוכלוסייה):

1. הרשימה מסודרת בסדר כלשהו, כשהסדר הזה רלוונטי למשתנה הנחקר

למשל, אם רוצים לבדוק 1000 איש מתעשיית ההיטק ורוצים לדעת מה גובה השכר, אבל הרשימה שלהם היא עם פי ותק.

מספר פריט ותק

17. 99

117. 199

118. 299

בהנחה שיש קשר בין ותק לבין שכר הממוצע, אז זה יהיה מדגם שלא מייצג את כלל האוכלוסייה. והוא יהיה תלוי במספר הראשון שנחקר

כלומר התוצאה היא לא מקרית כי הותק הוא כן רלוונטי לשכר.

ולכן, במקרה זה אם הרשימה ממוינת בסדר מסוים לא נבצע דגימה שיטתית.

2. הרשימה היא רשימה מחזורית

למשל:

ראשון

שני

.

.

.

שבת

ראשון

.

.

שבת

.

.

או חודשים, ימים, שעות וכד'

הבעיה תתרחש אם יש יחס חפיפה בין יחס הדגימה למחזוריות, במקרה זה נדגום כל פעם את אותו יום בשבוע (שעה, חודש) ואז יש בעיה כי זה לא מייצג את שאר הפריטים באוכלוסייה.

• אם אין חפיפה אז אין בעיה כי אז יש ייצוג של כל הימים

למשל עבור סידור בחודשים

מספר פריט חודש בשנה

1

.

13. 12

1

.

24 12

אם היחס לא מחזורי, למשל 11 אז יהיה ייצוג לכל החודשים בשנה

3. דגימת שכבות

(משתנה רקע= מצב סוציו אקונומי, גיל, השכלה, מוצא, מין..)

כאשר ידוע שיש משתנה שהוא משתנה רקע (לא הכרחי שיהיה משתנה רקע, אך בדרך כלל), ואני יודע שהמשתנה הזה הוא רלוונטי למשתנה הנחקר, וכמו כן יש מידע לגבי האחוזים שקיימים באוכלוסייה מכל שכבה אז כדאי:

לחלק את האוכלוסייה לשכבות

דוגמא:

נתון שבאוכלוסייה לגבי מצב כלכלי

מצב כלכלי דגימת שכבות פרופורציונית (נניח שניקח 100)

נמוך: 40% 40

בינוני: 50% 50

גבוה: 10% 10

ואז נבצע דגימת שכבות פרופורציונלית.

כלומר נדגום את כל האנשים במדגם על פי הייצוג היחסי שלהם (כמו בדוגמא)

וכך אנחנו מוודאות שיש התאמה בין היצוג במדגם לבין היצוג באוכלוסייה, וכך מקטינים את טענות הדגימה.

• ככל שמשתנה הרקע של השכבות הוא במתאם יותר גבוהה עם המשתנה הנחקר כך יש פחות טעות דגימה. (כלומר ככל שמשתנה הרקע יותר רלוונטי כך עושים פחות טעות דגימה)

4. דגימת אשכולות

נחלק את האשכולות למספר אשכולות באופן מקרי (החלוקה היא מקרית)

כאשר כל אשכול מכיל קבוצה של פריטים ואז, אחרי החלוקה לאשכולות, אני דוגם באופן מקרי אחד מבין האשכולות,

ואז, כל הפריטים שמופיעים תחת האשכול שנבחר- נדגמים

דגימת אשכולות יכולה, למשל, להיות לפי חלוקה גאוגרפית

השוואה בין דגימת אשכולות לדגימת שכבות

בדגימת אשכולות

• שאיפת החוקר היא שלא יהיה הבדל בין אשכול לאשכול,

• בתוך כל אשכול יהיה ייצוג לכלל האוכלוסייה

כלומר בין האשכולות צריך להיות שונות קטנה כלל האפשר, אבל השונות בתוך האשכול צריכה להיות גדולה (בהתאם לאוכלוסייה)

בדגימת שכבות

• המדגם בתוך כל שכבה הוא הומוגוני (פחות או יותר)

• יש הבדל בין השכבות

ההנחה היא שקיים הבדל בין שיכבה לשכבה אך בתוך כל שיכבה השונות קטנה.

