יחידה 10: ריבוד חברתי
- מבוא
- זוהי יחידה חשובה מאוד, בין הכי חשובות שיש.
- ריבוד חברתי זהו נושא חשוב שסוציולוגים מדברים עליהם
מהדף של המורה
- אל חקר הריבוד אפשר לגשת משתי זוויות ראיה
- פרספקטיבה של היחידה
- בודקים על פי הכנסה, יוקרה, או מימד אחד ותוצאות ריבוד הן אלה שמשפיעות על הזדמנויות חיים וכד'
- פרספקטיבה של הקבוצה
- בוחנת מעמדות חברתיים
- (כמו גישת הקונפליקט)
- ריבוד- באופן כללי
ריבוד חברתי
- כשמשתמשים במושג ריבוד חברתי אנחנו מתכונים לאחת הצורות לבטא אי שוויון בחברה.
- כלומר כשאנחנו מדברים על ריבוד חברתי, אנחנו מדברים על שיטה שמדרגת אנשים בהיררכיה מסויימת
- כלומר כמו פירמידה
- אנשים עם יותר, ועם פחות.
הקשר בין הריבוד ואי שוויון- אופק
- אי השוויון החברתי כשלעצמו אינו יוצר ריבוד בחברה, אבל הריבוד הוא ביטוי ממוסד לקיומו של אי השוויון המתמשך בחברה.
- לדוגמא: כל החיות שוות אך יש חיות ששוות יותר.
רובד
רובד
ניעות
אנכית
ניעות אנכית
- כשמדברים על ריבוד מדברים על חלוקה לא שווה של משאבים נדירים
- נדירים : משאבים שיש מעט בכמות נדירה
- כלומר אם יש אנשים שיש להם הרבה ממשהו, אז יהיה אנשים שמקבלים מעט ממשהו.
- כל האנשים שמקבלים אותה כמות ממשאב מסויים, נקראים רובד חברתי.
- הגדרה מאופק של רובד חברתי
- קטגוריה של אנשים שיש להם מידה דומה של משאבים, או הזוכים למידה דומה של תגמולים חברתיים.
- לדוגמא: חברות נבדלות ביניהן בקריטריון המרבד.
רובד או דרג חברתי-
- יחידים, משפחות או קבוצות שהם בעלי דירוגים דומים לגבי כל מימד ממימדי הריבוד
- המימדים הם: כוח, יוקרה ועושר כלכלי).
- אנשים בעלי אותה השכלה שייכים לאותו רובד השכלה,
- לדוגמא: רופאים- אותה יוקרה חברתית, כוח ועושר כלכלי.
הגדרה של ריבוד חברתי
- ריבוד חברתי: שיטה חברתית המדרגת קטגוריות של אנשים בסולם ההיררכי. (אי שוויון).
- אופן הדירוג קשור לעקרונות הריבוד בחברה.
- כל חברה קובעת לעצמה קריטריון מרבד, שהוא אותו מדד (או מדדים) הקובע את ערכו של אדם בסולם הריבוד.
- לדוגמה: בחברה שבה כוח פיזי הוא הקריטריון המרבד, אדם חזק יהיה בראש סולם הריבוד.
לאי השוויון החברתי (בריבוד) יש שני גילויים עיקריים- (רק מהסיכום)
- בתחום ההקצאה- החלוקה של המשאבים,
- לדוגמא: הכנסה, תעסוקה, יוקרה חברתית, מיומנות, כוח והשכלה.
- בתחום היחסים- שבין בני האדם הנבדלים אלו מאלו עקב ההקצאה הבלתי שווה של המשאבים.
- אי השוויון בין בני האדם מבחינת היחסים וחלוקת המשאבים הוא המסביר את קיומם של הרבדים בחברה.
השפעות הריבוד- היה רק בסיכומים
- השפעה ראשונה עפ"י וובר, סגנון החיים.
- המיקום הריבודי משפיע על היבטים שונים של סגנון החיים-
- שפה וצורת דיבור- בני המעמד העליון מאופיינים בדיבור תכליתי וחד משמעי.
- יחס לחיים-
- המעמד העליון מתמקד בעבר, כלומר: שושלות יוחסין, היסטוריה משפחתית וכו'.
- המעמד הבינוני- מתמקד בעתיד, כלומר: צבירת השכלה וחסכונות.
- המעמד הנמוך- מתמקד בהווה, כלומר: סיפוק הצרכים.
- עמדות פוליטיות-
- המעמד העליון תומך בשמרנים כי הוא לא רוצה שינויים.
- המעמד הכחול (מעמד הפועלים) תומך בליברלים.
- המעמד הבינוני תומך בסוציאליסטים, היות ולמעמד הבינוני יש רצון לשפר את המעמד שלו, הוא יתמוך בסוציאליסטים התומכים בשוויון.
- דת- המעמד הנמוך- מסורתיים יותר.
- משפחה-
- קיימים הבדלים בסוג החיברות, מדכא לעומת משתף. בסוג חלוקת העבודה במשפחה הבדלני לעומת המשותף.
- סטייה- עפ"י וובר יש סטייה במעמד הנמוך.
- זה דומה למרטון, כלומר: המעמד הנמוך שויתרו על המטרות ולא היו להם אמצעים הפכו לנסגנים.
- מאפיינים מיוחדים לריבוד חברתי
- הסוציולוגים מתעסקים הרבה מאוד בנושא הריבוד החברתי
- יש לו 4 מאפיינים מיוחדים = 4 עקרונות בסיסיים
- ריבוד חברתי לא משקף יחידים אלא משקף ומאפיין קבוצות בחברה= הריבוד הוא מאפיין של חברה ולא השתקפות פשוטה של הבדלים בין יחידים אלא מאפיין של החברה
- מדברים על מבנה של חברה ולא פרטים
- דנים בקבוצות ההשתייכות שלי איפה ממוקמות
- נשים מול גברים, השכלה גיל
- כלומר שיטה זו מעצבת הן את חיי העניים והן את חיי העשירים.
- ההבדל בין המעמד החברתי הנמוך למעמד החברתי הגבוה.
- חברי החברות המתועשות נוטים להגזים בהערכת היכולת שלנו לשלוט בגורלנו ורואים את הדרוג החברתי כהשתקפות של כשרונות ומאמצים אישיים. :
- סיכוי של ילדים שנולדו למשפחות עשירות להנות מבריאות טובה להשיג תאריך אקדמים וכ' טובים מילדים שנולדו למשפחות עניות.
- השיטה היא מעצבת את החיים של כולם.
- מדובר על גישת מאקרו (קונפליקט פונקציונליסטית)
- הריבוד החברתי נשמר לאורך דורות
- זה לא משהו שאפשר להעלים מחר.
- כלומר יש הרבה משמעות לסטטוסים השיוכיים שלנו.
- לעשות שינוי בתוך ממערכת האי שייויון זה קשה ויכול לקחת דורות בשביל להצליח.
- גם היום רואים טענות של עדות המזרח, ועדיין באלמנטים מסויימים עדיין הם נמצאים ברובדים הנמוכים.
- וזה עובר מדור לדור
- עם זאת, בעיקר בחברות מתועשות אנו עדים גם לתופעה של ניעות חברתית, שינוי בעמדה של אדם בהיררכיה החברתית.
- ריבוד חברתי היא תופעה אוניברסלית.( אך הוא משתנה ממקום למקום)
- כל חברה שניקח נמצא בא מצב של אי שוויון, של ריבוד חברתי.
- אין כזה דבר חברה שיוויוית.
- יש חברה ששאפה להיות שיויונית (קומוניסטית, קיבוץ) אבל גם שם אפשר לראות מעמדות
- המשתנה מחברה לחברה זה הקריטריונים לריבוד
- צבע עור,
- כלומר: הריבוד מצוי בכל מקום אך טיבו ומימדיו משתנים מחברה לחברה.
- הריבוד לא מתבטא רק באי שיוויון אלא הוא מתבטא גם באמונות
- כלומר מאחורי כל מערכת של אי שוויון ישנה אמונה שמגבה אותה, שמצדיקה את מצב.
- בעלי היתרונות החברתיים נוטים לתמוך בשיטת הריבוד החברתי של החברה והמקופחים הם אלה הנוטים לדרוש לשנותה.
- בכל מקום כמעט האנשים בעלי זכויות היתר החברתיות, הם הנוטים לתמוך בשיטת הריבוד החברתי של החברה, והמקופחים הם אלה הדורשים לשנותה.
- המעמד הגבוה יאמין שטוב שיש ריבוד וישמור על היוקרה שלו
- למשל :
- בחברה שלנו אמונה שאנשים עשירים יש להם כסף – זוהי תיאוריה קפיטליסטית (מי שיש לו מגיע לו = עבד קשה)
- אי שיוויון בהודו, אידיאולוגיה דתית.
- גברים נשים,
- באופן כללי חלוקה יכולה להיות מי/ןן עדה, מוצא..
- ניעות= מוביליות
(ניעות אנכית, אופקית, מלכדות ניעות, דגם סגור/פתוח, דגם השדרות אף כשאלה קטנה),
- כל תזוזה בתוך רובד או בין רובדים נקראת ניעות
- מוביליות (ניעות) חברתית (אופק) = שינוי בעמדה של אדם בהיררכיה החברתית.
- שיעורי הניעות תלויים בדרך כלל בגמישות המערכת.
שני סוגי ניעות עיקרים: אנכית/ אופקית
- שינוי עמדה בתוך המבנה הריבודי נקרא "ניעות חברתית":
- ניעות חברתית היא הכינוי לשינוי עמדה בתוך המבנה הריבודי.
- ניעות אנכית
- פירושה כל תזוזה בין הרובדים (למעלה, ולמטה)
- מעבר בין הרבדים, שינוי כלפי מעלה או מטה (לדוגמה מורה שהופכת להיות מנהלת)
- מוביליות אנכית- (אופק) מעבר מרובד אחד לרובד אחר (כלפי מטה או מעלה).
- קובע ניעות אנכית היא שיש שינוי משמעותי במשאבים שמקבלים
- למשל בעבודה, מפקיד למנהל משרד (שינוי משמעותי בכסף לא 500 שח)
- חייל שהופך להיות קצין- כסף, אוכל, רכב...
- אדם מהמעמד הנמוך שמתחתן עם מעמד גבוה
- יצחק מורדכי שלוקחים לו את הדרגות
- ניעות אנכית- כל שינוי כלפי מעלה או מטה בסולמות הריבוד השונים.
- לדוגמא: מלצר שהתקדם להיות אחראי משמרת עשה טעות בעבודתו וחזר להיות מלצר פשוט.
- ניעות כלפי מעלה- שיפור המצב הכלכלי, או היוקרה החברתית.
- ניעות כלפי מטה- שינוי לרעה במצב הריבודי,
- כלומר: אדם שעבד והפך למובטל או אדם שהפסיד את כספו בהימורים.
- ניעות אופקית.
- כל תזוזה בתוך הרובד עצמו
- תנועה בתוך הרובד, שינוי שלא גורר תזוזה כלפי מעלה או מטה
- מוביליות אופקית (אופק) - מעבר בתוך אותו רובד (בדרך כלל החלפת עיסוק).
- שינוי אבל לא משמעותי
- למשל מלמדים באופ ואחר כך במכללה למנהל- (לדוגמה מורה שעוברת ללמד בבית ספר אחר)
- למשל תפקיד רוחב זה סוג של ניעות אופקית.
- ניעות אופקית- כל שינוי בתפקיד או בעמדה שאינו גורר תזוזה כלפי מעלה או מטה בסולמות הריבוד השונים.
- לדוגמא: עובד שעובד במפעל א' ועובד למפעל ב' אבל נשאר באותו תפקיד.
- יש קשר בין סוג הניעות האפשרי, לבין סוג החברה.
ניעות בין דורית- המורה לא נכנסה אופק וסיכומים כן.
- מוביליות תוך דורית- (אופק) המעבר של אדם מרובד לרובד במהלך חייו.
- ניעות בין דורית- מתאר מצב שבו הדור השני מתקדם או הולך אחורה ביחס לדור ההורים
- מחקר של בלאו ודנקן: בדקו את הניעות הבין דורית בארה"ב
- בנו סולם של הישגים שבדק מקצועות אקדמאיים ובתחתית עבודות שלא דורשות מיומנויות .
- הם גילו כי יש מספר משתנים ביכולת הניעות של הבנים ומה שגרם לכך היה החינוך או העיסוק של האב.
- מוביליות בין דורית- המעבר של אדם לרובד אחר ביחס לרובד של הוריו.
- כאן מדובר על ניעות הילדים ביחס להוריהם.
- האם הילדים עובדים במשרה מכניסה יותר ובעלת יוקרה גבוהה יותר מההורים, או להיפך?
חוקרים בשם בלאו ודנקן בדקו את הניעות הבין דורית בארה"ב ומצאו שישנם מספר גורמים שמשפיעים על הניעות הבין דורית לעומת הוריהם-
- מקצוע האב ← השכלת הבן ← מקצועו הראשון של הבן
- ↓ ↓ ↓
- השכלת האב מ ק צ ו ע ה ב ן
- מסקנותיהם של בלאו ודנקן היא שקיימת ניעות בין דורית בארה"ב של הבנים ביחס לאבותיהם, אך במידה מועטה למדיי.
ניעות תעסוקתית- רק סיכומים
- כאן ההתייחסות היא לשינויים בסטטוס החברתי של יחידים
- ובודקים זאת ע"י כך שמראיינים אנשים במשך שלוש עד ארבע נקודות זמן ורואים את השינויים שחלו בסטטוס שלהם,
- לדוגמא: אדם שעובד כמלצר- כעבור שנה בודקים האם חל שינוי במעמדו. אם חל שינוי יש לנו כאן ניעות תעסוקתית.
סיכויי הקידום של היחיד בסולם התעסוקה מושפעים ממספר גורמים-
- רמת ההשכלה- ככל שההשכלה עולה כך גם סיכויי הקידום עולים.
- גודל הקהילה- ככל שהקהילה גדלה יותר הסיכויים למצוא עבודה יותר גדולים ולהתקדם בה.
- מספר האחים במשפחה- ככל שעולה מספר האחים במשפחה רמת ההשכלה נמוכה, כי אין מספיק כסף כדי לרכוש לכולם השכלה גבוהה, וכך הסיכויים למצוא עבודה קטנים יותר, כיוון שרמת ההשקעה בילדים נמוכה.
- שתלטנות האם- ככל שהאם סמכותית יותר היא דוחפת לאת הילד לרכוש השכלה גבוהה וכך למצוא עבודה טובה יותר.
- נישואין מאוחרים- ככל שעולה גיל הנישואין אפשר לרכוש יותר השכלה ולכן אפשר למצוא מקום עבודה ולהתקדם יותר בהמשך.
מבנה ריבודי אחיד- המורה לא נכנסה
- מבנה ריבודי אחיד= כל הקב' החברתיות מתקדמות בסולם הריבוד באותה דרך .
- דוגמה: לסטו' יהודי ולסטו' ערבי גם יחד יש סיכוי לנהל בי"ח
מבנה ריבודי מורכב- המורה לא נכנסה פה
- מבנה ריבודי מורכב= הקב' האתניות או הדומיננטיות בחברה מתקדמות באפיק המרכזי של המבנה הריבודי והקב' הפחות דומיננטיות מתקדמות באפיקים הצדדיים.
מלכודת ניעות
הסברתי בהמשך בדגם השדרות
מספר דגמי של חברות
- יש מספר דגמים של חברות
- מידת הניעות החברתית מעידה על המבנה הריבודי של החברה. (אופק)
מבנה ריבוד וניעות (מוביליות) חברתית
- גם למבנה הריבודי יש השפעה על הריבוד.
- אי השוויון (בריבוד) הוא תוצאה של מציאות חברתית שמתנהלים בה מאבקים בין פרטים וקבוצות, על חלוקתם של משאבים ותגמולים שונים ומוגדלים.
- משאבים יכולים להיות, לדוגמא: כסף, השכלה או מעמד חברתי.
- דגם מעמדי/ פתוח = מבנה ריבודי פתוח
- זהי חברה שאין שום מכשול לעבור מרובד לרובד
- מאפשר ניעות בעיקר אנכית
- אם הכל פתוח אז הכל תלוי באדם
- למשל ארצות הברית
- דגש על סטטוס השגי.
- אפשר לעבוד מרובד לרובד הכל פתוח.
- הדגם הטהור הוא כאילו ארצות הברית
פירוט השיטה המעמדית (מהסיכום)
- ריבוד חברתי המבוסס על הישגים אישיים.
- מערכת פתוחה , מקנה לרוכשים השכלה ומקצוע ניעות חברתית והשגת עמדה העולה על של משפחתם.
- מטשטשת את ההבדלים המעמדיים. מתאים יותר לחברה המתועשת אשר בה אנשים מאמצים את הרעיון שלכל אדם מגיעות זכויות ולא רק לבעלי מעמד מסוים- עקרון של שוויון.
- הריבוד החברתי מתבסס כיון יותר על כישרונו ומאמציו האישיים של אדם ,הקריירה המקצועית חדלה להיות חובה מוסרית המוטלת על אדם אלא בחירה אישית.
- מתירה חירות אישית בבחירת בני זוג.
מבנה ריבודי פתוח= מערכת ריבודית פתוחה-
- מבנה ריבודי פתוח = חברה שיש בה אידיאולוגיה/ אמונה המאפשרת ואפילו מעודדת אנשים לשאוף לעבור מרובד אחד לשני.
- כלומר קיים אומנם אי שוויון אך המכלולים על דרך המעבר מריבוד אחד למשנהו הם מעטים, והגורם החשוב הוא סטטוס הישגי ולא שיוכי.
- הקאסטות- סגור = מבנה ריבודי סגור
- זאת חברה שלא מאפשר מעבר מרובד לרובד
- כלומר אותו רובד שנולדת זה הרובד שתמות בו
- אפשר רק ניעות אופקית,
- סטוס שיוכי הוא החשוב
- חברה סגורה (אופק) = חברה בה עקרונות הריבוד מקשים מעבר מרובד לרובד. לדוגמא: שיטת הקאסטות.
- החברה ההודית היא קלאסית לדגם הסגור
- החברה הזאת מחולקת לקאסטות
- הקאסטה הגבוהה ביותר = ברהמינים
- הנמוכה, זה זה המצוערים
- ברהמיני אמור להתחתן עם ברמיני וכד'
- חברה נוספת בעלת דגם סגור, זוהי חברה חרדית
- יש מעמדות נוקשים,
- המעמד הגבוה זה האדמורים
- והמעמד הנמוך זה החוזרים בתשובה.
מבנה ריבודי סגור= מערכת ריבודית סגורה
- מבנה ריבודי סגור= חברה שבה האידיאולוגיה מסבירה מדוע אדם שנולד לתוך קטגוריה חברתית מסוימת צריך להישאר בה עד יום מותו.
- כלומר הסטטוס השיוכי הוא המקנה לבני אדם יתרונות או מטיל עליהם מגבלות והתזוזה מרובד לרובד קשה במיוחד.
- לדוגמא: הקסטות, האפרטהייד בדרום אפריקה.
"שיטת הקסטות" מסיכום
- שיטת הקסטה- אדם חבר בקבוצה זו מיום היוולדו ועד יום מותו מבלי שיוכל להחליפה לאחרת אלא במקרים יוצאי דופן מבלי שיוכל לקיים יחסים ראשוניים מחוץ לה.
- ריבוד זה מבוסס על השתייכות מלידה. גורלו החברתי של כל אדם בקבוצה זו נקבע אך ורק עפ"י מוצאו. בהודו- הקסטה הכי חשובה היא ההומינים. הקסטה הכי נחותה היא הטייאים. אדם שמתחבר עם אדם מקסטה פחותה משלו נהיה טמא, והוא מאבד את מעמדו.
- אין יחסים ראשוניים בין הקאסטות.
- במילים אחרות ריבוד חברתי המבוסס על השתייכות מלידה.
- מערכת סגורה שלא מאפשרת ניעות חברתית המבוססת על מאמצים אישיים וגורלו החברתי של כל אדם נקבע רק לפי מוצאו .
- סולם היררכי נוקשה: מוצאו של אדם קובע את אופיים הבסיסי של חייו מ-4 בחינות:
- שיטת הקסטות מאפיינת חברות כפריות, משום שמשימות החקלאיות מותנות בנאמנות ובמשמעת נוקשה לכל החיים.
א) קסטות מסורתיות
- קסטות מסורתיות קשורות לעיסוק מקצועי ומשפחות עוסקות דור אחר דור באותה עבודה.
- דוגמה: בהודו הכפרית הם מזוהים ככוהנים ספרים ועוד למרות שיש עיסוקים כחקלאות שפתוחים לכל.
ב) דרישה שאנשים יתחתנו עם בעלי דרגה שווה לשלהם
- דרישה שאנשים יתחתנו עם בעלי דרגה שווה לשלהם.
- אם אנשים יתחתנו מחוץ לקטגוריות לא יהיה ניתן להגדיר קטגוריות (נישואים אנדוגמיים)
- לדוגמה: בהודו ההורים בוחרים לילדים את בני הזוג.
ג) מכתיבה את אופיים של חיי היום יום בדרישה שאנשים ישארו בחברת בני סוגם
- מכתיבה את אופיים של חיי היום יום בדרישה שאנשים יישארו בחברת בני סוגם
- לדוגמה :בהודו ההינדים נעזרים באמונה שמגע עם בן קסטה נחותה מביא להטמאות.
אמונות תרבותיות עמוקות
- נשענת על אמונות תרבותיות עמוקות.
- לדוגמה: התרבות ההודית בנויה על המסורת ההינדית הרואה במשלח יד אדם את חובתו המוסרית.
- שיטת הקסטות מאפיינת חברות כפריות משום שמשימות הקבע החקלאיות מותנות בנאמנות ומשמעת נוקשה לכל החיים.
- דגם השדרות
- דגם השדרות בנוי משני חלקים
- חלק אחד עליון שנחשב סגור
- בעוד המעמדות מתחת בנוגע על דגם פתוח
- למשל אנגלית, ויפן.
- משמעות גם לסטטוס שיוכי וגם לסטטוס ההשגי
- פנימה לא יוכלו להכנס.
שדרות (מסיכום) - קשר משפחתי בין שני בני אדם חופשיים.
- ריבוד חברתי זה מבוסס על הישגים אישיים ומעניק לאנשים הרוכשים השכלה ומיומנות מקצועית, אפשרות לניעות חברתית העולה על זו של הוריהם, אחיהם או אחיותיהם, הגבולות החברתיים נפרצים גם עקב הגירתם של אנשים לארצות אחרות או נהירתם מהכפר לעיר.
- מדינות עם דגם מעורב: מלכודת ניעות
- ישנן מדינות שניתן לראות בהם דגם מעורב
- הכוונה שלקבוצה הדומיננטית מערכת הריבוד תהיה פתוחה (דגם פתוח) בעוד שלקבוצות מסוימות בתוכה המבנה יהיה דגם סגור
- המצב הזה יכול להוביל קבוצות מסוימות למצב של מלכודת ניעות. (שואלים במבחן)- יש לצייר עץ נמצא בדף של השיעור
מלכודת ניעות
- זהו מצב שהחברה מתקדם, בגזע המרכזי (יש שירטוט בדף)
- אבל קבוצות מסוימות בשלב מסוים נעצרות ואז הם פונות לענפים הצדדים.
- אפשר להתקדם בזרם הצדדי אבל אי אפשר להמיר את המיקום שלי בענף הצדדי לאותו מיקום בענף המרכזי.
- מלכודת ניעות לפי ויילי (WILEY,1967)- (אופק) - כאשר בחברה הכללית הניעות האנכית של קבוצה חברתית נחסמת ואפשרית רק בענפי העץ הצדדיים, אך לא בגזע המרכזי שלו.
"מלכודת ניעות מהספר + חוברת
- בני קבוצות מיעוט יכולים להתקדם רק באפיקי הניעות האנכיים הצדדים (ענפים העץ) ואילו בני הקב' הדומיננטית מתקדמים באפיק האנכי המרכזי ( הגזע). המקום אליו מגיע הפרט ולא יכול להתקדם.
- לצייר את הציור עמוד 51 בחוברת יחידה 10
- מלכודת ניעות היא מחסום, כאשר עמדתם היוקרתית הבכירה בקהילתם של אנשים מסוימים (לדוגמא- רופאים שחורים) אינה גוררת תמיד הערכה מקבילה בחברה הכללית. במקרים מסוימים היא אף חוסמת את קידומם בחברה הכללית.
- ניעות אנכית בתוך קבוצה אתנית משולה לעלייה באחד מהענפים הצדדיים של העץ הריבודי, ולא בגזע המרכזי שלו. העלייה באחד הענפים הצדדיים אינה מקרבת את הפרט לעמדה גבוהה בגזע המרכזי, אלא להיפך.
- למשל בחברה הישראלית אפשר ללמוד ולהתקדם, אבל בתור הערבי ההתקדמות כאילו נעצרת. הם כאילו נעצרים
- אין למשל ערבי מנהל בית חולים
- כלומר יכולים להיות עורכי דין ערבים, אבל אף אחד מהם לא שותף בחברות עורכי הדין הגדולות
- כלומר בשטח באיזו שהיא צורה ההתקדמות נעצרת. ואז פונים לענפים הצדדים
- כלומר לעבוד עם האוכלוסייה שלהם
- בתוך האוכלוסייה שלהם הם יכולים להתקדם, אבל לא יכולים להמיר את המיקום הגבוה בענף למעלה
- אם ירצו לעבוד באוכלוסיה יהודית אז יצטרכו לרדת למטה
- הקבוצה היחידה שנמצאת במלכודת ניעות לפי המורה זה ערבים
- גם בצבא דרוזים ובדואיים ההתקדמות נעצרת
- לדוגמה: רופא שחור צובר הישג כלכלי ורוכש עמדה יוקרתית לכן נצפה שקידומו האישי יבוא לידי ביטוי בניעות אנכית אך עמדתו היוקרתית בעייני קהילתו האתנית היא לא בהכרח מקבילה לחברה הכללית שבמקרים רבים חוסמת את הקידום.
- הנשים לא נמצאות במצב של מלכודת ניעות
- הן פונות לענפים הצדדים מרצון
- לא כי מישהו חוסם אותן
- ענף צדדי אצל הנשים זה המקצועות הנשיים
- ענף צדדי הכוונה למקצועות נשיים, כגון אחיות, מורות, עובדות סוציאליות. הנשים פונות לאותם ענפים פונות מרצות
- זה שתהליך החיברות כיוון אותן לשם זה כיוון מסוים
- הכוונה שאם אישר רוצה לעבוד 12 שעות ביום במשרד עורכי דין היא תעבוד ותהיה שותפה.
- מי ששם את המחסום זה הנשים בעצמם (לפי המורה)
סולם עץ- זה מהסיכומים המורה נכנסה לזה קודם
סולם-
- כל בני החברה נעים באותו ערוץ ניעות אנכי,
- כלומר: יש ערוץ אחד ליחיד לניעות. כמו בסולם אפשר לעלות ואפשר לרדת.
עץ-
- בתוך הגזע ערוץ הניעות המרכזי ינועו קבוצות הדומיננטיים.
- בערוצים ינועו קבוצות המיעוט. ערוץ הניעות המרכזי חסום בפניהם והם יוכלו להתקדם רק בערוץ והענף שלהם.
- בני הקבוצה הדומיננטיים בחברה מתמקדים בערוץ הניעות המרכזי.
- לבני המיעוט יש יכולת ניעות אך לא בערוץ המוביליות המרכזי של החברה.
- לקבוצות המיעוט יש ערוצי מוביליות משלהם שלמעשה מונעים מהם התקדמות בריבוד הכללי של החברה.
- למעשה זוהי מלכודת ניעות,
- כלומר: ההשתייכות לקבוצה מסוימת מונעת מהיחיד להתקדם בסולם הריבודי של החברה הכללית.
- לדוגמא: רופא מהמגזר הערבי, יכול להתקדם רק בכפרים. רופא שחור יטפל רק בשחורים כי הלבנים לא יסכימו שיטפל בהם.
"אי- הלימות סטטוס" (רק מהסיכום)
- סטטוס בלתי מאוזן= סטטוס בלתי מגובש- חוסר אחידות ביוקרה, המוענקת לסטטוסים השונים של פרט מסוים.
- אנשים הזוכים ליוקרה גבוהה רק בחלק מן התחומים ובאחרים יוקרתם נמוכה לדוגמא אדם שהתעשר מהר אך השכלתו נמוכה.
- דרכים להיחלצות ממצבים כאלו:
- נטרול הסטטוס הנמוך באמצעות פנייה למסגרות חברתיות שהן אין לו משמעות
- אימוץ דעות וערכים השוללים את המבנה החברתי שבו נקלעו למצבם הבעייתי. הם יטו להיות בעלי שאיפות לשינוי חברתי כללי שאחד מביטויו יהיה ביטול ההיררכיות הקיימות בתחום הגזע, המין וכדומה.
- לדוגמה:: רופא שחור = רופא- סטטוס גבוה שחור- סטטוס נמוך
- בשיטת הקסטות- הניעות החברתית המוגבלת יוצרת הלימת סטטוס גבוהה ודירוגו היחסי של אדם בסולם העושר דומה לדירוגו בסולם העוצמה/ יוקרה.
- בשיטת המעמדיות- הניעות החברתית הרבה מאפשרת הלימת סטטוס נמוכה יותר.
- לדוגמה: פרופ' עשוי ליהנות מיוקרה חברתית אך להסתפק בהכנסה נמוכה
בנוסף: חברה פתוחה- (אופק) חברה בה עקרונות הריבוד מאפשרים מעבר מרובד לרובד.
לדוגמא: אין חברה שהיא לחלוטין חברה פתוחה.
ישנן שתי גישות סוציולוגיות הבאות להסביר את האי שיוויון בחברה (כלומר מערכת ריבודית)
- פונקציונליזם, - דיווי ומור
- קונפליקט- מקס וובר
- פונקציונליזם- דייויס ומור
הסבר לחקר הריבוד לגישה פונקציונליסטית הופיע כמושג בעבר. (דיוויס ומור)
פונקצנליסטית= אם קיים, תורם Ü אי שיוויון תורם בחברה, אנשים בעלי מיומנויות נדירות צריך להניע אותם וכד'
אי השוויון היא תופעה אוניברסלית ומכאן שהיא ממלאת צורך חיונית בחברה
- דייויס ומור טוענים שהתופעה של אי שיווין היא תופעה שקיימת בכל העולם (כלומר אוניברסלית)
- אם התופעה קיימת סימן היא תורמת
- השאלה היא איך היא תורמת.
- התיאוריה הפונקציונליסטית- דיוויס ומור- עונים על השאלה מדוע קיים אי שוויון בחברה?
- התיאוריה טוענת שלריבוד חברתי יש השלכות מועילות על תפקודה של החברה. אי שוויון תורם למעגל החברה.
- אי השוויון הוא אוניברסאלי ולכן הוא ממלא פונקציה או צורך חיוני בחברה ולא ניתן לנהל חיים חברתיים בלעדיו.
- אם הדבר אינו כך, כיצד ניתן להסביר את העובדה שצורה כלשהי של ריבוד חברתי קיימת בכל מקום?
- כלומר (אופק)
- לריבוד חברתי השפעות מועילות על החברה.
- הריבוד החברתי כתופעה חברתית הכרחית להמשך קיומה של החברה.
- אי השוויון הוא פונקציונאלי לחברה.
דיוויד ומור טוענים שהאי שיוויון זוהי שיטה שקיימת בחברה בשביל להניע (מוטיבציה), את האנשים בעלי ה"מיומנויות הנדירות " למלא את המשימות החשובות = הצורך החברתי להמריץ בני אדם לשאוף לתעסוקות ולעמדות שונות בחברה ואף להציבם בהם כהלכה למעשה
- כלומר הם טוענים שבחברה קיימים משימות חשובות יותר ומשימות חשובות פחות
- מילה אחרת למשימה = תפקיד
- הכוונה חשובות לחברה
- החברה צריכה לדאוג לכך שהאנשים בעלי המיומנויות הנדירות
- הכוונה לאנשים
- בעלי כישרון נדיר,
- הכשרה ארוכה (לימוד הרבה שנים)
- יש לדאוג לה זהם ירצו למלא את המשימות החשובות
- אופק קריטריונים לקביעת המיקום החברתי-
- נדירות הכישורים
- חשיבות תפקודית.
- ככל שעולה החשיבות התפקודית של המשרה היא מצריכה כישורים נדירים יותר ועולה התגמול שהחברה מעניקה עבורה.
- עמדות ותפקידים מתוגמלים בהתאם לחשיבותם לחברה
- מביאים את האנשים לרצות לעשות את העובדה על ידי פיתוי. מפתים אותם על ידי כסף, ויוקרה
- כלומר צריכים לתת תגמול לאותם אנשים, נותנים להם תגמול כספי, יוקרה, על ההקרבה שלהם.
- הקרבה על תקופת הכשרה ארוכה, ועל העבודה הקשה שהם הולכים לעשות (עבודה עם הרבה אחריות, קבלות החלטות וכד')
- כלומר ברמה פשטנית
- עם עורכי הדין מקצוע חשובה צריך לפתות עורכי דין שי זוהי עעבודה קשה, מוכנים לשלם הרבה כי למדו הרבה שנים בכך
- כלומר דיוויד ומור אין בעיה עבור אותם תפקידים שמקבלים הרבה כסף, כי מבחינתם זה מוצדק
פירוט של הספר
- הם מתארים את החברה שלנו כמערכת מורכבת הכוללת מאות אפשרויות תעסוקה בעלות חשיבות שונה. עבודות מסוימות קלות יחסית, ולמעשה כל אדם יכול לבצען. עבודות אחרות קשות למדי, ומצריכות כשרונות נדירים והשכלה נרחבת. ככל שהמישרות מחייבות יותר מומחיות וכרוכות במידה רבה יותר של אחריות יום יומית, גוברת גם חשיבותן הפונקציונלית.
- כלומר אי השוויון קיים בשל הצורך החברתי להמריץ ולהניע בני אדם לשאוף לתעסוקות ולעמדות שונות בחברה, ואף להציבם בהם הלכה למעשה.
- לעמדות ולתפקידים אלו דרושים כישורים וכישרונות וגם תקופות הכשרה שונות.
- למשרות חשובות הדורשות מיומנויות נדירות יחסית יש להצמיד גמול גבוה יותר מאשר למשרות רבות אחרות,
- כלומר: תגמול העמדות והתפקידים עפ"י חשיבותם לחברה כולה, ולכן אי השוויון הוא שיטה שנועדה להבטיח יעילות.
- באופן כללי, ככל שחשיבותה הפונקציונלית של משרה רבה יותר, עולה גם הגמול שהחברה מעניקה תמורתה.
- זוהי אסט' משתלמת, משום שחברה הגומלת על עבודה חשובה בהכנסה, ביוקרה, בעוצמה או בזמן פנוי מדרבנת את חבריה לעסוק בה.
- בעזרת חלוקה בלתי שוויונית זו של המשאבים היא מעודדת כל אדם לשאוף לעיסוק המועיל ביותר, ולעשות את מלאכתו במרב המסירות וההתמדה. התוצר הסופי של שיטה חברתית המבוססת על גמול אי שוויוני או על ריבוד חברתי, היא חברה יצרנית יותר.
- גמול שוויוני אפשרי רק אם נסכים להניח לכל אדם לבצע כל עבודה. עקרון השוויון מחייב גם שכר שווה לעובד רשלן ולעובד מצטיין. שיטה זו לא תעודד אנשים למצות את מלוא יכולתם, ותקטין את תוצרתה ויעילותה של החברה.
- בעזרת החלוקה הלא שוויונית של המשאבים היא מעודדת כל אדם לשאוף לעיסוק המועיל ביותר ולעשות את עבודתו בצורה הטובה ביותר.
- ריבוד חברתי מביא לחברה יצרנית יותר.
- הם מכנים "מריטוקרטיה" חברה יצרנית ופורה .
מריטוקרטיה (שיטת ריבוד)
- ההסבר של דיוויד ומור מובססים על השיטה שנקראת "מריטוקרטיה"
- זוהי שיטה ריבוד שמדרגת אנשים על הצטיינות אישית.
- אופק: מריטוקרטיה שוויון הזדמנויות אך לא שוויון התוצאות (בחלוקת התגמולים).
- כלומר שעל פי דיוויד ומור הכל תלוי באדם, בפרט
- מי שלומד הרבה שנים, יהיה כסף, ויהיה קרוב, אז הגישה תתגמל אותך
מהחוברת
- על פי התזה של דייויס ומור חברה יצרנית ופורה היא מריטוקרטיה, שיטה של ריבוד חברתי המבוססת על ההצטיינות האישית
- זוהי שיטה מעמדית טהורה, הגומלת על יכולת ומאמץ.
- חברה כזו מציעה לכל הנמנים עימה פרסי עידוד (תגמולים) כדי לפתח את כישרונותיהם ומאמציהם.
- לשם כך עליה להנהיג מצד אחד שוויון הזדמנויות ומצד שני אי שוויון בחלוקת הגמולים
- חברה זו אמורה להתאפיין בניעות חברתית רבה המטשטשת את הגבולות בין הקטגוריות, חבריה מתקדמים או נסוגים במערכת החברתית על פי ביצועיהם.
- מריטוקרטיה לא מבוקרת יכולה לפורר מבנים חברתיים כמו קשרי משפחה : אדם לא ישפוט את בני משפחתו לפי ביצועיהם בלבד.
ביקורת- טומין
- טומין מבקר על דיוויד ומור
- אי אפשר לדרג מקצועות על פי חשיבותם הפוקציונלית לחברה
- אי אפשר להגיד ששופט יותר חשוב ממנקה רחובות
- בלי מנקה רחובות ימותו
- איך ניתן למדוד מקצועות לפי חשיבות פונ'?
- לדוגמה: מנחה טלויזיה שמרווחיה יותר מראש הממשלה מה זה אומר? שהגשת תכניות חשובה יותר ממשימות לאומיות?
- לא כל החברה קובעת את חשיבותן המקצועית אלא קבוצות מסויימות בתוכה
- לא כל מדינת ישראל מחליטים שמקצוע עריכת דין חשוב
- אלא קבוצות מסוימות בתוכה, אלא הקבוצות החזקות קובעות, הן קובעות מה שחשוב להן
- תפקידים בחברה אינם מתוגמלים דווקא בהתאם לחשיבותם
- הכוונה שמקצועות מתוגמלים על זה שהם יוצרים אצלנו את הרושם שהם חשובים
- למשל הרבה שנים הסתדרנו בלי עורכי דין
- השכרת דירה, לקנות דברים..
- היום אפילו באים לגישור עם עורך דין...
- כלומר המשכורת של עורכי דין, היא לא בהתאם לחשיבות אלא בהתאם לרושם
- הם מצליחים ליצור בחברה פאניקה שצריכים אותם.
- כנ"ל פסיכולוגים
- אבל מאבדים מהחשיבות- הקואצ'ינג עולה
- לדוגמא: מנהל בנק ורופא.
- מפריזה בתרומתו של הריבוד החברתי לפיתוח היכולת האישית כי הוא יכול גם למנוע מאחרים סיכוי למצות את יכולתם. .
- הריבוד החברתי מערים קשיים בתחרות על עמדות חברתיות =
- (ניסוח אחר של המורה: ) כלומר המבנה של האי שיוויון, של הריבוד החברתי, בעצם לא מאפשר לכולם אותה נקודת פתיחה.
- כלומר התחרות על העמדות היא לא תחרות שווה והוגנת
- כלומר יתכן שיש אדם מוצלח שיושב בדימונה אבל הסיכוי שהילד יהיה מנתח המוח הוא אפסית, כי נקודת הפתיחה שלו לא שווה לילד גדל ברמת אביב.
- כלומר התחרות לא באמת פתוחה, אלא מי שממלא את המשימות החשובות זה אנשים מהמעמד הבינוני גבוהה, ... (כלומר לא מכולם)
- לאנשים אלא היתה נקודת פתיחה טובה (כסףÜ מבחנים פסיכוטמטריםÜ ללמוד בלי לעבוד..)
- לרעיון הפיצוי למוכנים לקבל את המקצועות הנחוצים – אין בסיס במציאות
- אין הצדקה לפיצוי
- כי עצם תקופת ההכשרה זה כבר תגמול
- עצם האפשרות ללמוד הופכת אותנו לאנשים יותר חכמים, יותר סקרנים, יותר יצירתיים, יותר פתוחים, סובלנים, מעניינים, שכל זה זה כבר תגמול בפני עצמו
- אי שוויון אינו פונקציונלי לחברה אלא גורם לעוינות בשכבות הנמוכות
- האי שיוויון כפי שבא לידי ביטוי במציאות, כלומר הפערים שקיימים כיום, לא תורמים (לא פונקצינלים) אלא יוצרים מצב של קונפליקטים ניכור ועוינות בחברה
- כלומר יתכן שמנהל צריך להרוויח יותר מפועל, אבל לא יכול להיות שהיחסים יהיו בהפרשים עצומים
- לדעתו פערים ברמה זו לא תורמת.
- כלומר אי השוויון הוא בעצם לא פונקציונאלי לחברה היות והוא יוצר מתח, חוסר אמון, חשדנות ועוינות בין אנשים.
- אי שוויון מגביר את הקונפליקט החברתי ומביא למהפכה גלויה.
- ביקורת מהספר: תיאוריה זו מפריזה בתרומתו של הריבוד החברתי לפיתוח היכולת האישית. הריבוד עדיין מציב מכשולים בפני נשים, בני מיעוטים וגזעים שונים. בנוסף, למרות טענתם שריבוד חברתי מועיל לחברה או מגביר גם את הקונפליקט החברתי, ולעתים מביא למהפכה גלויה.
קונפליקט
- (קבוצות שדה קרב, קבוצה שלטת מנסה להנציח מעמד)
- מרקס וובר
- על פי גישת הקונפליקט, הריבוד החברתי מקנה יתרונות לאנשים מסוימים על חשבון אנשים אחרים.
- (למעשה אפשר להגיד שגישת והקונפליקט גורסת שאי השוויון נובע מההבדל במידות הכוח שיש לפרטים ולקבוצות חברתיות.)
מרקס
- מעמד (דף של המורה): ציבור של בני אדם המבצעים פונקציה זהה בתהליך הייצור.
- מעמד (אופק) - אוסף של אנשים בעלי תכונות משותפות מבחינת היחס של אמצעי הייצור .
מדוע קיים ריבוד חברתי? המורה לא לימדה- לפי אופק
אופק
- הריבוד החברתי הוא תוצר של קונפליקט חברתי : מאבק בין מגזרים של החברה (מעמדות) על משאבים מבוקשים.
- הקונפליקט החברתי נוצר בין מעמדות חברתיים כתוצאה מהאופן שבו החברה מייצרת מוצרים חומריים .
- מושג המפתח בגישתו היא רעיון הקונפליקט החברתי, מאבק בין מגזרים של החברה על משאבים מבוקשים.
הניתוח ההיסטורי של מרקס- רק אופק
- בכל תקופה היסטורית יש אלמנט מרכזי בו קיים קונפליקט בין שני מעמדות.
אופן ייצור עתיק
אדונים ↔ עבדים
אופן ייצור פיאודלי
פיאודלים ↔ צמיתים
אופן ייצור קפיטליסטי
בורגנים ↔ פרולטרים
- כלומר קונפליקט בין מעמדות כלכליים
הגורם הכלכלי
- כאשר מרקס מדבר על אי השוויון בחברה הוא אומר שצריך להסתכל ולהבין ולבחון את הגורם הכלכלי.
- (כלומר מרקס היה דטרמיניסט כלכלי
- דטרמיניזם = גורם מכריע, מחליט מוביל בכיוון אחד ברור וחד משמעי)
- כלומר מרקס אומר שאם אני מבין את המבנה הכלכלי בחברה, אני אבין את כל מה שקורה בחברה.
- כלומר את כל המערכת של האי שיוויון.
להסתכל בספר בעמוד 103 ולצייר את בניין העל (משולש על כל רעיונותיו)
תשתית= אמצעי יצור + יחסי יצור
- הגורם הכלכלי בחברה נקרא על פי מרקס תשתית
- התשתית מכילה בתוכה אמצעי יצור + יחסי ייצור
אמצעי יצור
- העולם הכלכלי בנוי על פי מרקס מאמצעי היצור
- כלומר אותם אמצעים שבעזרתם מייצרים
- הכוונה למפעלים, חומרי גלם
יחסי יצור
- וכן העולם בנוי מיחסי ייצור- אותם יחסים בתוך עולם הייצור
- הכוונה בין היחסים למעביד לעובד .
- (כלומר העולם בנוי מפעלים, חומרי גולם, ויחסי ייצור)
- כלומר על פי מרקס מי ששולט באמצעי היצור (בעלי אמצעים) ומי ששולט ביחסים (בין עובד למעביד), שולט על כל החברה (כי זה הגורם לחברה)
בניין על
- מרקס קורה להכל בניין – על
- מי ששולט בתשתית שולט בבנין על
- בנין על זה כל התחומים בחברה חוץ מהגורם הכלכלי (כי הוא כבר למטה - כלול)
- למעשה מי ששולט בתשתית שולט בכל החברה כלומר בניין על- הכוונה לחינוך, תקשורת, דת, פוליטיקה, בחינוך באידיאולוגיה במשפחה וכד'
- (חוץ מהעולם הכלכלי כי הוא כבר למטה- כלול)
- ומצד שני משתמש בבנין העל לשליטה בתשתית
- לסיכום עד פה
- מי ששולט בעולם הכלכלי שולט בחברה (תקשורת, דת, פוליטיקה)
- והוא משתמש בכל האלמנטים שלו בשביל להנציח את השליטה שלו בתשתית והוא עושה זאת תוך כדי תודעה כוזבת.
אופק: דגם החברה של קרל מרקס- בניין ותשתית על-
- פילוסופיה- האופן שבו אנשים מייצרים מוצרים חומרים מכתיב את כל שאר היבטי החברה.
- התשתית הכלכלית קובעת את בניין העל (הוויה קודמת לתודעה).
- המעמד השולט בתשתית הכלכלית שולט גם בבניין העל.
תודעה כוזבת
- בתודעה כוזבת הכוונה לתודעה שקרית.
- הוא אומר שזוהי המציאות אבל אנחנו לא רואים אותה
- היחיד שרואה את הדברים זה מרקס.
- אנחנו לא רואים את הדברים כי דרך בנין העל מכניסים בנו אלמנטים שלא נראה
- כלומר המציאות שאנחנו רואים זוהי לא המציאות שמרקס רואה- מרקס אומר "כל פועלי העולם תתאחדו" כי אתם חיים בתודעה שקרית, כי דרך התקשורת (בניין העל) מכניסים קרונות שתפקידו בעצם לשלוט בתשתית.
מהספר:
- מרקס שולל את ההיגיון הקפיטליסטי וטוען הבורגנות מייצרת "תודעה כוזבת" בקרב הפולטריון .
- "תודעה כוזבת"= הסברים של בעיות חברתיות המייחסים אותן לליקויים של היחידים במקום לפגמיה של החברה.
- היא מסתירה מעיניהם של אנשים את הסיבה האמיתית לבעיותיהם והופכת אותם לקורבנות חסרי ישע.
- " הדת היא אופיים של ההמונים"= הדת מסממת את הפועלים ומונעת מהם לראות את הניצול שלהם.
- מרקס שלל את ההיגיון הקפיטליסטי והגדירו כתודעה כוזבת, הסברים של בעיות חברתיות המייחסים אותן לליקוייהם של יחידים במקום לפגמיה של החברה. מרקס טוען שרבות מהבעיות החברתיות שראה סביבו נבעו מהקפיטליזם התעשייתי עצמו.
- לפי המורה:
- מי ששולט בתשתית זה גברים, והגברים משתמשים בדת בשביל להנציח את השליטה שלהם.
- ומשתמשים גם באמצעי התקשורת להנציח את השליטה
- יהודים ששולטים בתשתית, משתמשים בתקשורת, במערכת החינוך, בשביל להנציח שליטה על הערבים.
החברה מחולקת לשתי מעמדות= (מרקס מבחין בין 2 מעמדות עיקריים עפ"י יחסם לאמצעי הייצור-)
- בחברה הקפיטליסטית על פי מרקס, החברה מחולקת לשני מעמדות
- בורגנות ופרוליטריון.
- הקונפליקט בין שני מעמדות (חלוקה כלכלית):
- בורגנות (/ קפיטליסטים/ בעלי אמצעים)
- הבורגנות זהו אותו מעמד על פי מרקס, ששולט בתשתית (גורם הכלכלי)
- כלומר יש מעמד בשם הבורגנות זהו המעמד ששולט בתשית Ü שולט בבנין העל Ü מנציח את המעמד שלו בתשתית
- כלומר הבורגנות זהו המעמד בעל אמצעי הייצור, הוא שולט ביחסים, ועל פי מרקס הוא המנצל
- הבורגנות/"קפיטליסטים"= בעלי אמצעי הייצור, בעלי הכוח .
- מטרתם היא השגת רווח מרבי על ידי מכירת מוצרים במחיר העולה על הוצאת ייצורם ,הם הופכים את מרבית האוכלוסייה לפועלי התעשייה ז"א לפרולטריון.
- פרולטריון (חסרי אמצעי היצור) = אנשים שעובדים עבור אנשים אחרים
- המעמד השני זה הפרולטריון זה מעמד הפועלים
- על פי מרקס הפרולטריון זהו אותו מעמד שהוא חסר אמצעי ייצור, זהו העובד עצמו, והוא המנוצל./ הנשלט.
- מרקס משתמש במושגים מנצל ומנוצל, כי הוא אומר שהעובד עצמו לעולם לא מקבל באמת את מה שמגיע לו- כי תמיד הבורגנות תרצה לעשות רווח
- הבורגנות, בעלי אמצעי הייצור, הם עובדים למען עצמם, בעל המפעל, מכולת, מה שמרויח הוא לוקח לעצמו,
- אדם קם לעבודה ועובד למען עצמו.
- הפרולטריון זהו אותו מעמד, שמוכר את כוח העבודה לאחרים (שכיר)
- פועל יצור מכר את כל העבודה לכוח העבודה- בעל המפעל לא נותן את מה שמגיע לו כי בעל המפעל צריך להרוויח
- מי שמוכר כוח עבודה (עובד בשביל מישהו אחר) , הוא אוטומטי בפרולטריון.
- לא משנה כמה מרוויחים
- הפרולטריון"= מחוסרי אמצעי הייצור =עם, פועלים
- הפועלים מוכרים את עבודתם תמורת המשכורת הדרושה לקיומם.
- לא לכתוב לעולם כסף אצל מרקס- לא רלוונטי
- מה שקובע באיזה מעמד אני אהיה זה התפקיד שלי בתהליך היצור.
- בעל אמצעי יצור = בורגני
תוספת מהספר
- לדברי מרקס, שיטת הקפיטליזם הכלכלי התעשייתי הפכה חלק קטן מהאוכלוסייה לקפיטליסטים, אנשים שיש בבעלותם בתי חרושת ומפעלי ייצור אחרים. מטרתו של הקפיטליזם היא השגת רווח מרבי.
- הקפיטליזם הופך את מרבית האוכלוסייה לפועלי תעשייה שכונו בפי מרקס פרולטריון, אנשים המספקים את העבודה הדרושה להפעלת בתי חרושת ומפעלי ייצור אחרים.
- שורשיו של הקונפליקט הבלתי נמנע בין הקפיטליסטים לפועלים נעוצים בתהליך הייצור עצמו.
- הקפיטליסטים, השואפים להגדיל את רווחיהם ככל האפשר, חייבים להקטין במידת יכולתם את המשכורות, שהן לרוב הסעיף העיקרי בהוצאותיהם. הפועלים, לעומת זאת, מעוניינים במשכורות גבוהות ככל האפשר.
- כל החברות מורכבות ממוסדות חברתיים- הזירות העיקריות של החיים החברתיים, את תת המערכות החברתיות המאורגנות כדי לענות על צרכיו הבסיסיים של האדם. מוסד אחד מבין כל אלה- הכלכלה- חולש על כל האחרים ומכוון את דרכה של החברה.
הפרולטריון- מעמד כלשעצמו+ הכרה מעמדיתÜ "מעמד למען עצמו"Ü מהפיכה
- לפי מרקס זהו מצב שלא טוב, מרקס רוצה מהפיכה
- מי שהולך לעשות מהפיכה זה הפרולטריון
- בזמן שמרקס כתב, הפרולטריון לא יכול היה לעשות מהפיכה, הוא לא היה מוכן. כי היה במצב של "מעמד כשלעצמו" (מושג)
- הכוונה למעמד אובייקטיבי, כלומר אוסף של אנשים שלא יודעים שהם קשורים אחד לשני
- הם לא יודעים שהם מנוצלים.
- רק אחרי שלפרולטריון, תהיה הכרה מעמדית
- (עם "מעמד כשלעצמו" אז הם יוכלו להיות "מעמד למען עצמו"
- פרולטריון
- "מעמד כשלעצמו" + הכרה מעמדית Ü "מעמד למען עצמו"
- כלומר רק אחרי שאנשים יבינו שהם באותו גורל, רק אז יוכלו לפעול למען עצמם, להתארגן במפלגה וכד'
- ואז אחרי המהפיכה, תקום חברה אוטופית, חברה על מעמדית, שזה כיוון להליכה של חברות סוציאליות, קומוניסטיות וכד' (לא צריך לדעת)
מספר נקודות מאופק: קפיטליזם ומהפכה-
- היחלצות מן הקפיטליזם ע"י סוציאליזם .
- תודעה מעמדית ותודעה כוזבת.
- מהפכה חברתית החלפת התודעה הכוזבת בתודעה מעמדית
קפיטליזם וקונפליקט מעמדי- (זה מהספר וגם מספר מילים מאופק)
- אופק
- היחס בין שני המעמדות הם יחסי קונפליקט וניצול.
- הקפיטליזם יוצר ניכור- תחושת בדידות וחוסר אונים
קונפליקט מעמדי (רק מהספר) + תודעה מעמדית פירוט
- מרקס סבר כי הפערים העצומים בעושר ובעוצמה יוליכו באורח בלתי נמנע ל"קונפליקט מעמדי" (=יריבות בין מעמדות שלמים על חלוקת העושר והעוצמה בחברה) שימוטט בסוף את הקפיטליזם.
- מרקס טען שהכוח המניע העיקרי של השינויים החברתיים הוא הקונפליקט בין מעמדות כלכליים.
- הניצול על פי מרקס הולך וגודל במהלך השנים ומסתיים כאשר הפרולטריון יפתח "תודעה מעמדית" (=הכרה של הפועלים באחדותם כמעמד המתנגד לקפיטליסטים ובסופו של דבר גם לקפיטליזם עצמו)
- בניגוד לתודעה הכוזבת. הפועלים צריכים להבין שהם באותו מעמד , להתאחד ולהאבק בבעלי ההון גם באמצעות שביתות ומאבקים אלימים.
מהספר
- חלק ניכר מניתוחו של מרקס מתמקד בהיבטים ההרסניים של הקפיטליזם התעשייתי- בעיקר בתרומתו לקונפליקט המעמדי ולניכור.
- הקפיטליזם התעשייתי, בדומה לסוגי חברה קדומים יותר, כולל שני מעמדות חברתיים עיקריים- שליטים ונשלטים- המשקפים את שתי עמדות היסוד במערכת הייצור. הקפיטליסטים והפרולטרים הם צאצאיהם ההיסטוריים של האדונים והעבדים. בכל אחד מהמקרים מעמד אחד מנצל את משנהו כנכס ייצור. מרקס משתמש במונח ונפליקט מעמדי לציון יריבות בין מעמדות שלמים על חלוקת העושר והעוצמה בחברה.
- הפועלים חייבים להכיר בהיותם מעמד מדוכא ולראות את הקפיטליזם כגורם האמיתי לדיכוי זה. עליהם להחליף את תודעתם הכוזבת בתודעה מעמדית, הכרתם של הפועלים באחדותם כמעמד המתנגד לקפיטליסטים, ובסופו של דבר גם לקפיטליזם עצמו.
- מרקס אומר שהאליטה הקפיטליסטית שואבת את עוצמתה לא רק מהשליטה בכלכלה.
- העושר והזדמנויות הקידום עוברים באמצעות המשפחות מדור לדור והשיטה המשפטית מגנה על הסדרים אלה באמצעות חוקי הירושה –
- למעשה הם משעתקים את המבנה המעמדי בכל דור מחדש. .
- לדוגמה חינוך: להכיר מישהו עם אותו מצב כלכלי באוניברסיטה ולהתחתן איתו, ההון לא רק נשמר אלא גדל ואלו דברים שגורמים למעמד הנמוך לרצות שינוי.
- הקפיטליזם גורם ל"ניכור"= תחושת בידוד הנובעת מחוסר אונים.
- מרקס גינה את הקפיטליזם גם משום שגרם לניכור, תחושת בידוד הנובעת מחוסר אונים. הפרולטר היחיד נידון לחיים של חוסר סיפוק ולתחושה שאין בכוחו לשפר את מצבו.
מרקס מנה 4 סוגי ניכור שהקפיטליזם ממיט על הפועלים:
1.ניכור מתהליך העבודה –לא שואלים את הפועל מה לייצר ואיך, העבודה אפורה ומשעממת, משימות שגרתיות.
2.ניכור מתוצרה של העבודה- התוצר שייך לקפיטליסט
3.ניכור מן הפועלים האחרים- העבודה המעשית הפכה לעשייה תחרותית
4.ניכור מן הפוטנציאל האנושי-אין חופש לפתח סגולות גופניות ורוחניות.
- ביקורת: ניתוק הזיקה בין הביצועים לגמול הוא בדיוק הסיבה לפריון עבודה נמוך ,לא תמיד החברה הקפיטליסטית מנציחה תופעות של עוני וזכויות יתר.
הדרך להיחלצות מהקפיטליזם היא מהפכת פועלים
- עיצוב מחדש של החברה, שיטת ייצור הומנית ושוויונית ,הידוק קשרים החברתיים= סוציאליזם.
- הדרך היחידה להחלץ מהמלכודת הקפיטליסטית היא על ידי עיצובה מחדש של החברה. הוא הגה שיטת ייצור הומנית ושוויונית יותר, שתהדק את הקשרים החברתיים במקום לערערם, וכינה אותה סוציאליזם.
- על העובדים להבין שבידם המפתח לשינוי עתידם ולהביא לחברה סוציאליסטית שיתופית שתענה על צורכי כולם.
ניתוח במבחן
- כשמנתחים על פי מרקס יש לשים לב על איזה מעמד מדברים (בורגנות, פרולטריון) ואם הבורגנות איך הוא מנסה להנציח את עצמו .
ביקורת על גישתו של קרל מרקס- אופק + סיכום
- מדוע לא התרחשה המהפכה הקומוניסטית?
- האומנם קיימים רק שני מעמדות בחברה?
- האם ניתן להסביר את המיקום הריבודי רק על בסיס המעמד הכלכלי ?
4 סיבות לכך שלא הייתה מהפכה (שינויים שחלו בסוף המאה ה-19 –מות מקרס:
- ישנן 4 סיבות שמונה דרנדורף למדוע הפועלים לא מיגרו את הקפיטליזם:
- התפצלות המעמד הקפיטליסטי: חברות ענק היו בידי משפחות בודדות וכיום הן עברו למחזיקי מניות רבים וצמח המעמד הניהולי.
- עיסוקי צווארון לבן ועליית רמת החיים- כיום יש יותר מקצועות צווארון לבן (עיסוקים גבוהי יוקרה הכרוכים בעיקר בפעילות השכלית) מאשר בזמנו של מרקס שהיו מקצועות צווארון כחול (עיסוקים נמוכי יוקרה הכרוכים בעיקר בעבודת כפיים כמו חקלאות וחרושת).
- התארגנות נרחבת יותר של עובדים: כוחם הארגוני של העובדים גבר, השיגו זכויות להתארגנות לאיגודים מקצועיים שעוזרים גם בשיפור התנאים הכלכליים של העובדים.
- אמצעי הגנה חוקיים נרחבים יותר: חוק זכויות העובדים, ביטוח אבטלה, קצבאות נכות וביטוח לאומי .
(הביקורת אומר שבכדי לעודד אנשים לבצע תפקידים חברתיים שונים עלינו לאמץ שיטה כלשהי של גמול אי שוויוני).
4 נק' להבנת ניתוח הקפיטליזם של מרקס (כנגד הסיבות לכך שלא הייתה מהפכה):
- מצדדי תיאוריית הקונפליקט החברתי מציגים 4 נקודות להגנת ניתוח הקפיטליזם של מרקס:
- העושר עדיין מרוכז ביותר בידי מעטים
- משרות הצווארון הלבן מציעות תמורה מעטה לעובדים: אין מספיק שיפור בתנאי העבודה וההכנסה מעבודות החרושת, העבודות נשארו שגרתיות.
- התקדמות מצריכה מאבק: האיגודים המקצועיים קידמו את האינטרסים של העובדים אך באמצעות קונפליקט מעמדי ולמעשה הם עדיין נלחמים על זכויותיהם.
- החוק עדיין מפלה לטובה עשירים: החוק מגן על חלוקת העושר ואדם ממוצע לא יכול להפיק ממערכת המשפט את אותה התועלת שיפיק ממנה עשיר.
לסיכום באופן כללי לפי הסיכום הקצר
- מרקס סבר כי הפערים העצומים בעושר ובעוצמה הנובעים משיטת הייצור הקפיטליסטית, תעשייתית, יוליכו באורח בלתי נמנע לקונפליקט מעמדי.
- הוא האמין שהדיכוי והמצוקה של הפרולטריון יביאו בסופו של דבר להתארגנות מעמד הפועלים שייצאו למהפכה וימוטטו את הקפיטליסטים/בורגנים.
- עפ"י מרקס המעמדות ייעלמו בסופו של דבר ותיווצר חברה חסרת מעמדות היות והרכוש או אמצעי הייצור יחולקו שווה בשווה בין כל האנשים.
- עפ"י מרקס, האליטה הקפיטליסטית שואבת את עוצמתה לא רק משליטתה בכלכלה.
- הוא ציין שהעושר והזדמנויות הקידום עוברים באמצעות המשפחות מדור לדור,
- כלומר: החברה הקפיטליסטית משעתקת את המבנה המעמדי בכל דור מחדש.
- לילדים של הבורגנים תהיה התחלה יותר טובה.
- השיטה נכשלה בסופו של דבר.
וובר
מקבל את מה שמרקס אומר אבל טוען שהחברה זה משהו יותר מורכב ממש שמרקס אמר.
- כלומר וובר לא מקבל את הדטרמיניזם הכלכלי של מרקס
- וובר לא מקבל את הטענה שרק הגורם הכלכלי משפיע ומסביר את האי שוויון בחברה (שזה מרקס)
- לפי וובר בשביל להבין את האי שוויון בחברה, צרי ךלקחת את האלמנט הכלכלי אבל זה רק ממד אחד.
- בנוסף לממד הכלכלי
- יש לקבל גם את הממד החברתי
- וגם את הממד הפוליטי
- כלומר לדעתו דירוג חברתי מורכב המבוסס על מימדים שונים של אי שוויון, אוכלוסיה המאופיינת בהבדלים ניכרים של מעמד כלכלי, יוקרה חברתית ועוצמה,
- כלומר: שלושת מימדי אי השוויון של וובר
- מצמיחים שורה אין סופית של קטגוריות חברתיות שכל אחת מהן דואגת לאינטרסים של עצמה.
לפי וובר: (הגדרות מדף של המורה )
- מעמד
- מצב משותף לבני אדם הנקבע בהתאם לסיכויים שלהם לאספקה של טובים כלכליים לתנאי חיים מסוימים וליכולת להשתמש בטובים השונים לשם הכנסה
- קבוצות סטטוס
- התארגנות של בני אדם הפועלים על בסיס רגשי של שייכות הדדית. קהילות שנקבעות על פי הערכה חברתית
- מידה של יוקרה – משפיע על סגנון החיים
- מפלגות
- נגישות לכוח, תנועות פוליטיות יכולות ליצג אינטרסים מעמדיים חברתיים
באופן כללי
- דגם שני המעמדות של מרקס היה פשטני מידיי.
- בר נחשב לאחד הסוציולוגים הקלאסיים החשובים ביותר הוא ראה את הריבוד החברתי כמשחק גומלין המתנהל בין שלושה מימדים שונים-
- עושר כלכלי.
- יוקרה חברתית או סטטוס.
- הכוח או העוצמה הפוליטיים.
- כלומר הוא מסכים עם טענתו של מרקס שהריבוד החברתי מעורר קונפליקט חברתי אך חולק עליו בכמה נקודות חשוובת:
- על פי גישתו של ובר, דגם אנשי המעמדות של מרקס היה פשטני מדי.
- ובר ראה את הריבוד החברתי כמשחק גומלין מורכב המתנהל בין שלושה ממדים שונים.
- הממד הראשון הוא אי השוויון הכלכלי- היבט שהיה מרכזי בתפיסתו של מרקס- שאותו כינה ובר בשם מיקום מעמדי.
- רצף שני, הסטטוס, שימש מדד ליוקרה חברתית. ולבסוף
- , ובר ייחס חשיבות לעוצמה כממד שלישי של היררכיה חברתית.
קבוצות סטטוס
קבו' סטטוס
לטענתו, שלושת ממדי הריבוד החברתי נמצאים בא"א ומשפיעים זה על זה.מפלגה
מפלגה
מעמד
מעמד
מעמד
מעמד
כלכלי חברתי פוליטי
(מעמד כסף) קבוצת סטטוס) עוצמה מפלגה
(כסף) (יוקרה כטי
- וובר טוען שהחברה מורכבת משלוש סולמות שונים של אי שוויון:
- כלמר הגישה של מרקס היא חד ממדית
- הגישה של וובר נקראת תלת ממדית
תוספות
- הסוציולוגיה של ובר משקפת את הגישה הפילוסופית המכונה אידיאליזם, המדגישה את השפעתם של רעיונות אנושיים על עיצובה של החברה.
- ובר הבין את כוחה של הטכנולוגיה, והסכים עם רבים מרעיונותיו של מרקס על קונפליקט חברתי. אך הוא חלק על ניתוחו המטריאליסטי של מרקס, וטען שהשוני בין החברות האנושיות נובע בעיקר מהאופן שבו חבריהן רואים את העולם, ובר האמין בכוחם של רעיונות- בעיקר אמונות וערכים- לשנות את העולם.
- לפיכך הוא ראה את החברה המודרנית לא רק כתוצר של הקפיטליזם והטכנולוגיה החדשה אלא גם של אורח מחשבה חדש.
- ובר הציב זה מול זה בכל מחקריו דפוסים חברתיים של זמנים ומקומות שונים. כדי לחדד השוואות אלה הוא התבסס על הטיפוס האידיאלי, תיאור מופשט של מאפייניה היסודיים של תופעה חברתית כלשהי.
1. הסולם הכלכלי - מעמדות (קטיגוריה אובייקטיבית)
- הסולם הכלכלי אצל וובר מחולק למעמדות
- מה שמבחין בין המעמדות (ההבדל בין המעמד למעמד) זה כסף, וסיכויי שוק.
- (אצל מרקס לא לדבר כסף)
- כלומר הכוונה כאן היא להיבט של אי שוויון כלכלי, סיכויו של הפרט בשוק הכלכלי.
- כסף, הכוונה כסף חומר
- סיכויי שוק: זה הסיכויים שלי להצליח בשוק מסויים
- למשל התואר הכי מבוקש היום הוא תואר שני במנהל עסקים
- ההגיון הוא שהתואר הזה כלכך מורחב והוא מכיל בתוכו הרבה נושאים
- למי שיש תואר זה לא משנה מה שיקרה בשוק, אז הוא ימצא עבודה.
- סיכוי שוק זה הסיכוי שלי להצליח בכל שוק.
- פועל יצור סיכויי השוק שלו לא גבוהים (יבוא יום שלא יצטורכו שוק)
- העולים של שנות החמישים באו עם סיכוי שוק – זה העמיד אותם במעמד נמוך
- המעמדות הכלכלים אצל וובר הם חלוקה חיצונית אובייקטיבית,
- הכוונה שאני לא יודע באיזה מעמד אני נמצא (לא יודע איפה אני ממוקם, ולא יודע מי אתי)
- מחוץ לחברה אפשר לחלק, אבל האנשים לא יודעים איפה הם נמצאים.
פירוט מהספר
- מרקס האמין שהיוקרה החברתית והעוצמה נובעות מהעמדה הכלכלית.
- ובר עמד על הלימת הסטטוס הנמוכה המאפיינת את החברות המתועשות, וציין שאדם יכול להמצא בעמדה גבוהה בממד אחד של אי השוויון אך בעמדה נמוכה בממד אחר.
- מבחינתו של מרקס, אי השוויון התבטא בחלוקה ברורה לשני מעמדות ברורים. ובר לעומתו, ראה את הריבוד בחברות המתועשות כתופעה מורכבת יותר. תרומתו העיקרית של ובר בתחום זה הייתה זיהוי אופיו הרב ממדי של הדירוג החברתי. סטטוס סוציו-כלכלי הוא דירוג חברתי מורכב המבוסס על ממדים שונים של אי שוויון.
- בנוסף, ובר חזה כי מהפכה סוציאליסטית עלולה אפילו להגביר את אי השוויון החברתי על ידי הרחבת רשויות הממשל וריכוז עוצמה בידי אליטה פוליטית.
2. סולם חברתי- קבוצת סטטוס
- קבוצת סטטוס יכולה להיות מבוססת על מין, גיל, עדה, דת, מקצוע, מצב משפחתי
- ההבחנה בין קבוצות הסטטוס זה במידת היוקר שלהם
- כלומר יוקרה חברתית חברתי הקבוצה.
- הקבוצות בעלות היוקרה הגבוהה מנסות לשמר את היוקרה שלהם. הם משמרים את זה על ידי מניעת כניסה. – סוגרים אותם
- כלומר הקבוצות בעלות היוקרה רוצות לשמר את היוקרה ועושות את זה על ידי סגירות.
- סוגרים על ידי מועדון חברים שסוגר קבוצה ונותן תחושה של יוקרה גבוהה
- סוגרים על ידי אנדוגמיה- מתחתנים בתוך תוכם כך שקשה להכנס אהלי
- קבוצות הסטטוס בנויות מאנשים שנמצאים בקבוצה הזאת, הם מודעים מי עוד שייך, ומרגישים מידה של שייכות והזדהות
- זה הבדל גדול מהמעמד הכלכלי.
- לאנשי קבוצת סטטוס יש בדרך כלל יש אותו סגנון חיים, (גרים אחד עם השני, אותם אזורים Ü מתחתנים אחד עם השני).
- לא חייבת להיות חפיפה עם סולם כלכלי לסולם חברתי (וגם לא לסולם פוליטי)
- אומנים יכולים להיות מבחינה כלכלית במצב לא טוב.- אבל מבחינה קבוצת סטטוס זוהי קבוצה גבוהה.
- יוצאי גרמניה, סטטוס גבוה מבחינה חברתית אבל לא מבחינה כלכלית
- אוספי זבל, בעלי באסטה כולים להיות לא הכי נמוך בכלכלי אבל מאוד נמוך בחברתי.
3. סולם פוליטי
- מתחלק למפלגות.
- נגישות לכוח
- ההבחנה בין מפלגה למפלגה זה בכמות הכוח שיש.
- הכוונה בכוח אצל וובר במקרה זה עד כמה אנחנו קרובים למקבלי ההחלטות
- (למטה הכי רחוקים ממקבלי ההחלטות. )
- משמעות העוצמה היא ההשפעה על קהילות, היכולת לגרום לאחרים לפעול בהתאם לתכנית פעולה מוגדרת. העוצמה ניתנת להשגה במגוון דרכים: החל באלימות וכלה בתעמולה להשגת קולות בוחרים.
- פעולתם המשותפת של שלושת המימדים האלה יוצרת היררכיה מורכבת של עמדות סוציו-כלכליות
שתי נקודות חשובות לזכור אצל וובר
1) לא חייבת להיות חפיפה במיקום שלנו בסולם אחד (כלכלי, חברתי, פוליטי) ובסולמות האחרים
- אם הכל היה באותו מיקום לא היתה צריכה להיות החלוקה המעמדי.ת
- בישראל: מי שיושב למעלה בשלוש הסולמות זה גברים אשכנזים
- יכול להיות שס עדות המזרח, נמוכים בכלכלי, חברתי, אבל גבוהים בפוליטי.
- תמיד אנחונ מדברים על קבוצה. (לא דנים באדם אחד*
- (שס למשל קשור לאי הלימת סטטוס)
- ובר טען להלימת סטטוס נמוכה – אדם יכול להימצא בעמדה גבוהה בממד אחד של אי שוויון אך בעמדה נמוכה בממד אחר
2) ניתן להשתמש במיקום הגבוה בסולם אחד בשביל לנסות להשפיע על המיקומים בסולמות האחרים
- בחברה השיראלית 2 קבוצות אחת שהצליחה ולא הצליחה
- הרוסים- היו נמוכים במעמד כלכלי, חברתי, ופוליטי, אחרי שרצו לבחירות הוציאו מיפלגה, השתמשו בכוח הפוליטי להעלות את היוקרה ואת המעמד הכלכלי. = קבוצה שהצליחה לעשות את זה.
- שס, לא הצליחה לעשות זאת למרות שקיבלה הרבה מנדטים = פוליטי, אב לא הצליח להמיר את הכוח הפוליטי בשיל להעלות במעמד הלכלכי והחברתי.
- לטענת ובר, שלושת ממדי הריבוד החברתי נמצאים באינטראקציה ומשפיעים זה על זה.
- דוגמה, ובר מציין כי מפלגה בעלת תוכנית פעולה מוגדרת יכולה להשפיע על החלטות כלכליות, והן בתורן יכולות להשפיע על קבוצות סטטוס שונות ולשנות את סגנון חייהן.
- כמו כן, יש אפשרות להמרת משאבים ממימד ריבודי אחד לאחר. לדוגמה, אלופי צה"ל פונים לעיתים לפוליטיקה או למגזר הכלכלי ומשתמשים ביוקרתם החברתית כ"כרטיס כניסה" מכובד.
דברים נוספים מהסיכום + מאופק (פרט למסורת כל השאר זה מאופק)
מסורת ורציונליות- מהסיכום
- ובר התמקד בהבדלים שבו חברי חברות שונות ראו את העולם.
- הוא הגיע למסקנה שבני החברות הטרום תעשייתיות מתבססים על המסורת, ובני החברות הקפיטליסטיות דוגלים ברציונליות.
- מסורת על פיו היא רגשות ואמונות המועברים מדור לדור. חברות מסורתיות מודרכות על ידי העבר. תפיסה רציונלית היא חישוב מודע וענייני של האמצעים היעילים ביותר להשגת מטרות מוגדרות. אנשים מודרניים בוחרים בד"כ לבסס את תוכניותיהם ומעשיהם על התוצאות בהווה ובעתיד.
- ובר ראה הן את המהפכה התעשייתית והן את הקפיטליזם כראיות לנצחונה ההיסטורי של הרציונליות. הוא השתמש בביטוי רציונליזציה של החברה לציון התפנית ההיסטורית מן המסורת לרציונליות כמגמה השלטת בחשיבה האנושית.
גישת הקונפליקט- מקס וובר- ניתוח היסטורי- רציונאליות-
החברות הטרום תעשייתיות התבססו על מסורת- רגשות, אמונות המועברות מדור לדור.
↓
הרציונאליזציה של החברה
↓
חברות תעשייתיות קפיטליסטיות התבססו על רציונאליות- חישוב מודע של האמצעים היעילים ביותר להשגת המטרות המוגדרות. ראיית עולם נטולת רגשות.
↓
הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית הם עדות לניצחונה של הרציונאליות.
- ניתוח היסטורי- שורשי הקפיטליזם-
- מדוע צמח הקפיטליזם?
שורשי הקפיטליזם נעוצים בקלוויניזם.
רעיון "הגזירה המדומה"- קיומו של אלוהים יודע כל, החורץ גורל של כל אדם מראש לגורל של אבדון או גאולה.
↓
חשיבותם של רעיונות לעצב את החברה.
↓
מסקנתו של וובר- לקפיטליזם מקורות רבים.
דגם הריבוד של וובר: מעמד סטטוס ומפלגה- (זה חזרה, ולא העברתי קודם לכן)
חלוקת החברה לרבדים מתבססת לשלושה רבדים עיקריים-
- מעמד- אי שוויון כלכלי- מעמד כמצב משותף לבני אדם, הנקבע בהתאם לסיכויי החיים שלהם, לפי מרכיב ספציפי של מצב השוק. סיכויי החיים (LIFE CHANCES) של כל מעמד נקבעים בהתאם למצב השוק, שבו מתקיים חליפין של טובין בין בני אדם.
↓
המיקום המעמדי נקבע עפ"י סיכוייו של הפרט בשוק הכלכלי.
- סטטוס- אי שוויון בחלוקת החברה- חלוקת החברה לקבוצות סטטוס, הנקבעות עפ"י סגנונות חיים מובחנים. קבוצת סטטוס- התארגנות על בסיס רגשי של שייכות הדדית ומידת היכולת לתבוע כבוד או הכרה מן הסביבה. מאופיינת בעיקר בסגנון חיים ייחודי דומה ומובחן.
↓
הדגשת ההיבט הסובייקטיבי של אי השוויון.
- עוצמה (מפלגה)- אי שוויון בחלוקת העוצמה הפוליטית בחברה- חלוקת החברה לקבוצות שתחום השפעתן הוא העוצמה. עוצמה- היכולת לאחרים לפעול לפי תוכנית פעולה מוגדרת. היכולת לקבוע מטרות ולדאוג להשגתן.
המיקום במערכת הריבודית-
המיקום במערכת הריבודית הינו תוצר של האינטראקציה בין שלושת הממדים, המשפיעים זה על זה. כמו כן, ישנה אפשרות להמרה של משאבים ממימד ריבודי זה למימד ריבודי אחר.
סיכום הבדלים מרכזיים בין מרקס לוובר-
- שורשי הקפיטליזם-
וובר | מרקס |
קלוויניזם צמיחת אורח מחשבה חדש. | צמיחת כוחות ייצור חדשים. |
- דגם הריבוד-
וובר | מרקס |
רב ממדי- מיקום נקבע לפי 3 קריטריונים- כלכלי (מעמד), חברתי (סטטוס), פוליטי (עוצמה). | חד ממדי- 2 מעמדות של בסיס היחס לאמצעי הייצור (כלכלי). |
- אי שוויון לאורך ההיסטוריה-
וובר | מרקס |
כל מימד ריבודי בולט בתקופה אחרת של ההיסטוריה. | נקבע לפי השליטה באמצעי הייצור. |
- התחזית-
וובר | מרקס |
ביטול הקפיטליזם לא ימגר את אי השוויון אלא יגביר את מימד העוצמה הפוליטית. | ביטול הקפיטליזם אפשרי ע"י מהפכה ויביא לשוויון. |
דוגמאות-
פרופסור באוניברסיטה, יו"ר ההסתדרות, מהנדס תוכנה בכיר- כולם עפ"י מרקס משתייכים למעמד הפועלים כיוון שכולם שכירים, הם מוכרים את כישוריהם כדי להתפרנס ואין להם שליטה על תהליך הייצור.
פרופסור באוניברסיטה, יו"ר ההסתדרות, מהנדס תוכנה בכיר- עפ"י וובר-
- פרופסור באוניברסיטה ממוקם במעמדו החברתי גבוה מעל כולם אבל במעמדו הפוליטי העוצמתי אין לו שום ערך והוא מממוקם נמוך. אבל לאותו פרופסור יש את האפשרות להמיר את היוקרה החברתית שנלווית לסטטוס שלו לרובד חברתי אחר, לדוגמא: לשדה הפוליטי.
- יו"ר ההסתדרות ממוקם במימד של היוקרה הפוליטית. יש לו את העוצמה לגרום לעובדים רבים במשק לפעול עפ"י התוכנית שלו.
- מהנדס תוכנה שכיר ממוקם יחסית גבוה במימד הריבוד של מעמד, חשבון הבנק שלו גבוה משאר החברה אבל לעומת זאת במעמד הפוליטי הוא ממוקם נמוך.
לסיכום השוואה בין שתי הגישות
פרדיגמת הקונפליקט החברתי | הפרדיגמה הסטרוקטורלית-פונ' |
הריבוד החברתי הוא תוצאה של קונפליקט חברתי. פערים במשאבים החברתיים משרתים את האינטרסים של אנשים מסוימים ומזיקים לאינטרסים של אחרים. | הריבוד החברתי מבטיח את תפקודה של החברה. הזיקה בין הגמול רב יותר לבין תפקידים חברתיים חשובים יותר מועילה לחברה בכללותה |
הריבוד החברתי גורם שחלק ניכר מן הכישרונות והמיומנויות של החברה לא ינוצל כלל | הריבוד החברתי מעודד התאמה של כישרונות ומיומנויות לתפקידים מתאימים |
הריבוד החברתי מועיל רק לאנשים מסוימים ואינו בלתי נמנע | הריבוד החברתי הוא בעת ובעונה אחת מועיל ובלתי נמנע |
הערכים והאמונות נושאים בדרך כלל אופי אידיאולוגי, הם משקפים את האינטרסים של חבריה בעלי העוצמה של החברה | הערכים והאמונות המקנים לגיטימציה לאי השוויון החברתי הם נחלת כל חלקי החברה |
מאחר ששיטות של ריבוד חברתי משקפות אינטרסים של חלק מן החברה בלבד הן נוטות שלא להחזיק מעמד זמן רב | מאחר ששיטות של ריבוד חברתי מועילות לחברה בכללותה ונתמכים על ידי אמונות וערכים תרבותיים, הן נוטות להחזיק מעמד זמן רב. |
בנוסף, מהסיכומים: גישות סוציולוגיות להסבר קיומו של הריבוד החברתי
אידיאולוגיה- הכוח המשמר את הריבוד
- אחת הסיבות העיקריות להתמדה של היררכיות חברתיות היא עובדת היותן מבוססות על אידיאולוגיות- אמונות תרבותיות המשמשות להצדקת ריבוד חברתי.
- זהו הכוח המשמר את הריבוד החברתי.
- אמונות תרבותיות המשמשות להצדקת הריבוד החברתי. כל אמונה התומכת ביתרונותיהן של האליטות העשירות ומלמדת שהעניים ראויים בעצם לגורלם המר.
- למשל הטענה שהעשירים פקחים והעניים הם עצלנים, היא בגדר אידיאולוגיה.
אידיאולוגיה על פי אפלטון ועל פי מרקס
- אפלטון הגדיר צדק כהסכמה לגבי "מי ראוי למה". כל חברה מלמדת את חבריה לראות שיטה מסוימת של ריבוד כהוגנת. מרקס גינה את החברות הקפיטליסטיות על שהן מזרימות את העושר והעוצמה הפוליטית לידי מעטים, ומתרצות חלוקה זו בפעולתם של "כוחות השוק".
- מרקס טען כי האליטות החברתיות חולשות לא רק על המשאבים אלא גם על הרעיונות, ומשום כך היררכיות ממוסדות הן דבר שקשה לשנותו.
- במרבית המקרים האידיאולוגיות נושאות אופי של דפוסים תרבותיים המתפתחים לאורך תקופות ארוכות.
דפוסים היסטוריים של אידיאולוגיה
- כל שיטה של קסטות מתבססת על ההנחה שהדירוג החברתי הוא תוצאה של סדר "טבעי".
- צמיחתו של הקפיטליזם התעשייתי הפכה את העושר והשלטון לפרס המוענק למצטיינים במרצם ובכשרונותיהם. העוני, שבמשטר הפיאודלי נחשב עילה למעשי צדקה, הפך במשטר הקפיטליסטי למצב בזוי המעיד על נחיתות.
- בתקופות של התרופפות מסורת אנשים מתחילים לפקפק ב"אמיתות" תרבותיות ומבחינים ברקע הפוליטי שהצמיח אותן ובהשלכות הפוליטיות הנובעות מהן.
שאלה 17- שיעור 13 שאלה שחוזרת על עצמה במבחנים
- כיצד מסבירות התיאוריה הפוקנציוסליטית והתיאוריה המארכסיסטית את תופעת האי השוויון החברתי
- בחברה מסויימת יש שתי קבוצות חברתיות: "הכחולים" בני הקבוצה הדומיננטית וה"אפורים" בני קבוצת מיעוט אתנית. כיצד תסביר כל אחת מהן הגישות שבסיף א' את סיכויי ההתקדמות של ה"אפורים" (בני קבוצת המיעוט) במבנה הריבוד שבו יש רוב לכחולים.
בסעיף א' יש לסכם את דייויס ומור וכן מרקס (לא צריך את וובר כי לא ביקשו אותו)
בסעיף ב' יש לצייר
כחולים
אפורים
- הגישה של דיוויס ומור מבוססת על מריטוקרטיה (הצטיינות אישית)
- כלומר הם היו נותנים סיכויים לאפורים התקדם, על ידי זה שהם יילכו ללמוד .
- (ילמדו, יתקדמו, וכד')
- אצל מרקס אין התקדמות, המעמדות אצל מרקס נוקשים, אין יכולת התקדמות, כי הכחולים לא ירצו שהם יתקדמ
- (יתנו אשליה שיתקדמו, )
- לא לכתוב על המהפיכה, כי זה משהו אוטופי אצל מרקס, לא להסתבך בשאלה עם יעשו מהפיכה.
- פרולטריון לא יהפוך לבורגנות.
- תקום חברה אחרת שאין מעמדות.
- כלומר לא יתקדמו, ינציחו מעמד, קבוצה תנציח את עצמי בעזרת תודעה כוזבת (אשליה). סגנון חיים
זוהי שאלה קטנה, אילו היינו מקבלים במבחן את שלושת השאלות האלה.. היה כדאי לעשות שאלה זו וכן שאלה על ריבוד ואז בין 15 ל16 (המורה היתה עושה את 15, ו 17 כי 16 קשה. ).
(במבחן המורה לא מציע לעשות שאלות על השוואה).
למבחן כדאי להתמקד ביחידות 1-7 ו 10
שאלה נוספת מדף A 13
משלחת נוער שנשלחה על ידי משרד החוץלארצות הברית הוצגה בכתבה בעיתון כך: "אילו הם שבעים ושנתים חברה מבתי ספר יוקרתיים.. שהתקבלו למשלחת רק מישום שנולדו להורים שדוחפים אותם קדימה בכדי לפתח להם דלתות לעתיד:
- דון במשמעות התופעה המתואר בעזרת מושגים מיחידה 2 (סטטוס השגי, סטטוד שיוכי לדוגמא), מיחידה 4 (חברות) ומיחידה 6 (תפקידי המשפחה בחברה המודרנית)
- סכם בקצרה את תואריות הריבוד של ובר ומרכב. כיצד היתה כל אחת מהתיאוריות האלה מסבירה ומעריכה את התופעה המוצגת בקטע
שאלה אינטגרטיבית מדף 13 A
אימרה עממית קובעת כי "כסף מתחתן עם כסף". דון בעזר תיאוריות ומושגים סוציולוגים שנלמדו בקורב בסיבות ובתוצאות החברתיות האפשריות של אימרה זו
הנחיה: השתמש בתיאוריות ובמושגים סוציולוגים כמו נורמות, תרבות ותת תרבות (יחידה 3) קבוצות ראשניות (יחידה 5) גישות לבחירת בן זוג (יחידה 6) ותיאוריות הריבוד של מרקס ושל וובר (יחידה 9).
עניתי את הכל בסוף יש על מרקס וובר
הקדמה
- לקחת את השאלה להפוך אותה למשפט הראשון
- כלומר משפט ראשון:
- הסיבות והתוצאות החברתיות היכולות להסביר אימרה זו הן:
- לעשות הכל במסה ארוכה ולא יחידות (נראה יותר אינטליגנטי)
- להפריד בין היחידות רק על ידי פיסקה ארוכה- לא לשחק בין היחידות.
- לענות לפי סדר היחידות זה מה שכותבים לנו בהנחיה.
- כל פיסקה היא יחידה לפי סדר זה.
- לא להגדיר מושגים אלא להשתמש בהם.
- בליישם הכוונה לקחת את האימרה ולנסות להסביר את זה במונחים סוציולוגים .
התשובה
נורמות, תרבות ותת תרבות
- לכל חברה יש את התרבות שלה. התרבות מחולקת לתרבות השלטת ובמקביל לתרבות השלטת יש לנו תתי תרבויות.
- במקרה הנ"ל, כלומר כסף מתחתן עם כסף, ניתן לשייך לנורמות התנהגות בתרבות מסוימת.
- ניתן לשער שהאימרה יכולה להתייחס לנישואין בתוך תתי תרבויות נורמטיבית, למשל תת תרבות פרופסיונלית,
- הנורמה להתחתן עם מישהו שדומה לי מבחינת המעמד זוהי נורמה מסוג פולקוויס. ומי שמפר את הנורמה הזאת מקבל בדרך כלל סנקציות שליליות בלתי פורמליות מצד משפחתו וחבריו.
(שנשתמש בנורמה נשתמש בסנקציות)
קבוצות ראשוניות
- ניתן לשער שבחירת הבן זוג שלנו במיוחד בחברה הישראלית (לא משנה אם זה נכון או לא נכון), קשורה להשפעות של הקבוצות הראשוניות שאנחנו משתייכים אליהם, כגון המסגרת המשפחתית והמסגרת החברתית.
- מגיל מאוד צעיר הקבוצה הראשונית שלנו, במקרה זה המשפחה שלנו, מכוונת אותנו לבחור בין זוג שיתאים לנורמה של הקבוצה.
- ממחקרים אנו יודעים שאנשים נוטים להיות קונפורמים לנורמות של הקבוצה הראשונית שלהם, ומכאן שזה יבוא לידי ביטוי בבחירת בן הזוג.
- (המורה לא מצאה רעיון אחר לקבוצות ראשוניות.. אפשר להגיד שכל אדם יקים קבוצה ראשונית משלו. )
גישות לבחירת בן זוג
- את המקרה הנ"ל ניתן לנתח בעזרת גישת ההומוגניה. הגישה טוענת שאנחנו בוחרים בן זוג שדומה לנו מבחינת האפיונים החברתיים, במקרה הזה, מעמד כלכלי.
- בנוסף, ניתן להסביר את האימרה בעזרת נורמות האנדוגמיה מבחינת המעמד בחברה הישראלית (לדעת מה זה אנדוגמיה- נורמות שמחייבות את הפרט להתחתן בתוך הקבוצה שלו, במקרה זה הקבוצה שלו זה מעמד, אבל אין צורך להסביר מה זה אנדוגמיה).
תיאורית הריבוד של מרקס וובר
- על פי מרקס האימרה כסף מתחתן עם כסף מכוון לקבוצת/ מעמד הבורגנות שהיא בעלת אותו סגנון חיים, מכירה אחת את השני, ונוטה להתחתן בתוך תוכה, ובכך משמרת את המעמד שלה (הכוונה לשליטה בתשתית ומכאן שליטה על בניין העל) גם בדור הזה וגם בדורות הבא.
- כלומר דווקא הניתוח של מרקס הוא קל אם יודעים
- מרקס לא מדבר על כסף מדבר על הבורגנות אבל אם מדברים על בורגנות וסגנון חיים לא צריך לדבר עם כסף .
- וובר שבא לנתח את האימרה כסף מתחתן עם כסף היה שם את הדגש על הסולם החברתי וקבוצות הסטטוס. כשאנחנו משתמשים באימרה הזאת אנחנו מתכוונים שאנשים בעלי אותו סגנון חיים שהם בחברה נתפסים כבעלי סטטוס בעל יוקרה גבוהה מתחתנים בתוך תוכם.
- כלומר אומרים שני אנשים עשירים מתחתנים אומרים שכסף מתחתן עם כסף
- במקרה הנ"ל ניתן להניח שמדובר באנשים שנמצאים במעמד הכלכלי במיקום גבוה. (כישרנו את האלמנט הכלכלי, אבל הבסיס זה קבוצות הסטטוס – היינו צריכים לחבר לכסף ).
פערים או שוויון: מיקומן הריבודי של קבוצות חברתיות שונות בישראל
מבוא מאופק- ריבוד בחברה הישראלית- פערים או אי שוויון- מיקום חברתי של קבוצות חברתיות בישראל-
תחום ההשכלה-
משאב חברתי מרכזי לקביעת מיקום ריבודי- הקשר ההדוק בין רמת ההשכלה לבין תעסוקה תוביל להנחה כי צמצום פערי ההשכלה יביא לסגירת פערים בין קבוצות חברתיות.
האומנם?
↓
האם קיימים פערי השכלה בין קבוצות שונות בישראל?
תחום התעסוקה-
דירוגי היוקרה התעסוקתית בחברה המודרנית דומה למדי בין הארצות השונות- דירוג היוקרה התעסוקתית של פרטים מקבוצות חברתיות שונות מהווה מדד חשוב למיקום הקבוצה במבנה הריבודי.
מהו שיעור הקבוצות החברתיות בישראל בקטגוריות התעסוקתיות החברתיות?
תחום ההכנסה-
פערי ההכנסה מהווים אינדיקאטור לפערים וברמת סיכוי החיים.
האם קיימים פערי הכנסה בין קבוצות חברתיות בישראל?
התחום הפוליטי-
ייצוגן של קבוצות חברתיות במסגרות פוליטיות או ארציות מלמד, בין השאר, על עוצמתן הפוליטית.
הישגי ריבוד בתחומים אחרים מתורגמים לעוצמה פוליטית להשגת יתרונות כלכליים וחברתיים נוספים.
מהו מידת ייצוגן של הקבוצות החברתיות השונות בגופים הפוליטיים בישראל?
- ערבים לעומת יהודים
- הריבוד בחברה הישראלית: ריבוד אתני
- תחום ההשכלה
באופן כללי אופק
- קיים פער גבוה בין הקבוצות, לטובת הקבוצה היהודית.
- יחד עם זאת הפערים מצטמצמים.
- אולם הפער בין הקבוצות בולט ברמות ההשכלה הגבוהות: ככל שעולים במספר שנות הלימוד, שיעור הערבים הולך ופוחת.
- מסקנה: הקבוצה הערבית עדיין נמצאת בעמדת נחיתות בולטת לעומת האוכלוסייה היהודית.
פירוט
- השכלה: קיימים הבדלים בין שנות ההשכלה באוכ' היהודית ובאו' הערבית. הפערים בין היהודים לערבים גדולים במיוחד בקיצוניות לגבי רמות ההשכלה.
- ברמת ההשכלה הנמוכה ביותר יש יתרון לאוכ' הערבית וברמת ההשכלה הגבוהה ביותר יש יתרון לאוכ' היהודית.
- ההשכלה היא אחד המשאבים החברתיים המרכזיים הקובעים את מיקומם הריבודי של יחידים וקבוצות בחברה. ככל שאנו עלים בשנות הלימוד, שיעור הערבים הולך ופוחת והפער בינם לבין האוכלוסייה היהודית גדל.
- רמת ההשכלה הפורמלית קשורה קשר הדוק לרמת תעסוקתו. סביר להניח כי פער התעסוקה בין יהודים לערבים מקביל לפער ההשכלה. בקטגוריות גבוהות במעמד העבודה הנחשבים מקצועות יוקרתיים על הכנסה גבוהה, נמצא שיעור יהודים כפול משיעור הערבים. בנוסף, יש פער הכנסה בולט בין המשפחות היהודיות לערביות.
- שיעור ייצוגם של הערבים אזרחי ישראל בגופים הפוליטיים הבכירים אינו פרופורציונלי לשיעורם באוכלוסייה. הממסד הישראלי רואה סכנה בקיומם של גופי שלטון ערביים מכיוון שאלו עלולים לשוות לישראל אופי דו לאומי ולהפוך בסיס כוח להתנגדות למשטר.
- תחום התעסוקה
- תעסוקה: הפער בין היהודים לערבים גדול יותר מהפער ביניהם בהשכלה. הערבים זוכים לחוסר יוקרה בתעסוקה לעומת היהודים.
- על אף השיפור ברמת ההשכלה בקרב הערבים, לא חל שיפור של ממש במבנה התעסוקה שלהם.
- מסקנה: שוק העבודה בישראל נמצא בשליטת קבוצת אתנית אחת (היהודים) אשר קובעת את תנאי ההשתתפות בו, משמרת את כוחה ומפלה את הקבוצה השנייה (הערבים).
- תחום ההכנסה
- הכנסה: בעשירונים הנמוכים היחס בין הערבים ליהודים דומה ליחס שלהם באוכ' כולה . על כל 4 יהודים יש ערבי אחד. ככל שעולים לעשירונים הגבוהים , שיעור הערבים קטן לעומת שיעור היהודים.
אופק
- לאחר מלחמת ששת הימים חל שיפור ניכר ברמת ההכנסה של האוכלוסייה הערבית.
- עם זאת, עדיין קיים פער בולט בינה לבין האוכלוסייה היהודית.
- פער ההכנסה בא לידי ביטוי ברמת החיים, ברמת הדיור ובבעלות על מוצרי צריכה שונים.
- מכאן ניתן להבין שיש תחושה חזקה של "קיפוח יחסי" בקרב האוכלוסייה הערבית.
- התחום הפוליטי
- פוליטי: הייצוג הוא נמוך ביחס לשיעור הערבים באוכ' הישראלית ייצוג נמוך בדרגים הפוליטיים הגבוהים.
אופק
- שיעור ייצוגה של האוכלוסייה הערבית בגופים הפוליטיים הבכירים אינו פרופורציונאלי לשיעורם באוכלוסייה.
- הממסד דואג שהמגזר הערבי לא יהפוך למגזר אוטונומי- המנהיגות המקומית הערבית מתקשה להצמיח מנהיגות פוליטית כלכלית.
- מסקנה: פער בולט בין יהודים לערבים בעמדות העוצמה והייצוג הפוליטי. האוכלוסייה הערבית הם קבוצה מיעוט בעלת השפעה פוליטית מצומצמת.
- סיכום- האם קיימת מלכודת ניעות? (אופק)
- קיים ריבוד אתני בישראל-
- השתייכות למיעוט הערבי פירושה מיקום נמוך בסולם הריבוד.
- מלכודת ניעות-
- מבנה ריבודי נפרד של קבוצת המיעוט האתני-
- קידום בתוך המגזר הערבי אינו תורם לקידום במבנה הריבודי הכללי.
- נשים לעומת גברים
- ריבוד על בסיס גנדר:
- תחום ההשכלה
באופן כללי אופק
- במהלך שנות ה-90 השתוותה רמת ההשכלה בין המינים.
- תמונה דומה ברמת ההשכלה הגבוהה- שיעור הנשים באוניברסיטאות עובר את שיעור הגברים.
- מסקנה- למרות זאת, עדיין יש הבדלים בתחומי הלימוד- הנשים מרוכזות בתחומי לימוד יוקרתיים פחות ובעלי אפשרויות קידום נמוכות בשוק העבודה.
פירוט
- השכלה: רק משנות ה-90 ואילך השתוותה רמת ההשכלה של נשים לרמת ההשכלה של גברים ולפעמים עלתה מעל. אבל גם כאן ככל שעולים ברמת ההשכלה שיעור הנשים יורד.
- נשים מתרכזות בתחומי לימוד נשיים (חינוך, הוראה, עבודה סוציאלית, אחיות) שהם נחשבים למקצועות פחות טכנולוגיים לעומת ניהול, תעשייה שהם מקצועות גבריים. העיסוק והמקצוע במשפטים עבר תהליך פמניזציה.
- תחום התעסוקה
- תעסוקה: עם השנים יש עליה בהשתתפות של נשים בכוח העבודה : שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה גדל עם השנים , השפעת האמהות על היציאה לעבודה קטנה עם השנים , יש עלייה במחויבות לתעסוקה לאורך זמן.
- נשים מרוכזות בתחומי תעסוקה שנחשבים לפחות יוקרתיים לעומת המקצועות היוקרתיים שאותם עושים הגברים.
אופק
- מגמת עלייה בשיעור הנשים בכוח העבודה.
- הנשים מרוכזות בענפים ובקטגוריות תעסוקה "נשיים".
- מסקנה- הנורמה הכפולה הנדרשת מהנשים (משפחה ועבודה) פוגעת בסיכויי הניעות כלפי מעלה.
- תחום ההכנסה
- הכנסה: נשים מרוויחות פחות מגברים על אותן שעות עבודה ואתן עיסוקים ( הפער בהכנסה לא קשור לפער בהשכלה). נשים רואות בנשים אחרות את קב' התייחסות המשווה.
- אופק: למרות חוקים המחייבים שוויון בשכר- קיים פער משמעותי בין נשים וגברים.
- מסקנה- הפער בהכנסות אינו ניתן להסבר בפערי השכלה ו/או ניסיון בעבודה, אלא בגורמים שאינם אובייקטיבים: יוקרה, כוח מיקוח, תפיסת מקצועות סטריאוטיפיות וכדומה.
- התחום הפוליטי
- פוליטי: זהו התחום שבו יש הבדל ממשי : יותר שרים משרות, יותר ח"כים מח"כיות
אופק
- אי שוויון בולט בין המינים.
- ייצוג הנשים בשלטון המקומי והארצי נמוך ביותר.
- מסקנה- למרות דוגמאות חריגות, אוכלוסיית הנשים הינה קבוצה חסרת עוצמה פוליטית.
- סיכום - האם קיימת מלכודת ניעות? (אופק)
- שיפור במעמד הנשים במיוחד בתחום ההשכלה וההכנסה.
- עם זאת, עדיין הפערים בולטים ויש ריכוז של נשים בתעסוקות "נשיות".
- מלכודת ניעות-
- קידום הנשים בענף הצדדי ולא בגזע הריבוד המרכזי. עם זאת קיום אפשרות של מעבר מהענפים הצדיים לגזע המרכזי.
- יוצאי אירופה – אמריקה לעומת יוצאי אסיה אפריקה
- תחום ההשכלה
באופן כללי אופק
- פערי השכלה בין הקבוצות העדתיות, למרות עלייה כללית ברמת ההשכלה.
- הפער בין העדות נשאר גדול בעיקר בתארים מתקדמים.
- מסקנה- על אף מגמת צמצום הפערים, המזרחיים בני דור שני לא יספיקו להדביק את האשכנזים ברכישת התואר הראשון.
פירוט
- השכלה: הפערים הם בעיקר ברמות החינוך הגבוהות . באונ' ככל שהתארים מתקדמים יותר הפערים גדלים לאורך כל השנים. יוצאי אסיה-אפריקה רוכשים השכלה בגיל מבוגר יותר מאשר יוצאי אירופה –אמריקה.
- נשאר פער גבוה בתחום ההשכלה. המזרחיים בני הדור השני לא הצליחו להדביק את האשכנזים בני אותו דור ברכישת תואר ראשון. דבר זה מקנה לאשכנזים יתרון בשוק העבודה.
- תחום התעסוקה
- תעסוקה: שיעור יוצאי אירופה –אמריקה גדול יותר בקטגוריות התעסוקתיות היוקרתיות (ניהול, מדעים) ואילו יוצאי אסיה-אפריקה גדול יותר בקטגוריות תעסוקה נמוכות .
- בתחום התעסוקה: אשכנזים ביותר קטגוריות תעסוקה יוקרתיות, המקנות אפשרויות קידום והכנסה גבוהה.
אופק
- אי שוויון במבנה התעסוקה- בקטגוריות התעסוקתיות היוקרתיות שיעור יוצאי אירופה- אמריקה גבוה בהרבה מיוצאי אסיה- אפריקה.
- מסקנה- הבדל ברור בין דפוסי התעסוקה: הפערים הצטמצמו ברמות הנמוכות והבינוניות, אך נותרו פערים גדולים ברמות הגבהות.
- תחום ההכנסה
- הכנסה: הפער בהכנסה מקביל לפער בתעסוקה
- פערי ההכנסות גדלו במשך השנים, ובאים לידי ביטוי גם בסגנון החיים.
אופק
- פערי ההכנסה בין מזרחים ואשכנזיים, לטובת האשכנזים.
- פערי ההכנסה קיימים בכל רמות ההשכלה.
- פערי ההכנסה באים לידי ביטוי גם ברמת החיים.
- מסקנה- פער ההכנסות הוא לרעת יוצאי אסיה- אפריקה ואף חל בו גידול.
- התחום הפוליטי
- פוליטי: כאן כבר חל שיפור כי ליוצאי אפריקה –אסיה יש השפעה גדולה יותר מאשר ליוצאי אירופה-אמריקה
אופק
- בשנות החמישים: פערי ייצוג גבוהים לרעת יוצאי אסיה- אפריקה.
- כיום: עלייה בולטת של ייצוגם הפוליטי של יוצאי אסיה- אפריקה.
- ש"ס: ביטוי לייצוגיות עצמאית תוך שילוב של דת ועדה.
- סיכום - האם קיימת מלכודת ניעות? (אופק)
- פערים גדולים במשאבים ריבודיים מרכזיים. כמו כן אפשר לומר שקיימת חפיפה מסוימת בין השתייכות עדתית והשתייכות מעמדית (ריבוד אתני).
- אולם, אין בנתונים להצביע על מלכודת ניעות.
- ישראל- חברה שיוויונית? מסקנות
- מלכודת ניעות של החברה הערבית.
- הבדלים מעמדיים בתוך הקבוצות האתניות היהודיות.
- עם זאת, אין מלכודת ניעות למזרחיים.
- הנשים- מצב ביניים-
- מלכודת ניעות במובן של ריכוז תעסוקות "נשיות".
- עם זאת, למרות הפערים בתחומי הריבוד המרכזיים, יכולת ההיחלצות ממנה טובים משל האוכלוסייה הערבית.
ריבוד עפ"י ג'נדר- רק מהספר + אופק
מהו ההבדל בין מין לבין ג'נדר (מיגדר)-
- מין- ההבדל הביולוגי בין נקבות לזכרים.
- ג'נדר- המשמעות שהחברה מייחסת לקטגוריות הביולוגיות של זכר ונקבה.
מהו ריבוד עפ"י ג'נדר?
- החלוקה האי שוויונית של אושר, עוצמה וזכויות יתר בחברה בין שני המינים.
- רוב החברות מקצות לגברים נתח גדול יותר של המשאבים החברתיים.
- בחברות ברחבי העולם שולט הדפוס הפטריארכאלי: צורת ארגון חברתי שבה גברים שולטים בנשים.
- ריבוד זה מאפיין בראש ובראשונה את שוק העבודה, ל
- דוגמא: נשים מרוויחות פחות מגברים גם אם יש להן אותה השכלה ואותו וותק כמו לגבר.
ג'נדר ועיסוקים-
- סוג העבודות המוטלות על שני המינים עדיין שונים למדיי.
- נשים מתרכזות בתחום צר של עיסוקים וכמחצית מהנשים העובדות מתמקדות בשני סוגי משרות עיקריים: עבודות משרדיות, לדוגמא: מזכירות, והסוג השני הוא עבודות שירותים, לדוגמא: הגשת מזון וטיפול רפואי.
- המשותף לשתי קטגוריות אלו הוא שכר ירוד, אפשרויות קידום מוגבלות ופיקוח מגבוה לרוב של גברים.
מדוע קיימים פערי הכנסה בין גברים לנשים?
- בשל סוגי העבודה השונים שמבצעים גברים ונשים.
- המשפחה- התרבות המערבית מגדירה את ההורות כמשימה שמוטלת בעיקר על הנשים. נשים רבות מוצאות את עצמן מחוץ לשוק העבודה עקב הריונות וטיפול בפעוטות. ואילו הגברים בני גילן ממשיכים לצבור וותק וכך הנשים צוברות פחות וותק מהגברים. ו-וותק כידוע משפיע על פערי השכר.
- אפליה כנגד נשים, כאשר מדובר על אפליה סמויה או "תקרת זכוכית", כלומר: מחסום בלתי נראה שבכירי החברה מכחישים את קיומו המונע מנשים להתקדם לרמת הביניים של הניהול.
נשים בנות מיעוטים-
נשים בנות מיעוטים סובלות מאפליה כפולה-
- המגבלות הנובעות מהגזע והאתניות.
- מגבלה הנובעת מהמין, כלומר: לא מספיק שהיא אישה, היא גם שחורה.
הטרדה מינית-
- הערות, מחוות או מגעים גופניים בעלי צביון מיני שהם מכוונים, חוזרים, נשנים ובלתי רצויים.
ניתוח תיאורטי של הג'נדר (גם מהספר)
הפרדיגמה הסטרוקטוראלית- פונקציונאלית-: ג'נדר ותפקידים משלימים
באופן כללי מאופק - טלקונט פרסונס: תפקידים משלימים-
- הבדלי הג'נדר מסייעים לאינטגרציה של החברה.
- הג'נדר בונה אצל גברים ונשים תפקידים משלימים:
- הנשים- בספרה הביתית אחריות למשפחה וגידול הילדים.
- הגברים- בספרה הציבורית אחריות לפרנסת המשפחה.
- תהליך החיברות מטפח בגברים תכונות אינסטרומנטאליות ובנשים תכונות אקספרסיביות.
- החברה מטפחת תכונות אלה ע"י שיטות של פיקוח חברתי.
פירוט
- פארסונס (1954) טען שהבדלי הג'נדר מסייעים לאינטגרציה של החברה. - לפחות בצורתה המסורתית
- לדעתו הג'נדר בונה מערכת תפקידים משלימים המשלבים גברים ונשים ליחידות משפחתיות הממלאות פונקציות חיוניות לתפקודה של החברה.
- הנשים מקבלות עליהן את האחריות לחיי המשפחה ונושאות בעיקר הנטל של ניהול משק הבית וגידול הילדים.
- הגברים לעומת זאת הם החוליה המקשרת את המשפחה עם העולם החיצוני בעיקר ע"י השתתפותו של הגבר בכוח העבודה.
- בנוסף, טוען פארסונס ששני המינים עוברים חיברות שונה שמעניקה לכל אחד מהם את זהות הג'נדר המתאימה לו ואת המיומנויות שתידרשנה לו בהתבגרותו.
- החברה מלמדת
- את הנערים שצריכים להשתלב בשוק העבודה להיות רציונאליים, בטוחים בעצמם, תחרותיים, כלומר: פונקציה אינסטרומנטאלית.
- לעומת זאת, החיברות של הבנות שנועדה להכשירן לגדל ילדים, מדגישה תכונות שפארסונס קרא להן תכונות אקספרסיביות, כגון רגישות לצרכי האחרים.
- החברה מטפחת בשני המינים את ההתנהגות המתאימה להן באמצעות שיטות שונות של פיקוח חברתי.
ביקורת על הפרדיגמה הסטרוקטוראלית- פונקציונאלית- מאופק
- האומנם חלוקת התפקידים היא אוניברסאלית?
- האם חלוקת התפקידים אינה משקפת אלא שליטה גברית?
ניתוח הג'נדר עפ"י גישת הקונפליקט
תפיסות הג'נדר המקובלות משקפות קונפליקט בין המינים (אופק):
- הגברים מנסים לשמור על זכויות היתר שלהם בחברה, ואילו הנשים מנסות לערער על הסטטוס קוו.
פירוט
- עפ"י גישת הקונפליקט הג'נדר מוצא את ביטויו לא רק בהבדלי התנהגות אלא גם בפערי עוצמה.
- תפיסות הג'נדר המקובלות אינן תורמות לגיבוש החברתי אלא למתח ולמלחמת מינים בין גברים החותרים להגן על זכויות היתר שלהם לבין נשים המערערות על הסטטוס קוו.
פרידריך אנגלס: ג'נדר ומעמד חברתי:
באופן כללי אופק
- בחברות ציידים- לקטים תפקידי גברים ונשים היו בעלי חשיבות דומה.
- הופעת עודפי הייצור ובעלות פרטית הקנו לגברים שליטה בנשים.
- הקפיטליזם מגביר את השליטה הגברית בנשים.
פירוט
- גברים בני המעמד הגבוה, שצברו עודפי עושר ורצו להורישם לדורות הבאים, ייחסו חשיבות רבה לצאצאיהם.
- השאיפה לשלוט ברכוש עודדה את התהוות המשפחה המונוגמית.
- בתנאים אידיאליים משפחה מעין זו אפשרה לגברים להיות בטוחים באבהותם, ובעיקר לדעת מיהם בניהם הזכרים, והחוק הבטיח שהעושר יעבור לידיהם.
- הקפיטליזם מגביר שליטה גברית ביתר שאת. הוא מצמיח עושר רב יותר, דבר המגביר את עוצמתם של הגברים.
- הכלכלה הקפיטליסטית אינה יכולה להתרחב בלי להגדיר אנשים- ובעיקר נשים- כצרכנים, ובלי לשכנע אותם שהגשמתם העצמית מחייבת קניית מוצרים ושימוש בהם. שלישית, כדי לאפשר לגברים לעבוד החברה מטילה על הנשים את מלאכות הבית.
- ביקורת: גישה זו מתעלמת מהמקרים בהם נשים וגברים חיים בשיתוף ובאושר. בעיה נוספת של גישה זו היא ההנחה שהקפיטליזם הוא מקור אי השוויון בין המינים.
ביקורת על פרדיגמת הקונפליקט החברתי-מאופק
- האם בהכרח יש קונפליקט בין גברים ונשים?
- האם הקפיטליזם הוא מקור האי שוויון בין המינים?
פמיניזם
- קריאה לשוויון חברתי בין המינים.
רעיונות היסוד הפמיניסטים- (גם מאופק וגם מהספר)
- הצורך בשינו חברתיי- שוויון בין נשים לגברים.
- הרחבת חופש הבחירה האנושי- הגדרות הג'נדר התרבותיות מחלקות את התכונות האנושיות לשני תחומים עיקריים: עולם נשי של רגשות ושיתוף פעולה, ועולם גברי של רציונאליות ותחרות. הפמיניזם שואף להחליף חלוקה זו באינטגרציה מחודשת של האנושיות שתאפשר לכל אדם לפתח את מלוא תכונותיו האנושיות.
- ביטול הריבוד עפ"י הג'נדר- קיימת התנגדות לחוקים ולנורמות, בקרב הפמיניסטיות, המגבילים את הזדמנויות התעסוקה, ההשכלה וכו'.
- מיגור האלימות המינית- אין הטרדות מיניות.
- קידום האוטונומיה המינית- לאפשר לנשים לשלוט במיניותן ובהריונותיהן.
בנוסף:
- נשים מרוכזות בתחומים הזוכים ליוקרה נמוכה יחסית ומקנים פחות אפשרויות קידום בתחום העבודה.
- שוק העבודה נחלק לענפים גבריים ונשיים. נוטים לקשר בין מקצועות פחות מורכבים לתעסוקת נשים ולהיפך.
- שכר ממוצע של נשים נמוך בהרבה מזה של הגברים במעמד זהה.
- אי השוויון בין נשים לגברים בולט במיוחד בייצוג הפוליטי. אפשר לאפיין את אוכלוסיית הנשים בישראל כקבוצה חסרת כוח פוליטי.
פמיניזם ליברלי- רק מאופק
- תמיכה בחירות הפרט- כל אדם רשאי לפתח את כישרונותיו ולקדם את מטרותיו (חשיבה ליבראלית קלאסית).
- קבלת עקרונות היסוד של החברה, תוך הרחבת זכויות והזדמנויות הנשים.
- קבלת המשפחה כמוסד חברתי, תוך שינויו כדי שיענה על זכויות שני המינים. (חופשת לידה, וסיוע להגנה על ילדים).
- אינם תומכות בהתאגדות קולקטיבית פוליטית של הנשים.- לדעתן גם הגברים וגם הנשים צריכים לפעול כיחידים עצמאים, והחיים שלהם ישתפרו ללא הכר אם החברה תשים קץ למחסומים החוקים והתרבותים המבוססים על ג'נדר.
- כלומר המפתח לשינוי על פי חקיקה (רפורמות).
פמיניזם סוציאליסטי – רק מאופק
- התפתח מהתיאוריה המרקסיסטית.
- זרם הנאבק בפטריארכאליות ובקפיטליזם גם יחד. (הקפיטליזם מגביכר את הפטריארכליות על ידי ריכוז העושר, והעוצמה בידי מספר קטן של גברים).
- יש לשנות את המשפחה הבורגנית מן היסוד ולשים קץ "לעבדות הביתית" של האישה. בעזרת אמצעים קולקטיבים לחלוקת הנטל של עבודות הבית וגידול ילדים(לא מסתפקות ברפורמה של הליבירליזם)
- המפתח לשינוי הוא מאבק קולקטיביים שיוביל למהפכה סוציאליסטית.(והקמת כלכלה ריכוזית שתדאג לכולם). שינוי זה מחייב שגם גברים וגם נשים יאבקו על החירות האישית שלהם ולא באופן אישי כפי שמאמינות הפמיניסטיות הליברליות.
פמיניזם רדיקלי
- הדרך היחידה להשגת שוויון בין המינים הוא ביטול כולל של מושג הג'נדר בתרבות. (לדעתם רפורמות הפמיניזם הליברלי לוקות בחסר, וגם מהפיכה סוציאליסטית לא תחסל את הפטריארכליות).
- מקורו של הג'נדר הוא העובדה הביולוגית שנשים יולדים ילדים.
- ביטול האימהות יבטל את השיטה המשפחתית כולה וישחרר גברים, נשים וילדים מכבלי המשפחה, הג'נדר והמין עצמו - רצון להפוך את ההורות ההטרוסקסואלית למקובלת (בעזרת טכנולוגיות רבייה חדשות) ואת המשפחה הההיסטורית למיותרת. ואז יהיה קץ לשיטה המשפחתית כולה.
- כלומר זוהי מהפיכה גדולה מהמפיכה של מרקס: קץ לשיטה המשפחתית
- סיכום
48
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה