יחידה 2: ארגון חברתי
- הקדמה = לקראת היחידה
הקדמה של המורה
- יחידה מספר 1 נותנת את הבסיס התיאורטית
- יחידות 2-11 מתחילים למלא את המסגרת.
- כלומר מתחילים לקחת אלמנטים מחיי היום יום שלנו
- לא נשתמש בשפה שמכירים אלא נלמד על הגדרות סוציולוגיות
- כלומר יוצאים מתוך חיי היום יום שלנו- ורואים את הדברים בצורה יותר כוללת
- במקום משפחה נגיד קבוצה ראשונית
- וכד'
- זה אומר שהסוציולוג מחפש דפוסים יותר למעלה יותר רחבים
- וזה אמור להתקשר ליחידה 1
- יחידה זו מבוססת על מושגים
- יחידה מספר 2 מבוססת על שני מושגים בסיסים שקשורים לאדם
- סטטוס
- תפקיד
- אני לא אישי אלא אני בעל סטטוס וממלא תפקיד מסוים.
על הארגון החברתי מהספר
- מערכת חברתית היא תבנית, אשר קטיגוריות חברתיות שונות מתקשרות בה ברשת של יחסי גומלין
- התבנית לכאורה מתגבשת כל פעם מחדש כתוצאה מיחסי הגומלין האלה, אבל קיימת מידה מסוית של יציבות
- שתי גישות יסוד מסייעות להבנת יחסי הגומלין במערכת החברתית:
- הגישה המבנית- מניחה כי המערכת החברתית נתונה מראש. מערכת זו מורכבת מסטטוסים ומתפקידים, המעצבים ומכתיבים במידה רבה את התנהגותם של יחידים ושל קבוצות המקיימים ביניהם יחסי גומלין.
- הגישה האינטראקציוניסטית (הסימבולית) - יוצאת מחקר פעולת הגומלין החברתית בין יחידים וקבוצות. פעולה חברתית החוזרת על עצמה יוצרת דפוסי התנהגות וציפיות מוגדרות, והמערכת החברתית , על פי גישה זו היא תוצאה של קיום דפוסים וציפיות אלה.
מיצב (סטטוס) ותפקיד באופן כללי – הנושאים החשובים באופן כללי
- סטאטוס = מקומו של אדם במערכת החברתית
- תפקיד= התנהגות המצופה מבעל סטטוס
1. סטטוס
- מאפייני הסטטוס
- חובות וזכויות
- יוקרה חברתית
- מערך סטטוסים
- קונפליקט סטטוס (קונפליקט תפקידי)
- סטאטוס שיוכי, השגי
- סטטוס בולט
- ב) כיצד מגיע לידנו מידע על שותפינו באינטראקציה חברתית
- סמלי סטטוס = באיסוף מידע על שותף לא מוכר באינטראקציה נעזרים בסמלי סטטוס
- דמוי סטטוס= אדם בעל סטטוס בסיסי א, קרוב לוודאי שיהיה בעל סטטוס ב' ו ג'
- סטריאוטיפים= דימוי סטטוס ותכונות אישיות
- "הנבואה שמגשימה את עצמה" = מרטון
- אי הלימת סטטוס
- אי הלימת סטטוס = יוקרה גבוהה לחלק מהסטטוסים ויוקרה נמוכה באחרים.
2): תפקיד (המשך סיכום כל היחידה)
- מערך תפקידים
- שותפי תפקיד
- קונפליקט תפקידים- פתרונות (מרטון) – (מתח תפקידי)
- תיאוריית התפקיד – שילוב של הגישה פוקנצונליסטית וגישת האינטראקציה הסימבולית
3) מבוא של המורה: המשך תפקיד (המשך סיכום כל היחידה)
- מרכיבי התפקיד: הגדרה, תפיסה, ביצוע (מערכת הזדמנויות ולחצים)
- גופמן: מרחק תפקידי- חיבוק תפקידי
מתוך סיכום
סטטוס
מערך סטטוסים | עצמאי/בולט | סמלי סטטוס | שיוכי/ הישגי |
קונפליקט סטטוס |
| דימוי סטטוס |
|
אי הלימות סטטוס |
| סטריאוטיפ |
|
- מיצב (סטטוס)
מיצב = סטטוס
- סטאטוס = מקומו של אדם במערכת החברתית
- (הספר משתמש בהם כמושגים נרדפים אבל אין אחידות בהגדרתם ובשימוש בהם)
- המושג מיצב (=סטטוס) מכונה על ידי סוציולוגים גם סטטוס או פוזיציה,
- המיצב מייצג את מקומו של האדם במערכת חברתית מסויימת.
כלומר (מהספר)
- סטטוס זה העמדה החברתית המוכרת שאותה תופס הפרט
- הסטאטוס קובע מי ומה אנחנו יחסית לאחרים.
- הסטאטוס משמש גם מרכיב מפתח של הזהות החברתית (לדוגמא עמדה תעסוקתית).
- דוגמא
- במערכת החברתית של בית הספר: מורה, תלמיד, מנהל מזכירה שרת
- משפחה: אב, בן, בת חמות
- כאשר דנים במיצב מתייחסים למערכת חברתית סטטית (שלא בפעולה) ולא לבעלי הסטטוס לפעולתם וליחסי הגומלין ביניהם
- וזאת בניגוד למצב שבו דנים בפעילות חברתית המתרחשת במערכת חברתית מתייחסים לתפקידים שהם דפוסי התנהגות הצמודים למיצבים (=לסטטוסים)
- כלומר התפקיד הוא ההתנהגות המצופה מעל הסטטוס
- סטטוס ותפקיד הם שני צדדים של מטבע אחד
- המיצג מיצג את ההבט המבני (מצב סטטי)
- ואילו התפקיד מיצג את ההיבט הדינמי
- זה מתבטא גם באופן מילולי שבו מתאים אינטראקציה חברתית
- לשלום יש סטטוס מסוים (למשל פרופסור)
- ויוני ממלא כראוי את תפקידו (למשל הוראה באוניברסיטה)
דוגמא של המורה על עצמה
- אישה
- בת, ילדה, אחות, דודה, בת דודה, אחיינית, נכדה,
- מרצה, מתרגלת, יועצת, מנחה,
- אזרחית, ישראלית, יהודיה, אשכנזיה, גרה ב..
- פעילה באנוש,
- מעמד
- בעלת רשיון נהיגה , בעלת מנוי של מסע אחר.
- גיל הוא גם סטטוס.
- (חברה מחולקת היררכית לפי גיל
- ילדים חובות
- 18 לצבא, אלכוהול.
- הרעיון
- כל אחד מאיתנו שייך להרבה מאוד מערכות חברתיות ובכל מערכת חברתית יש לו מקום כלומר סטטוס
- מכאן שלכל אחד מאיתנו יש רשימת של סטטוסים שזה נקרא מערך סטטוס (מושג) (פירטתי בהמשך)
אופק: סטטוס(מיצב)-
- סטטוס מציין את מיקומו של אדם במערכת חברתית מסוימת.
- לדוגמא: משפחה: אבא, אימא, אח, אחות וכו'.
- דוגמא נוספת: בית הסוהר: מנהל בית הסוהר, סוהרים, עובד סוציאלי, אסירים פוליטיים וביטחוניים.
- לסטטוס צמודה בדרך כלל יוקרה חברתית.
- לסטטוס צמודה מערכת של זכויות וחובות.
- לדוגמא: אבא-
- חובותיו הן לחנך את ילדיו, לפרנס אותם, לדאוג ולדמי כיס וכו'
- או לזכויותיו כמו ליהנות מילדיו וכו'.
- מאפייני סטטוס:
1) לכל סטטוס יש חובות וזכויות
- לסטטוס נלווית מערכת של חובות וזכויות וציפיות החלות על כל מי שממלא אותו
- הסטאטוס של אדם בכל מסגרת חברתית מנחה את התנהגותו.
- למשל
- חובתו של הפרופסור להרצאות, לעסוק במחקר ולפרסם עבודות וכן להיות חבר בוועדות שונות
- לעומת זאת הוא נהנה מהזכות לקבו את חמר הלימוד – זכות שהיא חלק חשוב מעקרון האקדמי של הפרופסורים
המורה
- החובות והזכויות קשורות לסטטוס ולא ברמה האישית
- עבור מנחה באופ למשל
- חובה לבוא בזמן
- זכות לקבל חניה, או הנחה גדולה בחנות האוניברסיטה הפתוחה.
2) לכל סטטוס יש מידה מסוימת של יוקרה
- לסטאטוס (ולא לבעל הסטאטוס ) נלוות יוקרה חברתית מסוימת ומשאבים חברתיים אחרים כמו :סמכות ,השפעה וכסף.
- למשל
- סטטוס "נשיא המדינה" צמודה יוקרה חברתית רבה שהיא אחת מזכויות הסטטוס
- היוקר היא גורם כה חשוב בסטטוס עד שבספת היום יום משתמשים במילה סטטוס כמילה נרדפת ליוקר חברתית
- אבל הקורס מבקש להקפיד על ההבחנה בין סטטוס לבין יוקר שכרוכה בו.
המורה
- יש סטטוסים עם מידה גבוהה של יוקרה
- ויש סטטוסים עם מידה נמוכה של יוקרה
- למשל עובד זבל= סטטוס עם יוקרה נמוכה.
- אי אפשר להגיד אדם בעל סטטוס
- יוקרה זה משאב כמו כסף או כוח (יכול להיות הרבה ויכול להיות מעט)
3 א ) מערך סטטוסים (=מערך מיצבים)
- מכיון שאדם שייך בעת ובעונה אחת לקבוצות ולמערכות חברתיות רבות אז יש לו מיצבים רבים המהווים יחד את מערך המיצבים (=מערך סטטוסים) שלו
מערך סטטוסים מהספר
- כל אדם אוחז בסטטוסים רבים בעת ובעונה אחת.
- המושג מערך סטטוסים מציין את כל הסטטוסים שיש לאדם הזמן בזמן נתון (אחות, חברה, שוערת ...)
- הצטרפות לארגון או מציאת משרה מרחיבים את מערך הסטטוסים שלנו.
הגדרה של מערך סטטוסים לפי המורה: כל הסטטוסים של האדם בזמן נתון.
- לדוגמא
- אדם יכול להיות פרופסור, אב ובן, וכן חברה מועדון כדורגל, שחקן התקפה מצטיין, חבר מפלגה וגם גזבר הסעיף המקומי
הרעיון לפי המורה
- כל אחד מאיתנו שייך להרבה מאוד מערכות חברתיות ובכל מערכת חברתית יש לו מקום כלומר סטטוס
- מכאן שלכל אחד מאיתנו יש רשימת של סטטוסים שזה נקרא מערך סטטוס (מושג)
- נתון זה משתנה כי למשל מי שסטודנט וחצי שנה אחרי הוא לא סטודנט
- רווקה שמתחנת כבר לא רווקה
- כלומר מערך הסטטוסים משתנים לאורך הזמן
אופק: מערך סטטוסים-
- סך כל התפקידים או הסטטוסים שיש לאדם.
- לדוגמא: גידי גוב- ישראלי, זמר, שחקן, מנחה בטלוויזיה, בעל, אבא, שכן ויהודי.
לפי סיכום
- מכיוון שאדם שייך בעת ובעונה אחת לקב' ומערכות חברתיות רבות יש לו גם סטטוסים רבים המהווים יחש את מערך הסטטוסים שלו.
- מערכי סטאטוסים אינם רק מסתעפים לכיוונים רבים אלא גם משתנים לאורך מסלול חיינו
- לדוגמא: הצטרפות לארגון או מציאת משרה מרחיבים את מערך הסטאטוסים שלנו ואילו פרישה מפעילויות מצמצמת אותו.
- אנשים משיגים ומאבדים עשרות סטאטוסים במשך חייהם.
- כפי שכתבתי אדם שייך בעת ובעונה אחת לקבוצות ולמערכות חברתיות רבות .
- לדוגמא: אדם יכול להיות פרופסור , אב, בן, חבר במועדון, שחקן כדורגל
3 ב) קונפליקט סטטוס
- קונפליקט מיצבי נגרם כאשר אדם נאלץ לבחור בסיטואציה נתונה בין שני סטטוסים ששיכים לו (בגלל ריבוי מיצבים)
- לפי המורה
- ריבוי הסטטוסים מביא אותנו לפעמים למצב של קונפליקט סטטוס
- קונפליקט סטטוס זהו מצב שבו אדם לא יודע על פי איזה מהסטטוסים שלו עליו לנהוג
- אנו חשים בקונפליקט סטטוס כשאנו מנסים להיענות לתביעותיהם של הסטטוסים הרבים שלנו ומוצאים עצמנו נמשכים לכיוונים מנוגדים.
- (למשל מהחוברת: אישה שיש לה סטטוס כרעיה וסטודנטית צריכה להעדיף סטטוס אחד על אחר)
- דוגמאות של המורה
- בסיטואציה מסוימת לא יודעים מאיזה הסטטוסים אני צריך לנהוג
- האם אני בת , או אני מנחה
- למשל האימא רוצה שהבן יבוא
- וכמנחה צריך.
- כלומר זהו מצב של קונפליקט סטטוס
- זה קורה הרבה בחיי היום יום
- למשל
- בת / בת דודה
- האם בן בת, או להיות עם בת דודה
- חבר/, בת
- קונפליקט בין סטטוס של חבר ושל משפחה
- מילואימניק / פעיל בשלום עכשיו
- בסיטואציה מסוימת להחליט איך לנהוג
- דוגמא קלאסית: אימא סטודנטים
- אימא צריכה להתכונן למבחן
- הבן שלה חולה (צריך לבוא הביתה)
- מהסיכום
- קונפליקט סטאטוס= נוצר כאשר ריבוי סטאטוסים (מיצבים) מעורר מתח כאשר אדם נאלץ לבחור בסיטואציה נתונה בין שני סטאטוסים השייכים לו.
- קונפליקט בין סטטוסים= קונפליקט תפקידים- כשלי כבן אדם אחד יש קונפליקט בתוך מערך הסטטוסים שלי .
- דוגמא
- אישה שיש לה כמה סטטוסים: אם, סטודנטית, רעיה, ציירת, נאלצת לבחור בסיטואציה מסוימת להעדיף סטטוס אחד על האחרים
- היא למשל צריכה להחליט האם לטפל בבנה החולה (סטטוס של אם) או להתכונן לבחינות באוניברסיטה (סטטוס של סטודנטית)
- לדוגמה (מתוך סיכום)
- קונפליקט תפקידי ביני לביני , להקשיב לשותף תפקידי זה או אחר כמו שחבר ללימודים רוצה להעתיק ממני אך באו"פ אוסרים זאת.
- המבנה של האו"פ יוצר את הקונפליקט עם כל שותפי התפקיד שלו ולכן הקונפליקט הוא של עוד סטודנטים.
- אם זהו קונפליקט מבנה אז גם הפתרון יבוא מן המבנה, מי שיש לו יותר כוח והשפעה הוא זה שמחליט (באו"פ זה למנחה )
- לדוגמה (מתוך סיכום)
- לדוגמא: אישה צריכה ללמד ואין לה בייבי סיטר לילדים.
- לפקיד יש עבודה רבה במשרד והבוס שלו מבקש ממנו להישאר שעות נוספות (סטטוס של פקיד) אך באותה העת יש בבית הספר של ילדו ישיבה של ועד ההורים (סטטוס של חבר ועד)- הקונפליקט הוא בין מחויבותו למשרד לבין עתיד ילדיו.
4) את כל הסטטוסים ניתן לחלק לשני סוגים: סטטוס שיוכי/ השגי
4 א ) סטטוס (מיצב ) שיוכי
- עמדה חברתית המוקנית לאדם מלידה או ניתנת לו שלא מבחירתו במהלך חייו
- המיצג השיוכי מוענק לפרט בלי שיבצע כל פעולה על מנת לקבלו, ובמידה רבה ללא התחשבות ברצונו.
- כלומר (המורה) סטטוס שיוכי זהו סטטוס שניתן לנו ללא בחירה ומלידה
המיצבים השיוכיים מתחלקים לשני סוגים:
- סטטוסים (מיצבים) קבועים שאינם ניתנים לשינוי: כמו גזע ומין (בת, מקסיקני)
- לדוגמא (המורה)
- צבע עור
- לאום
- מוצא
- סטטוסים (מיצבים) המוענקים לאדם כמיצב התחלתי אך הוא מסוגל לשנותם אם רצונו בכך: כמו דת, לאום, מעמד חברתי התחלתי .
- כלומר ניתנים לשינוי
- לדוגמא (המורה)
- מקום מגורים
- דת,
- מעמד (שנולדים איתו)
4 ב) סטטוס (מיצב) הישגי
- עמדה חברתית שאדם נוטל לעצמו מרצונו ואשר משקפת את יכולתו ומאמציו האישיים.
- אדם רוכש אותו באמצעות פעולה מכוונת.
- כלומר (המורה ( זהו סטטוס שניתן לנו בעקבות פעולה מכוונת שעשינו
- דוגמא למיצבים הישגיים של אדם בחברה מודרנית :מקצוע, מעמד חברתי והשכלה
- למשל חניך מצטיין בקורס קצינים, ספורטאי אולימפי, גבר נשוי, מתכנת מחשבים, גנב
- נוסע באוטובוס, צופה בקולנוע
- דוגמא למיצבים הישגיים מרכזיים פחות: נוסע באוטובוס, לקוח במכולת
- לדוגמא (המורה)
- תואר שני
- מקום עבודה
- מצב משפחתי (נשוי, אב)
- בעלת רישיון נהיגה
- מקום מגורים
- נוסע אוטובוס
- תלמיד בית ספר/ תיכון
- במציאות מרבית הסטטוסים הם שילוב של שני הסוגים (גם שיוכי, וגם השגי): הסטטוסים השיוכיים של בני האדם משפיעים על הסטטוסים ההישגיים שלהם.
- למשל מבוגר שמשיג סטטוס של עורך דין הם לרוב בעלי מכנה משותף שיוכי (השתייכות למשפחה בעלת אמצעים)
- אם שמינו, גזעו זהותו האתנית או גילו מקנים לו יתרונות נהנה מסיכויים גבוהים יותר להגשים סטטוסים הישגיים מבקשים מאשר אדם אחד שלא בעל יתרונות שיוכים כאלה
- לעומת זאת אנשים שנולדו למשפחות עניות משיגים בקלות רבה "להשיג" לעצמם סטטוסים בלתי מבוקשים כגון עברין, נרקומן, או מובטל.
4 ג) סטטוס בולט (מיצבים בולטים)
- בכל חברה יש מיצבים בולטים המשפיעים על התיחסות הזולת כלפי בעל המיצב גם מעבר למערכת החברתית הייחודית שבה נוצרו
- כאשר ססטוס מסוים בולט, הוא ישמש כמעין מדריך שסביבו יתארגנו ציפיותיו והתנהגויותיו של הולת כלפי בעל הסטטוס הנידון
- בדרך כלל מדובר בסטטוס אשר הציפיות הנגזרות ממנו רלוונטיות למטלה מסוימות, או כאשר הסטטוס (הניחן בבולטות) הוא האלמנט המבחין בין המשתתפים באינטראקציה
אופק: סטטוס בולט/בסיסי-
- סטטוס המשפיע על ההתייחסות לבעל הסטטוס גם מעבר למערכת החברתית המסוימת שבה נוצר.
- זהו סטטוס שיש לו חשיבות בקביעת הזהות החברתית של האדם.
- לדוגמא: במקרה של הזמר שכונה "השרוף"- יחסה של התקשורת היה רך כלפיו בהתחלה כיוון שכולם התייחסו אליו כאל נכה. רק אח"כ התייחסו אליו בתור זמר.
- לכן היה לו סטטוס בולט כיוון שהוא היה זמר וגם נכה.
המורה בכיתה
- בכל חברה מתוך מערך הסטטוסים יש לנו סטטוס בולט
- סטטוס בולט זה סטטוס שמשפיע על ההתיחסות של בני אדם אלינו, גם במערכות חברתיות שלא קשורות לסטטוס באופן ישיר
- למשל כששואלים מה הוא עושה= סטטוס בולט בחברה הישראלית זה תעסוקה
- מה שאתה עושה משפיע על איך אנשים מתייחסים עליך
- בבית הספר של הילד אבא עורך דין, מקבל יחס שונה מאבא מנקה רחובות.
- כלומר מתייחסים אלינו לפי הסטטוס במקומות שאין קשר לכך
- למשל בית חולים.
- מקום עבודה שאומרים שסטודנטים מתייחסים אחרת.
- כאמור, בחברה הישראלית, חשוב מה התעסוקה.
מהספר
- סטטוסים מסוימים חשובים יותר מאחרים.
- סטטוס בולט הוא סטטוס בעל חשיבות מיוחדת לקביעת הזהות החברתית, העשוי לעתים לעצב את כל חייו של האדם.
- עבור בני אדם רבים עיסוקם הוא הסטטוס הבולט שלהם, שכן הוא משקף במידה רבה את רקעם החברתי, השכלתם והכנסתם.
- כלומר סטטוס מקצועי בחברה המודעאנית, הוא מיצב בולט המשפיע לעתים על הכבוד שמוענק לאדם במצבים חברתיים שונים.
- למשל פרופסור שהוא בכיר במערכת החברתית המכונה אוניברסיטה
- למיצב זה כרוכה יוקרה חברתית גבוהה (יוקרט הפרופסור גבוהה מיוקרטו של הסטודנט)
- אבל פרופסורים הכותבים מכתבים למערכת בנושאים פוליטים וחברתיים שאינם שייכים לנושאי התמחותםת, וחתומים עליהם "פרופסור.." מנצלים את העבודה שבחברה הישראלים יש חביקות (בולטות) לסטטוס מקצועי,
- ולפיכך היוקרה הצמודה למיצב "פרופסור" עשויה להעניק משקל יתר לדברי פרופסור מסוים בנושאים הפוליטים שאליהם הוא נדרש מחוץ לגבולות האוניברסיטה
- מאפיין שלילי, כמו מחלה קשה, יכול אף הוא לשמש כסטטוס בולט.
- מרבית החברות האנושיות דוחקות את רגליהן של הנשים ללא התחשבות ביכולתן, ובכך הופכות גם את הג'נדר לסטטוס בולט.
- לעתים אנו שוללים מבעלי מגבלות גופניות את אנושיותם על ידי התייחסות אליהם אך ורק על פי מומיהם.
סטטוס עצמאי- זה רק מאופק
- סטטוס שהשפעתו מצומצמת רק לסיטואציה מוגבלת וספציפית.
- לדוגמא: בעל שהוא סטטוס עצמאי רק למערכת המשפחתית.
- לדוגמא: מערכת הסטטוסים של גידי גוב-
- סטטוס בולט/בסיסי- מנחה בטלוויזיה, זמר ושחקן.
- סטטוס עצמאי- ישראלי, יהודי, בעל, אבא ושכן.
- סמלי סטטוס, דימויי סטטוס, וסטריאוטיפיים
הקדמה
הגדרת מצב (מהספר)
- אינטראקציה חברתית בין שני משתתפים או יותר מחייבת הסכמה בדבר הגדרת המצב –
- כלומר הגדרת אופיה של האינטראקציה, מייצבי המשתתפים בה ותפקידם
- בהתיחסות לרמזים שונים, מבנים וסמלים, מחליטים המשתתפים באינטראקציה "עם מי להם עסק"
- רק כך ידעו פחות או יותר, לאיזו התנהגות לצפות וכיצד לפרש את המילים, המעשים והתנועות שהם קולטים ועל פי כל אלה לכוון את התנהגותם.
- כיצד אוספים מידע על שותפים לאינטראקציה:
- מקור מידע אחד הוא המסגרת החברתית שבה אנו נמצאים.
