שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ט - שירטוטים מלווים

בהמשך

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ח' שאלות ותשובות

תשובות לשאלות בחוברת העבודה- יחידה 6

שאלה 1 עמוד 15

סעיף א'

• מב"ת תיאורטי: מידת ההשתתפות בתוכנית הדרכה לשיפור השירות

• מב"ת תצפיתי: מידת ההשתתפות בתוכנית הדרכה

• ערכיו: משתתף/ לא ממשתף

• הערה: המב"ת התיאורטי לא תמיד שונה מהמב"ת התצפיתי

סעיף ב'

• מ"ת תיאורטי: רמת השירות

• מ"ת תצפיתי 1: הערכת ממונה של הרוקח את איכות השירות של הרוקח

• מ"ת תצפיתי 2: הערכת שני עמיתיים לעבודה את איכות השירות של הלקוח

• ערכיו: אין ערכים למ"ת כי לא אמרו לנו איך מדדו

• הערה: סעיפים א+ב הם תמיש שני שאלות ראשונות במבחן (8 נקודות)

סעיף ג'

• ( שואלים האם נעשתה הקצאה מקרית או לא נעשתה הקצאה מקרית- נעשתה= R)

• שתי קבוצות ניסוי = שתי שורות

• O = מדידת אחרי של המשתנה התלוי

• אותו O בשני המקרים כי מדדו אות זמן

• X1 ו X2 שני ערכים שונים של המשתנה הבלתי תלוי (המניפולציה)

R X1 O

R X2 O

סעיף ד'

ברירה

• לא קיים ארטיפקט של ברירה:

• מכיוון שנעשתה הקצאה מקרית, אנחנו מניחים שלא היו הבדלים בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

• ולכן שום מאפין של נבדק לא יכול ליצור שונות שיטתית טעותית.

היסטוריה

• לא קיים ארטיפקט של היסטוריה

• סביר להניח (כל עוד לא נאמר אחרת) שלא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן הניסוי

• ולכן זמן לא יכול ליצור הסבר חלופי כולשהו

בשילה

• לא קיים ארטיפקט בשילה

• לא נאמר שהיו הבדלים בין הקבוצות במשך הזמן של הניסוי

• ולכן אורך המחקר לא יכול שונות שיטתית טעותית

היסטוריה מקומית

• קיים ארטיפקט של היסטוריה מקומית

• לפי המניפולציה אפשר לדעת שהם היו במקומות שונים:

• אפשר להניח שעשו את הניסוי במקומות שונים: אחת השתתפה בתוכנית הדרכה ואחת לא

• ולכן מקום הניסוי עלול ליצור שונות שיטתית טעותית

• כי יכול היה להתרחש אירוע מקומית באחד המקומות

• ולכן עשוי להיות הסבר חלופי

• ולכן קיים ארטיפקט של היסטוריה מקומית

סעיף ה'

1

• מדובר על הבדלים במשקל בין הקבוצות

• משקל זהו משתנה חיצוני שהוא מאפיין כולשהו של נבדק

• הבדלים בין הקבוצות מדובר על ארטיפקט של ברירה, שזה איום על תוקף פנימי

2

• (בודקים האם המאפיין הוא רלוונטי למשתנה התלוי במחקר)

• סביר להניח שהבדלים בממוצע המשקל הוא לא רלוונטי למשתנה התלוי במחקר לרמת השרות

• ולכן לא יכול ליצור הבדלים בשונות שיטתית טעותית

• ולכן לא קיים ארטיפקט של ברירה.

סעיף ו'

1

• מדובר על תוקף מבנה

• מדובר על איום של חוסר מיצוי תוקף של סיבה (של המשתנה הב"ת)

• כי אומרים שבגלל שלקחו תוכנית הדרכה ספציפית, כלומר משתנה תצפיתי אחד למשתנה בלתי תלוי תאורטי אז לא ניתן להכליל את התוצאות עבור כל עולם התוכן של המשתנה בלתי תלוי תיאורטי- כלומר לתוכנית הדרכה אחרת.

2

• לא מדובר על קונפאונדינג

• זה לא קונפאונדינג כי לא מציעים פה הסבר חלופי

• אין טענה שהבלתי תלוי התצפיתי שלנו (מניפולציה- קורס) בדק משתנה תיאורטי נוסף

• (אלא יש פה טענה שניתן להכליל את בקשר סיבתי רק עבור סוג ותכנית ההדרכה הספצפית ולא על תוכנית אחרת)

3

• קשר מותנה

A B בתנאי C

• A = מב"ת = השתתפות בתוכנית ההדרכה

• B = מ"ת = רמת השירות

• C = תוכנית הדרכה ספציפית שהשתמש החוקר

סעיף ז' (גם חשוב)

• קיימת החלה לתוקף המבנה של תוצאה

• הסברתי באיור ס - 6 - 2:

• הבלתי תלוי לא השפיע על רמת השירות כפי שנמדדה על ידי הערכת שני עמיתים

• הבלתי תלוי כן השפיע על רמת השירות כפי שנמדה בהערכת ממונה

• (תוקף מבנה של תוצאה פירושו האם משתנים תצפיתיים של המשתנה התלוי התיאורטי מושפעים באותה מידה על ידי הבלתי תלוי)

• הבלתי תלויים השונים לא היו מושפעים באותה מידה

• ולכן קיים איום מסוג חוסר מיצוי של תוצאה

• וזאת כי ניתן להכליל את הקשר הסיבתי רק עבור רמת שירות שנבדקה באמצעות ממונה

• ולא ניתן להכליל על רמת השירות שנבדקת לפי עמיתיים

• ולכן קיימת פה החלשה לתוקף המבנה של התוצאה.

סעיף ח'

• מחשבים את המתאם בין שני תצפתיים של אותו משתנה תלוי תיאורטי (רמת שירות

• זוהי בדיקה מסוג תוקף מתכנס

• (כי בודקים את המתאם בשתי שיטות שונות לבדיקת אותו דבר- רמת שירות)

• תוצאה רצוי זה לקבל מתאם גבוהה בין שתי השיטות שאמורות לבדוק את אותה תכונה

• תוצאה לא רצויה (שהתקבלה) זה שלא התקבל מתאם או התקבל מתאם נמוך פירושו תוקף מתכנס נמוך

• בגלל שקיבלנו תוקף מתכנס נמוך זוהי החלשה לתוקף המדידה של המשתנה התלוי.

סעיף ט'

1

• לא מסכים עם טענתו של החוקר

• (אופרציונליזם מרובה זה שימוש בטכניקות שונות לבדיקת אותו מבנה תיאורטי, כלומר שימוש במספר הגדרת אופרציונליות שונות)

• (באופרציונליזה מרובה מדובר על מדידות שונות, ולא על מדידה של אותה שיטה מספר פעמים)

• לא נאמר שהמניפולציה נעשתה כמה פעמים

• וגם אם היה נאמר שהמניפולציה היתה נעשית כמה פעמים עדיין זה לא אופרציונליזם מרובה כי מדובר באותה שיטה

2

• נעשה שימוש באופרציונליזם מרובה עבור המשתנה התלוי

• עבור המשתנה הבלתי תלוי

• הפעלת מניפולציה אחת- משתנה בלתי תלוי

• כלומר משתנה בלתי תלוי הופעל פעם אחת

• למשתנה הבלתי תלוי היה תצפיתי אחד

• כלומר הגדרה אופרציונלית אחת

• עבור המשתנה התלוי

• למשתנה התלוי השתמשנו בשני תצפיתיים שונים

• כלומר השתמשנו בשני הדרות אופרציונליות שונות

• ולכן במקרה זה יש כן הדגמה לאופרציונליזם מרובה עבור המדידה של המשתנה התלוי של המחקר (רמת שירות)

סעיף י'

1

• זוהי טענה של ארטיפקט תחרות מפצה שזה איום על תוקף פנימי

• הנבדקים בקבוצת הביקורת ידעו על הניסוי וידעו שהקבוצה הראשונה מקבלת תוכנית הדרכה

• חברי קבוצת הביקורת ניסו להתחרות ולהתעלות על עצמם, ולהוכיח שהם מסוגלים גם ללא תוכנית ההדרכה לתת שירות טוב

• וזהו דבר שיכול להסביר מדוע לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהערכת עמיתים

3

• תנאי הכרחי לתחרות מפצה זה לא רק מעבר מידע אלא גם שקבוצת הביקורת תחשוב שקבוצת הניסוי קיבלה יחס מועדף כולשהו

• וכיוון שנאמר שלא נמצא הבדל בתשובה לאלשה לאיזו קבוצת ניסוי היית מעדיף להיות

• אז זה אומר שלפי תפיסת הנבדקים לא היתה קבוצה מועדפת יותר

• ולכן לא יוצר ארטיפקט תחרות מפצה במקרה זה.