שאלה 5 עמוד 2

א)

יש להשתמש בדגימת שכבות.

צריך 200 אנשים למדגם

גברים (= משתנה מין=) נשים

120 80

20% קצינים 80% חוגרים 20% קצינים 80% חוגרים

=24 קצינים 96 חוגרים 16 קצינות 64 חוגרים

אם היינו מתחילים בדרגה בהתחלה, ובמין בסוף אז היינו מקבלים את אותם מספרים

* כתוב שאין קשר בין המין לדרגה, כלומר אין הבדלים בין הקבוצות (גברים נשים לבין דרגה). כלומר עבור ערך במין יש בדיוק את אותו ייצוג הדרגות (= אין קשר)

ב)

יש להשתמש בדגימת שכבות

200

20% קצינים 80% חוגרים

40 קצינים וקצינות 160 חוגרים וחוגרות

עשינו חלוקה רק לפי דרגה, כי אין קשר למין. כי זה לא משתנה. אם יפלו רק גברים או רק נשים, במדגם אין הבדל, כי נתון שאין הבדל בין גברים לשנים. ובכל מקרה יהיה עדיין ייצוג לאוכלוסייה.

• עושים דגימת שכבות, משתנים רלוונטיים

שאלה 6 עמוד 3

א

בשני המיקרים: דגימה שיטתית, יחס הדגימה הוא 1:10 (כל אישה עשירית, כל יום עשירי)

ב

רופא א': כל אישה עשירית

• יהיה לפי סדר הלידה. סדר הלידה לא רלוונטי לרמת הדיכאון

• (אין סיבה להניח שהרשימה היתה מסודרת כך שהיא רלוונטית לשני המשתנים שנחקרו, ולכןן אין סיבה להניחה שתיווצר הטיה ברשימה זו)

רופא ב: כל יום עשירי

• אצל רופא ב' הרשימה היא רשימה מחזורית והיה עלול להיווצר הטיה אם יחס הדגימה היה חושף ליחס המחזוריות (1:10 , 1:7), אבל במקרה שלנו לא קיימת חפיפה

• ולכן גם במקרה זה לא תיווצר הטיה, וזאת כיוון שידגמו כל ימות השבוע ולכן יהיה ייצוג לכלל הימים.

ג

• החוקר מדד את שני המשתנים במחקר ולכן מערץ המחקר הוא מתאמי

ד

• זוהי דגימה לא הסתברותית0 מדגם כדור השלג, וכך יכולה להיווצר הטיה

• כן, יש בעיה כיוון שהעונים באים מאותה שיכבה של האוכלוסייה ויכול להיות שתהיה בעיה של ייצוגיות

סיכום:

שיטות מחקר א: סיכום מושגי יסוד בחקירה מדעית - ב

שיטות מחקר א: מושגי יסוד בחקירה מדעית א - יחידה 1

שיטות מחקר א: שיעור 2 יחידה 1-2

נערך בתאריך 24.2.03

במערך מחקר מתאמי: אנו מודדים את המשתנה התלוי והבלתי תלוי. כאשר המטרה שלנו לחשב קשר (מתאם) בין שני המשתנים.

במערך מחקר ניסויי: אנו עושים מניפולציה, כלומר יוצרים את הערכים של המשתנה הבלתי תלוי (מודדים אותו) ומודדים את המשתנה התלוי

המטרה היא:

• לבדוק קשר בין שני המשתנים

• להסיק הסקה סיבתית.

כלומר המטרה במערך מחקר ניסויי להסיק (או לא) שהמשתנה הבלתי תלוי (מב"ת) גרם/ השפיע, על היווצרות המשתנה התלוי.