- כך למשל אם אנו בבית חולים ורואים אדם עם חלוק לבן וסטטוסקופ אנו נתאים את התנהגותנו למצב הקיים.
- מקור שני הוא סמלי סטטוס
- כשאנחנו הולכים לפגוש אדם שאנחנו לא מכירים אותו, או פוגשים אדם שאנחנו לא מכירים, אנחנו תמיד נרצה לדעת מהם הסטטוסים של אותו אדם
- (זה מתוך צורך בסיסי, ליצור קטיגוריות..)
- אנחנו עושים זאת מתוך נוחות
- בשביל להשיג את המידע אנחנו נעזרים במספר אלמנטים
- סמל סטטוס, דימוי סטטוס, סטריוטיפים
- סמל סטאטוס
- באיסוף מידע על שותף לא מוכר לאינטראקציה חברתית אנו נעזרים בסמלי סטטוס שונים המעידים על עמדתו במסגרות חברתיות שונות.
- כלומר: סמל סטטוס זה כל דבר שנותן לנו מידע על האדם (זה מהאינטראקציה הסימבולית)
- דוגמאות לסמלי סטאטוס שיכולים לתת מידע חשוב על האיש, עמדתו בעבודה וסוג תפקידו:
- פריטי לבוש מיוחדים, אביזרים, תוויות, סגנון דיבור (אוצר מילים ומבטא יתנו מידע על רמת השכלתו ומוצאו), אביזרים המאפיינים את סביבתו החיצונית (גודל משרד, ספרים, טלפונים).
- כלומר סמלי סטטוס אלה יכולים להיות פריטי לבוש מיוחדים ואבזרים שונים כמו חלוק לבן, תיק עסקים, מחזיק מפתחות של מכונית יוקרתית. סגנון דיבור, אוצר מלים ומבטא יספקו לנו מידע חשוב על רמת השכלתו ומוצאו.
- לדוגמה: סטטוס של מנהל חברה-
- ילבש בגדי מותגים, יענוד שעון יקר, ינהג במכונית חדישה , יהיה לו משרד גדול, תהיה לו מזכירה, ילבש חליפה, תיק עסקים, אוצר מילים גבוה.
- אם האינטראקציה נמצאת במשרד אז נוכל לרכוש מידע חשוב מאביזרים המאפיינים את סביבתו החיצונית : גודל המשרד, מספר הטלפונים וצבעם, מספר הספרים בכונניות.
- דוגמאות של המורה
- (שם, דרך הטלפון, ראיון בקומה 49..כתובת )- כל דבר שנותן אינפורמציה עם מי שהולכים להכנס
- בנוסף: שעון סמל סטטוס כי אומר מאיזה מעמד האדם (שעונים שעולים בסכומים שונים)
- אדם בלי שעון אומר משהו
- (כלומר כל הדוגמאות שנתנו בשיעור הקודם: טבעות, עגילים, מכונית, כתובת, שם וכד'= סמלי סטטוס)
- מהסיכום בלבד : סמלי סטטוס יכולים להיות פורמליים או בלתי פורמליים :
- פורמליים: שוטר, בגדי צבא
- בלתי פורמליים: חליפה, עניבה
- עוד על פירוש סמלי הסטטוס
- בבואנו לפרק את סמלי הסטטוס שקלטנו, לרוב אנו יוצאים מתוך ההנחה שהשותף שלנו באינטראקציה דובר אמת, כלומר לא מנסה להטעות אותנו באמצעות סמלי הסטטוס שהוא מציג
- למשל אנשים המתחקים לרופאים וקצינים בכדי להשיג טובות הנאה כלשהן
- כאשר מתגלות הטעות מסוג זה, מושמט הבסיס לקיום האינטראקציה- החברה מחמיר עם המתחזקים ומעמידה אותם לדין
- במחקרים חמורים פחות כמו גבר נשוי שמסיר את הטבעת הנישואין בכדי לקשור קשר רומנטי, או אישה המתלבשת באופן צנוע לשם הופעה בפני בית דין רבני.
- אם השותף לאינטראקציה לא מצליח לגלות רמזים הסותרים את הרושם שהרמאי מנסה ליצור, אז תתנהל אינטראקציה לפי הגדרת המצב הרצויה לרמאי.
- אופק סמלי סטטוס-
- כל אותם אלמנטים פיזיים, התנהגותיים ומילוליים המאפשרים לנו לעמוד מיקומו של האדם במסגרת החברתית.
- לדוגמא: גלימתו של השופט, מדיו של השוטר וכו'.
- אך ישנם גם סמלי סטטוס בלתי רשמיים. לדוגמא: שעון יוקרתי, פלאפון, מחשב נייד וכו'.
- דוגמא נוספת: שפתו של אדם- אנו יכולים ללמוד על אדם מדרך דיבורו מהיכן הגיע, מהי השכלתו וכו'.
- סמלים המועברים באופן מכוון, וסמלים נסתרים
- גופמן- סוציולוג מתוך גישת האינטראקציה הסימבולית
- גופמן מבחין בין שני סוגי רמזים שבאמצעותם האדם מעביר באופן סמלי מידע על עצמו לשם הגדרת המצב
- הסמלים המועברים במכוון ובמודע: יוצרים את הרשום שהאדם חפץ
- הסמלים הנסתרים שהאדם מקרין: נעלים לפעמים מעיניו של השותף לאינטראקציה, והם משנים לעתים את הרושם שנוצר
- כך למשל שאדם שמנסה להציג את עצמו כאינטלקטואל מלומד באמצעות ספרים רבים ועבי כרס בחדר עבודתו, ואולם המבקר עשוי לשים לב לרומנים זולים ומרופטים המונחים בפינת הספריה ומלמדים על שימוש אינטנסיבי בהם.
- אינטרנט יוצר מצב שלא נוכל לקבל מידע על אודות השותף לאינטראקציה קשה לדעת האם האדם השני משקר או אמיתי.
- דימוי סטאטוס (חשוב לפי המורה)
- המורה: זהו מצב שבו אני מניח שאדם בעל סטטוס מסוים א', יהיה קרוב לוודאי בעל סטטוסים נוספים ב' ו ג' (כמובן שהכל אצלנו בראש)
- דימוי סטאטוס = בכל חברה קיימים דימויי סטטוס מקובלים שאפשר לאסוף בעזרתם מידע על הזולת.
- דימויי הסטטוס האלה קובעים כי אדם בעל סטטוס בולט א' (הסטטוס הבולט יכול להיות מקצועי, עדתי או מיני) ( לדוגמה: ראש ממשלה ), קרוב לודאי שהוא גם בעל סטטוסים ב' –חבר כנסת, ג'- בעל אזרחות ישראלית ו-ד'.
- צירופי סטטוסים אלה נקבעים לעיתים בחוקים ובתקנונים.
- למשל שגבר קתולי יהיה גבר ורווק
- או שראש הממשלה יהיה חברה כנסת ובעל אזרחות ישראלית
- אבל בדרך כלל דימויי סטטוס מבטאים נורמות חברתיות בלתי פורמליות.
- כך למשל אם שכן יגידו לשכנו אני לא יכול לשתות איתך קפה כי אני הולך לד"ר כהן, אז השכן ישאל האם ד"ר כהן הוא רופא טוב, - הרעיון הוא שתגובת השכן הגיונית ומבוססות על דימוי הסטטוס בחברה שלנו שקושר בגין הסטטוסטים ד"ר, רופא, גבר, ואין זה משנה שהפגישה היא עם ד"ר שולמית כהן מרצה לסוציולוגיה
- דוגמאות של המורה
- למשל
- בעל באסטה, Ü מזרחי (מרוקאי) Ü נשוי Ü 4-+ ילדים
- מנהל בנקÜ אשכנזי או עירקיÜ 40-50 Ü תואר 2Ü נשוי
- דימויי סטטוס כרוכים בדרך כלל בשורה של תכונות אישיות המיוחסות לבעל הסטטוסים.
- הצירוף של דימויי סטטוס ותכונות אישיות מכונה סטריאוטיפ
- המורה: סטריאוטיפ = דמויי סטטוס + תכונות
- נהג מונית (בעל באסטה ) מרוקאי, אבא, נשוי + עצבני
- כל זה הוא סטריאוטיפ
- כלומר חייבים סטטוס, דימויי סטטוס ואז תכונה
- נהג מונית עצבני זה לא סטריאוטיפ כי חסרים דימויי סטטוס
- כלומר לוקחים את כל המערך ואז נותנים תכונות
- היתרונות: הסטריאוטיפ הוא כלי יעיל המסייע להשלים את תמונת הסטטוס של אדם שעמו מבקשים לקיים אינטראקציה חברתית,
- כי הרעיון שעל פי סטטוס אחד של אדם אפשר באמצעות הסטראוטיפ להשלים אינפורמציה הדרושה בכדי לנהל שיחה או לבצע עיסקה
- כל אחד משתמש בחיי היום יום בסטריאוטיפים ואין לשלול בהכרח את השימוש בהם
- המורה: כלומר מצד אחד חיובי בסטריאוטיפ שעושה את החיים נוחים יחסית, הכל מקוטלג
- החסרונות אך הוא עלול להיות מכשיר מסוכן- אדם אשר למערך הסטטוסים שלו תצורף תכונת אישיות שלילית, עלול להתקל בבעיות רבות.
- כלומר במקרה שבהם מייחסים תכונות שליליות לזולת על פי סטטוס אחד, למשל גזע או מין, אז במקרה כזה אפשר לגרול לו עוול ולפגום באפשרות לקים עימו אינטראקציה חברתית
- במקרה כזה הוא יצטרך להוכיח שאין הוא עונה בדיוק על הציפיות החברתיות
- למשל אישה שמנהלת חברה גדולה: ההתיחסות אליה תלווה בחשש בגלל הסטריאוטיפ שקובע שנשים לא מוכשרות דיין למלא תפקיד ניהולי בכיר.
- כנ"ל לגבי רופא שחום עור- צירוף תכונות אישיות סטריאוטיפיות פחות חכם או לא מוכשר לסטטוס הרופא, קרוב לוודאי שיקשה עליו במסגרת עבודתו.
- המורה: הדבר הגרוע בסטריאוטיפ שיש נבואה שמגשימה את עצמה
לדוגמא מתוך סיכום- אדם גר ברמת אביב- הדימוי הוא שהוא בן למשפחה עשירה והסטריאוטיפ הוא שהוא שחצן.
- יתרונות- דרך הסמלים האדם יודע מי עומד מולו ואיך להתנהג איתו דבר שעוזר לנו לאינטראקציה בין האנשים
- חסרונות- מגביל את האינטראקציות (אנשים נוטים לנהל אינטראקציות רק עם מי שנראה להם בסדר ולא עם מי שנראה חשוד) , פוגע בשוויון הזדמנויות, פוגע בזכויות הפרט, הסטראוטיפ מקשה על האדם לבטא את עצמו כפי שהיה רוצה כי קודם כל תופסים אותו כ___ ואח"כ כאדם.
- חוקרים ישראלים בדקו באיזה מידה , מידע המבוסס על סטריאוטיפים משפיע על ההתנהגות שלנו ועל הציפיות שלנו מהזולת.
- מחקר שנערך על ידי מורות
- לקב' אחת נתנו מבחן עם שם של תלמיד "אבוטבול" ולקב' השנייה את אותו המבחן עם השם " גיל רובינשטיין" הציון היה שונה בין שתי הקב' אבוטבול הוציא ציון נמוך יותר – יש כאן סטריאוטיפ של שם
אפקט פיגמליון- נבואה שמגשימה את עצמה
- אפקט פגמליון דוגמא ממחקר אחר: מחקר שעמד לראשנה על החשיבות שיש לציפיות של המורה מתלמידיו
- לפני תחילת שנת הלימודים פנו החוקרים למורים שעמדו לקבל כיתות חדשות וסיפרו להם כי על פי ממצא מבחן פסיכולוגי שהעבירו נמצאים בכיתות שלהם כמה תלמידים כשרונים במיוחד אשר עתידים להשגי התקדמות מרשימה (למעשה הם העבירו שאלון סתמי, ולא יכלו להצביע על תלמידים בעלי פוטנציאלי ייחודי)
- כמה חודשים מאוחר יותר אכן התלמידים השיגו ציונים גבוהים יותר ואף זוהו במבחני משכל שהציון בהם ניתן על ידי בודק זר ולא המורים שלהם
- תוצאה זו כותנה אפקט פיגמליון= הציפיה של המורה הפכה למציאות
- המורה
- המחיר של סטריאוטיפ הוא הנבואה שמגשימה את עצמה:
- הכוונה שאם מתייחסים למישהו בצורה מסוימת אז בסופו של דבר הוא יתחיל להתנהג ככה
- ופה יש מחיר חברתי כבד
- הסטריאוטיפ על מרוקאים שהם עצבנים היו לפני שמרוקים הגיעו לארץ ואז.. זה מה שהתממש
- בארץ רואים בעלית האתיופים והרוסים
- אתיופים עולה חדש בגיל מסוים: הסטריאוטיפים הם עצלן, טיפש, פרימיטיבי
- רוסים : טובים במתמטיקה ופיזיקה
- בתוך ה"ראש של המורה" יש את שני הסטריאוטיפים משפיעים על האופן שהמורה מתייחסת לתלמידים
- לתלמידים האתיופים הניחו (בישנים, לא נעים, לא נבייש אותם..)
- לילדים רוסים: התייחסו אחרת.
- משפחה
- ילדים טובים (מההתחלה ילד טוב...)
- ילד רע ("תמיד היה שובר דברים...)
- במסגרות של עבודה, משפחה, חבריםÜ תפקיד מסוים
- (המושגים לקוחים רק מאינטראקציה הסימבולית- כי זה יחסים בין אנשים גישת מקרו אבל במקביל כל סטטוס קיים תורם לחברה כן גישה פונקציונליסטית)
- אי הלימת סטטוס (=סטטוס בלתי מאוזן)
- אי הלימות סטטוס= סטטוס בלתי מאוזן= סטטוס בלתי מגובש פירושן: חוסר אחידות ביוקרה, המוענקת לסטטוסים השונים של פרט מסוים.
- כלומר אנשים הזוכים ליוקרה גבוהה רק בחלק מן התחומים ובאחרים יוקרתם נמוכה
- לדוגמא אדם שהתעשר מהר אך השכלתו נמוכה.
- (לכל סטטוס צמודה מידה מסוימת של יוקרה חברתית)
- סטטוס בלתי מאוזן הוא כאשר אנשים נמצאים במצב של אי הלימת סטטוס. מצב זה הוא בעייתי בגלל הקושי לנסח הגדרת מצב לאינטראקציות החברתיות, שבהן משתתף בעל הסטטוס הבלתי מאוזן.
- המורה
- אי הלימת סטטוס זהו מצב שבו לאחד או יותר מהסטטוסים יש מידה גבוהה של יוקרה.
- ובנוסף, לאחד או יותר מהסטטוסים יש מידה נמוכה של יוקרה.
- ומכאן, מגיעים למצב בלתי מאוזן.
- המצב הזה יוצר בעייתיות בהגדרות מצב כי אנשים נוטים להתייחס לאדם על פי הסטטוס הנמוך- והאדם רוצה שיתיחסו אליו עלי פי הסטטוס עם היוקרה הגבוהה.
- (הגדרת מצב- א קולט ומפרש, ב' קולט ומפרש את המסר)
אופק: אי הלימת סטטוס-
- מצב שבו במערך הסטטוסים של אדם יש מצד אחד סטטוס שזוכה ליוקרה חברתית גבוהה ומצד שני סטטוס שזוכה ליוקרה חברתית נמוכה.
- לדוגמא: מהנדס שהוא גם מטאטא רחובות- כיוון שבעיסוק הראשון שלו הוא מהנדס וזהו עיסוק שנחשב לבעל השכלה גבוהה ולכן הוא זוכה ליוקרה חברתית גבוהה, אבל העיסוק השני שלו מזכה אותו ביוקרה חברתית נמוכה.
אנשים שנמצאים במצב של אי הלימת סטטוס רוצים לפתור את המצב הזה ויש להם מספר אופציות = דרכים להחלצות מאי הלימת סטטוס
1) נטרול הסטטוס הנמוך באמצעות פנייה למסגרות חברתיות שבהן אין לו משמעות
- המורה: אם אפשר להוריד מהמערך הסטטוסים את הסטטוס הבעייתי
2) תגובה אחרת היא ניסיון להעלות את הסטטוס הנמוך ולרכוש על ידי כך סטטוס גבוה ומגובש.
- המורה :לנסות להעלות את הסטטוס ה"בעייתי"
- למשל לעבור לגור באזור מסוים (אם אפשרי)
- או למשל אישה, נשואה לנשיא, .. רק תעודת בגרות Ü ואז נוטות לעשות תואר ראשון כללי או שהולכות להתנדב
3) אימוץ דעות וערכים השוללים את המבנה החברתי שבו נקלעו למצבם הבעייתי. הם ייטו להיות בעלי שאיפות לשינוי חברתי כללי שאחד מביטויו יהיה ביטול ההיררכיות הקיימות בתחום הגזע, המין וכדומה.
- קשה במיוחד מצבם של אנשים שהסטטוס נמוך היוקרה הוא שיוכי ואינו ניתן לשינוי, כמו גזע ומין. הם ייטו להיות בעלי שאיפות לשינוי חברתי כללי, שאחד מביטויו יהיה ביטול ההיררכיות הקיימות בתחום הגזע, המין וכדומה.
- המורה: אנשים שנמצאים במצב של אי הלימת סטטוס הם אנשים שנוטים להילחם דעות קדומות:
- הם נוטים להיות פעילים בקבוצות שנלחמות במצב הקיים
- (כלומר מבקשים שישימו לב לסטטוסים ההשגים שלהם ולא לסטטוסים השיוכים שלהם)
- ממחקרים עולה כי בעלי סטטוס בלתי מגובש, בין שהוא גבוה או נמוך, מחזיקים בדעות פוליטיות אנטי ממסדיות.
- דוגמא
- הצלחתו היחסית של עורך הדין מן המוצא האתיופי היא על רקע קשייהם של כלל בני העדה האתיופית לזכות בייצוג משפטי הולם במדינת ישראל וכל זאת בשל כך שלעורך הדין יש סטטוס בלתי מאוזן ,
- הוא מנסה להציג את עצמו כבעל יוקרה גבוהה (מתעלם מהסטטוס נמוך היוקרה שבמערך הסטטוסים שלו- מוצאו האתיופי) ואילו הסביבה (בית המשפט, סנגורים, שופטים ואף הלקוחות) מגלים נטייה חזקה להתייחס אליו לפי הסטטוס הנמוך שלו- מכיוון שהוא אתיופי, הוא יכול להבין אותם ולכן הוא גם מייצג אותם, ושולחים אותם אליו. שותפיו לתפקיד מתייחסים אליו כאל אתיופי (סטטוס נמוך) ולא כאל עורך דין (סטטוס גבוה).
- דוגמא: רופא שחור
- רופא- סטטוס גבוה
- שחור- סטטוס נמוך
עמוד: 16
העברתי
דוגמא של המורה לאי הלימת סטטוס
- מוסלמית, אשה, עו"ד, גרה באום אל פחם, דוקטורנטית
- אישה נמוך, עוד, גבוה, אום אל פחם, מאוד נמוך, דוקטורנטים, גבוה
- אחד הוא יותר בעל יוקרה גבוהה, / אחר יוקרה נמוכה
- לקוחות יסתכלו עליה כאישה ערביה
- היתה רוצה שיתייחסו אליה כעורכת דין.
- רופאים ערבים- התייחסות לערבי ופחות לרופא
מהסיכום בלבד: מה ההבדל בין אי הלימת סטטוסים לקונפליקט סטטוסים?
- אי הלימת סטטוסים זה מסטריאוטיפ , תמיד גובה היוקרה מול נמיכות היוקרה-
- לדוגמה: אשה, אם ל-10 ילדים, רופאה, יהודיה מאתיופיה,
- לעומת עולה חדשה, בת 30, גרה בסביון.
- בקונפליקט הסטטוסים זה ציפיות שונות מאדם בעל סטטוסים שונים
- אמא שצריכה לטפל בילד שלה והיא סטודנטית שחייבת ללכת למבחן
- תפקיד
תפקידים באופן כללי
2) מבוא של המורה:
- מערך תפקידים
- שותפי תפקיד
- קונפליקט תפקידים- פתרונות (מרטון) – (מתח תפקידי)
- תיאוריית התפקיד – שילוב של הגישה פוקנצונליסטית וגישת האינטראקציה הסימבולית
3) מבוא של המורה: המשך תפקיד (המשך סיכום כל היחידה)
- מרכיבי התפקיד: הגדרה, תפיסה, ביצוע (מערכת הזדמנויות ולחצים)
- גופמן: מרחק תפקידי- חיבוק תפקידי
פירוט התפקיד- מבוא
- כאשר דנים בפעילות חברתית המתרחשת במערכת חברתית מתייחסים לתפקידים שהם דפוסי התנהגות הצמודים למיצבים (=לסטטוסים)
- ואילו כאשר דנים במיצב מתייחסים למערכת חברתית סטטית (שלא בפעולה) ולא לבעלי הסטטוס לפעולתם וליחסי הגומלין ביניהם
- כלומר התפקיד הוא ההתנהגות המצופה מעל הסטטוס
- . לדוגמא: סטודנט- אמור לעשות את העבודות שלו, ללמוד לשיעורים, להיבחן בבחינה וכו'.
סטטוס ותפקיד הם שני צדדים של מטבע אחד (תת פרק זה גם כתבתי קודם לכן)
- המיצג מיצג את ההבט המבני (מצב סטטי)
- ואילו התפקיד מיצג את ההיבט הדינמי
- זה מתבטא גם באופן מילולי שבו מתאים אינטראקציה חברתית
- לשלום יש סטטוס מסוים (למשל פרופסור)
- ויוני ממלא כראוי את תפקידו (למשל הוראה באוניברסיטה)
תפקיד
חיבוק תפקידי/ מרחק תפקידי | נטישת תפקיד | קונפליקט תפקידי | מערך תפקידים |
- גורם חשוב נוסף באינטראקציה חברתית חברתית הוא התפקיד-
- תפקיד פירושו ההתנהגות המצופה מאדם בעל סטטוס מסוים.
- אין בהכרח התאמה מלאה בין ההתנהגות המצופה מבעל הסטטוס להתנהגותו בפועל.
- ניתן לראות את התפקיד כביטויו הדינמי של הסטטוס.
- תפקיד הוא הצד הביצועי של הסטטוס
- אנשים אוחזים בסטטוס ומבצעים תפקיד.
- לדוגמא חובותיו וזכויותיו של סטודנט למשל מחייבות אותו לשמוע הרצאות, להגיש עבודות וכו'.
- סטטוסים ותפקידים משתנים מתרבות לתרבות.
- כך למשל
- בארצות המערב פירושו של הסטטוס "דוד" הוא אח של האב או של האם
- בויאטנם ישנם כינויים שונים לדודים מכל צד של המשפחה, והתפקידים משתנים בהתאם.
- בכל חברה דרך מילוי התפקיד משתנה על פי אישיותו המיוחדת של הפרט. (אם כי חברות מסוימות מתירות חירות אישית רבה יותר מאחרות
- כלומר
- סטטוס מתייחס להיבט הסטטי – איפה נמצא האדם במערכת החברתית
- תפקיד מתייחס להיבט הדינמי- מה מצופה מהאישיות
- לדוגמה: סטודנט- ללמוד, לעבור מבחן
- אמא- לתת דמי כיס, לתמוך בילד
- מערך תפקידים
- מאחר שלכולנו יש מערך סטטוסים – כולנו אוחזים בסטטוסים רבים בעת ובעונה אחת- חיי היום יום הם ערבוביה של תפקידים רבים
- מרטון טבע את המנוח מערך תפקידים לציון מספר התפקידים הצמודים לסטטוס אחד
- המורה: כל ההתנהגויות המצופות נקראות מערך תפקידים
דוגמא למערך סטטוסים ומערכי התפקידים הכרוכים בהם
- במערך מוצגים 4 סטטוסים של אחד מהם כרוך במערך תפקידים אחר
- אשת איש, אם, מרצה, חוקרת:
- א) סטטוס "נשואה"- המתבטא בתפקידים כלפי בעלה (תפקידי נישואין כגון אשת סוד), עם בעלה היא שותפה גם ל"תפקידי בית" הכרוכים באזחקת משק בית משותף
- ב) סטטוס של "אם" עם חובות שגרתיות כלפי ילדיה (התפקיד האימהי), והתחיבות שונות כלפי בית הספר שלהם וארגונים אחרים (התפקיד האזרחי)
- ג) מרצה באוניברסיטה- היא מקיימת קשרי גומלין עם סטודנטים (תפקיד המורה) ובד בבד עם אקדמאים אחרים (תפקיד עמית למקצוע)
- ד) עבודה כחוקרת (תפקיד מעבדה) מקנה לה את הנתונים שהיא משתמשת בהם בפרסומיה (תפקיד כתיבת מאמרים)
- אלה רק אחדים מעשרות סטטוסים שכל אחד מהם קשור לתפקידים משלו (אישה זו עשויה להיות גם בת הדואגת להורים קשישים, וחברה במועצת העיר)
- למשל ( המורה) סטטוס מנחה
- מערך התפקידים
- לבדוק ממנים
- להגיע לשיעור
- ללמד
- להיות בשעת הנחיה
- לייצג, להיות בקשר עם מרכז ההוראה
- לכל סטטוס יש מערך תפקידים
- מערך הסטטוסים של הסטודנט איתמר- (מאופק)
- יהודי
- ישראלי
- סטודנט
- קיבוצניק
- חבר
- מלצר-
- מערך התפקידים לשרת את הלקוחות בסבלנות, לעבוד בזריזות וביעילות, לנקות שולחנות ולחלוק טיפים.
- שותפי התפקיד- הסועדים, במסעדה, מנהל המסעדה, צוות המלצרים האחרים.
- מערך התפקידים- (רק מאופק)
- סך כל הציפיות שמפנים אל בעל הסטטוס, שותפי התפקיד שלו.
- שותפי תפקיד
- המורה: שותפי תפקיד זה כל האנשים שבאים במגע עם ממלא התפקיד נקראים שותפי התפקיד
- לדוגמא סטטוס אחות
- השותפים לתפקיד הם הרופאים, החולים, קרובי החולים, עובדי הניקיון וכד'
- לכל אלה ציפיות לגיטימיות כלפי התנהגות אחות בבית החולים
שותפי התפקיד
- דוגמא של המורה
- השותפים של המנחה
- תלמידים
- מרכז
- השומר
- מוכר בקיוסק
- שותפי התפקיד הם אלה שיש להם את הציפיות
- קונפליקט תפקידי
- כאשר ציפיות של שותפי תפקיד אינן עולות תמיד בקנה אחד על האובייקט להחליט בכל מקרה כיצד יתנהג.
- אי התאמה בין תפקידים שונים הנובעים מאותו סטטוס נקרא קונפליקט תפקידי
- כלומר התפקידים המתחייבים מסטטוס בודד מעמידים בפנינו לעתים תביעות מנוגדות
- למשל מנהל מפעל אמור לשמור על יחסים תקינים וידידותיים עם עובדיו
- באותה שעה יש לו אחריות לביצועים של כל העובדים דבר שמחייב אותו לשמור על מידה כולשהי של ריחוק אישי
- בקיצור אפילו התפקידים הנובעים מסטטוס בודד מצריכים לעתים צעדי איזון)
המורה
- לפעמים ישנו מצב שהציפיות משותפי התפקיד מנוגדות (כלומר לא עולות בקנה אחד) ואז ממלא התפקיד נמצא במצב של קונפליקט תפקידים
- מצב בו ציפיות התפקיד מנוגדות וממלא התפקיד לא יודע למי להענות
- למשל מנחה
- תלמידים רוצים שתסכם חומר
- מרכז: רוצה שידברו על חיי היום יום
- לא ברור למי להענות
- (גם שתי רמות תפקידים
- סטודנטים חלשים וחזקים, ואז המנחה לא יודע למי להענות)
- קשה להמנע ממצב של קונפליקט תפקידים
- יש כמה פתרונות לקונפליקט תפקידי
- בהתייחס לדוגמת האחות מהדוגמא הקודמת
- ציפיותיהם של שותפי התפקיד לא עולות תמיד בקנה אחד
- ועל האחות להחליט בכל מקרה כיצד להתנהג
- או במונחים של מרטון האחות חייבת לפתור את הקונפליקט התפקידי שבו היא נתונה.
- אחות בבית חולים שנקרעת בין הדרישות של מנהל המחלקה לבין דרישות החולים
- כלומר מסיכום: הציפיות שמפנים שותפי התפקיד לבעל הסטטוס" לפעמים שותפי התפקיד מפנים ציפיות סוטרות או מנוגדות זו לשו ובמקרה כזה בעל הסטטוס צריך להחליט למי משותפי התפקיד הוא צריך להענות קונפליקט תפקידי
- מערך התפקידים- (אופק)
- סך כל הציפיות שמפנים אל בעל הסטטוס, שותפי התפקיד שלו.
מספר פיתרונות לקונפליקט התפקידי (ניתוח מבני פונקציונלי של מרטון)
- כפי שכתבתי קודם מרטון אומר שהאדם (האחות בדוגמא מקודם) חייבת לפתור את הקונפליקט התפקידי שבו היא נתונה
- הניתוח של מרטון הוא ניתוח פוקנצינליסטי המאתר את מקורות הקונפליקט במישור המבני
- כלומר מרטון מצביע על קיומם של קונפליקט שנובעים מעצם טיבה של המערכת ושר עשויים להתעורר לגבי כל מי שממלא תפקיד מסוים במסגרתה
- לדעתו מנגנוני הפתרון האפשריים מצויים במערת החברתית עמה
- לפי סיכום
- מרטון מציע מס' פתרונות להתמודדות עם הקונפליקט התפקידי,
- לדעתו הקונפליקט התפקידי נוצר מתוך המבנה החברתי ולכן הם הפתרון יבוא מתוך המבנה החברתי.
מרטון מציין כמה מנגנוני פתרון העומדים לרשות בעל התפקיד להתמודד עם קונפליקט תפקידי
- לשם הדגמה הוא מנתח את מערך התפקידים של המורה
- (המורה דיברה על שלושת הדברים הראשונים בלבד, אופק דיברו על 1,2,6)
1) בעל התפקיד יכוון את התנהגותו עפ"י הציפיות של שותף התפקיד שמעורבותו היא הגבוהה ביותר.
- שותפי התפקיד נבדלים זה מזה באינטנסיביות ובמעורבות שבה הם מביעים את ציפיותיהם מבעל התפקיד
- בעל התפקיד מכוון בדרך כלל את הציפיות של שותפיו לתפקיד שמעורבותם היא גבוהה ביותר
- כך למשל
- יתכן שלמנהל בי הספר ולמפקח יש ציפיות שונות בנוגע להתנהגות המורה, אבל מכיוון שהמנהל מעורב בעבודתו היום יומית של המורה ואילו המפקח מופיע בבית הספר רק לעתים רחוקות, אז לציפיות של המנהל תהיה השפעה רבה יותר על התנהגות המורה
- כלומר (סיכום) הוא מציע שבעל תפקיד יכוון את התנהגותו על סמך הציפיות של שותף התפקיד שהמעורבות שלו בתפקידו היא הגבוהה ביותר.
- המורה: הכוונה להענות אם מי שהכי באים במגע: תלמידים
- בעל התפקיד יכוון את התנהגותו עפ"י הציפיות של שותף התפקיד בעל הכוח וההשפעה הרבים ביותר.
- בעלי התפקידים המרכיבים את מערך התפקידים של המורה נבדלים זה בזה בכוחם ובהשפעתם
- לפיכך סביר
- שהמורה יכוון את התנהגותו על פי ציפיותיהם של בעלי ההשפעה המירבית
- הוא יתנהג, למשל, בהתאם לציפיות של מנהל בית הספר והמפקח, כי השפעתם על הישארותו בתפקיד או על קידומו רבה יותר מזו של הורי התלמידים.
- כלומר (סיכום) הוא מציע שבעל תפקיד יכוון את התנהגותו על סמך הציפיות של שותף התפקיד שיש לו את ההשפעה המירבית כמו המנהל
- המורה: להענות לי שחזק, למי שסמכות וכוח: מרכז יכול לפטר את המורה
- בעל התפקיד יכול לצמצם במקרים מסוימים (מעטים יחסים) את מערך התפקידים שלו
- כלומר להוציא שותף תפקיד מסוים ממערך התפקידים ובכך להקטין את מגוון הציפיות המופנות אליו.
- כלומר (סיכום) אפשר לצמצם את מערך התפקידים ז"א לא להתחשב בשותפי התפקיד שלי
- המורה : להוציא החוצה את מי שעושה בעיות (אם אפשרי)
- למשל מרכז
- שעומד בין תלמידים למנחה- אז הוא יכול לפטר מנחה
- למשל מנהל בית הספר- לפתר את אחת המורות
- למשל - ועד ההורים יכול לפתר את המנהלת.
- לפי סיכום: בגישה הפונקציונליסטית יש סטטוסים ותפקידים שלא נוצרים יש מאין. יש להם מקום מוגדר בחברה והאדם מקבל את מה שכבר קיים.
- דלת הכיתה סגורה בדרך כלל בשעת השיעור, ולפיכך המורה מוגן במידה רבה מהביקורת הישירה של רוב שותפיו לתפקיד
- הוא יכול לבחור בין ציפיות , הלגיטימיות, ולבצע את תפקידו כראות עיניו
- דרישות מנוגדות משותפי תפקיד שונים- וכתוצאה מכך מתח ביחסים ביניהם- מקטינות את ההשפעה של שותפי תפקיד אלה על המנהל.
- כלומר (סיכום) ציפיות מנוגדות משותפים שונים יכולות להקטין את ההשפעה שלהם
- בעל תפקיד יכול לשאוב תמיכה משותפי תפקיד בעלי תפקיד דומה.
- בעל התפקיד יכול לשאוב תמיכה מבעלי תפקיד דומה כגון מחבריו בארגון המקצועי.
- הם אינם שייכים אומנם למערך התפקידים שלו, אבל מעניקים לו גיבוי מוסרי ומעשי.
- כלומר (סיכום) בעל התפקיד צריך לשאוף לתמיכה משותפי תפקיד דומים.
דוגמה מהסיכום גיל
שותפי תפקיד (מלצר)
| קונפליקט תפקידי (מלצר) | קונפליקט סטטוס | מערך סטטוסים |
- לקוחות | - לשרת לקוחות בסבלנות | יש לו מבחן באוניברסיטה ויש לו גם משמרת בעבודה אז מה הוא יעשה ??? | סטודנט |
- מנהל | - לעבוד במהירות ויעילות | ישראלי | |
- שאר המלצרים | - לחלוק טיפים | רווק | |
|
| צעיר | |
|
| מלצר | |
|
| יהודי |
לא להתבלבל בין קונפליקט ססטוס לקונפליקט תפקידי
- קונפליקט תפקידי זה מינימום זה 3 שותפים (אני ועוד שנים)
- זה דבר שחוזר הרבה במבחן
- קונפליקט סטטוס: אני לא יודע לפי איזה מסטטוסים שלי לנהוג
- מדובר רק עלי (על אחד)
- קונפליקט תפקידי אני, וצריך לפחות עוד שניים
- תיאורית התפקיד – שילוב גישה פונקציונליסטית וגישת האינטראקציה הסימבולית. - זה המורה לא לימדה
זה המורה כתבה בדף אבל לא לימדה. זהו פרק ארוך, (לפני מרכיבי התפקיד), שאפשר אולי לעבור עליו.
גישת האינטראקציוניזם לעומת הגישה המבנית- באיזה לבחור
- הדגמה של מפגש בין שני גישות יסוד: הגישה האינטראקציוניסטית והגישה המבנית
- המערכת החברתית מצביע ליחיד (כפי שאפשר לראות מהניתוח הקודם של מרטון) דרכים שונות לפתרון קונפליקט תפקידי, ועליו לבחור ביניהם
- אבל הבחירה שלו תלויה במידה רבה בורה שבה הוא מפרש את המצב החברתי הממשי שבו הוא מצוי.
- הגישה האינטראקציוניסטית
- גישה זו שמה דגש ביחסי הגומלין בין בני אדם שבמהלך נקבעת הגדרת מצב המקובלת על המשתפים באינטראקציה
- אופק: גישת האינטראקציה-
- המערכת החברתית היא תוצאה של דפוסים מוגדרים וקבועים שיוצרים בסופו של דבר את המערכת החברתית.
- דפוסים אלו חוזרים על עצמם והם מזכירים את התיאורמה של תומאס (בהמשך) שאומרת שמצבים שאנו ומגדירים אותם ממשיים הופכים לבסוף לכאלו.
- הגישה המבנית
- גישה זו שמה דגש באפיוניה של המערכת החברתית ובאופן שהיא מכתיבה לבעלי הסטטוסים את תפקידיהם
- אופק הגישה המבנית-
- המערכת החברתית נתונה מראש, היא כוללת בתוכה סטטוסים ותפקידים שמעצבים את התנהגות הפרט.
התייחסות להבט הגישה אינטראקציונית
- גישה זו מגולמת בתאורמה המפורסמת של תומאס: "אם אנשים מגדירים סיטואציות כממשיות, הן ממשיות בתוצאות שלהן"
- כלומר אנשים מפרשים את סביבתם מבנים את המציאות ופועלים על סמך הבנתם את המתרחש
- התהליך שבו הפרט מעניק משמעות למצב מכונה הגדרת מצב.
- החוברת מדגישה שאין הגדרת מצב משותפת מעידה בהכרח על אחידות דעים, אלא נוגעת רק לבסיס המשותף המאפשר אינטראקציה
- תוכן האינטראקציה יכול לבטא חוסר הסכמה מוחלט, הסכמה חלקית, או הסכמה מלאה
- לדוגמא
- כאשר מדינה פותחת באש על מדינה אחרת, לפנינו קונפןיקט חמור
- עם זאת הגדרת המצב כמלחמה משותפת לשתיהן.
התייחסות להבט הגישה המבנית
- אולם הגדרת המצב אינה נתונה תמיד לקביעתם החופשית של השותפים באינטראקציה. כי המסגרת החברתית שבה היא מתנהלת תוחמת את אפשרויות ההגדרה
- אם מנהל מנסה להטיל את שיחת עבודה עם מזכירתו הגדרת מצב של שיחה רומנית יכול להיות שיתקל בהתנגדות נמרצת, וזאת בהסתמך על המסגרת שבה מתרחשת האינטראקציה ביניהם.
- המזכירה רוא עצמה רשאשית לצפות לשיחה מסוג מסוים (שיחה עניינית בנושא המשרד)
- אבל עם זאת קיימים הבדלי סגנון: יש מעסיקים שפונים למזכירה שלהם בסגנון חברי, נחמד, אבהי או שוויוני ולעומתם אחרים המחלקים הוראות יבשות לביצוע
תיאוריית התפקיד לפי פיטר ברגר ותומאס לקמן –זה כנראה החשוב
- ניסיון מעניין לשלב את הגישה המבנית
- (המגדירה את התנהגות האדם במונחים דטרמיניסטיים כמעט- כביצוע תפקיד נתון מראש),
- עם הגישה האינטראקציוניסטית
- ( המגדירה את התנהגות האדם כתוצאת תהליך מתמשך של קח ותן , יצירת אד הוק ( לשם כך, לצורך עניין מסוים) גמישה ומשתנית).
- אפשר למצוא בכתבים של הסוציולוגים ברגר ולקמן
- מצד אחד טוען ברגר שהחברה היא בעלת ישות בעלת קיום עצמאי ולא תלויה בחברית המרכיבים אותה ברגע נתון.
- אנו נולדים לתוך חברה , היא נכפית עלינו במידה רבה ומכתיבה את פעולותינו. החברה אף משולה לבית סוהר ואנו ממלאים תפקידים קבועים הקיימים במערכת החברתית.
- מצד שני, אין אנו רובוטים מתוכנתים, וקיים תמיד תחום הרשאה שבתוכו באים לידי ביטוי ההבדלים האישיים בתפיסת התפקיד ובביצועו.
- אבל ההבדלים הבדלים אלה הולכים וקטנים ככל שמדובר בתפקיד מגובש יותר
- יותר מזה, הזהות האישית שלנו נובעת במידה רבה מהתפקידים החברתיים שאנו ממלאים
- לפי ברגר "קשה מאוד להעמיד פנים בעולם הזה, בדרך כלל נהפך אדם לאותו דבר שהוא עושה כתפקידו"
- למשל חיל שמונה לקצין, בהתחלה ישחק את התפקיד החדש וישמור בליבו את החיים שהיה בו קודם לכן, אבל בתוך זמן קצר יתחיל להגיש כקצין, כלומר כבעל מעמד גבוה,
- כלומר התפקיד הופך לחלק מזהותו והוא מתחיל להתנהג בו גם מחוץ לסיטואציה הצבאית שהיא נוצרה בו
- בספר אחר מתמודדים ברגר ולקמן כיצד נוצרות ציפיות מוגדרות (תפקידים חברתים) שאפשר לייחס להן קיום עצמאי וכפיתי כלפי האדם
- לדעתם הציפיות נוצרות בתהליך של אינטראקציה חברתית והם נותנים דוגמא
- דוגמא A ו-B הם גבר ואישה שנמצאים לבדם על אי בודד. הם נאלצים לקים קשרי גומלין בלי הגדרות מצב מוקדמות ובלי כללי התנהגות מוכתבים
- A יתבונן בפעולות של B יפרש אותן וייחס להם משמעויות ומניעים, ולפי פירושים אלה יתווה את תגובותיו (וכך B)
- במשך הזמן יווצרו ביניהם דפוסי התנהגות קבועים וציפיות הדדיות להתנהגות בסיטואציות החוזרות. במצב אפשר אפשר להגיד ש A ו B ממלאים תפקידים חברתיים בפעולת הגומלין ביניהם.
- מכאן מגעים ברגן ולקמן למסקנה שהתפקיד החברתי נוצר במקורו תוך כדי אינטראקציה חברתית וכי בזכות קיומם של תפקידים חברתיים מתאפשרת אינטראקציה חברתית סדירה בלא מאבק מתמיד על הגדרות המצב ופירושו .
- ובמרוצת שהותם על אי בודד יוולדו להם ילדים ויווצר מצב חדש: לגבי הילדים כבר קיימים דפוסי התנהגות שנוצרו על ידי הוריהם כעובדות חברתיות והם (הילדים) ילמדו את הדרך המקובלת למלא תפקידים חברתיים מסוימים תוך כדי תהליך החיברות. לילדים יהיה חלק מוגבל בלבד ביצירה החברתית (או בהבנייה החברתית) של המציאות שבתוכה יפעלו.
- לדעתם מכיוון שכל החברות שאנחנו חוקרים נוצרו מזמן, אז אין לראות בדוגמא הזאת מצב אמיתי.
- הדוגמא באה להבליט דיאלקטיקה קיימת במבנה החברתי ובדריכות שהיא מפנה אלינו
- המבנה החברתי הוא פרי האינטראקציה החברתי מצד אחד ומסגרת המגבילה את טווחה הבחירה של הפרטים הפועלים בה מצד אחד
- לסיכום (מתוך סיכום בלבד)
- יש כאן ניסיון לשלב את הגישה המבנית עם הגישה האינטראקציונית מוצאים בכתביהם של הסוציולוגים גרגר ולקמן.
- מצד אחד טוען ברגר בספרו שהחברה היא ישות בעלת קיום עצמאי ואינה תלויה בחברים המרכיבים אותה ברגע נתו
- מצד אחר, אין אנו רובוטים מתוכננים וקיים תמיד תחום הרשאה שבתוכו באים לידי ביטוי ההבדלים האישיים בתפיסת התפקיד וביצועו.
- הזהות האישית שלנו נובעת במידה רבה מן התפקידים החברתיים שאנו ממלאים. אפשר לראות את האדם כמכלול התפקידים החברתיים שהוא ממלא.
- ברגר ולקמן מגיעים למסקנה כי תפקיד חברתי נוצר במקורו תוך כדי א"א חברתית, וכי בזכות קיומם של תפקידים חברתיים מתאפשרת א"א חברתית סדירה, בלא מאבק מתמיד על הגדרת המצב ופירושו.
הבדלים בין תיאוריות התפקיד האינטראקציוניסטית של ברגר ולקמן לבית תיאוריית התפקיד המבנית לפי מרטון (מתוך תשובה לשאלה 3 בחוברת)
- ברגר ולקמן מדגישים שהמבנה החברתי (כולל הציפיות להתנהגות מסוימת במצבים מסוימים) נוצר תוך כדי האינטראקציה בין בני האדם
- לדעתם אין המציאות החברתית נתונה מראש, אלא היא תוצר של אינטראקציה בין בני האדם
- המבנה החברתי, המורכב מסטטוסים ומתפקידים שונים, הוא נתון ראשוני על פי התיאוריה של מרטון
- במבנה זה פועל האדם. בעיותיו וכן גם מנגנוני הפתרון האפשריים נובעים מעצם טיבו של המבנה החברתי.
הבניה חברתית של המציאות (מתוך הספר)
אופק: הבניה חברתית של המציאות:
- התהליך שבאמצעותו אנשים מעצבים את המציאות תוך כדי יחסי הגומלין ביניהם.
- הבניה חברתית של המציאות זהו התהליך היצירתי שבאמצעותו אנשים מעצבים את המציאות על ידי אינטראקציה חברתית,
- רעיון העומד ביסוד פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית.
- האינטראקציה חברתית הא מו"מ על הגדרת המציאות.
התיאורמה של תומאס
אופק: התיאורמה של תומאס:
- מצבים שאנו מגדירים כממשיים, הופכים למצבים ממשיים בסופו של דבר.
- מצבים שאנו מגדירים כממשיים הופכים לממשיים בתוצאותיהם.
- אם נתרגם זאת לא"א חברתית, משמעותה של אבחנה זו היא שגם אם המציאות היא תחילה "נזילה" וניתנת לעיצוב, ניתן להטביע בה תוצאות מוצקות
- במילים של הסיכום
- תומס טוען שההתנהגות האנושית היא אינה תוצאה של מצב אובייקטיבי כלשהו אלא תוצר של הגדרות המצב של המשתתפים באותה מציאות
לסיכום:
- המסגרת, הסטטוס והתפקיד תוחמים את הגבולות שבתוכם יכול הפרט לפעול לפי הבנתו, לפי סגנונו וכפי שהוא תופס את רצון המשתתפים האחרים באינטראקציה
מתוך סיכום
- גישת האינטראקציה מתייחסת לאדם עצמו, איך הוא רואה או מפרש את התפקיד .
- אנו חוזרים לאותה נקודה שאין מציאות אחת אלא הבנייה סימבולית. חייבים להגדיר את הגדרת המצב המשותפת –שהתפקיד יהיה מוסכם על אחרים, מאושר על ידי הקבוצה. אנשים יוצרים את התפקידים והסטטוסים.
- מסגרת הסטטוס והתפקיד תוחמת את הגבולות שבתוכם הפרט פועל. המציאות נזילה היא משתנה כל הזמן.
גם בהסבר הסוציולוגי של ההומור אפשר להבחין במתח הקיים בין הגישה המבנית לבין הגישה הפרשנית (האינטראקציה) שתי השורות זה מהספר
- מה שמבדר אותה הוא הבלתי צפוי, הסטיה מהמתכונן הרגילה החלופה
- אין מדובר בחלופה קיצונית לציפיה כי אז הינו רואים בכך פגיעה חריפה במערכת החברתית
הומור: המציאות כשעשוע (כל זה מהסיכום שבספר ולא קראתי)
יסודותיו של ההומור:
- הומור הוא תוצאה של הבניית מציאות. הוא צומח מהניגוד בין שני סוגים בלתי מתואמים של מציאות.
- דרך כלל סוג אחד הוא מציאות קונבנציונלית, כלומר זו שאנשים מצפים לה במצב מסוים, והסוג השני הוא מציאות בלתי קונונציונלית, המהווה הפרה בוטה של המוסכמות התרבותיות. ההומור עולה מן הסתירות, חוסר הבהירות וכפל ההשמעות הנובעים משתי הגדרות שונות של אותו מצב.
- ככל שגדולה ההתנגשות או הסתירה בין שתי הגדרות המציאות, כך גדול גם הפוטנציאל ההומוריסטי.
הדינמיקה של ההומור- איפה העוקץ?:
- כדי להבין את הבדיחה יש להבין את שני סוגי המציאות שעליהם היא מבוססת ולעמוד על הסתירה ביניהם.
נושאי ההומור:
- חוש הומור הוא תכונה אנושית אוניברסלית. עם זאת, מה שמצחיק בני אדם בני תרבות אחת אינו בהכרח מצחיק בני תרבות אחרת.
- יסוד המחלוקת הטבוע בכל הומור מוליך אותנו אל הגבול הדק בין המצחיק לבין מה שנחשב ל"חולני". שמירה על חוש הומור עשויה להפחית את רמת המתחים הנפשיים של האדם.
- בכל קבוצה חברתית ישנם נושאים הנחשבים רגישים מדי להתייחסות הומוריסטית.
הפונקציות של ההומור:
- אם ההומור הוא כן אוניברסליזם תרבותי, הוא חייב בהכרח לתרום תרומה משמעותית לחיים החברתיים.
- על פי הניתוח הסטרו'-פונקציו', ההומור משמש כ"שסתום בטחון" חברתי המאפשר לאנשים ל"שחרר קיטור" ללא נזק.
- באמצעות ההומור ניתן להביע דברים שהם בבחינת טאבו תרבותי, החל בענייני מין ובדעת קדומות וכלה בטינה כלפי ההורים.
- ההומור, כמו התיאטרון והאמנות, מאפשר לחברה לקרוא תיגר על רעיונות מקובלים ולבחון חלופות לסטטוס קוו. לעתים הוא עלול אף לתרום לשינוי חברתי על ידי כרסום במוסכמות.
הומור וקונפליקט:
- ניתן להשתמש בהומור גם למטרות דיכוי. גברים המספרים בדיחות על פמיניסטיות, למשל, מבטאים בדרך כלל עוינות מסוימת כלפיהן. בדיחות "קטלניות" המשפרות את הרגשתם של אנשים מסוימים על חשבון אנשים השייכים לקטגוריות אחרות נפוצות בכל רמות כדור הארץ.
- קונפליקטים בין קבוצות אתניות משמשים חומר דלק להומור בכל מקום.
לסיכום, משמעותו של ההומור היא דבר רציני בהחלט.
- פלהרטי מציין שההומור הוא בעבורנו מפלט נפשי מהעולם הקונבנציונלי שאינו עונה תמיד על משאלותינו.
- חלק ניכר מהקומיקאים האמריקאיים הם בני קבוצות מיעוטים, כגון יהודים או שחורים. כל עוד אנו שומרים על מידה של הומור אנו מקיימים את חרותנו וחדלים להיות אסירי המציאות, ובכך משנים ולו במעט את העולם ואת עצמנו
- מרכיבי התפקיד: הגדרה תפקיד ביצוע + מרחק תפקידי וחיבוק תפקידי
- הנושאים לפי הדף של המורה
- מרכיבי התפקיד: הגדרה, תפיסה ביצוע (מערכת הזדמנויות ולחצים) – המורה לא לימדה
- גופמן: מרחק תפקידי – חיבוק תפקידי – המורה לימדה
- ריחוק תפקידי, חיבוק תפקידי, מופיעים לעתים קרובות במבחן
- מרחק תפקידי + חיבוק תפקידי
מבוא
- לתפקיד, שהוא דפוס התנהגות הקשור לסטטוס חברתי מסוים יש שלושה תפקידים
- הגדרה פורמלית- הדרישות או הציפיות הבסיסיות שמופנות אל בעל התפקיד מצד המערכת החברתית שהוא פעל בה.
- תפיסת התפקיד- מתייחסת להגדרה האישית של בעל התפקיד לגבי דרך ביצוע התפקיד
- מערכת של אילוצים ולחצים (או הזדמנויות ) שקיימים במצב מסוים ויכולים להשפיע על ביצוע התפקיד
- מכאן ברור ששני אנשים הממלאים תפקיד זה (למשל שני מרצים באוניברסיטה אחת) לא ימלאו את תפקידם באותו דרך
- וזאת גם אם הם ממלאים לכאורה אחר דרישות היסוד הקשורות בסטטוס של מרצה: מתן הרצאות, קיום בחינות וכד'
- גם המרצה עצמו אינו ממלא את תפקידו באותה דרך והוא נתון להשפעתם של גורמים שונים כמו התעניינות הסטודנטים, קרבת מועד הבחינות ועוד
- הסוציולוג ארווניג גופמן הציע את המושגים "מרחק תפקידי" ו"חיבוק תפקידי" וטען שבאמצעותם אפשר לבחון את התיחסותו של הפרט לתפקיד שהוא ממלא
- גופמן טוען שכל תפקיד אפשר למלא בשני אופנים
- אפשר למלא במצב של חיבוק תפקידי או במצב של ריחוק תפקידי.
- מרחק תפקידי = (ריחוק תפקידי)
- מרחק תפקידי= מצבים חברתיים בהם הפרט נאלץ למלא תפקידים מסוימים שאין הוא שלם עמם או שאינו מסוגל להזדהות עמם.
- במצבים אלה יכול הפרט לבצע את התפקיד כהלכה, אך עם זאת יהיו בהתנהגותו רמזים לחוסר ההתאמה בין הדימוי העצמי שלו לתפקיד שהוא מבצע.
- רמזים אלה יכולים להיות מופנים כלפי שותפיו לתפקיד וכלפי הקהל הנוכח במצב נדון, אך אינו משתתף בו באופן פעיל.
- מצב של ריחוק תפקידי זהו מצב שבו אני לא מזדהה ושלם עם התפקיד אני יכול למלא את התפקיד כהלכה, כלומר לעשות את זה כמו שצריך, אבל אני אתן רמזים לכך שאני לא מרוצה
- נותנים לפרופסור לבדוק תיקים, הוא יעשה את זה אבל "יעשה פרצוף"
- כלומר יתכן שבתוך מערך התפקידים שלי יהיה תפקיד שאני אמלא במצב של ריחוק תפקידי
- לדוגמה:
- פרופסור שבמסגרת קיצוצים מבקשים ממנו לבדוק תיקים של סטודנטים מבחינה ביטחונית אך הוא אינו רואה זאת בעין יפה ומתבדח על העניין בתור רמז לחוסר התאמה בין הדימוי העצמי שלו לתפקיד שהוא מבצע
- כלומר דרישות התפקיד כפי שהן מנוסחות על ידי המבנה החברתי (הפקולטה) ברורות ופשוטות, ואין ספק שהוא מסוגל לבצע אותן
- אבל יש לשער שהוא מרגיש חוסר נוחות מסוימת במילוי תפקידו
- אבל הוא מוצא דרך להפגין את ההסתייגות באמצעות בדיקה קפדנית מידי או הערות מבדחות על תחולת התיקים
- הוא יפגין לפי גופמן מרחק תפקידי.
- בדוגמא הנ"ל לא האדם בחר בתפקיד שממנו ביקש ליצור מרחק תפקידי אלא התפקיד נכפה עליו
- בדוגמא נוספת אדם יכול לבחור את התפקיד ולהפגין ממנו מרחק תפקידי
- איש עסקים המטיל עם אשתו ברחוב מרכזי ורוצה סוכריה על מקל הוא ירגיש שאין הדבר הולם את עיסוקו גילוי ומצבו המשפחתי,והוא יפגין מרחק תפקידי באמצעות הומו או התנצלות שמדובר כמובן בהתערבות עם בנו בן ה 10
- חיבוק תפקידי
- זהו מצב הפוך לריחוק תפקידי
- מצב של חיבוק תפקידי זהו מצב שבו מתקיימים שני תנאים
- א) אני שלם ומזדהה עם התפקיד (מזדהה)
- ב) יש לי יכולת למלא את התפקיד. (יכולת)
- יש תפקידים שאנחנו לא יכולים למלא אותם אלא אם כן אנחנו ממלאים אותם במצב של חיבוק תפקידי
- הורים
- מקצועות כגון רופא, גננת,
- חיבוק תפקידי זהו מצב שבו אנשים מבצעים תפקיד מתוך רצון, השלמה והזדהות
- במצב זה מתקיימים התנאים הבאים:
- האדם מגלה רצון לבצע את התפקיד ולהזדהות איתו
- האדם מפגין יכולת לבצע את התפקיד
יש תפקידים שניתן לבצע אותם למרות שהם מבוצעים מתוך מרחק תפקידי
- יש תפקידים רבים, בעיקר תפקידי מקצועיים פשוטים, שאפשר לבצע אותם באופן משביע רצון גם ללא הזדהות, כלומר ללא חיבוק תפקידי
- כמו בדוגמת הפרופסור המועסק כבודק תיקים
- אפשר גם לבצע ביעילות תפקידים מנהלים רבים תוך הפגנת ריחוק תפקידים
- אבל יש תפקידים שאי אפשר לבצע ללא שכנוע פנימי, ללא חיבוק תפקידים: תפקידים משפחתיים (כמו אב, או בן זוג) או תפקידים מבצועים פרופסיונלים כמו רופא או שופט
- נטישת תפקיד – המורה לא דיברה- אופק כן, היה בממן
- נטישת תפקידים זהו תהליך שבו אנשים מנתקים עצמם מתפקידים חברתיים חשובים,
- לדוגמה: אדם נשוי שמתגרש- הוא עוזב את תפקיד הבעל.
- הלן פוקס אבאו- סוציולוגית שמנתחת את נטישת התפקיד
- לדברי אבאו, אנשים מתחילים בתהליך נטישת התפקיד כשמתעוררים בהם הרהורי כפירה לגבי חייהם הנוכחיים וספקות לגבי יכולתם או רצונם להמשיך בתפקיד מסוים.
- במקביל הם שוקלים אפשרויות של תפקידים חלופיים, ובסופו של דבר מגיעים לכלל החלטה לשנות את מהלך חייהם. ולנווןש את התפקיד
- אבאו מציינת שלמרות נטישת התפקיד, התפקיד עדיין ממשיך להשפיע על חייהם של נוטשי התפקיד
- תפקידי העבר ממשיכים לא אחת להשפיע על חייהם גם לאחר מכן.
- נוטשי תפקידים חייבים גם לבנות מחדש את יחסיהם עם אנשים שהכירו אותם בגלגולם הקודם.
- מעבר לזה, לימוד מיומנויות חברתיות חדשות הוא אתגר לכשעצמו.
- דוגמה: אדם דתי שחזר בשאלה נוטש את תפקידו כדתי אבל ממשיך אח"כ אולי לא לאכול, אוכל לא כשר וזו הדוגמה להשפעה על המשך החיים.
אתנומתודולוגיה: המורה לא דיברה , אופק הזכירו
אופק
- אתנו מתודולוגיה: חקר האופן שבו אנשים מפרשים את חיי היום יום שלהם.
- אתנו= בני אדם והאופן שבו הם מבינים את המציאות סביבם.
- מתודולוגיה= מערך של שיטות מחקר.
פירוט מהספר
- היא ענף שפותח במסגרת האינטראקציה הסימבולית.
- זהו חקר האופן שבו אנשים מפרשים את חייהם היום יומיים.
- האתנו' מנסה ללמוד את התהליך המקנה לכל מפגש חברתי את משמעותו.
- מפתחה הראשי היה הרולד גרפינקל שרצה לחקור כיצד אנחנו מפרשים לעצמנו אין ספור מצבים מוכרים
- גרפינקל טען שמאחר שמדובר בתהליך המושרש בנו עמוקות, הדרך היעילה היחידה לחשוף את האופן שבו אנו מפרשים את המאורעות היא על ידי הפרה מכוונת של כללי המשחק. התבוננות בתגובותיהם של אנשים להתעלמות מכוונת מהכללים המקובלים עשויה ללמדנו כיצד הם בונים את המציאות.
- גרפינקל ניסה להראות שההסכמה על הגדרת המצב חייבת להיות במציאות ביחסים חברתיים.
- הגישה הזאת מנסה בעצם לבחון מערכות חברתיות מסוימות. המערכת החברתית היא מסגרת שבה מקושרות יחד קטגוריות חברתיות שונות ברשת של יחסי הגומלין.
בניית מציאות בפרספקטיבה גלובלית:
- אנשים אינם בונים את המציאות היום יומיים "יש מאין". אופן התנהגותנו או הדרך בה אנו רואים את העולם תלויים במידת מה גם באינטרסים שלנו. הסביבה החברתית משפיעה אף היא על תפיסותינו, שכן אנו בונים את המציאות מחומרים הלקוחים מהתרבות האופפת אותנו.
ניתוח דרמטורגי: "הצגת העצמי" (מתוך הספר לא קראתי)
- ניתוח דרמטורגי הוא ניתוח של אינטראקציה חברתית כהצגת תיאטרון.
- גופמן מתאר את המשחק של כל אדם כהצגת העצמי, מאמץ אישי להטביע רושם מסוים בתודעתם של אחרים.
הצגות:
- המופע האישי של כל אחד מאתנו כולל את בגדינו, את החפצים שאנו נושאים עמנו, ואת נימות הקול ומחוות הגוף שלנו.
- בנוסף על כך אנו מתאימים את ההצגה לתנאי הסביבה. אנחנו מעצבים תפאורה, כגון בית או משרד, כדי להגביר את רישומו של מופענו.
תקשורת לא מילולית:
- זו תקשורת באמצעות תנועות גוף, מחוות והבעות פנים ללא שימוש במילים.
- האמצעי החשוב ביותר של התקשורת הלא מילולית הוא הבעות הפנים.
- קשר עין הוא מרכיב חיוני נוסף של התקשורת הזו. דרך זו משמשת אותנו כדי ליזום א"א חברתית. התחמקות מקשר עין היא דרך לדיכוי תקשורת.
- כדי לגלות סמלים המאותתים על הונאה פאול אקמן מציע להתבונן בעין בוחנת בארבעה מרכיבים של ההצגה האישית:
- מילים: כל שההונאה מורכבת יותר, הסיכויים שלשונו של בעל ההצגה תבגוד בו רבים יותר.
- קול: אדם המנסה להסתיר סערת רגשות יתקשה למנוע מקולו לרעוד או להשבר.
- שפת גוף: איתותי גוף קלים יכולים להצביע בירור על עצבנות, וכך גם בליעת רוק פתאומית או נשימה מהירה.
- הבעת פנים: הבעות הפנים אינן בשליטתנו המלאה, והן עשויות לא אחת להסגיר הצגות מזויפות.
שאלות לדוגמא
ממן
א)
סטטוס (מיצב) מייצג את מקומו של האדם במערכת חברתית מסויימת.יש זכויות, חובות, ויוקרה
מערך סטטוסים- כל אדם אוחז בסטטוסים רבים בעת ובעונה אחת. המושג מערך סטטוסים מציין את כל הסטטוסים שיש לאדם בזמן נתון (הצטרפות לארגון או מציאת משרה מרחיבים את מערך הסטטוסים שלנו)
סטטוסים שלי:
- גבר
- בן זוג
- בן (להורים)
- אזרח ישראל
- יהודי
- אשכנזי
- מתנדב במועדון לפגעי נפש
- סטודנט באוניברסיטה הפתוחה
ב)
קונפליקט סטטוס זהו מצב הנגרם כאשר אדם נאלץ לבחור בסיטואציה נתונה בין שני סטטוסים ששיכים לו (בגלל ריבוי מיצבים) כלומר זהו מצב שבו האדם מנסה להיענות לתביעותיהם של הסטטוסים הרבים שלנו ומוצאים עצמנו נמשכים לכיוונים מנוגדים.
כמובן שקים מצב של "קונפליקט סטטוס" בין הסטטוסים השונים שלי
למשל: בתור בן זוג אני צריך "להשקיע" זמן בקשר עם בת הזוג שלי ובמקביל, בתור סטודנט באו"פ אני צריך ללמוד את יחידות 1-2 להגיש את ממן 11 לקורס מבוא לסוציולוגיה דבר שתובע ממני זמן רב.
הקונפליקט בין סטטוס בין זוג לבין סטטוס סטודנט הוא האם עלי להקדיש יותר זמן לבת הזוג או יותר זמן ללימודים?
ג)
סטטוס השגי- זוהי עמדה חברתית שאדם נוטל לעצמו מרצונו ואשר משקפת את יכולתו ומאמציו האישיים. אדם רוכש אותו באמצעות פעולה מכוונת. כלומר (המורה ( זהו סטטוס שניתן לנו בעקבות פעולה מכוונת שעשינו
- בן זוג
- מתנדב במועדון לפגעי נפש
- סטודנט באוניברסיטה הפתוחה
סטטוס שיוכי: זוהי עמדה חברתית המוקנית לאדם מלידה או ניתנת לו שלא מבחירתו במהלך חייו. המיצג השיוכי מוענק לפרט בלי שיבצע כל פעולה על מנת לקבלו, ובמידה רבה ללא התחשבות ברצונו. כלומר סטטוס שיוכי זהו סטטוס שניתן לנו ללא בחירה ומלידה
הסטטוס השיוכי מתחלק לשני סוגים: סטטוסים (מיצבים) קבועים שאינם ניתנים לשינוי: כמו גזע ומין וסטטוסים (מיצבים) המוענקים לאדם כמיצב התחלתי אך הוא מסוגל לשנותם אם רצונו בכך: כמו דת, לאום, מעמד חברתי התחלתי .
הסטטוסים השיוכיים שלי:
- גבר
- בן
- יהודי
- אשכנזי
- אזרח ישראל
ד)
גורם חשוב נוסף באינטראקציה חברתית חברתית הוא התפקיד. תפקיד פירושו ההתנהגות המצופה מאדם בעל סטטוס מסוים. (אין בהכרח התאמה מלאה בין ההתנהגות המצופה מבעל הסטטוס להתנהגותו בפועל). אפשר להגיד שתפקיד הוא הצד הביצועי של הסטטוס
- גבר- להתנהג בצורה "גברית" לדעת להחליף גלגל, לדעת לעסוק בדברים מכנים, לנסות להיות רגיש, אבל במידה מתאימה, לא לבכות בפרהסיה" (זה הייתי חייב לכתוב J)
- בן זוג- להיות רגיש, מקשיב, משתף רגשית, אוהב,
- בן (להורים)- לאהוב, להקדיש זמן להורים, לתמוך בהורים
- אזרח ישראל- לשלם מיסים, להצביע לכנסת, לציית לרוב חוקי המדינה
- יהודי- להיות עם סגולה, לתת דוגמא לעמי העולם (באמת שאלה טובה מה התפקיד)
- אשכנזי- להיות משכיל, לא לקלל במקומות לא מקובלים,
- מתנדב במועדון לפגעי נפש – להקשיב לחברי המועדון, להגיע בזמן,
- סטודנט באוניברסיטה הפתוחה- להגיש מטלות בזמן, להגיע למבחן.
ה)
שותפי תפקיד זה כל האנשים שבאים במגע עם ממלא התפקיד נקראים שותפי התפקיד
שותפי התפקיד שלי כסגן מנהל הקורס לשיטת אלכסנדר: תלמידים, מורים אחרים, מנהל בית הספר
ו)
מצב בו ציפיות התפקיד מנוגדות וממלא התפקיד לא יודע למי להענות
למשל חלק מתלמידי הכיתה רוצים שאני אעביר להם את החומר באופן הפשוט והלעוס ביותר כך שיצטרכו כמעט ולא לעבוד. מצד שני מנהל בית הספר רוצה שאעביר את החומר בצורה שתחייב את התלמידים לחשוב ולהתאמץ בעצמם.
ז)
נטישת תפקידים זהו תהליך שבו אנשים מנתקים עצמם מתפקידים חברתיים חשובים
ח)
חיבוק תפקידי זהו מצב שבו אנשים מבצעים תפקיד מתוך רצון, השלמה והזדהות במצב זה מתקיימים התנאים הבאים: האדם מגלה רצון לבצע את התפקיד ולהזדהות איתו וכן האדם מפגין יכולת לבצע את התפקיד
למשל היותי מורה לשיטת אלכסנדר, יש לי גם רצון ועניין לבצע את התפקיד, וכמובן שיש לי יכולת הולכת וגדלה למלא אותו. (יש לי כישורים מתאימים)
ט)
מרחק תפקידי פירושו מצבים חברתיים בהם הפרט נאלץ למלא תפקידים מסוימים שאין הוא שלם עמם או שאינו מסוגל להזדהות עמם. במצבים אלה יכול הפרט לבצע את התפקיד כהלכה, אך עם זאת יהיו בהתנהגותו רמזים לחוסר ההתאמה בין הדימוי העצמי שלו לתפקיד שהוא מבצע.
מתוך דף של המורה –1
- הסבר והדגם את הממושגים קונפליקט תפקידי וקונפליקט ססטוס
- יב) במאבק על ירושתו של אדם נפטר החליט בנו (שהוא בעצמו עורך דין) לא לייצג את עצמו אלא לשכור את שירותיו של עורך דין אחר. איזה מהונפליקט בסעיף א' יכול להיפתחר על ידי החלטתו של הבן ? נמק, התייחס לקונפליקט אחר.
- מדובר בקונפליקט סטטוס – מצד אחד בין מצד שני עורך דין - קונפליקט סטטוס זהו מצב שבו אדם לא יודע על פי איזה מהסטטוסים שלו עליו לנהוג
מתוך דף של המורה – 2
- הסבר את המושג אי הלימת סטטוס
- הבא דוגמאות לאי הלימת סטטוס בחברה האמריקאית ובחרה הישראלית
- האם אדם הנתון במצב זה עשוי לאמץ דעות פוליטיות המתנגדות למצב הקיים?
- לגבי ב': לתת דוגמא של רופא כושי ורופא ערבי, (לתת דוגמאות שנותנים ביחידה)
- לגבי ג': למדנו שכן, כי הם רוצים שיתיחסו אליהם על פי הסטטוס ההשגי.
- ממחקרים עולה כי בעלי סטטוס בלתי מגובש, בין שהוא גבוה או נמוך, מחזיקים בדעות פוליטיות אנטי ממסדיות.
מתוך דף של המורה – 3
- הסבר והדגם את המושגים קונפליקט תפקידי וקונפליקט סטטוס
- במחקר העוסק בניהול משפחתי של פירמות נאמר "עם התרחבות העסק אין די עוד בניהול המשפחתי לבודד, המשפחה לא מסוגלת לעמוד במשברי ההתרחבות העסקית.. לכן המשפחה עשויה להכיר שלטובת האינטרסים שלה, תיטיב לעשות אם תעביר את הניהול היומיומי ואת קבלת ההחלטות לידי מנהלים מקצועים
העברת הניהול מידי המשפחה למנהלים מקצועיים נועדה לפתור קונפליקט רבים ושונים. איזה מן הקונפליקט שבהם דנת בסעיף א' יכול להיפתר על ידי העברת הניהול המתוארת. דון באחד מהם (לבדוק עם המורה)
35
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה