יחידה 9: התנהגות קולקטיבית
- המורה + אופק (היא נתנה את שיעור אופק)
- סיכומים מחוברת + כללי
- סיכומים מספר
- מבוא
- יחידה 9 מדברת על התנהגויות קולקטיביות
- יחידה זו מדברת על אותם מצבים שהם לא מצבים נורמטיביים כלומר דווקא אותם מצבים שנורמות ההתנהגות שבהם לא מקובלות בהם ולא ברורות.
- יש סוג התנהגויות קולקטיביות הן דווקא אותן התנהגויות שמופיעות באותם מצבים לא ברורים.
- אלו התנהגות ספונטאניות, מבוססות על הרבה מאוד רגש והן לא מאריכות הרבה זמן.
- התנהגות קולקטיביות זוהי התנהגות ספונטנית למצבים של מתח חברתי כאשר הנורמות החברתיות אינן ברורות.
- כלומר אין נורמות שמסדירות את ההתנהגות של בני אדם
- בסיסה מאוד חזק והיא מתקיימת בדרך כלל באותם מצבים שנורמות ההתנהגות ברורות וההתנהגות שלנו באותם התנהגויות הם לא מקובלות. לדוגמא: פאניקה, מעשה לינץ', הפגנה וכו'.
התנהגות קולקטיביות מאופיינת
- התנהגות רגשית
- זמנית
- מאופיינת במצבים שהנורמות לא ברורות. (בלתי מובנים)
(נורמות לא ברורות זה אנומיה)
ניתן להבחין בשלושה גורמים עיקריים להתנהגות קולקטיבית :
- העדר דפוסי פעולה והסדרים חברתיים ברורים.
- פירושים שונים להחלטות חברתיות המובילים לפעילויות שונות.
- ערכים משתנים הנתמכים על ידי קבוצות חברתיות שונות.
המורה
- זה קורה שיש שינוי פתאומי בחברה
- מתח גדול בחברה
- משהו הולך לקרות דוגמת בחירות
- בצורת
- רצח של ראש ממשלה.
דוגמאות להתנהגות קולקטיבית
- הפגנה, קהל, אספסוף, ביזה, שמועות, פאניקה,
חקר ההתנהגות הקולקטיבית- מהספר
התנהגות קולקטיבית היא נושא קשה למחקר סוציולוגי בגלל שלוש הסיבות הבאות:
- ההתנהגות הקולקטיבית כוללת טווח נרחב של תופעות, כמו אופנות, שמועות, התנהגות אספסוף ועוד.
- התנהגות קולקטיבית היא מורכבת.
- התנהגות קולקטיבית היא במקרים רבים חולפת.
- מעל כל אלה, כל התנהגות קולקטיבית מאופיינת בפעולה של קולקטיב, כלומר של מספר רב של אנשים שהאינטראקציה ביניהם מינימלית ומתנהלת ללא נורמות מוגדרות ומקובלות.
- קולקטיבים מתחלקים לשני סוגים
- קולקטיב מוגבל למקום, המציין אנשים המצויים בקרבה פיסית זה לזה,
- למשל קהל מפגינים או מתפרעים,
- וקולקטיב מפוזר או התנהגות המונים, שהוא כינוי לאנשים המשפיעים זה על זה למרות המרחקים הגדולים המפרידים ביניהם כמו שמועות, דעת קהל ואופנה.
- חשוב להבחין בין קולקטיבים לבין קבוצות חברתיות. להלן שלושת ההבדלים העיקריים:
- קולקטיבים מבוססים על אינטראקציה חברתית מוגבלת. חברים בקבוצות חברתיות מקיימים ביניהם אינטראקציה ישירה ומתמשכת. לעומת זאת בקולקטיבים מוגבים למקום כגון אספסוף, האינטראקציה מוגבלת וזמנית
- לקולקטיבים אין גבולות חברתיים ברורים. האינטראקציה המתקיימת בין חברי הקבוצה מקנה להם תחושת זהות משותפת הנעדרת בד"כ בין שותפים להתנהגות קולק'.
- קולקטיבים מטפחים נורמות חלשות ובלתי מקובלות. התנהגותם של חברי קבוצות מוכתבת בד"כ על ידי נורמות תרבותיות מקובלות.
- תנאים להיווצרות התנהגות קולקטיבית – סמלסר - דף מספר 1
- סמסלר טוען שבשביל שתתפתח התנהגות קולקטיבית צריכים שיתרחשו ששת התנאים הללו
- (בסדר הזה)
- מצב מבני מסייע:
- הכוונה לתנאי כללי מאוד.שמעיד על כך רק במצב מסוים יכול להתפתח סוג מסוים של התנהגות קולקטיבית.
- מצב מבני מסייע: רק במצב מבני מסוים עשויה להתגבש התנהגות קולקטיבית מסוג מסוים.
- למשל הפגנות נגד הממשלה צריך מצב מבני מסייע שפירושו דמוקרטיה
- תנאי למהומות גזעיות- צריך שיהיה גזעים, חברה בעלת אתניות
- כך למשל ברור כי מהומות גזעיות עשויות להתעורר רק בחברה הטרוגנית מבחינה גזעית.
- למשל במדינה שמורכבת ממספר קבוצות אתניות יכולות להתפתח לנו מהומות על רקע מחלוקות אתניות.
- או רק בחברה שבנויה על הבורסה והכלכלה יכולה להיווצר לנו פאניקה כשאנשים מושכים כספים.
מתח מבני :
- כלומר מתח במבנה, כלומר ישנה בעיה ייחודית בתוך החברה או קונפליקט בתוך החברה, איזה שהוא מתח
- כלומר צריך להיות חוסר שקט בשביל שההתנהגות הקולקטיבית תתפתח
- מתח מבני: תנאי זה מתייחס לבעיה ייחודית המתעוררת בסביבה חברתית מסוימת בזמן נתון:
- אבטלה, פיגועים, מלחמה, בצורת, הסכם שלום - כלומר משהו בתוך המבנה יוצר אי שקט
- קונפליקט, מחסור או פער בין ציפיות למציאות.
- אבטלה היא למשל מתח מבני.
- אמונה כללית או אידיאולוגיה משותפת:
- אמונה כללית או אידיאולוגיה משותפ תלקבוצה של אנשים אשר מסבירה את המצב (מציאות) לבני אדם.
- למה המציאות היא כמו שהיא
- אמונה כללית או אידאולוגיה משותפת, המסבירה את מצבם החברתי של בני האדם במונחים משותפים.
- למשל :
- דוגמא, מובטלים המאמינים כי מצבם הוא תוצאה של ממשל כושל.
- התורכים אשמים שלגרמנים אין עבודה
- כלומר המצב ככה בגלל
- מצב הנכים בישראל בגלל ביבי נתניהו.
- מצב של עדות המזרח בגלל האשכנזים של שנות החמישים
- התנועה הנאצית סברה שבגלל היהודים יש אבטלה כי הם תופסים את מקומות העבודה.
- האמונה לא חייבת להיות אמיתית, אבל אנשים מאמינים בה. (לא חשוב או לא נכון)
- אמונה זו או האידיאולוגיה לא מחויב שהיא תהיה צודקת או קשורה למציאות או מסבירה את העובדות כמו שהן,
- מאורע מצית:
- הכוונה לאירוע שמצית את כל העניין
- כלומר: הכוונה לאיזה שהוא אירוע מסוים, אירוע חד פעמי, או אירוע שגרתי שאם מתקיימים התנאים שציינו קודם אז האירוע השגרתי הזה יכול להוות את הגורם המאיץ להתנהגות הקולקטיבית,.
- מאורע מצית- המאורע עצמו יכול להיות חסר משמעות ושגרתי לכאורה, אך כאשר מתקיימים התנאים הנ"ל, הוא עשוי להיות בבחינת גורם מאיץ הגורר התפתחות שלא ניתן לבלום אותה.