שאלה 2 עמוד 16

סעיף א'

• מב"ת תיאורטי: מידת ההימצאות במצב הומוריסטי

• מב"ת תצפיתי: צפיה בסרטים שונים הנבדלים ברמת ההומור

• ערכים:

• גשש- הומור גבוהה

• סדרת טלוויזיה- הומור בינוני

• הרצאה רצינית- הומור נמוך

סעיף ב'

• מ"ת תיאורטי: יכולת עמידה בלחץ

• מ"ת תצפיתי: מס השיות שנבדק החזיק ידו במים קפואים

• ערכים: מאפס ועד בכלל

סעיף ג'

• נעשתה הקצאה מקרית

• R

• R

• R

• לא היתה מדידה לפני התלוי

• ערכים שונים לבלתי תלוי: X1 , X2 , X3

R X1 O

R X2 O

R X3 O

• R = הקצאה מקרית

• Xים = ערכים שונים של הבלתי תלוי

• Oים מדידה אחרי של הבלתי תלוי

• (לא צריך O1,O2,O3 מכיוון שזהו כלי מדידה משותף לשלושת הקבוצות)

סעיף ד'

• איום על תוקף פנימי, ארטיפקט היסטוריה

• X1 - יום חם

• X2 , X3 - יום רגיל

• היו הבדלים בקבוצות בזמן עריכת הניסוי

• הזמן יצר הבדלים בטמפטורה שעלולים להוות הסבר חלופי

• כלומר ליצור שונות שיטתית טעותית

• וזה הבדלים בזמן= ארטיפקט היסטוריה

• שזהו איום על תוקף פנימי

סעיף ה'

1

• עיסוק של נבדק= מאפין של נבדק= קשור לבדיקה כולם היו סטודנטים

2

• למעשה השאלה שואלת כיצד החזקת קבוע של עיסוק הנבדקים (איפוס השונות) משפיעה על סוגי תוקף שונים

השפעה של החזקת הקבוע על תוקף מסקנה סטטיסטית

• מחזק את תוקף מסקנה סטטיסטית

• וזאת בגלל שאנחנו מפחיתים את השונות המקרית שהיתה עלולה להיוצר מהמשתנה עיסוק של נבדקים

• זה צמצם את האיום של: "הטרוגניות מקרית של נבדקים)- כי כולם סטודנטים ולכן השונות המקרית קטנה (סוג עיסוק לא יכול ליצור שונות מקרית כי הוא קבוע)

• ולכן חיזקנו את תוקף מסקנה סטטיסטית

השפעת הקבוע על תוקף מבנה

• תוקף מבנה לא מושפע

• תוקף מבנה מתעסק במשתנים של המחקר התלוי והבלתי תלוי

• הקבוע מדבר על מאפין של נבדק שזהו משתנה חיצוני

• ולכן תוקף מבנה לא מתעסק בכלל במשתנים חיצונים

השפעת החזקת הקבוע על תוקף חיצוני

• קיימת החלשה של תוקף חיצוני

• כיוון שהחזקתי את סוג העיסוק קבוע שזהו משתנה חיצוני

• כלומר לקחנו רק סטודנטים

• אז נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי

• כי יכול להיות שהקשר הסיבתי תקף כאשר מדוברים וסטודנטים אבל לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר גם עבור אוכלוסיות אחרות (כלומר עיסוקים אחרים שהם לא סטודנטים)

• כלומר קיימת החלשה של תוקף חיצוני

השפעת החזקת הקבוע על תוקף פנימי

• תוקף הפנימי לא מושפע

• מכיון שנעשתה הקצאה מקרית אז מראש לא קיים ארטיפקט של ברירה

• בגלל שאני מניח שאין הבדל בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

• וזאת ללא קשר לעבודה שסוג העיסוק הוחזק כקבוע

• ולכן תוקף פנימי לא הושפע

סעיף ו'

1

• מדובר על שונות מקרית

• כי אומרים שהיו הבדלים בתוך כל קבוצה

• כלומר בתוך כל קבוצה היו נבדלים בעלי ערכים שונים במשתנה התלוי

2

• תוקף פנימית מדבר על שונות שיטתית טעותית

• (כלומר לא הבדלים בתוך הקבוצות אלא הבדלים בין הקבוצות)

3

• לא

• מדובר בשני סוגים שונים של שונויות

• חוקר ב' מדבר על שונות מקרית

• תוקף פנימי מתעסק בשונות שיטתית טעותית

• ולכן טענתו לא נכונה

סעיף ז'

1

• שונות שיטתית (הבדלים בין קבוצות)

2

• מדובר בתוקף מבנה באיום של קונפאונדינג

• הטענה היא שבעקבות המניפולציה, בעקבות התפעול הניסוי (כלומר חלק אינטגרלי מהמשתנה הבלתי תלוי התצפיתי- צפיה בסרטים שונים) נוצרו הבדלים בין הקבוצות

• ההבדלים שנוצרו הם לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי (הומור) אלא גם במשתנה תיאורטי אחר (רמת ענין)

• דבר שעלול שונות שיטתית טעותית

• ולהוות הסבר חלופי

• (כלומר צפיה בסרטים בודקים לא רק את ההומור אלא מרכיב של משתנה נוסף, במילים אחרות המניפולציה כללה מרכיבים לא רלונטיים)

• ולפיכך מדובר בקונפאונדיג ולא בארטיפקט

• (ארטיפקט משתנה חיצוני ולא בעקבות המניפולציה)

3

• מדובר בקונפאונדינג

• לא מדובר בארטיפקט כי כאן לא מדובר במשתנה חיצוני

• זה קונפאונדינג כי המניפולציה יצרה משתנה חלופי (איום על תוקף מבנה)

4

• התוצאות שהתקבלו: X3

• מסקנות חוקר ב':

X3

• ניתן לאמר שגם אם חוקר ב' צודק אז הוא צודק באופן חלקי

• אם חוקר ב' צודק אז זה יכול להסביר מדוע הזמן של קבוצה X3 קטן יותר מהזמן של קבוצותX1 ו X2

• אבל יש קושי להסביר מדוע היה הבדל בין הקבוצות X1 ו X2

• החוקר טוען שלא היו הבדלים במידת העניין בין שני קבוצות אלה (X1 ו X2)

• ולכן הוא לא יכול להסביר מדוע בכל זאת התקבלו בין קבוצות אלה (X1 ו X2) הבדלים במספר השיניות שהחזיקו את היד בתוך המים

סעיף ח'

1

• לא היו מתקבלים הבדלים במשתנה התלוי התצפיתי

• כלומר במשך הזמן הממוצע שנבדקים מחזקים את ידם במים הקפואים

2

• תוקף חיצוני, איום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

• העובדה שהמחקר נערך על סטודנטים לא ניתן להכליל את ממצאיה מחקר גם עבור אוכלוסיות אחרות (במקרה שלנו, בוגרים שאינם סטודנטים)

3

• לערוך ניסוי חדש עם בוגרים שאינם סטודנטים ועם אותם 3 קבוצות ניסוי

• אם יתקבלו הבדלים דומים בין הקבוצות במשתנה התלוי אז זה לא תומך בטענתו של חוקר ב'

• אם לא יתקבלו הבדלים בין הקבוצות אז זה היה תומך בטענות של חוקר ב'

4

• קשר מותנה

A B בתנאי C

• A = משתנה בלתי תלוי (מצב הומוריסטי)

• B = משתנה תלוי (התמודד עם מצב לחץ)

• C= מדובר בסטודנטים

סעיף ט'

• מקור אפשרי זה משך הזמן

• יתכן שהיו הסחות דעת אצל המתזמן (בודק הזמן), החוקר לא שם לב ולא לחץ על הזמן באופן נכון

• (הבדל בטמפרטורה זוהי טעות שיטתית ולא טעות מקרית)

סעיף י'

1

• החוקר רוצה לבדוק את המשתנה מצד הומור, כלומר עד כמה הנבדקים נמצאים במצב הומוריסטי

• בדיקה זו נקראת בדיקת מניפולציה (יחידה 3 - תוקף מבנה)

• המטרה לוודא שהמניפולציה עבדה כמו שצריך

2

• בעקבות הסרטים השונים נוצרו הבדלים בין הקבוצות במצב ההומור

• תוצאה רצויה

• אלא שצפו במערכון של הגשש גם ידרגו את הסרט בממוצע כמשעשע יותר מאילו שצפו בסדרת הטלוייזיה ולבסוף אלא שצפו בהרצאה רצינית

• תוצאה לא רצויה

• אם לא ימצא הבדלים בין הקבוצות בתשובה לשאלה עד כמה סרט זה משעשע

שאלה 3 עמוד 17

סעיף א'

מב"ת תיאורטי: מידת ההסתגלות לגירוי

מב"ת תצפיתי: משך החשיפה לילקוט שחור המוקרן על גבי שקופית

ערכים: 5 שניות, 15 שניות, 25 שניות, 35, שניות.

סעיף ב'

מ"ת תיאורטי 1: מידת החיבה כלפי הגירוי

מ"ת תצפיתי1: דירוג הנבדק את מידת החיבה שחש כלפי הגירוי

ערכים: מ 1= כללי לא, ועד 7 = מוכר מאוד

מ"ת תיאורטי 2: מידת המוכרות כלפי הגירוי

מ"ת תצפיתי1: דירוג הנבדק את מידת המוכרות

ערכים: מ 1= כלל לא ועד 7 = מוכר מאוד

סעיף ג'

R X1 O

R X2 O

R X3 O

R X4 O

• R פירושו שנעשתה הקצאה מקרית

• Xים אילו הם הערכים השונים של המשתנה הבלתי תלוי

• O זה המדידה אחרי של המשתנים התלויים

• (זה שיש שני משתנים תלויים זה לא O שונה כי הם נמדדו באותו זמן)

סעיף ד'

איום של היסטוריה

• אין איום של היסטוריה

• כל קבוצה חולקה לשניים: בוקר וערב

• כלומר בתוך כל קבוצה היו נבדקים שעשו את הניסוי בבוקר והיו שעשו את הנבדקים בערב

• אבל לא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן עריכת הניסוי.

איום של היסטוריה מקומית

• יש איום של היסטוריה

• כל קבוצה עשתה את הניסי בחדר ניפרד

• ולכן היו הבדל בין הקבוצות במקום הניסוי

• יתכן שהתרחש אירוע מקומי שעלו להוות הסבר חלופי לתוצאות

• ולכן קיים ארטיפקט של היסטוריה.

איום של סלקציה (ברירה)

• אין איום של ברירה

• כיוון שנעשתה הקצאה מקרית

• מניחים שלא היו הבדלים מראש בין הקבוצות במאפיין כלשהו של נבדק

סעיף ה'

1

• ילקוט שחור שייך לפרוצדורה ולא לאפיון של נבדק

2

• (אנחנו שואלים מה הקבוע?

• האם מדידה של המשתנה שהוא חלק מהתפעול הניסויי?

• או האם משתנה חיצוני (כמו אפיון של נבדקים, תנאים של ניסוי- זמן מקום)

• ילקוט שחור זהו חלק מהתפעול הניסוי, כלומר חלק מהמניפולציה (כתבנו בב"ת התצפיתי)

• ולכן ילקוט שחור לא משפיע על תוקף פנימי ותוקף חיצוני

תוקף מסקנה סטטיסטית

• חיזוק לתוקף מסקנה סטטיסטית

• החזקנו קבוע ילקוט שחור

• ולכן סוג הגירוי לא יכול להיות שונות מקרית

• כלומר לא יכול להוות שונות מקרית

• כלומר לא יכול ליצור הבדלים בתוך הקבוצה

• ולכן הפחתתי את הרעשים בניסוי

• ובכך חיזקתי את תוקף מסקנה סטטיסטית

3

• כן, עובדה זו מחזקת את תוקף המבנה מחד ומחלישה אותו מאידך

• מצד אחד החלשה של תוקף מבנה- איום של חוסר מיצוי

• נוצר פה האיום של חוסר מיצוי

• וזאת בגלל שאי אפשר להכליל את הקשר הסיבתי גם לסוגי גירוים שונים מעבר לילקוט שחור

• מצד שני חיזקתי את תוקף המבנה- מניעת קונפאונדינג

• מנענו מסוג הגירוי להוות הסבר חלופי לתוצאות

• כלומר מנעתי אפשרות לקונפאונדינג ובכך חיזקתי את תוקף המבנה

סעיף ו'

1

• תוקף מבנה מסוג קונפאונדינג

• משתנה בלתי תלוי תצפיתי כולל בתוכו מרכיבים ממשתנה תיאורטי אחר, לא רלוונטי.

• זהו איום על תוקף מבנה מסוג קונפאונדינג

• קונפאונדינג אומר שבעקבות המניפולצי (משך זמן החשיפה) נוצרו הבדלים בין הקבוצות לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי הרצוי (רמת הסתגלות) אלא גם במשתנה תיאורטי אחר, לא רלוונטי (רמת התעייפות)

• דבר אשר עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

2

• (ניסוי חוזר)

• לשנות מניפולציה תוך כדי זה שמחזיקים קבוע את המשתנה המתערב (רמת עיפות)

• כלומר כדי שנוכל לבדוק את הטענה נצטרך משתנה תצפיתי אחר

• כלומר למצוא דרך אחרת לבדוק רמת הסתגלות (לא חשיפה לגירוי) כך שאני אחזיק קבוע את רמת ההתעיפות- כלומר את המשתנה התיאורטי המתערב

• קונפאונדינג לא ניתן לבדוק תוך כדי הניסוי הנוכחי)

3

• אם נעשה את הניסוי מחדש, נשנה מניפולציה, ואז נבדוק הבדלים בין הקבוצות במשתנים התלויים

• אם לא נמצא את ההבדלים בין הקבוצות במשתנים התלויים אז זה תומך בטענה של חוקר ב

• אם בשינוי המניפולציה ישמרו ההבדלים בין הקבוצות אז זה לא תומך בטענת חוקר ב'

סעיף ז'

תוקף פנימי

• תוקף פנימי לא מושפע

• היו נבדקים מרמות השכלה שונות

• אבל כיוון שנעשתה הקצאה מקרית

• אז רמת ההשכלה במחקר הנוכחי יכולה ליצור הבדלים בתוך קבוצות- שונות מקרית

• אבל רמת ההשכלה לא יכולה ליצור הבדלים בין הקבוצות- שונות שיטתית טעותית

• ולכן העובדה שהיו נבדקים מרמות השכלה שונות לא משפיע על תוקף פנימי

תוקף מסקנה סטטיסטית

• החלשה של תוקף מסקנה סטטיסטית

• רמת השכלה יוצרת שונות מקרית

• כלומר גדל האיום של הטרוגניות מקרית של נבדקים

• כי הקבוצה יותר הטרוגנית- מכילה רמות השכלה שונות

• הדבר מגדיל רעשים בניסוי ומקטין את הסיכוי לזהות את ההשפעה של הבלתי תלוי על התלוי

• ולפיכך מחליש את תוקף מסקנה סטטיסטית.

תוקף חיצוני

• חיזוק של תוקף חיצוני

• נבדקים בעלי רמות השכלה שונות

• צמצום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

• כי עכשיו אפשר להכלי את הקשר הסיבתו עבור נבדקים עם רמות השכלה שונות

• לפיכך צמצמנו את האיום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי וחיזקנו את התוקף החיצוני

סעיף ח'

1

• מין = מאפיין של נבדק

• כלומר זהו איום על ל תוקף פנמי, מבטא ארטיפקט של ברירה

2

(הכוונה היא לעשות משהו במחקר הנוכחי)

• צריך לעשות את הניתוח הסטטיסטי בנפרד לכל מין

• (כלומר לבדוק הבדלים בין הקבוצות לכל מין בניפרד

• גברים לחוד

• נשים לחוד

3

• אם בדקנו את שתי קבוצות הנשים

• ועדיין התקיימו הבדלים בין הקבוצות בחיבה, אז לא מין יצר את מידת החיבה

• אם לא יתגלו הבדלים בין הקוצות לאחר החלוקה לפי מין אז יכול להיות שאכן מין הוא זה שיצר את ההבדלים והדבר תומך בטענת חוקר ב'

סעיף ט'

1

• החוקר הפך את מה שהיה קבוע (סוג גירוי לצבע) למשתנה בעל שונות שיטתית רצוי

• כלומר החוקר הוסיף משתנה תצפיתי בלתי תלוי נוסף

• (משתנה 1= ילקוט שחור

• משתנה 2 = ילקוט אדום)

2

• השפעה על תוקף מבנה, צמצום חוסר מיצוי

• כי עכשיו אפשר להכליל בניסוי ילקוט שחור ואדום

• כלומר צמצמנו את חוסר המיצוי

• והגדלנו את תוקף המבנה של סיבה (מב"ת)

סעיף י'

1

חוקר ה':

• מדובר על תוקף חיצוני על האיום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

• הטענה היא שאי אפשר להכליל לאוכלוסיות אחרות (אם אין דגימה משפיע על תוקף חיצוני)

• המדגם לא מיצג מדגם אוכלוסייה, אלא שהמדגם תקף רק לסוג האוכלוסייה שמדדנו.

2

חוקר ב'

• אומר שמכיוון שהמשתנה משותף לכל האנשים בעולם אז אין שונות באוכלוסייה

• אז גם אם הדגימה לא מקרית עדיין המדגם, בהכרח, מייצג את כלל האוכלוסייה (= כלומר אין שונות)

• וכל מדבר שניקח מייצג את האוכלוסייה ולכן לא קיים האיום שמדבר עליו חוקר ה'

סעיף יא'

• הסבר באיור ס - 6 - 3 א''

• אין השפעה על תוקף מבנה של תוצאה

• וזאת כיוון שמדובר על שני מבנים תיאורטי שונים

• והתוצאה של אחד מבנה תיאורטי אחד לא משפיע על המבנה התיאורטי של התוצאה של השני

• (יכול להיות חקר מתאמים)

סעיף יב'

1

[זוהי לא בדיקת מניפולציה: בדיקת מניפולציה זוהי דרך נוספת לבדוק את הבלתי תלוי (מידת ההסתגלות) כלומר לבדוק את מידת החיבה כלפי הגירוי (כלומר דרך נוספת) ולכן זזוהי לא בדיקת המניפולציה]

זוהי בדיקה מסוג תוקף מתכנס

• זוהי דרך נוספת למדוד משתנה תלוי

• נוסף עוד תצפיתי למשתנה תלוי תיאורטי 1 (שזה מסר הילקוטים שנלקחו על ידי כל קבוצה)

2

• שיהיה מתאם חיובי בין 2 התצפיתיים:

• כלומר בין הקבוצה שדירגו את החיבה לילקוט השחור כגבוהה תהיה כמות גדולה יותר של ילקוטים שחורים שיבחרו, וכד'

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ו - מבט כללי על סוגי תוקף

מבט כללי חלק מהטבלה

סוג תוקף	תוקף מבנה מבת סמביה לתוצאה	תוקף חיצוני
עוסק ב:	עוסק בתקפות הקשר הסיבתי כלומר האם ניתן להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי התיאורטי משפיע על המשתנה התלוי התיאורטי.	מתעסק בעיית הכללה שקשורה למשתנים חיצוניים כמו: מועד עריכת הניסוי סביבה עיסוק וכד'
פירוטים	חוסר מיצוי	אינטראקציה בין מדידה לבין הטיפול הניסויי
	חוסר בלבדיות במב"ת (קונפאודינג)	אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי (הכי חשוב)
		אינטראקציה בין מועד, סביבה, לבין הטיפול הניסויי.

מבט כללי המשך הטבלה (החלקים החסרים)

סוג תוקף	תוקף פנימי	תוקף מסקנה סטטסטית	תוקף מבנה מבת סמביה לתוצאה	תוקף חיצוני
עוסק ב:	האם קיימת שונות שיטתית טעותית שנובעת ממשתנים חיצוניים.	מטפל בשונות מקרית	עוסק בתקפות הקשר הסיבתי כלומר האם ניתן להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי התיאורטי משפיע על המשתנה התלוי התיאורטי.	מתעסק בעיית הכללה שקשורה למשתנים חיצוניים כמו: מועד עריכת הניסוי סביבה עיסוק וכד'
פירוטים	12 ארטיפקטים	מהימנות המדדים	חוסר מיצוי	אינטראקציה בין מדידה לבין הטיפול הניסויי
		מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי תלוי	חוסר בלבדיות במב"ת (קונפאודינג)	אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי (הכי חשוב)
		גורמים שלא רלוונטים למשתנה הבלתי תלוי		אינטראקציה בין מועד, סביבה, לבין הטיפול הניסויי.
		הטרגוניות של נבדקים (הכי חשוב)
	הקצאה מקרית של נבדקים פותרת: ברירה, רגרסיה סטטיסטית, אינטראקציות עם ברירה
	הקצאה מקרית של תנאי ניסוי פותרת: היסטוריה, בשילה, מכשור, היסטוריה מקומית (+ברירה, רגרסיה סטטיסטית, אינטראקציות עם ברירה)

1. שונות מקרית

• זוהי שונות בתוך קבוצות הניסוי= הבדלים בתוך הקבוצות

• הבדלים אילו נובעים מהבדלים בין אישיים אמיתיים במשתנה התלוי, וטעויות מקריות.

2. שונות שיטתית (רצויה , טעותית)

• זוהי שונות בין קבוצת הניסוי= הבדלים שיטתיים בין קבוצות הניסוי

• כלומר אילו הם ההבדלים בין ממוצעי הקבוצות.

• מטרת החוקר במערך מחקר ניסויי זה לשלוט בשונויות

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ו - סיכום והשוואות

סיכום

הבחנה שבין דגימה מקרית להקצאה מיקרית

• דגימה מקרית

• זהו הקשר שבין האוכלוסייה למדגם

• כלומר עד כמה המדגם מיצג את כלל האוכלוסייה

• ולכן סוג הדגימה משפיע על תוקף חיצוני

• הקצאה מיקרית

• מתעסקת בחלוקה לקבוצת הניסוי השונות

• סוג ההקצאה משפיע על תוקף פנימי.

• אין קשר בין דגימה מקרית להקצאה מקרית.

• יכול להיות שהקצאה ודגימה הם בלתי תלויים זה בזה.

• יכול להיות דגימה מקרית בלי הקצאה מקרית

• ויכול להיות הקצאה מקרית בלי דגימה מקרית, (למשל לקחת רק גברים אבל לחלק אותם באופן מקרי לקבוצות השונות).

הבחנה שבין חוסר מיצוי לקונפאודינג

• גם קונפאודינג וגם חוסר מיצוי אילו איומים על תוקף מבנה

• קונפאודינג

• מערער על כל שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי וטוען להסבר חלופי לקשר הסיבתי

• חוסר מיצוי

• טוען שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי

• אבל זה רק עבור הגדרה תצפיתית מסוימת של המשתנה התיאורטי ולא ניתן להכליל עבור משתנים תצפיתים אחרים.

• (כלומר חוסר מיצוי לא מערער על כך שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי אלא רק מתנה אותו בהגדרה תצפיתית מסוימת)

הבחנה שבין ארטיפקט לקונפאודינג

• גם ארטיפקט וגם קונפאודינג מהווים הסברים חלופיים.

• כלומר שניהם עוסקים בשונות שיטתית טעותית

ההבדל ביניהם הוא:

• ארטיפקט- זהו איום על תוקף פנימי

• קונפאודינג- זהו איום על תוקף מבנה

אם אומרים שיש הסברים חלופי

• ארטיפקט- איום על תוקף פנימי

• אם ההסבר החלופי הוא משתנה חיצוני כלשהו (משתנה זה מניפולציה)

• כלומר יכול להיות או משתנה נבדקים (אפיון כלשהו של נבדק) או משתנה פרוצדורה (זמן, מקום, משך זמן)

• במקרים אלא מדוברים בארטיפקט- כלומר איום על תוקף פנימי.

• קונפאודינג- איום על תוקף מבנה

• אם ההסבר החלופי נוצר במהלך הניסוי ולא בעקבות המניפולציה, כלומר כחלק מתהליך הניסוי

• במילים אחרות: משתנה הבלתי תלוי התצפיתי (שזה מניפולציה) היא זאת שיצרה את ההסבר החלופי

• נקרא קונפאודינג, ומהוא מאיים על תוקף מבנה

הבחנה שבין חוסר מיצוי לתוקף חיצוני

• המשותף לחוסר מיצוי לעומת תוקף חיצוני הוא ששניהם עוסקים בבעיות של הכללה.

• ההבדלים:

• חוסר מיצוי

• עוסק בבעיות הכללה על אחד מהמשתנים במחקר

• כלומר אם בעית ההכלה היא המשתנה הבלתי תלוי אז האיום הוא של חוסר מיצוי בתוקף מבנה של סיבה

• אם הבעיה היא במשתנה התלוי אז האיום הוא של חוסר מיצוי של תוקף מבנה של תוצאה.

• תוקף חיצוני

• מתעסק בבעיות הכללה שקשורות למשתנה חיצוניים במחקר

• למשל סוג הנבדק (איום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי)

• או למשל כמו זמן ומקום

דרישת הרלוונטיות ודרישת הבחינות- קישור ליחידה 2

(מופיע לעתים קרובות במבחן)

להזכיר: דרישת הבחינות

• האם ניתן להעמיד במבחן את השערות החוקר בצורה של קשר סיבתי

• איך עצם העודה שהגדרו את כל אחד מהמשתנים בהגדרה תצפיתית מוכיח( פירושו) שזה עומד בדרישת הבחינות= ניתן למדוד

שאלה

• האם מערך המחקר עומד בדירות הבחינות והרלוונטיות?

תשובה מנוסחת היטב

• הגדרתי תצפיתית את המשתנה שאני רוצה לחקור וברור (= הוכחתי) שזה עומד בדרישת הבחינות כלומר ניתן למדידה

להזכיר: דרישת הרלוונטיות

• הטענה חייבת להיות מנוסחת כך שהיא תעסוק בקשר הסיבתי בין שני משתנים כך שיהיה אפשר לחשב מתאם סטטיסטי כי קיימת קבוצת השוואה

שאלה

שאלה

• האם הטענה עומדת במבחן הרלוונטיות

תשובה מנוסחת באופן מלא

• אם יש יותר מקבוצת ניסוי אחת (מספר קבוצות ניסוי) אז יש לי קבוצת השוואה אחת לשניה ולכן יש אפשרות לחשב מתאם ולכן עומד בדרישת הרלוונטיות.

קשרים בין איומים לסכימת קשר- קישור נוסף ליחידה 2

• תת הפרק שואל איך מתקשרים האיומים השונים לסכמות הקשר שנלמדו ביחידה 2 (5 מצבים לקשרים סיבתיים)

איומים על חוסר מיצוי (תוקף מבנה) ואיומים על אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני) מתארים קשר מותנה

• איומים של חוסר מיצוי (תוקף מבנה) ואיומים על אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני) הם תמיד טענות שמתארות קשר מותנה

קשר מותנה

A B בתנאי C

• A = משתנה בלתי תלוי

• B = משתנה תלוי

• C= משתנה תצפיתי מסוים = חוסר מיצוי/אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי

1. או חוסר מיצוי (תוקף מבנה)

2. או מאפיין מסוים של נבדק= אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני)

• (למשל כמו ניסוי על גברים בלבד ואז אי אפשר להכליל על נשים (תוקף חיצוני)

איום של ארטיפקטים (תוקף פנימי) ואיום של קונפאונדינג (תוקף מבנה) מתארים קשר מזויף

• איום של ארטיפקטים (תוקף פנימי) ואיום של קונפאונדינג (תוקף מבנה) מציגים הסבר חלופי ולפיכך הם מתארים קשר מזויף

קשר מזויף

C A (מב"ת)

B (מ"ת)

• A משתנה בלתי תלוי

• B משתנה תלוי

• C= הסבר חלופי = ארטיפקט / קונפאונדינג

1. משתנה חיצוני= ארטיפקט (תוקף פנימי)

2. משתנה שהוא חלק אינטגרלי מהתיפעול הניסוי= קונפאונדינג (תוקף מבנה)

השפעות של החזקת קבוע על סוגי התוקף השונים

• החזקת קבוע = איפוס השונות

א. כשמחזיקים קבוע מחזקים את תוקף מסקנה סטטיסטית

• כשמחזיקים קבוע מצמצמים את אחד האיומים של תוקף מסקנה סטטיסטית

• וזאת בגלל שאנחנו מפחיתים את השונות המקרית שהיתה עלולה להיווצר מאותו משתנה

ב. כשמחזיקים קבוע משפיעים או תוקף חיצוני או על תוקף מבנה

• החזקת קבוע משפיע:

• או על תוקף חיצוני

• או על תוקף מבנה

• לעולם לא על שניהם יחד

• ההשפעה על כל אחד תלויה באיזה משתנה הוחזק קבוע:

ב- 1 השפעה (החלשה) של תוקף חיצוני וחוסר השפעה על תוקף מבנה

• אם הוחזק קבוע משתנה שהוא משתנה חיצוני

• (בדרך כלל המשתנה החיצוני יהיה קשור למאפיין של נבדק)

• אז נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי,

• ולכן אנחנו מחלישים את התוקף החיצוני

• אבל במקרה זה אין כל השפעה על תוקף מבנה.

• אין השפעה על תוקף מבנה כי

• תוקף מבנה מתעסק במשתנים של המחקר התלוי והבלתי תלוי

• הקבוע מדבר על מאפין חיצוני- נבדק או פרוצדורה

• ותוקף מבנה לא מתעסק בכלל במשתנים חיצונים

ב- 2 השפעה על תוקף מבנה (חוסר מיצוי- החלשה/ קונפאונדינג- חיזוק) וחוסר השפעה על תוקף חיצוני

• כשמחזיקים קבוע משתנה שקשור לאחד מהמשתנים במחקר: התלוי או הבלתי תלוי

• אז אנחנו משפיעים על תוקף מבנה

• אבל אין כל השפעה על תוקף חיצוני

ההשפעה של החזקת קבוע על תוקף מבנה היא דו כיוונית (נעשית בשני אופנים

• אם החזקנו קבוע (למשל כשהשתמשנו רק במשתנה תצפיתי אחד (או של התלוי או של הבלתי תלוי)

• למשל סיפור רקע, שהוא חלק מהמניפולציה, אם הוא משותף לכל הקבוצות פירושו שהחזקנו אותו כקבוע.

מצד אחד נוצר איום של חוסר מיצוי- החלשה של תוקף מבנה:

• כי לא ניתן להכליל את ההגדרה התצפיתית הנוכחית (למשל סיפור רקע) להגדרות תצפיתיות אחרות, או לסיפורי רקע שונים,

• ולכן החלשנו את תוקף מצד אחד

מצד שני חיזקנו את תוקף המבנה - מנענו קונפאונדינג

• זה שהחזקתי קבוע אז מנעתי מאותו משתנה להיות הסבר חלופי כלומר מנעתי קונפאונדינג וכך חיזקנו את תוקף מבנה

• כי סיפור הרקע לא יכול להיות הסבר חלופי (מנענו קונפאונדינג)

דוגמת הקפה

• אפשר להחזיק קבוע את סוג הקופאין (= אותו סוג קפה ואז מתפעלים כוס אחת/ שתי כוסות)

מצד אחד- החלשה של תוקף מבנה (חוסר מיצוי)

• מצד אחד יצרנו את האיום של חוסר מיצוי (כי אי אפשר להכליל את הממצאים לקפה אחר)

• כלומר החלשתי את תוקף המבנה

מצד שני - חיזוק תוקף מבנה (מניעת קונפאונדינג)

• זה שכל הקבוצה קיבלה את אותו סוג קפה אומר שמנענו מסוג הקפה להיות הסבר חלופי לתוצאות

• כלומר מנעתי מסוג הקפה להיות קונפאונדינג ובכך חיזקתי את תוקף המבנה

ג. כשמחזיקים קבוע מחזקים את התוקף פנימי (במיקרה שלא היתה הקצאה מקרית)

• כאשר מחזיקים קבוע את תנאי ניסוי או פרוצדורה -כמשתני חיצוני אז אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי מכיוון שאז אנחנו מבטלים את אחד הארטיפקטים אבל זאת בתנאי שלא נעשתה הקצאה מיקרית

לדוגמא

א.

• אם החזקנו את מקום הניסוי קבוע אז ביטלנו את ארטיפקט היסטוריה מקומית

ב.

• אם החזקנו קבוע את זמן הניסוי אז ביטלנו את ארטיפקט היסטוריה

ג.

• אם החזקנו קבוע את זמן הניסוי אז ביטלתי ארטיפקט בשילה

וכד'

• כלומר בכל אחד מהמקרים שביטלתי ארטיפקט אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי

ההשפעה של החזקת קבוע של מאפיין של נבדק

(מופיע במבחן לעתים קרובות)

• תלוי בסוג ההקצאה שנעשתה במחקר (מקרית/ לא מקרית)

• אם לא נעשתה הקצאה מיקרית אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי

• אם כן נעשתה הקצאה מיקרית אין השפעה על תוקף פנמימ

אם לא נעשתה הקצאה מיקרית

• אם לא נעשתה הקצאה מקרית והחזקנו מאפיין של נבדק אז אנחנו מונעים מהמאפיין של הנבדק להיות הסבר חלופין

• ולכן אנחנו מצמצמים ארטיפקט של ברירה (סלקציה)

• ולכן אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי

כאשר כן נעשית הקצאה מיקרית

• כאשר כן נעשית הקצאה מקרית והוחזק מאפיין כולשהו של נבדק אז

• הדבר לא משפיע על תוקף פנימי.

הסבר

• אם כן נעשתה הקצאה מקרית אז אנחנו מניחים מראש שלא היו הבדלים בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

• וזאת ללא קשר שהחזקתי קבוע מאפיין כולשהו של נבדק (כי מתחילה לא קיים ארטיפקט של ברירה- לפי ההנחה שלנו אין הבדלים בין הקבוצות)

ד. ההשפעות שיש להחזקת קבוע על מערך מחקר מתאמי

• מערך מתאמי זהו מערך שהמשתנה הבלתי תלוי לא מופעל אלא נמדד

• לפיכך במערך מחקר מתאמי, בהכרח, לא עושים הקצאה מקרית

• וזאת בגלל שההשתיכות הקבוצתית תלויה בערך הספציפי שמקבל כל נבדק במשתנה הבלתי תלוי

• ולכן במערך מחקר מתאמי לא ניתן להסיק על סיבתיות מהסיבה שבהכרח, קיים ארטיפקט של ברירה

• כלומר קיימים הסברים חלופים ממשתנים חיצונים שקשורים למאפיינים של נבדק שעלולים ליצור שונות שיטתית טעותית ולהסביר באופן חלופי את התוצאות.

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ו' - תיאור סמכטי של מערך מחקר

תיאור סכמטי של מערך המחקר

• ישנם סימנים מקובלים לתאר מערך מחקר של מדידה

• ב R- נסמן הקצאה מקרית (מופיע בראש כל שורה)

• ב _ _ _ (קו מקוקו) נסמן באם לא נעשתה הקצאה מקרית (מופיע בין השורות)

• R ו _ _ _ לא יכולים ללכת ביחד

• ב Xi נסמן את הערכים השונים של המשתנה הבלתי תלוי

• ב Oi נסמן מדידות של המשתנ/ים התלוי/ים שנערכים באותו בזמן (הכוונה שם יהיו שני משתנים תלויים הם יהיו תחת אותו O- וזאת אם הם נמדדו באותו זמן

• מספר השורות הוא כמספר קבוצות הניסוי

דוגמאות

1)

O X O

• פירוש:

• O הראשון מצד ימין- = מדידה לפני של מ"ת

• X מניפולציה

• O האחרון מצד שמאל= מדידה אחרי של המשתנה התלוי

2)

O X1 O

_ _ _ _ _ _

O X2 O

• פירוש

• היו שתי קבוצות ניסוי

• _ _ _ _ _ פירושו שלא היתה הקצאה מיקרית

• O ימני פירושו בדיקה לפני של המ"ת

• X1 ו X2 פירושם ערכים שונים שונים המב"ת

• O מדידות אחרי של המ"ת

• ( O כלי מדידה תלוי משותף לשתי קבוצות)

3)

R X1 O

R X2 O

R X3 O

• פירושו

• היו שלוש קבוצות ניסוי

• שנעשתה בביניהם הקצאה מקרית

• R - הקצאה מקרית

• Xים - ערכים שונים של קבוצת הניסוי

• (אפשר להבין שבקבוצות אלה לא מדדו לפני את המשתנה התלוי)

• מדידות שאחרי של המ"ת

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ה: תוקף חיצוני

4. תוקף חיצוני

• מתעסק בשאלה של בעיית הכללה שקשורה למשתנים חיצוניים כמו:

• נבדקים (סטודנטים/ גמלאים)

• פרוצדורה ( מועד עריכת הניסוי/סביבה)

• וכד'

שלושה איומים לתוקף חיצוני

1. אינטראקציה בין מדידה לבין הטיפול הניסויי

2. אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

3. אינטראקציה בין מועד, סביבה, לבין הטיפול הניסויי.

1. אינטראקציה בין מדידה לבין הטיפול הניסויי

• (בטיפול הניסוי הכוונה למשתנה הבלתי תלוי = מניפולציה)

• הכוונה שההשפעה על המשתנה התלוי היתה השילוב של המדידה לפני והמניפולציה

דוגמא

• מטרה

• רוצים לבדוק האם סרט פרסומת משפיע על שימוש במוצר אבקת כביסה- טיפ

• טיפול ניסויי

• מעבירים לכל הנבדקים שאלון שבודק באיזה מוצרים הם משתמשים

• את השאלון מעבירים תוך פירוט הסיבות או הגורמים לשימוש במוצר הספציפי הזה

• מחלקים ל 2 קבוצות.

• קבוצה 1 מקריבים סרט טבע

• קבוצה 2 מקרינים סרט פירסומת על אבקת הכביסה הספציפית- טיפ

• לאחר כחודש בדקו בכל קבוצה כמה אנשים משתמשים באבקת כביסה של סרט הפרסומת

• תוצאה

• גילו שבקבוצה שצפו בסרט פרסומת (קבוצה 2) השתמשו בממוצע יותר אנשים במוצר זה מאשר בקבוצה שצפתה בסרט הטבע (1)

ניתוח

לא מדובר בארטיפקט של מדידה

• מאחר שבארטיפקט של מדידה אחת הקבוצות עברה מדידה לפני ואחת הקבוצות לא עברה מדידה לפני, ולפיכך יש הסבר חלופי

• במלים אחרות לא ברור מה השפיע על המשתנה התלוי (האם המשתנה הבלתי תלוי או המדידה לפני)

• אבל במיקרה זה שתי הקבוצות עברו מדידה אז לא מדובר על ארטיפקט של מדידה.

הסבר האיום של אינטראקציה בין מדידה לטיפול הניסויי

• ההשפעה על המשתנה התלוי היתה השילוב של המדידה לפני והמניפולציה

• אם לא היינו מודדים לפני (השאלון לפני) אז לא היתה קיימת השפעה של המשתנה הבלתי תלוי (סרט פרסומת) על התלוי. נקרא Priming

• Priming - כלומר עשינו מדידה לפני ואז העלנו למודעות את הסיבות (כלומר הפכתי את הסיבות לשימוש באבקת הכביסה לנגישות, כלומר לזמינות), ואז סרט הפרסומת בא ועבד על אותם סיבות שתוארו בשאלון.

• ולפיכך, בגלל שהעלנו למודעות איזה סיבות אנשי צריכים כדי לרכוש אבקת כביסה, התקבלה השפעה יותר חזקה לסרט הפרסומת

• במילים אחרות העלינו את האופציה, הפכנו לנגיש את הסיבות ואז בסרט הפרסומת עבדנו על אותם הסיבות

• ולמעשה אם לא היינו מעבירים את השאלות לא היתה מתקבל אותו אפקט.

• לעומת ארטיפקט של מדידה במיקרה זה האיום של אינטראקציה בין מדידה לתפעול הניסוי לא מערער על כך שהבלתי תלוי השפיע על התלוי, הוא רק מתנה את ההשפעה של הבלתי תלוי על התלוי בכך שנעשית מדידה לפני

• כלומר הוא אומר שאומנם המשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי אבל לא ניתן להכליל את הממצאים גם עבור מצב שבו לא עשיתה מדידה לפני

2. אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי

(הכי חשוב מופיע כמעט בכל מבחן)

• (בטיפול הניסוי הכוונה למשתנה הבלתי תלוי = מניפולציה)

• מסיבה זו או אחרת לא נעשתה דגימה מקרית

• כלומר המחקר לא כלל מדגם מיצג של כלל האוכלוסייה ונלקחו למדגם רק נבדקים מסוג מסוים

• לפיכך לא ניתן להכליל את הקשר הסיבתי, כלומר את ההשפעה של הבלתי תלוי על התלוי, גם עבור אוכלוסיות אחרות (כלומר נבדקים מסוג אחר

לדוגמא

• אם לקחו למחקר רק גברים אז יש איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי

• וזאת מכיוון שאפשר להגיד שממצאי המחקר הזה תקפים רק שמדובר בגברים ולא ניתן להכליל גם עבור אוכלוסיות אחרות (למשל נשים)

3. אינטראקציה בין מועד, סביבה, לבין הטיפול הניסויי

• אם המחקר נערך בזמן ובמקום ספציפיים אז ייתכן שהמשתנה הבלתי תוי השפיע על התלוי רק לגבי אותו זמן ומקום שבו נערך המחקר ולא ניתן להכליל את ממצאי המחקר (כלומר קשר סיבתי) גם עבור סביבות שונות ומועדים אחרים.

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ד תוקף מבנה שירטוט של שני מצבים

בהמשך

שיטות מחקר א: יחידה 6: חלק ד - תוקף מבנה

3. תוקף מבנה

• תוקף מבנה של מערך המחקר עוסק בתקפות הקשר הסיבתי

• כלומר האם ניתן להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי התיאורטי משפיע על המשתנה התלוי התיאורטי.

תוקף מבנה של מדידה (יחידה 3) לעומת תוקף מבנה של מערך המחקר (יחידה 6)

• תוקף מבנה של מערך המחקר (יחידה 6) שונה מתוקף מבנה של מדידה (יחידה 3) (במבחן, לעתים מחברים ביניהם)

• תוקף מבנה של מדידה (יחידה 3)

  מחזקים את תקפות כלי המדידה.

  מתייחס למבנה תיאורטי אחד בלבד

  והקשר של המבנה התיאורטי עם המשתנים התצפיתים שלו

• תוקף מבנה של מערך המחקר (יחידה 6)

  תוקף זה לא מתעסק במבנה תיאורטי אחד בלבד

  מה שמענין אותו זה לבדוק את תקפות הקשר הסיבתי.

  במילים אחרות: האם ניתן להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי התיאורטי משפיע על המשתנה התלוי התיאורטי.

ישנם שני איומים על תוקף מבנה של מערך המחקר

1. חוסר מיצוי

2. חוסר בלבדיות במב"ת (קונפאודינג)

1. חוסר מיצוי

• חוסר מצוי אומר שכיוון שהשתמשנו במשתנה תצפיתי אחד שלא ממצא את כל עולם התוכן של המשתנה התיאורטי אזי לא ניתן להכליל את הקשר הסיבתי גם עבור משתנים תצפיתיים אחרים לאותם משתנים תיאורטיים. .

• חוסר מיצוי עוסק ב:

1. תוצאה (מ"ת)

2. סיבה (מב"ת)

• הסבר על ידי דוגמת ניסוי הקפה

תוקף מבנה של סיבה

• אומר שכיוון שהשתמשנו במשתנה בלתי תלוי תצפיתית אחד (קפה) אזי לא ניתן להכליל את התוצאות עבור כל עולם התוכן של המשתנה התיאורטי (קופאין). כלומר בעיה של מיצוי תוקף של סיבה.

תוקף מבנה של תוצאה

• אומר שזה שמדדנו את המשתנה התלוי התיאורטי - קרי, זיכרון לטווח קצר- באמצעות רשימת של מילים אז נוצרת בעיה של מיצוי בתוקף מבנה של התוצאה, וזאת מכיון שלא ניתן להכליל את הקשר הסיבתי גם עבור משתנים תלויים תצפיתיים אחרים למשתנה התיאורטי - רמת הזיכרון לטווח קצר.

לדוגמא:

• במיקרה של רשימת מילים כבודק זיכרון לטווח קצר (דוגמת הקפה):

• זה שהתמקדתי בזיכרון של מילה לא מיציתי את כל עולם התוכן של זיכרון לטווח קצר ולכן אי אפשר להסיק לכל מדידה אחרות שבודקת זיכרון לטווח קצר. אפשר גם:

• רשימת תמונות

• סדרות,

• מילים

• זכרון ויזואלי וכד'

פתרון

• להוסיף עוד משתנה תצפיתי.

• ככל שנוסיף יותר משתנים תצפיתיים נכסה יותר את עולם התוכן, כלומר נצמצם את בעית המיצוי.

ברוב המבחנים יש שני מצבים שצריך להבחין ביניהם

• למעשה רק מצב ב' מתעסק בחוסר מיצוי

מצב א'

איור ס - 6 - 1 (עמוד 4 בדפים שלי בשיעור השלישי או השני)

שאלה

• אם נאמר שהבלתי תלוי השפיע על משתנה תיאורטי אחד (תלוי) ולא השפיע על משתנה תיאורטי שנים (תלוי)

• שואלים כיצד זה השפיע על תוקף מבנה של התוצאה.

• (למעשה תוקף מבנה של תוצאה אומר שזה שהשתמשתי במשתנה תציפי אחד אי אפשר להכליל למשתנים תצפיתיים שלו)

תשובה

• אין השפעה לתוקף מבנה של תוצאה

• וזאת כי מדובר בשני מבנים תיאורטיים שונים שלא בהכרח חייב להמצא קשר ביניהם.

למעשה במקרה א ' זהו חקר מתאמים

• התעסקנו עם שני תלויים של תוקף מבנה

• כלומר יש ניסיון לבדוק קשר בין 2 משתנים תיאורטיים שונים.

מצב ב'

שאלה

• אם נאמר שמשתנה בלתי תלוי השפיע על משתנה תצפיתי אחד ולא השפיע על משתנה תצפיתי שני (ומשתנה תצפיתי אחד ומשתנה תצפיתי שני הם של אותו משתנה תלוי תיאורטי) , אז אנחנו אומרים שנוצר חוסר מיצוי של תוצאה.

• וזאת בכלל שעכשיו אי אפשר להכליל את הקשר עבור כל רמת זיכרון אלא רק אם רמת הזיכרון נמדדת עבור מילים (ולמשל לא עבור סדרות)

• שואלים כיצד זה השפיע על תוקף מבנה של תוצאה

תשובה

• קיימת החלשה של תוקף מבנה

• וזאת מכיוון שהשפיע על תצפיתי אחד ולא על תצפיתי שניים ((ומשתנה תצפיתי אחד ומשתנה תצפיתי שני הם של אותו משתנה תלוי תיאורטי)

• אם המשתנה הבלתי תלוי היה משפיע על משתנה תצפיתי אחד ומשתנה תצפיתי שני באותה מידה אז הדבר היה מחזק את תוקף מבנה של תוצאה

• וזאת מכיוון שזה צמצם את האיום של חוסר מיצוי- מכיון שעכשיו אפשר להסיק עבור שני תצפיתיים שונים עבור אותו מבנה של תוצאה (ספרות ומילים)

• במילים אחרות כיסינו יותר עולם תוכן של המשתנה התיאורטי רמת זיכרון

למעשה במקרה ב' זהו תוקף מתכנס

• אילו הם שי שיטות שבודקות את אותה תכונה

• פה יש ציפייה למתאם גבוה בין

2. חוסר בלבדיות (קונפאודינג)

(אנחנו לומדים רק על הבלתי תלוי ולא על התלוי)

• קונפאונדינג אומר שבעקבות המניפולציה שלנו, כחלק אינטגרלי מהמשתנה הבלתי תלוי התצפיתי) נוצרו הבדלים בין הקבוצות לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי אלא גם במשתנה תיאורטי אחר (משתנה לא רלוונטי), דבר שעלול ליצור שונות שיטתית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

• כלומר קונפאונדינג אומר שהמשתנה הבלתי תלוי התצפיתי שלנו (=מניפולציה) בדק לא רק את המשתנה התיאורטי שרצינו לבדוק אלא גם משתנה תיאורטי אחר ולכן נוצר הסבר חלופי

דוגמת הקפה

• המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי שלנו הוא רמת קופאין

• אם היה נאמר לנו

• שהקבוצה שקיבלה כוס קפה אחד- קיבלה כוס קפה שחור

• הקבוצה שקיבלה שני כוסות קפה- קיבלו שני כוסות נס קפה עלית

• אזי יש הסבר חלופי שהוא סוג הקפה:

• כלומר יתכן שלא הכמות יצרה את ההבדלים בין הקבוצות אלא סוג הקפה.

• במקרה זה יש בעיה של חוסר בלבדיות (קונפאונדינג) כלומר המניפולציה לא נכונה, המניפולציה יצרה הבדלים בין שני משתנים:

• כמות קפה

• סוג קפה

• (חוסר מיצוי (איום ראשון) היה אומר שניסוי שהקפה לא תקף לסוג אחר של קופאין (למשל קולה))

פתרון

• יש לשנות את המניפולציה כך שמחזיקים קבוע את המשתנה המתערב הלא רלוונטי

• במקרה שלנו יש להחזיק קבוע את סוג הקפה וכך מתקבל שינוי רק בכמות הקפה.

בדיקת מניפולציה - שייך לתוקף מבנה יחידה 3

(זהו מושג חשוב)

• זהו מושג שקשור לתוקף מבנה

• בדיקת מניפולציה זהו אמצעי שקיים לחוקר על מנת לאמת שהמניפולציה עבדה כמו שצריך

• כלומר שהמשתנה הבלתי תלוי תצפיתי (המניפולציה) אכן י צרה את הערכים השונים במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי.

• הדרך לעשות בדיקת מניפולציה זה כאשר החוקר בודק את המשתנה הבלתי תלוי בשיטה נוספת, וכך הוא יכול לוודא שאכן התקבלו הערכים הרצויים במשתנה הבלתי תלוי.

דוגמא

• מב"ת : מצב רוח

• מב,ת תצפיתי: השמעת סיפורים שונים שנבדקים במצב רוח שהם יוצרים

1. סיפור שמח- מצב רוח טוב

2. סיפור נטרלי- מצב רוח נטרלי

3. סיפור עצוב- מצב רוח רע

• החוקר שואף, בעקבות המניפולציה (השמעת הסיפורים) ליצור מצבי רוח

• בדיקת מניפולציה יכולה להיות אם במקביל נאמר לנו שהחוקר העביר לכל קבוצה שאלון מצב רוח- שזוהי שיטה נוספת לבדוק את השמנתה הבלתי תלוי התיאורטי

• בבדיקת מניפולציה אנחנו מבחינים בין תוצאה רצוי לתוצאה לא רצויה.

תוצאה רצויה תוצאה לא רצויה

תוצאה רצויה

• אלא שסיפרנו להם סיפור שמח יהיו במצב רוח טוב וכד'

• כלומר שתהיה התאמה בין המניפולציה לשיטה הנוספת

• אם קיבלנו תוצאה רצויה אז זה אומר שהמניפולציה עבדה

• כלומר הסיפורים השונים יצרו שינוים במצבי רוח שונים.

תוצאה לא רצויה

• אלא שסיפרנו להם סיפור שמח יהיו במצב עצוב וההפך

• כלומר שלא תהיה התאמה בין המניפולציה לשיטה הנוספת

• אם קיבלנו תוצאה לא רצויה אז זה אומר שהמניפולציה לא עבדה

• כלומר הסיפורים השונים לא יצרו שינוים במצבי רוח שונים.

פירוט על בדיקת מניפולציה-

בדיקת מניפולציה בודקת האם התצפיתי אכן בודק את התיאורטי

• בדיקת מניפולציה לא בודקת האם הבלתי תלוי השפיע על התלוי

• בדיקת מניפולציה בודקת האם התצפיתי אכן בודק את התיאורטי (אם הסיפורים יוצרים מצבי רוח שונים)

• כלומר אם המניפולציה עבדה כמו שצריך

• בדוגמא שלנו, האם שלושת הקבוצות נבדלו במצב רוח (ולא אם תוצאות שונות משפיעות על דחף להגיש עזרה)

בדיקת מניפולציה זהו סוג של תוקף מתכנס

• למעשה בדיקת מניפולציה בודקת את הקשר בין שני תצפיתיים שונים על אותו תיאורטי:

• מניפולציה = סיפוקים

• שיטה נוספת למדידת הבלתי תלוי התיאורטי (למשל שאלון מצב רוח)

• בדוגמת הקפה, אפשר כבדיקת מניפולציה לבדוק בדיקת דם.

• זוהי בדיקת מניפולציה (כי באמצעות בדיקת הדם אפשר לבדוק האם בעקבות כוסות הקפה נוצרו הבדלים ברמות הקפה בדם)