לצורך הסקה סיבתית יש צורך שיתקימו 3 תנאים (בהמשך אפרט), התנאים האלה מתקימים במערך מחקר ניסויי ולא מתקיימים במחקר מתאמי.

שלושת התנאים להסקה סיבתית : A (מב"ת) B (מ"ת)

1. נמצא קשר סטטיסטי בין שני המשתנים {זהו תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק}

2. קדימות בזמן: A= מב"ת צריך להיווצר לפני התוצאה B = מ"ת

3. הפרכת הסברים חלופיים: לא נוכל למצוא סיבה אחרת להבדלים שהתקבלו במשתנה התלוי

במערך מחקר ניסויי מפריכים הסברים חלופים על ידי כך שיוצרים מצב שבו ההבדל היחידי שקיים בין קבוצות הניסוי הוא המשתנה הבלתי תלוי, ולכן

אם התקבלו הבדלים במשתנה התלוי הם היו חייבים לנבוע מהמשתנה הבלתי תלוי

קשרים בין A לבין B

הגדרת קשר (מתאם)

קשר (מתאם) אומר שידיעה על ערך של משתנה אחד נותנת אינפורמציה לגבי הערך במשתנה השני ולכן כאשר ערך של משתנה אחד משתנה (כלומר משנה את הערכים שלו: עולה / יורד) אזי הערך במשתנה השני אף הוא משתנה.

* לא משנה האם מדובר קשר חיובי או שלילי

אם נאמר ששני ערכים שונים של אותו משתנה מקבלים את אותו ערך במשתנה השני אזי המסקנה שלא קיים קשר בין 2 המשתנים.

דוגמא

גברים ונשים אינטליגנטיים באותה מידה

מכך אפשר להבין שאין מתאם בין מין לבין אינטליגנציה.

במערך מחקר מתאמי, כאשר נמצא קשר בין (A,B) ניתן להסביר את הקשר הזה בעזרת חמש סכמות.

ישנם 5 סכימות לתאור קשר

1. קשר ישיר: A B

2. קשר ישיר: B A

3. קשר מתווך: A C B

(C הוא משתנה מתווך)

4. קשר מזויף: C A

B

(C גורם ל A וC גורם גם לB )

קשר מזויף מדבר על מצב שלא קיים קשר אמיתי בין A לבין B אלא ששניהם מושפעים על ידי משתנה שלישי

איך בודקים קשר מזוייף

ההתיחסות היא שאלה 2 סעיף אחד בחוברת עבודה

ניקח C קבוע (למשל רק מופנמים)

וניבחן האם יש קשר בין מעורבות חברתית(A ) להשגים לימודים ( B )

אם נמצא קשר בין A לבין B אז נגיד שהקשר לא מושפע על ידי C

אם לא נמצא קשר בין A לבין B נגיד (וקודם מצאנו) נגיד שהקשר שבין A לבין B זהו קשר מזויף.

5. קשר מותנה

A B בתנאי C

C הוא קבוע

כלומר בתנאי אחר הקשר בין A ו B לא מתקיים

* ישנו מצב של שילוב בין הסכמות, למשל קשר מתווך מזויף, קשר מותנה מזויף וכד'.

שאלה מספר 2 עמוד 2 מחוברת העבודה

A = רמת מעורבות חברתית

B= רמת השגים לימודיים

(כשאומרים באופן סכמתי הכוונה היא לפי הסכמות שתארתי קודם לכן)

* לבדוק בכל טענה האם הצרף משתנה נוסף, ואם כן אז יש צורך להגדירו.

א)

C = מידת המופנמות (אפשר גם מופנם/ לא מופנם)

C A

B

זהו מצב של קשר מזויף בין A לבין B

בסעיף על הקשר המזויף (קודם לכן) כתבתי איך אפשר להבחין בין קשר אמיתי לקשר מזויף.

ב)

C= רמת השכלה של ההורים (משתנה)

C A

B

ג)

C = כיתות נמוכות (=קבוע)

D = מידת מקובלות חברתית

* שינויים בנוסח הם משמעותים

כשיש שינוי בנוסח אז לא מדובר באותו משתנה.

• יש הבדל בין מקובלות חברתית לבין מעורבות חברתית

• דימוי עצמי שונה מערך עצמי

• דכדוך שונה מדיכאון (הופיע המבחן הקודם)

B D A בתנאי C

זהו קשר מותנה מתווך

ד)

C = אופן הלימוד (לבד, עם חבר), (או למידה עם חבר כן, לא)

A C B

זהו קשר מתווך

ה)

(מחכ"ל = מעמד חברתי כלכלי)

C = ממכ"ל

D = רמת מופנמות

C D A

B

זהו קשר מזויף מתווך.

ן)

C D A

B

זהו קשר מזויף

(זהו אינו קשר מתווך מזויף)

שאלה 3 עמוד 1

A = סוג ההתנסות לפני נהיגה (חיובית/ שלילית)

B =רמת תוקפנות

משתנה תיאורטי: רמת תוקפנות

משתנה תצפיתי: האופן שבדקתי את רמת התוקפנות

A B

א)

C = רמת מוסחות

A C B

1.

אין קשר סטטיסטי בין A ן B , קשר הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית, ניתן להסיק ש A לא משפיע על C. בכתיבה מדעית A * C

לפיכך הממצא לא תומך בטענה

2.

A C B

(החוקר הפך את כיוון הקשר, אך לנו זה לא משנה, כלומר לא משנה האם סוג הקשר חיובי או שלילי).

ב)

A B בתנאי C (גברים)

שאלה 7 עמוד 3

א.

עבור: חוקר א', חוקר ב', חוקר ג' (משותף לשלושת החוקרים):

מב"ת תיאורטי: מצב רוח נתון של האדם

מ"ת תיאורטי: מידת מוכנות להושיט עזרה

ב.

חוקר א

מב"ת תצפיתי: הציון בשאלון מצב רוח

ערכיו: 1 (רע) עד 15 (טוב)

מ"ת תצפיתי: משך הזמן מרגע שמיעת ההקלטה ועד לפתיחת הדלת הסמוכה

ערכיו: מאפס שניות ועד בכלל

חוקר ב

מב"ת תצפיתי: הציון בשאלון מצב רוח

ערכיו: 1-5 רע

6-10 ניטראלי

11-15 טוב

מ"ת תצפיתי: משך הזמן מרגע שמיעת ההקלטה ועד לפתיחת הדלת הסמוכה

ערכיו: מאפס שניות ועד בכלל

(כמו חוקר א')

חוקר ג'

מב"ת תצפיתי: השמעת סיפורים שנבדלים במצב רוח שהם יוצרים

ערכיו: סיפור שמח= מצב רוח טוב

סיפור ניטרלי= מצב רוח נטרלי

סיפור עצוב = מצב רוח עצוב

מ"ת תצפיתי: משך הזמן מרגע שמיעת ההקלטה ועד לפתיחת הדלת הסמוכה

ערכיו: מאפס שניות ועד בכלל

(כמו חוקר א' וחוקר ב')

ג.

מערך מתאם ניסוי או מערך מחקר ניסויי.

ההבדל ביניהם זה מה שהוא עושה למשתנה הבלתי תלוי, כלומר האם הוא מדד אותו או יצר את ערכיו.

חוקר א'

מדד את המשתנה הבלתי תלוי= מערך מחקר מתאמי

חוקר ב': מדד משתנה בלתי תלוי= מערך מחקר מתאמי

חוקר ג': יצר 3 ערכים למשתנה הבלתי תלוי= מערך מחקר ניסויי

ד.

הגדרה אופרציונלית= הגדרה תצפיתית.

חוקר א'

שאלון מדד רוח= הגדרה אופרציונלית נמדדת

משך זמן פתיחת הדלת= הגדרה אופרציונלית נמדדת

חוקר ב'

שאלון מצב רוח= הגדרה אופרציונלית נמדדת

משך זמן פתיחת הדלת= הגדרה אופרציונלית נמדדת

חוקר ג'

השמעת סיפורים שנבדלים במצב רוח שהם יוצרים= הגדרה אופרציונלית ניסויית

משך זמן פתיחת הדלת= הגדרה אופרציונלית נמדדת

• תמיד, בכל מערך מחקר, משתנה תלוי הוא בעל הגדרה אופרציונלית נמדדת

• משתנה תלוי יכול להיות בעל הגדרה אופרציונלית נמדדת או ניסוית.

ה'

החוקר ערך מערך מחקר מתאים, וכיוון שנמצאו ערכים מובהקים בין הקבוצות אזי ניתן לאמר שקיים קשר (=מתאם) בין מצב רוח למידת המוכנות להושיט עזרה

אולם, קשר הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק להסקה סיבתית, ולכן החוקר לא יכול להסיק שמצב רוח השפיע על המוכנות להושיט עזרה כיוון שבמערך מחקר מתאמי לא מפריכים הסברים חלופיים.

ו'

חוקר ג' חילק מקרית את 30 הנבדקים ל 3 קבוצות.

בזה שהוא חילק מקרית הוא מוודא שבתחילת הניסוי אין הבדלים ביניהם (גברים-נשים, וכד'..)

כלומר בגלל שהוא חילק מקרית בתחילת הניסוי הוא מוודא שאין הבדלים בין הקבוצות.

אחר כך הוא יצר הבדל רק במשתנה הבלתי תלוי

ולכן אם יתקבלו הבדלים במשתנה התלוי אז ניתן להסיק סיבתיות, כי הם יכלו לנבוע אך ורק מהמשתנה הבלתי תלוי.

אבל..

חוקר ג' לא מצא הבדלים בין הקבוצות:

חוקר ג' מצא שאין הבדלים בין הקבוצות ואם אין הבדלים בין הקבוצות אפשר להסיק שאין קשר סיבתי (מתאם) בין מצב רוח להושטת עזרה. ומכיוון שקשר הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית אז

אם אין קשר אז בהכרח אין סיבתיות.

המסקנה של חוקר ג' צריכה להיות שמצב רוח לא משפיע על מידת מוכנות להושיט עזרה

ולפיכך

המסקנה בסעיף ו' אינה נכונה

(המשך השיעור היה על נושא דגימה (העברתי לקובץ שעוסק בדגימה בלבד)

שיטות מחקר שיעור 1 יחידה 1-2- מפגש 1

נערך בתאריך 17.2.03

הסבר מדעי מחייב שיתקימו 2 דרישות:

א. דרישת הבחינות

ב. דרישת הרלוונטיות

כל הסבר עוסק בקשר בין 2 משתנים

על מנת שההסבר יהיה מדעי, הוא חייב לעמוד ב 2 הדרישות הללו

א. דרישת הבחינות

ניתן יהיה לבדוק אמפירית (לתצפת, למדוד, לכמת) את המשתנים בטענה ולחקור אולתם.

כלומר ניתן יהיה להציע ניסוי על מנת לבדוק את הטענה.

בקורס זה נצא מתוך ההנחה שכל תכונות אישיות ניתנת למדידה.

* התיאוריה של פרויד לא מדעית וזאת בגלל שחקירת תת המודע לא עומדת בדרישת הבחינות

ב. דרישת הרלוונטיות

הטענה חייבת להיות מנוסחת בקשר בין 2 משתנים. ולכן חייבת להיות תמיד קבוצת השוואה על מנת שנוכל לחשב קשר סטטסטי (מתאם) בין 2 משתנים.

דוגמא לטענה שלא עומדת בדרישת הרלוונטיות

הטענה שילדים יפים הם חברותיים זוהי לא טענה מדעית כי היא לא עומדת בדרישת הרלוונטיות.

היא לא עומדת בדרישת הרלוונטיות בגלל שאין כאן התיחסות לקבוצת השוואה

כלומר חסר בטענה זו ביחס למה?

* כל עוד לא מצוין מפורשות בטענה ביחס למה, הטענה לא תחשב למדעית.

ניסוח מדעי:

• ילדים יפים הם חברותיים יותר מילדים לא יפים

• ככל שהילדים הם יפים יותר כך הם חברותיים יותר.

כלומר:

הסבר מדעי עוסק בקשר בין 2 משתנים לפחות.

1. משתנה בלתי תלוי (מב"ת) : זהו המשתנה המסביר= הסיבה= הגורם

2. משתנה תלוי: זוהי התוצאה

מבחינים בין משתנה לבין קבוע

• קבוע: כל ממד בעל ערך אחד ששונותו היא אפס. כלומר הוא לעולם לא משתנה

• משתנה: כל מדד שיש לו יותר מערך אחד.

אנחנו צריכים להגדיר משתנים כמשתנים, דרך תכונות:

סוג

מידה

כמה

כלומר משתנה יכול להשתנות.

הערכים של המשתנה זה ערכים שמצוינים בטענה: יפים/ לא יפים.

הערך של המשנה הוא קבוע (יפה/ לא יפה).

מין= משתנה

זכר = קבוע

נקבה= קבוע

דוגמא

טענה: הצלחה נגרמת על ידי השקעה

סיבה: השקעה= משתנה בלתי תלוי (מב"ת)

תוצאה: הצלחה= משתנה תלוי

תרגול: איך להגדיר משתנים (תלוי, לא תלוי), ערכיהם, דרישת הבחינות, הרלוונטיות, וטענה מדעית.

שאלה 1 עמוד 1 בחוברת עבודה

משתנה בלתי תלוי	ערכיו	משתנה תלוי	ערכיו * לא חייבים למלא	בחינות	רלוונטיות	הסבר מדעי
א. מידת הדמיון בין האנשים	דומים/ לא דומים	רמת המשיכה בין האנשים	מושך/ לא מושך	עונה לדרישת הבחינות	עונה לדרישת הרלוונטיות	זהו הסבר מדעי
ב. התואר האקדמאי של ההורים	ילדים פרופסורים= ערך אחד= קבוע * העובדה שזה קבוע פוגעת באפשרות להסבר מדעי	רמת אינטגלנציה	איטלגנטים	עונה	לא עומדת בדרישת הרלוונטיות. וזאת בגלל שמדובר בקבוע ולא בקשר בין משתנים אזי לא קיימת קבוצת השוואה ולכן לא ניתן לחשב מתאים סטטיסטי	זהו לא הסבר מדעי
ג. רמת הלחץ	גבוהה/ נמוכה	איכות ההחלטה	טובה/ לא טובה	עונה	עונה: רמת לחץ (גבוה, נמוך) איכות החלטה (טובה, לא טובה)	הסבר מדעי
ד. מידת קיום מצוות	מקיים מצוות= ערך אחד= קבוע	מידת השכר בעולם הבא	קבלת שכר	לא עונה	לא עונה	לא מדעי
ה. מין ההורה	נשים/ גברים	משך זמן הבילוי עם הילדים	מ 0 שעות ועד בכלל * הערה בסוף	עונה	עונה	עונה
כוכב המוצא של היצור	כוכב לכת אחר/ כדור הארץ	רמת אינטלגנציה	יותר/ פחות	לא עונה	עונה	לא מדעי
ז. מידת החום	מנמוך עד גבוהה	נטיה להתרגז	נוטה/ לא נוטה	עונה	עונה	עונה
ח. מידת האמונה בקיום של שדים	מאמינים= ערך קבוע	מידת השכלה	לא משכילים	עונה	לא עונה	לא עונה

* זמן: אפס עד בכלל

רמת תיאורטית/ רמה תצפיתית

מבחינים עבור כל משתנה (תלוי, בלתי תלוי)

רמה תיאורטית: זהו השם של המשתנה

רמה תצפיתית, הגדרה תצפיתית= הגדרה אופרציונלית (משתנה כמותי): זהו האופן שבו אני בודק או מודד את המשתנה

דוגמאות

גיל

רמה תיאורטית: גיל

רמה תצפיתי: מספר השנים מרגע שהאדם נולד.

רמה תצפיתית זהו תיאור האופן שדרכו אני בודק את המשתנה (את הרמה התיאורטית).

גיל:

רמה תיאורטית: גיל

רמה תצפיתית: מספר הקמטים שיש לאדם בפניו

חרדה

רמה תיאורטית: רמת חרדה

רמה תצפיתית: קצב פעימות הלב בדקה

או לחץ הדם של האדם

או ציון בשאלון המודד חרדה

* מבחינתנו בקורס זה לכל תכונה יש שאלון המודד חרדה

ככל שהשתנה התיאורטי מופשט י ותר כך קשר יותר להגיד אותו תצפיתית, כלומר

ככל שהמשתנה מופשט יותר מידת ההלימה בין הרמה התיאורטית לרמה התצפיתית קטנה

דוגמאות:

רמת תיאורטית: מידת ההשקעה

רמה תצפיתית א': מספר הממנים שהוגשו

רמה תצפיתית ב': מספר השיעורים שנוכחו

רמה תצפיתית ג': מספר השעות בשבוע שהאדם מקדיש לקריאת החומר הלימודי (זוהי הרמה התצפיתית הטובה ביותר).

* מידת החפיפה בין הרמה התיאורטית לרמה התצפיתית לא מושלמת (פרט לגיל, משקל וכד')

ישנם שני סוגים להגדרה תצפיתית (=הגדרה אופרציונלית)

1. הגדרה אופרציונלית נימדדת

2. הגדרה אופרציונלית ניסויית.

א. הגדרה אופרציונלית נימדדת

הכוונה לתיאור של האופן שבו החוקר מדד את המשתנה התיאורטי.

כלומר הנבדקים הגיעו לניסוי עם הערכים האלה והחוקר בודק רק מצב נתון

ב. הגדרה אופרציונלית ניסויית

תיאור האופן שבו החוקר יוצר את הערכים של המשתנה.

כלומר, החוקר עשה מניפולציה, זהו תיאור התפעול של הניסוי.

דוגמא מסבירה

הגדרה אופרציונלית נימדדת: קצב פעילות הלב בדקה

הגדרה אופרציונלית ניסויית:

נניח שבודקים רמת חרדה. ואומרים שיתנו או לא יתנו שוק חשמלי במקרה של ביצוע לקוי של מטלה.

כלומר יצרנו 2 ערכים בחרדה: גבוהה/ נמוך

מכיוון שהחוקר יצר את זה אז קוראים לזה הגדרה אופרציונלית ניסויית.

מבחינים בין 2 סוגים של מערכי מחקר במדעי החברה

1. מערך מחקר ניסויי

2. מערך מחקר מתאמי

מה שקובע את סוג המחקר זה סוג ההגדרה האופרציונלית של המשתנה הבלתי תלוי.

מערך מחקר ניסויי

אם המשתנה הבלתי תלוי הוא ניסויי אז מערך המחקר הוא ניסויי

מערך מחקר מתאמי

אם המשתנה הבלתי תלוי הוא נמדד אז מערך המחקר הוא מתאמי.

* ההגדרה האופרציונלית של המשתנה התלוי היא תמיד נימדדת (גם במערך מחקר ניסויי וגם במערך מחקר מתאמי), וזאת בגלל שאת התוצאה תמיד מודדים.

משתנה ייחוס

ישנם משתנים שנקראים משתני יחוס.

אילו הם משתנים שהחוקר לא יכול לתפעל אותם אלא רק למדוד אותם כיוון שהשונות שלהם ידועה מראש ולא ניתנת לשינוי על ידי החוקר.

למשל:

מין

צבע עיניים

מוצא

גיל

* אם במערך המחקר המשתנה הבלתי תלוי הוא משתנה ייחוס, (דבר שאומר שהמשתנה הבלתי תלוי הוא בהכרח עם הגדרה אופרציונלית נמדדת), ולכן סוג מערך המחקר חייב להיות מערך מחקר מתאמי.

תרגול מערך ניסוי (ניסוי מתאמי), משתנה, קבוע, קריטריון הרלוונטיות

שאלה 4 עמוד 2 מחוברת עבודה

חוקר א

חוקר א	מב"ת= משתנה בלתי תלוי	מ"ת= משתנה תלוי
רמה תיאורטית	צבע שער= משתנה ייחוס	מידת חמות המזג
רמה תצפיתית	ג'ינג'ים= ערך אחד בלבד= קבוע	שאלון סף תסכול ערכים: 1-5

עבור חוקר א, זוהי הגדרה אופרציונלית נימדדת כי המשתנה הבלתי תלוי הוא משתנה ייחוסי

תשובות עבור חוקר א'

א. זהו מחקר מתאמי: המשתנה הבלתי תלוי הוא נימדד (ההגדרה אופרציונלית, ובהכרח נימדדת)

* המשתנה הבלתי תלוי הוא זה שקובע מערך מחקר מתאמי

ב.

קבוע= גי'נגי'ם.

משתנה = חמות מזג (שאלון סף תסכול)

ג.

לא עומד בקריטריון הרלוונטיות

מכיוון שמדובר במשתנה מול קבוע ולא קיימת קבוצת השוואה אז לא ניתן להבחין (לחשב) קשר סטטיסטי בין 2 משתנים ולכן זה לא עומד בקריטריון הרלוונטיות

ד.

ניקח עוד 50 לא ג'ינגים וגם להם נעביר שאלון סף תסכול, ואז אני אשווה בין 2 הקבוצות.

חוקר ב

חוקר ב	מב"ת= משתנה בלתי תלוי	מ"ת= משתנה תלוי
רמה תיאורטית	רמת מוטיבציה	איכות ביצוע המטלה
רמה תצפיתית	קיום הבטחה לפרסים, טיסה לחו"ל (בשביל ליצור מוטיבציה)- ביצוע טוב של המטלה= ערך אחד= קבוע	מספר התשובות הנכונות במבחן בחשבון. ערכים 0-10

עבור חוקר ב' זוהי הגדרה אופרציונלית ניסויית.

תשובות עבור חוקר ב

א. זהו מערך מחקר ניסוי

החוקר למעשה יצר את הערך של המשתנה הבלתי תלוי ולא מדד אותו

כלומר הוא השתמש בהגדרה אופרציונלית ניסויית למשתנה הבלתי תלוי= עשה מניפולציה.

ב

קבוע= הבטחה לכרטיס טיסה לחו"ל

משתנה= איכות ביצוע המטלה

ג

לא עומד בדרישת הרלוונטיות

מכיוון שמדובר במשתנה מול קבוע ולא קיימת קבוצת השוואה אז לא ניתן להבחין (לחשב) קשר סטטיסטי בין 2 משתנים ולכן זה לא עומד בקריטיריון הרלוונטיות

ד.

ניקח עוד 30 ניבדקים מבלי להבטיח להם כרטיס טיסה לחו"ל

ואז המשתנה: קיום/ אי איום הבטחה לכרטיס טיסה לחול (כלומר מוטיבציה גבוהה/ נמוכה ביחס לקבוצה הראשונה).