- לדוגמא
- רצח השגריר ארגוב מוביל למלחמה
- האירוע יכול להות קשור למתח ולא קשור
- אינתיפאדה הראשונה התחילה בגלל תאונת דרכים.
- השוטרים הלבנים שהיכו כושי מהומות בלוס אנג'לס
- הטענות שהאינתיפאדה התחילה בגלל ביקורו של שרון בהר הבית
- גיוס לפעולה:
- כאן הכוונה שכל קבוצה חייבת לפעול לפעולה מסוימת,
- כלומר: היא חייבת לגייס את אנשיה לפעולה אשר תונהג ע"י מנהיג הקבוצה.
- כך שישנו מנהיג או קבוצה אשר מביעים או מניעים את האנשים לפעול.
- גיוס לפעולה: המאורע המצית ומדרבן את הקהל לנקוט פעולה מסוימת.
- יכול להיות איש פוליטי, מנהיג כריזמטי, ראש כנופיה, יו"ר הסתדרות וכד'
- פיקוח חברתי
- הכוונה כאן שמנגנוני הפיקוח הממוסדים הם בעצם לפעמים תורמים או מונעים את ההיווצרות של התנהגות קולקטיבית.
- למנגנוני הפיקוח ישנה השפעה על המתרחש
- פיקוח חברתי: למנגנוני הפיקוח הממוסדים של החברה יש השפעה על המשך ההתנהגות הקולקטיבית.
- במנגוני פיקוח הכוונה לצבא, או למשטרה שההתערבות שלהם או האי התערבות שלהם מונעת או תורמת להיווצרות ההתנהגות הקולקטיבית.
- לפעמים אם הם מתערבים או נמצאים במקום זה מרגיע אבל לפעמים בגלל שהם נמצאים זה עוד יותר מלעיט את הרוחות.
- צה"ל בתקופת האינתיפאדה אמר לתקשורת שלא יכנסו פנימה כי ברגע שהתקשורת נכנסת פנימה זה מחמם אותם עוד יותר.
ביקורת של המורה
- התנאים של סמלר נוחים לניתוח אירועים מהעבר. אבל הם לא יכולים לנבא לנו התנהגות קולקטיבית שתתרחש בעתיד. כי לא יודעים את האירוע המצית
- לעולם לא יודעים את האירוע המצית.
- כלומר הבעייתיות בדגם של סמלסר היא שאנו לא נוכל לנבא את העתיד כיוון שאנו לא נוכל לדעת לעולם מהו יהיה האירוע המצית.
דוגמאות לשאלה קטנות (18 נקודות) – יישום
מספר שעות לאחר פיגוע הדמים בקו 5 ברחו דיזינגוף הפכה כיכר דיזינגוף לזירת הפגנות ספונטניות של אזרחים וגופים פוליטיים מהימים נגדר מדיניות ממשלת רבים
- סכם את ששת התנאים שאותם מונה סמסלר להתגבשות של הנהגות קולקטיבית והסבר בעזרתם מדוע נוצר התנהגות קולקטיבית
- סכים בקצרה שני הסברים לפחות להיווצרותו של קהל פעיל והסבר על פיהם את היווצרותו של קהל פעיל במקרה זה (זה בהמשך)
- סיכום התנאים זה מה שכתבתי קודם
- מצב מבני מסייע= דמוקרטיה, רק במדינה דמוקרטית יכולה להתפתח הפגנות נגד ממשלה
- מתח מבני- פיגועים מתח, משאל עם, החזרת שטחים, (לא משנה מה מבחינה היסטורית הכוונה הלהבין מה הכוונה למתח
- אמונה כללית- רבין חבר של ערבים, שמאל מוכר את המדינה יביאו לאסון.
- מאורע מצית = פיגוע
- גיוס לפעולה= האזרחים וגופים בימין שהיו שם. (כלומר מתוך האזרחים בטח היה מנהיג) כלומר אפשר להתייחס לאיש פוליטי מהימין
- פיקוח חברתי: תקשורת, משטרה, וכנראה מגב או הצבא. שהלהיבו (ניתן להניח -ששזה שהמפגינים ראו את התקשורת..)
ארבע סוגים שונים של התנהגות קולקטיבית
- על פי בלומר, ניתן לחלק את כל סוגי ההתנהגות הקולקטיבית לארבע קטגוריות:
- המון- mass behavior
הגדרה מהחוברת
- התנהגות המון היא התנהגות קולקטיבית של אנשים המפוזרים במרחב.
- אין להם בהכרח מכנה משותף כלשהו, הם מגיבים תגובה ספונטנית על גירוי חיצוני מסוים, אך פועלים באופן אינדיבידואלי ואינם מתחשבים איש בתגובות רעהו.
- בין האנשים המרכיבים את ההמון אין כל קשר פיזי ואמוציונלי או שותפות רעיונית.
- הם אינם מכירים זה את זה והאינטראקציה ביניהם מזערית.
- המון- הגדרה של המון היא: מספר רב של אנשים שהוא מפוזר במרחב גיאוגרפי מסוים ואין אינטראקציה בין האנשים והם מגיבים לגורם חיצוני במרחב.
- כלומר מספר רב של אנשים שמגיבים באופן ספונטני על גירוי מסויים.
- זוהי תופעה יחסית חדשה כיוון שאנו מגיבים לאותו גורם חיצוני דרך התקשורת. אנו מקבלים דרך הטלוויזיה גירוי מסוים והמון אנשים שמצויים באותו מרחב גיאוגרפי כמו שלנו מגיבים כמונו לאותו הגירוי,
- התופעה של המון היא יחסית התופעה הכי חזקה, כי הגירוי החיצוני הוא מהתקשורת
- הכוונה לאנשים מפוזרים זה שאין אינטראקציה בין האנשים אבל כולנו מגיבים באיזה שהוא אופן למשהו שראינו
- למשל ארצות הברית התקיפה את עיראק אנחנו נכנסו לפאניקה
- לקנות סלוטייפ זה הלנהגות של המון
- רובי וויליאס מגיע לארץ כולם רצים לקנות כרטיס.
- התרגשות מאוד גדולה מהבאה של אומן ארצה- כולנו נלך לקנות כרטיס למופע.
- אולם מצד שני זה יכול ליצור גם פאניקה: תזוזות של צבא עיראק לכיוון הארץ יכולה להזניק את כולנו לקנות ציוד מגן.
- התנהגות של המון מבוססת על תגובה של היחידים לגירוי חיצוני. אין אינטראקציה ביניהם.
- קהל
הגדרה מהחוברת
- הקהל קיים, בניגוד להמון ולציבור, במקום מסוים ובזמן נתון.
- ניתן להגדיר קהל כאוסף זמני של בני אדם, המגיבים בצוותא על גירוי מסוים.
- כדי להבין את מהותו של הקהל נציין כמה נקודות, שבהן הוא שונה מההמון:
- בין האנשים המרכיבים את ההמון אין כל קרבה פיסית, אולם בין האנשים המרכיבים את הקהל יש קרבה פיזית.
- בין המרכיבים את ההמון אין כמעט א"א ובקהל יש.
- חברי ההמון מגיבים כפרטים על גירוי מסוים בזמן ובמקום שהם בוחרים. תגובותיהם של בני אדם, בהיותם קהל, הן קולקטיביות ומתרחשות במקום ובזמן מוגדר.
- מבין כל סוגי ההתנהגות הקולקטיבית, התנהגות הקהל היא השכיחה ביותר.
- קהל זה התכנסות זמנית של אנשים שיש שלהם מוקד התעניינות מסוים מסויים
- כלומר אנשים שנמצאים במקום מסוים ובזמן מסוים
- יש קירבה פיזית בין האנשים
- יכולה להיות מידה מסוימת של אינטראקציה
- מקום מסוים וזמן מסוים (בשונה מקהל)
- קהל- קהל היא התנהגות שונה לגמרי מהמון כיוון שמדובר בקבוצה של אנשים שנמצאת במקום מסוים ובזמן מסוים.
- בהמון אין אינטראקציה בין האנשים ובקהל יש גם אם היא מינימלית.
- הקהל עצמו היא קבוצה שנמצאת במקום מסוים שמגיבה באופן מסוים גירוי מסוים.
ישנם 4 סוגים של קהל (עמוד 3)
- כאמור קהל הוא התכנסות זמנית של אנשים בעלי מוקדי עניין משותף המשפיעים זה על זה.
- בלומר זיהה ארבע קטגוריות של קהל:
- קהל אקראי
- אנשים שנמצאים במקום מסוים בזמן מסוים יש אינטראקציה רופפת (מינימלית)) מעטה מאוד בין האנשים
- קהל אקראי:- אוסף רופף של אנשים המקיימים א"א מעטה, אם בכלל.
- שאם יש תאונת דרכים אז אלה שמתאספים זה קהל אקראי, חבורה שמתאספת שמישהו עומד לקפוץ
- כלומר במקרה (קולנוע זה לא במקרה זה תכנון)
- למשל- אנשים הנאספים על חוף הים.
- מכבי אש מטפלים בשריפה,
- אנשים בחוף הים וכו'.
- קהל צופים
- זה קהל שמתהווה עקב תכנון מוקדם
- קהל קונוונציונלי:- מתהווה כתוצאה מתכנון מוקדם, כמו למשל ביריד כפרי.
- יש לנו פה מפגש. זהו קהל שהתכוון להגיע למקום מסוים. לא מכירים אחד את השני ואין אינטראקציה אבל כולם נמצאים במרחב פיזי מסוים,
- אנשים שמגיעים לשוק אוכל, ליריד וכו'.
- הרצאה, צפיה במשחק, יריד מסוים, הופעה (טיפה בעייתי), הלוויה (טפה בעייתי)
- בכל אחד ממקרים של קהל צופים האינטראקציה מוכתבת בד"כ על ידי הנורמות הנחשבות כהולמות את הנסיבות.
- קהל הבעתי
- זהו קהל שמתהווה באירועים טעוני רגש
- קהל הבעתי- כל הגעתם של האנשים למפגש מבססים את בואם למקום המסוים שנקבע על רגשותיהם, כלומר כל הכוונה של הקהל ההבעתי הוא להביע רגש,
- חגיגות למינהם, פסטיבל למינהם, סמינר של גילויי עצמי,
- (בעיני המורה משחק כדורגל יותר ספציפי לקהל הבעתי, אבל יכו להיות גם קהל צופים
- גם חתונה קהל הבעתי יותר מקהל צופים אבל יכול להיות שניהם.
- כמו כינוס התעוררות דתית, תחרות כדורגל וכו'.
- קהל הבעתי הוא לרוב ספונטני ומשולהב.
- אנשים שמגיעים למשחקי ספורט, אנשים שבאים לשמוע סדנאות וכו'.
- קהל פעיל
- זה אותם אנשים שנמצאים במקום מסוים בזמן מסוים אבל יש משהו אשר מניע את הקהל הזה
- יש לקהל הזה מטרה דחופה וחד משמעית
- זהו קהל שבעצם הכוח שמניע אותו זו מטרה מאוד מאוד ספציפית או מאוד חד משמעית
- קהל פעיל זה אותו קהל שבורח מאולם שיש בו שריפה- דוגמא קלאסית
- יש משהו שמפעיל אותו
- קבוצת אנשים שבוזזים חנויות = קהל פעיל.
- קהל פעיל - הוא קולקטיב שהכוח המניע אותו הוא מטרה דחופה וחד משמעית. הרגשות המניעים קהל פעיל עזים יותר מאלה המאפיינים את הקהל ההבעתי, והתלהטות יצרים זו עלולה לגלוש גם לגילויי אלימות של אספסוף.
- , לדוגמא: קהל שהופך מקהל צופים לקהל מתפרע, קהל ביזה, הכאת אנשים ברחוב, קהל שבורח ממקום שהתפתחו בו מהומות או שריפה וכו'.
- הפגנה יכולה להתחיל כקהל צופים, יכולה להפוך לקהל הבעתי ובנוסף כולה להפוך לקהל פעיל אם יש פיגוע באותו רגע.
- כלומר קהל פעיל זה קהל שפועל צועד נוסף
- מקרה
- לראות
- בא להביע באופן אישי
- קהל פעיל- כל הקהל עצמו נהפך לגוף שפועל.
- למשל שתפסו את בני סלע באו אנשי נהריה לתנת משטרה שזה המון שהתכנסו לקהל צופים
- קהל מחאה (המורה אמרה שלא חשוב):- משתתף בשורה של פעולות, כמו שביתות, הפגנות ומצעדים, על מנת להשיג מטרות פוליטיות. (לא צריך)
ישנם 4 גישות שמסבירות התנהגות של קהל פעיל.
- 4 תיאוריות שמסבירות שאיך זה יכול להיות שאנשים שנמצאים במקום מסוים בזמן מסוים שלא חייבים להכיר זה את זה פועלים ביחס כגוף אחד.
- תיאורית ההדבקה
- מדובר על גישה שאומרת שכאשר אנחנו חלק מקהל פעיל אנחנו פועלים בצורה לא רציונלית.
- כלומר אין קשר בין האמצעים לבין המטרה
- חשיבה רציונלית = קשר בין המטרה לבין הדרך שעומדים להשיג אותה
- כלומר מה שבעצם מפעיל אותנו, בהיותנו חלק מקהל פעיל, הוא האי רציונאל שלנו, כלומר: לא עשינו משהו כי חשבנו לעשות אותו אנו עושים את הדבר מתוך אלמנטים כגון: חיקוי והדבקה מבלי לעצור ולחשוב מה אנו באמת עושים.
נתיאורית ההדבקה מתחלקת לשלושה תיאורטיקנים
- לה בון
- כאשר אנחנו חלק מקהל פעיל, אנחנו לא חושבים בצורה רציונלית ואנחנו בעצם מחקים אחד את השני.
- לה בון טען כי לקהל יש השפעה היפנוטית על הנמנים עמו.
- לדבריו, האנונימיות של הקהל מאפשרת לאדם הבודד להתחמק מאחריותו האישית ולהכנע לרצון הקולקטיבי.
- הקהל הופך לגוף בעל חיים משל עצמו המשחרר את הפרט ממעצוריו החברתיים ועושה אותו ליצור אי רציונלי הנדחף על ידי רגשות מדבקים.
- פרויד
- פרויד טוען שכאשר אנחנו חלק מקהל אנחנו בעצם נכנסים למסגרת של אב סמכותי (שזה המנהיג) והילדים
- וכמו שהאחים מתנהגים באותה צורה כך אנחנו מתנהגים באותה צורה (גישה לא רציולית)
- הסברו מתמקד בהשפעת המנהיג על הקהל.
- התנהגותם של אנשים מושפעת ממטענים רגשיים ומצרכים פסיכולוגיים ששרדו מילדותם. מנהיג עשוי לשמש לפרטים שבקהל דמות סמכותית חזקה, העונה על הצורך שלהם בתלות ילדותית באב חזק.
- המנהיג נותן לגיטימציה לאנשים מבוגרים לחזור לסטטוס של "ילד". מכאן נובעת הנטייה להתנהגות ריגושית בלתי רציונלית של הפרטים בקהל.
- גורם אחר מתייחס לאחדות התגובה של הקהל. כאן נקודת המוצא היא הצורך של הפרט להזדהות עם אנשים אחרים. האדם שואף להיות שותף בחוויות של הזולת ולהפוך לחלק ממנו.
- בלומר
- שייך לאינטראקציה הסימבלית
- הגדרות מצב א מעביר מסר לב' ב' קולט, מפרש ומחזיר מסר, א קולט ומפרש.
- בלומר אומר כשאנשים אנחנו חלק מקהל פעיל אנחנו לא עושים את שלב הפרשנות
- א מעביר מסר, ב קולט ומעביר מסר (כלומר בלי החלק של הפרשנות)
- הבסיס לגישתו הוא האינטראקציה הסימבולית.
- לדעתו, התנהגות בני האדם בהיותם חלק מקהל נבדלת מסוגים אחרים של האינטראקציה חברתית שבהם הפרט מפרש את המסר של זולתו לפני שהוא מגיב עליו.
- בהיותו קהל, לעומת זאת, הוא מזניח את שלב הפירוש וההבנה, וכך מתחילה תגובת שרשרת בלתי רציונלית, המכונה תגובה מעגלית. פחד, התלהבות ופאניקה הם תגובות ישירות וספונטניות, ללא מחשבה ומתן פירושים, לרגושת מסוג זה אצל הזולת.
- רגשות אלו מזינים בהיזון חוזר את ראשוני המגיבים.
- התוצאה היא התרגשות קולקטיבית, המביאה לידי גיבוש התנהגות אחידה, כמו תקיפה, ביזה וכו'.
- תיאורית ההצטרפות
- תיאוריה זו מאמינה שיש כאן שילוב של הרציונאליות והאי רציונאליות,
- זאתי חלקית לא רציונלית ששמה דגש על הרגש ולא על הראש
- גישה זאת אומרת שכאשר אנחנו חלק מקהל פעיל אנחנו מקבלים את האומץ לעשות דברים שלא היה לנו את האומץ לעשות כשהיינו לבד אבל תמיד רצינו בתוך תוכנו לעשות
- למשל תמיד רציתי להרביץ לשוטרים אבל לבד אין אומץ אבל כחלק מקבוצה מקבלים את האישור לעשות את זה.
- (הבעיה היא שגישה זאת אומרת שבתוך כל אחד מאיתנו יש את אותם רצונות)
- בהופעות רוק שבחורות מורידות אל חולצתן
- תיאוריה זו גורסת שמוטיבציה לפעולה קולקטיבית אינה מתעוררת בקהל עצמו, אלא מובאת אל הקהל על ידי היחידים הנמנים עמו.
- על פי תפיסה זו, קהל אינו אלא הצטרפות של יחידים בעלי מניעים דומים.
- תיאוריה זו הופכת את הקשר הסיבתי המשתמע מתיאוריית ההדבקה על פיו, וקובעת שהמוטיבציה האנושית יוצרת את הקהל ולא הקהל את המוטיבציה.
- תיאורית הנורמה המתגבשת
- גישה זאת עם בסיס יותר רציונלי (כלומר גם כשאנשים בתוך קהל פעיל הם פועלים בצורה רציונלית
- תיאוריה זו בניגוד לשתיים האחרות, במיוחד בניגוד לתיאורית ההדבקה, כבר לא מדברת על הרציונאליות. היא מדברת על התנהגות רציונאלית גם כאשר אנו חלק מקהל פעיל,)
- גישה זאת טוענת שלא ניתן לראות קהל פעיל כפועל בצורה ספונטנית לא רציונלית אלא לראות את הקהל הפעיל כפועל על בסיס נורמות שמתגבשות בתוך הקבוצה
- כלומר בתוך הקהל הקהיל נוצרה נורמה להרביץ לשוטרים, ואנחנו אנשים קונפורמיים ומתנהגים על פי הנורמה.
- כלומר מונחה על ידי דרך התנהגות מסוימת.
- כלומר: גם בזמן מעשי ביזה והתפרעויות לא היו נורמות התנהגות וכל אנשי הקהל מתנהגים לפי הנורמות שנוצרו.
- טרנר וקיליאן טענו כי התנהגות חברתית לעולם אינה ניתנת לחיזוי עד תום.
- ועם זאת, הקהל אינה מסגרת אי רציונלית.
- אינטרסים משותפים עשויים ללכד אנשים לקהל, אך בקהל עצמו מתפתחים דפוסי התנהגות משלו.
- הקהל מורכב תחילה מאנשים בעלי אינטרסים ומניעים מגוונים.
- במקרים מסוימים, בעיקר כשמדובר בסוגי קהל יציבים פחות- קהל הבעתי, פעיל או מחאתי- נורמות המכתיבות התנהגות עשויות לצוץ רק בנסיבות מיוחדות.
- תהליך גיבוש הנורמות מתחיל לרוב בהשראת מנהיגים.
- תיאורית המשחקים
- זוהי הגישה הכי רציונלית שטוענת שבני אדם מתנהגים על פי החלטות רציונליות של כדאיות.
- זוהי תיאוריה החדשה והרציונאלית ביותר.
- רווח והפסד
- מה אני ארוויח, לעומת מה שאני יכול להפסיד.
- (דילמת האסיר)
- תיאוריה זו טוענת שכאשר אנו חלק מקהל פעיל עדיין ההתנהגות שלנו היא רציונאלית לחלוטין, כלומר: כל מעשה שאנו נעשה אנו נשאל את עצמנו לגבי הכדאיות שלו, מה ייצא לנו מהמעשה. אין כאן מעשה של חיקוי, או רגש אלא רק שיקול לגבי כדאיות המעשה.
- לפי ברק, אין לראות בהתנהגות פרטים בקהל תוצאה של הדבקה, התנהגת בלתי רציונלית או התנהגות שלא בהתאם לאופיים כפרטים, בני האדם מתנהגים
- לדעתו, תמיד על פי החלט רציונלית ושיקול של כדאיות.
- בני האדם השוקלים לנקוט דרך פעולה מסוימת מביאים בחשבון הן את הרווחים הצפויים והן את ההוצאות הכרוכות בביצוע הפעולה.
- דרך הפעולה של בני אדם בהיותם חלק מקהל שונה לעתים מדפוסי הפעולה שהיו בוחרים כיחידים.
- פרטים הפועלים כחלק מקהל מודעים לעובדה שבמצב זה גובר הסיכוי שלהם לעשות רווחים.
- מידת הרציולנית בין הגישה לפי סדר עולה הכי מעט הדבקה, הכי הרבה תורת המשחקים
שאלה מתוך מבחן (דף של המורה) (מקודם)
- סכם בקצרה שני הסברים לפחות להיווצרותו של קהל פעיל, והסבר על פיהם היווצרותו של קהל פעיל במקרה זה. (הפגנה בעיקבות פיגוע בדיזינגוף)
- יש ללכת לגישות ההצטרפות ולנורמה המתבקשת
- (אם היינו בוחרים את ההדבקה צריך את שלושת התיאורטיקנים)
- הצטרפות אומרת שאנחנו חלק מקהל פעיל.
- ההצטרפות היתה אומרת שאנשים שהיו חלק מקהל פעיל תמיד רצו לצעוק מוות לרבין, תמיד רצו לקלל את הממשלה לא היה להם אומץ, אבל כשהיו חלק מקהל היה להם את האומץ.
- נורמה מתגבשת
- נוצרה נורמה של לקלל, וכולם קונפורמים לנורמה,
- כלורמ באותו קהל פעיל נוצרה נורמה של לקלל, וכל האנשים שהיו באותו קהל מתנהגים בהתאם לנורמה וקיללו.
- תורת המשחקים היתה אומרת שכל אחד מתוך הקהל עשה לעצמו חישוב של כדאיות, של פורקן כלומר ושיראו אותי בטלוויזיה לעומת ההפסד שהשב"כ מצלם
- אולם לפי המורה לא כדאי לבחור בהסבר זה
- או הפסד לחטוף מכות מהשוטרים או מהמפגינים של שמאל.
- בתוך מבחן לעשות חיים קלים, אפשר לנתח סיטואציה לפי כל הארבע, ולבחור את השנתים הקלות.
- צורות לזכור: זה קל כי נורמה מתגבשת כי השם של הגישה אומר מה זה ולהצטרפות ללכת על הרעיון של בו נצטרף גם אנחנו
- ציבור public
- הציבור מתגבש על בסיס אינטרס מסויים, או מערכת של דעות. או עמדות מסוימות
- הכוונה בעיקר לאותם ציבורים של עמדות שנויות במחלוקת בתוך החברה.
- לדוגמא: תנועות פוליטיות וחברתיות
- (אין דבר כזה דעת קהל, יש דבר כזה דעת ציבור)
- דעת הציבור- הכוונה לאותם עמדות שיש בציבור ומחלוקת מסוימת בנושא מסוים.
- ציבור מתגבש על נושא ועמדה מסוימים
- דעת הציבור גם מכוונת למקבלי ההחלטות בממשלה
- קהל- קבוצת אנשים במקום מסויים-
- למשל חתומה על עצומה זה ציבור.
- סקר זה ציבור.
- לא מחוייב קירבה פיזית אבל יכול להיות
- (חותמים בזמן שונה על העצומה)
- . לא חייבת להיות אינטראקציה בין האנשים.
- לדוגמא: בחברה האמריקאית דעת בציבור היא מאוד חזקה. החברה הזו מביעה את דעתה בהרבה מאוד דברים למשל: היא יכולה להוריד או להשאיר באוויר תוכנית טלוויזיה מסוימת שאחד ממנחיה נתן הערה לגבי נשים שמנות או הערה גזענית.
- סקר בטלפון זה דעת ציבור
- מה הציבור חושב על סוגיה מסוימת.
- התארגנות נגד חברה מסויימת זה דעת הציבור
- עמדה על סוגיה מסוימת זה דעת ציבור
- הציבור, כמו ההמון, נוצר בסיטואציה חברתית בלתי מובנית.
- בניגוד להמון, המתגבש בעיקר על בסיס של התעוררות רגשות, הציבור מתגבש על בסיס של אינטרס משותף, או מערכת של דעות ועמדות בסוגיה עניינית כלשהי, התענינות פוליטית או אינטרס משותף של צרכנים.
- בלומר מנה כמה גורמים חברתיים העוזרים להבין את התגבשות דעת הציבור:
- הרקע החברתי משפיע על גיבוש דעות.
- קבוצת התייחסות: אדם נוטה להצביע על פי דרכי ההצבעה של הקבוצה החברתית, שאת סגנון חייה ואת השקפותיה הוא נוטה לאמץ.
- קבוצות חזקות וחלשות: אדם משתייך, מתוקף היותו בעל תפקידים חברתיים שונים, לקבוצות חברתיות שונות. השתייכות מגוונת זו עשויה לחשוף את האדם לכיווני השפעה שונים, אולם כל פרט מאמץ לעצמו סדר עדיפויות.
- קבוצות פעילות וסבילות: התארגנות של קבוצות על פי אינטרס משותף עוזרת להביא את עניינן לציבור הרחב. מטרתן להפוך את הציבור מקהל פסיבי לקהל פעיל, המשתתף בבחירת מועמד מסוים או מפלגה מסוימת בבחירות הכלליות.
- תנועות חברתית
- זהו אחד הסוגים של ההתנהגות הקולקטיבית אבל היא שונה מהתנהגות קולקטיבית
- תנועה חברתית זה מאמץ קולקטיבי, מתמשך יחסית לשאר (ציבור, המון, קהל) הוא ארוך יחסית ומטרתו להשיג סדר חברתי חדש
- תנועות חברתיות הן צורות של התנהגות חברתית יזומה ותכליתית.
- תנועה חברתית מייצגת מאמץ קולקטיבי מתמשך להשגת סדר חברתי חדש.
- תנועה חברתית מבוססת על קבוצה של אנשים כי היא מבוססת על הרגש. תנועה חברתית נמשכת להרבה זמן והיא לא משהו שנורמות ההתנהגות שלה לא ברורות כי הם כן. מטרתה של תנועה חברתית היא בעצם בעיקר לשנות משהו שקיים בחברה או להילחם על מה שכבר קיים בחברה.
- תנועות חברתיות נבדלות מסוגים אחרים של התנהגות קולקטיבית משלוש בחינות:
- בתנועה חברתית
- יש ארגון פנימי - הן מאופיינות בדרגה גבוהה של ארגון פנימי,
- מאריכה ימים
- באה לשנות סדרים - והן אמורות לשנות הסדרים חברתיים מסוימים או להגן עליהם.
- מבוססת על אידיאולוגיה, אירגון
- למשל שלום עכשיו, פנתרים שחורים, ארבע אימהות, תנועות אקולוגיות, ירוקים,
- הסוף של תנועה חברתית יכולה להיות מיפלגה.
- תנועה חברתית מייצגת אידיאולוגיה המשותפת לכל חבריה, ובכך היא שונה מציבור, המייצג לפחות בהתחלה מגוון של דעות ועמדות מנוגדות לגבי נושא מסוים.
- תנועה חברתית שונה מקהל המתהווה עקב התכנסות רגעית של בני אדם במקום מסוים, בכך שהיא רצופה ומאריכה ימים יחסית.
לתנועות חברתיות יש שלוש מטרות= שלושת הפונקציות של תנועה חברתית
- תווך
- הכוונה לתווך בין הפרט לחברה (הכוונה לשלטון)
- כאשר מדובר כאן על החברה אנו מתכוונים למקבלי ההחלטות.
- תנועה חברתית מתווכת בעצם בינינו למקבלי ההחלטות.
- אחד האלמנטים הבולטים של משטרים דמוקרטיים זהו ריבוי התנועות החברתיות שבאמצעותם חושב הפרט שהוא משפיע על מקבלי ההחלטות ולוקחים תפקיד מרכזי במשחק הפוליטי.
- כלומר למשל להגיע לראש הממשלה ישירות אי אפשר יש תנועה חברתית באמצע
- לחץ
- לחץ- הכוונה כאן היא להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות ולהשפיע על החלטותיהם.
- הבהרת התודעה הקולקטיבית
- הכוונה כאן בעיקר היא שהמטרה של התנועות החברתיות היא בעיקר לשנות את הסדר החברתי הקיים. (שינוי הסדרים חברתיים)
- למשל להגדיר מודעות למשהו חברתי.
- לא תמיד צריך לשנות. יש תנועות חברתיות שנלחמות לשמור על סדר חברתי קיים כי הן מפחדות משינוי שעומד להגיע.
יש 4 סוגים של תנועות חברתיות
- את כל המאמץ של התנועות החברתיות לשנות משהו קיים ניתן לסווג לפי שני אלמנטים מרכזיים- (כלומר מה שמבחין בין הסוגים)
- למי אנו פנים ואת מי אנו רוצים לשנות? (למי פונה התנועה)
- עד כמה אנו רוצים לשנות? ועד כמה היא רוצה לשנות.
- תנועות חברתיות חלופיות
תנועת חברתיות חלופיות מבקשות לחולל שינוי מוגבל בלבד במגזר צר כלשהו של האוכלוסייה, ועל כן מאיימות פחות מכל האחרות על הסדר החברתי הממוסד.
- תנועות אלה פונות לקבוצות ספציפיות מאוד (מגזר ספציפי) והם רוצים לשנות משהו אחד
- כלומר משהו מאוד מוגבל, אוכלוסייה מוגבלת, ולשנות אצלהם משהו מאוד מוגבל.
- למשל תנועות חברתיות שהולכות לכיון של ההנקה- פונים לאימהות להניק
- או לנשים בהיריון נגד הפלות
- תנועות גואלות
- תנועות חברתיות גואלות מתמקדות אף הן במגזר חלקי של האוכלוסייה, אך שואפות לשנות מגזר זה מהיסוד.
- התנועות האלה פונות למגזר צר מאוד אבל רוצים לעשות בהם שינוי כללי.
- אלו תנועות שפונות לקבוצה צרה ומסוימת אבל בניגוד לתנועות החברתיות החלופיות הם לא רוצים לשנות אלמנט אחד אלא רוצים לשנות את כל סגנון החיים של הקבוצה הספציפית
- אלא בדרך כלל תנועות דתיות למיניהן.
- הארי קרישנה, סינטלוגיה, אושו וכד'
- לדוגמא: הארגונים הנוצריים הפונדמנטליסטיים השואפים להמרה דתית.
- תנועות רפורמיסטיות
- תנועות חברתיות רפורמיסטיות נושאות את עיניה לשינוי חברתי מוגבל, אך מבקשות להחילו על כולם.
- אלו תנועות חברתיות שפונות לכולם אבל הרצון שלהם הוא לשנות אלמנט אחד מרכזי. הרפורמיסטיים פונים לכולם אבל שינוי בדבר אחד-
- כלומר פונים לכל החברה ורוצים לשנות בכל החברה דבר אחד מסויים
- לדוגמא: תנועה שרוצה להכניס אלמנטים כמו: ניקיון, מודעות לאקולוגיה, בעלי חיים
- למשל תנועות אקולוגיות למינהן- למען מיחזור
- למשל נגד עישון, נגד חיסוני ילדים,
- התנועה למען רב תרבותיות היא יוזמה חינוכית ופוליטית שתומכיה נאבקים למען שוויון חברתי לכל הגזעים.
- תנועות מהפכניות
- תנועות חברתיות מהפכניות חותרות לשנות מהיסוד את החברה כולה, והשלכותיהן עמוקות ומרחיקות לכת משל כל האחרות.
- רוצים לעשות מהפיכה לכולם את החיים
- תנועות חברתיות מהפכניות- אלו תנועות שפונות לכל האוכלוסייה ורוצות לשנות את כל אורח החיים של כל האוכלוסייה. לשנות את פני החברה ואורח החיים של האוכלוסייה.
- לדוגמא: תנועות שרוצות לשנות את סדרי השלטון.
- מהפיכה קומוניסטית,
- תנועות חברתיות מהפכניות על רקע דתי,/ אידאליסטי
- תנועה איסלמית- לשנות חיים לכל הערבים
- תנועות חברתיות קומוניסטיות.
יש 4 שלבים בהתפתחות של תנועות חברתיות
- (תנועה חברתית קל יותר לעקוב, כי זה נמשך לאורך זמן, כי אפשר יותר לעקוב.
- קהל, המון וציבור יותר קשה לעקוב אחרי התפתחות כי יותר קצר).
- שלב ההקמה= שלב התחלתי תנועות חברתיות מבוססות על ההנחה שדברים אינם מתנהלים כשורה.
- זה אותו שלב שיש בחברה איזה מצב של חוסר שביעות רצון. כלומר אי נחת
- שלב ההקמה הוא הראשוני והבסיסי ביותר.
- הוא גם תנאי מחייב להקמתה של התנועה החברתית.
- שלב ההקמה הוא בעצם שלב שמעיד על כך שמשהו מתרחש בחברה ואצל חלק מהציבור מתחילה להתקיים או להתעורר תחושה של אי שביעות רצון.
- אנשים מקבלים חיזוקים על הרגשתם הלא נוחה כאשר מישהו בטלוויזיה מדבר על הנושא או מעביר ביקורת על המצב הקיים.
- שלב הגיבוש= שלב עממי- : התנועה מגדירה את עצמה ומפתחת אסט' ליציאה אל הציבור
- זה אותו שלב שמתחילים להתגבש.
- שלב הגיבוש- זהו שלב שבו אותם אנשים שהרגישו אי נחת מתחילים להתגבש לתוך קבוצה אחת.
- כל האנשים שחשים את אותו חוסר שביעות רצון מתחילים להתגבש.
- הם מתחילים לזהות מי שייך אליהם ומי לא שייך אליהם
- מתחילים לבנות לעצמם מדיניות, אמונות, דברים שמסבירים להם את המצב.
- הם מתחלים לארגן כינוסי תקשורת או כתבות בטלוויזיה.
- בשלב זה עשויה התנועה לעסוק בפעילות קולקטיבית כמו כינוסים או הפגנות בתקווה למשוך את אמצעי התקשורת ולעורר התעניינות ציבורית.
- כלומר זהו השלב שבו אנו רואים איך לאט לאט אנשים שמתחילים ליצור קבוצה שלכולם יש אותה תחושה ובעצם בתוך הקבוצה הזאת יש לנו את אותם מנהיגים שהטיפו כבר בשלב ההקמה והם מיועדים להיות בעצם המנהיגים של הקבוצה הנוכחית.
- שלב הגיבוש נותן לנו את האבחנה לראות למי יש את אותה תחושה כמו של הרוב ולמי אין.
- אותם מנהיגים כבר מתחילים לתת את קווי המדיניות, את האמונה הכללית ומי הטוב ומי הרע וכו'.
- זה גם השלב שהקבוצה צריכה לגייס לה עוד תומכים וזה גם השלב שמתכנסים בכינוסים קטנים, ראיונות בתקשורת (שזהו שלב ההפצה החוצה).
- מה שחשוב שעד השלב הזה הכל תלוי במנהיגים
- זה שלב שמבוסס הרבה מאוד על אמוציות, על רגש
- ההשתתפות מבוססת על משהו רגשי
- הכוונה שאם סוכני הפיקוח של החברה רוצים לחסל את התנועה החברתית צריכים לעשות דרך שלב זה, צריכים להעלים את המנהיג ואז נגמר התנועה
- כלומר הכל תלוי פה על מנהיג כריזמטית- זה שמארגן,
- שלב הבירוקרטיזציה = השלב הפורמלי- (תנועה חברתית השואפת למסד את כוחה הפוליטי צריכה לסגל לעצמה מאפיינים ביורוקרטיים. (
- זהו שלב שבו הקבוצה הזאת הופכת להיות ארגון בירוקרטי
- בשביל שיהיה ארגון צריך ארגון פנימי, צריך אנשים, גיוס כספים, מקום, היררכיה, כללים,
- כלומר צריך את כל המאפיינים של ארגון ביורוקרטי
- משלמים משכורות, צריך להציג עמותה או תנועה
- כלומר זהו שלב דרמטי משני השלבים הראשונים
- גם אם לוקחים את המנהיג הארגון כבר קיים.
- כלומר: אחרי שיש את האנשים, האידיאולוגיה, המנהיגים והמגויסים חייבים כבר להתחיל לבסס את זה בארגון. הקבוצה חייבת להתחיל לשכור מקום, לארגן כנסים, לשכור עובדים וכו'. עד השלב הזה הקבוצה מבוססת על רגש והיא הייתה יכולה להתפרק עד שלב הגיבוש.
- (להזכיר יש הסטת מטרות, חוק הברזל של אוליגרכיה)
- שלב המיסוד = שלב השקיעה
- בשלב זה יש כמה הבטים= שלב זה יכול להוביל עקרונית לשני מקומות
- 1) או שהיא מתפרקת.
- אם הקבוצה השיגה את מטרותיה היא כבר לא צריכה להיות יחד והיא מתפרקת, (הצליחה והתפרקה)
- לפעמים הם מתפרקים כי הם לא יכולים להשיג את, לפעמים המנהיגים המרכזיים נעלמים או עוברים לקבוצות הרבה יותר חזקות, המטרה (לא הצליחה והתפרקה)
- לפעמים סכסוכים פנימיים בתוך התנועה החברתית מפוררים את התנועה ומביאים לשקיעתה (לא הצליחה והתפרקה).
- השלב הזה הוא בלתי נמנע אבל הסיבות יכולות להיות שונות
- . לדוגמא: הפנתרים השחורים שלא הובילה למפלגה אלא להתפלגות בעקבות סכסוכים פנימיים בתוך הקבוצה.
- 2) או שהיא תתמסד
- שיש לה אנשים בתוך השילטון, או שהיא עצמה נהפכת למפלגה
- למשל לבאסקים יש נציגים בתוך השלטון
- למשל החיזבלה תנועה חברתית בתוך לבנון
- למשל החמאס מוגבל בפעילות שלו כי הוא בשלטון.
שקיעה: תנועות חברתית הן דינמיות מעצם טבען, ועל כן שקיעתה של תנועה אינו מעיד בהכרח על מותה המוחלט. עם זאת, מרבית התנועות החברתיות דועכות בסופו של דבר.
- מילר מונה 4 סיבות הגורמות לכך:
- שקיעה יכולה להיות סימן להצלחה- כשלא נותר עוד דבר להשיגו.
- תנועה חברתית עלולה לשקוע עקב גורמים ארגוניים כגון הנהגה גרועה, התדלדלות משאבים...
- תנועה חברתית עלולה להתנוון כאשר רשויות הממסד מצליחות להסיט את דעתם של המנהיגים ממטרות התנועה באמצעות כסף, יוקרה והטבות אחרות.
- תוצאה של דיכוי.
הצלחה וכשלון של תנועה חברתית
- חשוב לדעת שאנחנו לא יכולים לבחון הצלחה או כישלון של תנועה חברתית על פי מספר השלבים שהיא עברה
- כלומר הצלחתה או כישלונה של תנועה חברתית לא קשור לשלבים בהתפתחות של תנועה חברתית. תנועה חברתית יכולה להתקיים גם אם היא הגיעה לשלב השלישי.
- כלומר אי אפשר להגיד אם קבוצה שהגיע לשלב הרביעי זה לא אומר שהצליחה
- כלומר הצלחה וכישלון של תנועה חברתית זה לא משהו חד משמעי.
- כלומר שלבים זה לא סוג של מדד להצלחה וכישלון
- כאשר אנו באים לבדוק את הצלחתה של תנועה חברתית אנו צריכים לבדוק מה קרה באמת בשטח. אין תשובה חד משמעית להצלחתה או כישלונה של התנועה החברתית.
- למשל שהפנתרים השחורים בסופו של דבר התפרקו, לא הצליחו לההפך מתנועה למפלגה
- אפשר לראות בזה כישלון
- אבל אי אפשר להגיד שהיא נכשלה, כי זוהי התנועה החברתית הראשונה שהעלתה לסדר היום את הנושא העדתי
- 4 האימהות הגיעו לתחילת השלב השלישי
- אבל אי אפשר להגיד שלא הצליחו כי הן הוציאו את צהל מלבנון לפחות חלקית
- כלומר אי אפשר להגיד לפי השלבים האם היא תנועה חברתית נכשלה או הצליחה.
הצלחה וכישלון של תנועות חברתיות על פי גאמסון (רק חוברת)
- גאמסון מיין את התנועות החברתיות על פי שני קריטריונים:
- קבלה:- האם גם מתנגדיה של תנועה חברתית כלשהי רואים בה מייצגת מערך אינטרסים לגיטימיים מסוים.
- זכייה ברווחים חדשים:- האם פעולותיה של תנועה חברתית כלשהי הביאו לידי הגשמת מטרותיה המוצהרות.
- על פי קריטריונים אלה הוא חילק את התנועות שחקר לארבעה טיפוסים, הנבדלות במידת הצלחתן. מיון זה מלמד כי תנועות חברתיות יכולות גם לנחול הצלחה או כישלון חלקיים,
- לדוגמא: תנועה חברתית יכולה להתקבל בציבור כמייצגת אינטרסים מסוימים, אך לא לזכות ברווחים כלשהם או להפך.
תנועה חברתית שהצליחה
- דוגמא לתנועה חברתית שהצליחה והפכה לחלק מהממסד היא האיגודים המקצועיים בארה"ב. הצלחת תנועה זו היתה באופן פרדוקסלי תחילת כשלונה כתנועת מחאה.
תנועה חברתית שנכשלה
- כאשר בתנועה חברתית מתפשטת תחושה שאין לה סיכוי לחולל שינוי חברתי של ממש, עוזבים אותה חבריה. תנועת הפנתרים השחורים הציבה לה למטרה ראשונה להלחם בפער העדות בישראל. היא נכשלה כתנועה עצמאית, אולם אחדים ממנהיגיה הפכו למנהיגים פעילים במסגרות פוליטיות קיימות.
תנועות חברתיות בישראל (רק חוברת)
"הפנתרים השחורים"
- דוגמא להתפתחותה של תנועה חברתית מחבורת רחוב אנונימית בשכונת עוני לתנועת מחאה בעלת השפעה לא מבוטלת על כלל החברה הישראלית.
שלום עכשיו
- תנועה זו קמה לקראת סוף שנות השבעים עקב אי שביעות רצון מהתנהגות המשא ומתן לשלום עם ממשלת מצרים.
- אחרי חתימת הסכם השלום דעכה במקצת פעילות התנועה. היא שבה לפעילות מלאה כאשר החליטה הממשלה על מדיניות של התנחלויות, שהיתה מנוגדת לדעת אנשי התנועה, לרוח ההסכמים.
חוקה לישראל
- תנועה זו חרטה על דגלה להוביל לשינוי בשיטת השלטון הנהוגה בישראל.
- אנשי התנועה האמינו כי הגיע הזמן שהחברה הישראלית תעבור מחברה אידיאולוגית הכופה שוויוניות באמצעות מוסדות מרכזיים לחברה קפיטליסטית בעלת ציביון פלורליסטי ובעלת דפוסי משטר ומינהל של ליברליזם מערבי.
ישנם 5 הסברים להיווצרותם של תנועות חברתיות
- כלומר 5 תיאוריות או גישות שמסבירות את ההתפתחות של תנועות חברתיות
תנועות חברתיות ושינוי חברתי
- תנועות חברתיות קיימות כדי לעודד- או כדי לבלום- שינוי חברתי.
- קיים קשר ישיר בין תנועות חברתיות לבין שינוי.
- מצד אחד, תמורות חברתיות כגון המהפכה התעשייתית ועליית הקפיטליזם מצמיחות תנועות חברתיות.
- מהצד האחר, מאמציהם של עובדים, נשים, מיעוטים גזעיים וכו' מזעזעים את החברה ומחוללים בה שינויים. שינוי חברתי הוא בעת ובעונה אחת הסיבה והתוצאה של תנועות חברתיות.
- תיאורית הקיפוח
- גישה זו גורסת שתנועות חברתיות נוצרות על בסיס של תחושות קיפוח בקרב אנשים באוכלוסייה
- אוכלוסיות חלשות למינהם
- נכים, מוגבלים, נשים,
- אנשים החשים שאינם זוכים להכנסה מספקת, לתנאי עבודה הולמים וכו' עשויים להשתתף בפעילות קולקטיבית מאורגנת כדי להשיב את הצדק על כנו.
- קיפוח יחסי הוא תחושת קיפוח הנובעת מהשוואה מסוימת.
- ככל שרמת החיים עולה, אנשים נוטים לראות את התעשרותם כדבר מובן מאליו ומצפים שנכסיהם יוסיפו לגדול.
- כאשר רמת החיים מפסיקה לפתע לעלות, או כשהיא מתחילה לצנוח, מתעוררת תחושה של קיפוח יחסי.
- תיאורית חברת ההמונים
- תיאוריה זו של קורנהאוזר גורסת שתנועות חברתיות משמשות מוקד משיכה לאנשים מנותקים מבחינה חברתית, החשים חסרי ערך כיחידים.
- תנועות חברתיות מאפיינות חברות המונים גדולות ומורכבות. תנועות אלה מקנות תחושה של השתייכות ומטרה לאנשים חסרי השפעה חברתית, ועל כן נושאות אופי אישי יותר מאשר פוליטי.
- גישה זאת אומרת שתנועות חברתיות כיום נוצרות עקב תחושה של בדידות חברתית בקרב אנשים
- כלומר מדברת על האנשים שמרגישים מנותקים בחברה ואז התנועה החברתית נותנת להם קבוצת השתייכות
- על פי תיאוריה זו, מרבית המתגייסים לתנועות החברתיות הם אנשים בעלי קשרים חברתיים רופפים.
- תנועות אלה מערערות את העקרונות הדמוקרטיים בהיותן אבן שואבת לאנשים חלשים המחפשים מנהיגים שידריכו את צעדיהם.
- כלומר הרבה אנשים שנהפכים לחלק מתנועה חברתית עושים זאת מתוך הרצון למצוא קבוצה ראשונית
- קבוצה חברתית סוג של קבוצה משנית כלומר נכנסים לשם בשביל להרגיש שייכים.
- זה נקרא תיאורית חברת ההמונים כי המון זוהי תופעה מודרנית וחדשה ובעולם המודרני יחסית מנוכרים שמבלים בקבוצות משניות
- קבוצה חברתית זה להיות שייכים לאיזה שהוא מקום.
- תיאורית המתח המבני
- תיאורית המתח המבני- מתכוונת לתיאורית המתח של סמלסר (ששת התנאים שלו).
- לפי סמלסר תנועה חברתית צומחת עקב ששת המאפיינים שלמדנו קודם
- כתבתי בקצרה מהספר
- תיאוריה זו של סמלסר גורסת, כי יש שישה גורמים המעודדים את התפתחותן של תנועות חברתיות. ככל שתנאים אלה רווחים יותר, הסיכויים לצמיחתן של תנועות חברתיות גבוהים יותר:
- מצב מבני מסייע:- תנועות חברתיות צומחות כשקיימת בחברה בעיות ממשיות.
- מתח מבני: קיפוח יחסי וסוגי מתח אחרים נובעים מאי יכולתה של חברה לעמוד בציפיותיהם של הנמנים עמה.
- התפתחות והתפשטות של הסבר - כל תנועה חברתית עקבית ומגובשת חייבת לנסח הגדרה ברורה של בעיה, להצביע על סיבותיה ולהציע לה פתרונות אפשריים. ניסוח ברור של כל אלה מאפשר לאנשים להביע את תסכולם בדרך מאורגנת ותכליתית.
- גורמים מציתים:- לעתים דרוש ניצוץ שיתרגם לפעולה קולקטיבית תחושת תסכול המקננת באנשים שנים ארוכות.
- גיוס לפעולה:- בעיה ציבורית המדאיגה אנשים רבים מכשירה את הקרקע לפעולה קולקטיבית.
- העדר פיקוח חברתי:- הצלחתה של כל תנועה חברתית נקבעת במידה רבה על פי תגובותיהן של רשויות השלטון. פעולות דיכוי נמרצות של המדינה יכולות להחליש תנועה חברתית ואף לשים לה קץ.
- התיאוריה של סמלסר, בדומה לתיאוריית הקיפוח, לוקה במעגליות.
- תנועה חברתית נגרמת על ידי מתח, אך לעתים דומה שההוכחה היחידה לקיומו של מתח היא עצם צמיחתה של תנועה חברתית.
- תיאורית גיוס המשאבים
- תנועה חברתית תתקשה להצליח ללא משאבים בסיסיים כמו כסף, כוח עבודה, נגישות לאמצעי התקשורת ודימוי ציבורי חיובי. גורמים חיצוניים המספקים לתנועות חברתיות את משאביהן משפיעים על הצלחתן לא פחות מחברי התנועות עצמם.
- תיאורית גיוס המשאבים- מדברת על כך שצריך מימון או כסף או משאבים גדולים ונדירים בכמות גדולה כדי ליצור בכלל תנועה חברתית.
- מדברת על מעמדות מסוימות שנוטים יותר ליצור תנועות חברתיות.
- כלומר בשביל לפתח תנועה חברתית צריך משאבים
- המשאבים קיימים אצל מעמד בינוני גבוה
- זה אומר ש
- התנועות החברתיות יהיו מבוססות על אינטרסים של המעמד הבינוני או הגבוהה
- המעמד הבינוני והגבוהה צריכים להסכים לתרום או לגייס כספים לאינטרסים לש המעמד הנמוך- אחרת לא יתנו להם את הכסף ולא תהיה תנועה חברתית.
- כלומר למי שיש את הכסף את למעמד בינוני גבוהה
- מבקרי הגישה טוענים שגם מגזרים חלשים יחסית של האוכלוסייה, המגלים כושר ארגון ודבקות במשימה, יכולים להקים תנועות חברתיות מצליחות.
- תיאורית התנועות החברתיות החדשות
- מאפייניהן של תנועות אלה:
- היקפן הלאומי והבין לאומי.
- תנועות אלה נוטות להתמקד בשינויים תרבותיים ובשינוי סביבתנו החברתית והפיסית, לעומת תנועות קדמות שנאבקו בעיקר על נושאים כלכליים.
- תנועות אלה מקבלות את תמיכתן בעיקר מהמעמד הבינוני והגבוה
- תיאורית התנועות החברתיות החדשות- מדברת על הנושאים החברתיים המודרניים, כגון: אקולוגיה, זיהום אויר וכו'.
- כיום התנועות החדשות שנוצרות הם תנועות שמתעסקות בעיקר בנושאים גלובליים עולמיים,
- כגון : להציל את החיות, איכות סביבה, אקולוגיה, זיהום אוויר
- התנועות החברתיות מתרכזות סביב נושאים עולמים ופחות רואים תנועות חברתיות מקומיות (השייכות למעמד הנמוך )
שאלה מדף שיעור 13
- הסבר מהם ארבעת סוגי ההתנהגות הקולקטיבית המוצגים ביחידה 9
- עמוד על תכונותיהם המשותפות ועל ההבדלים ביניהם
התשובה היא מתוך החוברת
תנועה חברתית | קהל | ציבור | המון | תכונה/ סוג התנהגות |
מועט עד רב | מעט | אין | אין | ארגון |
גדולה מאוד | גדולה | מעטה | אין | אינטראקציה בין פרטים |
הדחף ליצור סדר חברתי חדש | הצטופפות במקום ובזמן נתונים | אינטרס משותף או מערכ משותפת של דעותועמדות | גירוי יצוני (לעתים קיים רק באמצעי התקשורת) | הבסיס לקיום |
הפנתרים השוחרים | צופים במשחק כדורגל | יהדות ארצות הברית | משקיעים בבורסה | דוגמא |
ג'נדר ותנועות חברתיות- המורה לא דיברה
- על פי תפיסת הג'ינדר המסורתית בארה"ב, גברים נוטים ליטול חלק פעיל יותר בחיים הציבוריים מן הנשים, לרבות הנהגת תנועות חברתיות. מרבית תנועות אלה עדיין חדורות בפטריארכליות.
שאלה מדף 9.1.07
- הגדר את המושג "תנועה חברתית:
- מהם השלבים המאפיינים את התפתחותן של תנועות חברתיות
- האם ניתן להגדיר כישלון או הצלחה של תנועה חברתית על פי מספר שלבי ההתפתחות שהיא עברה? נמך
- שלבים הכוונה להקמה, הגיבוש, בירוקרטיזציה, מיסוד
- האם ניתן להגדיר - אין קשר, תנועה חברתית יכולה להצליח ולהגיע לשלב השני, או להכשל ולהגיע לשלב האחרון יש לבחון את הדברים.
25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה