1 C) פרספקטיבה סוציולוגית כולל הכל א

יחידה 1: הפרספקטיבה הסוציולוגית

I הקדמה= לקראת היחידה

הגדרה (של הספר)

· "סוציולוגיה היא מדע שעוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין בני האדם

o לא האדם כפרט הוא נושא מחקרו של הסוציולוג

o אלא היחסים בין בני האדם והשפעות הגומלין ביניהם, כפי שהם באים לידי ביטוי במעשיהם, ברגשותיהם ובעמדותיהם המוצהרות."

הגדרה- תוספת של המורה בכיתה

· סוציולוגיה, פירוש המושג תורת החברה

· הסוציולוגיה, זה מדע, שעוסק בחקר מגוון יחסי הגומלין בין בני אדם

o מילה אחרת שמשתמשים בסוציולוגיה זה אינטראקציה. (יותר מאשר יחסי גומלין) אינטראקציה = יחסי גומלין

· הסוציולוגים מתייחסים ליחסים בין בני אדם

· הסוציולוג לא חוקר את האדם הבודד- אבל שני אנשים ויותר זה מספיק

· הסוציולוג מעוניין בקשר של האדם ומה קורה לאדם דרך הקשר הזה

אדם בקשרים חברתים שלו + תוספת להגדרה- הסבר נוסף (של הספר)

· הסוציולוג מעוניין להבין את האדם בהקשרים החברתיים שלו

o כיצד הוא קושר קשרים עם הזולת, כיצד הוא מנתק אותם או משנה את טיבם

· לפיכך כל קבוצת אנשים או מסגרת שבה נפגשים בני אדם משמשת שדה מחקר אפשרי לסוציולוג: משפחה, חבורת רחוב, מפלגה פוליטית, קבוצת ידידים או ארגון בירוקרטי

· כלומר בכל הנ"ל מתקימים יחסים גומלין בין המשתתפים ולכן הם מעניינים את הסוציולוג.

תוספת המורה בכיתה

· מה שמעניין את הסוציולוגיה זה איך היחסים בין בני אדם משפיעים על בני אדם.

o כלומר איך העובדה שאנחנו קשורים לאנשים משפיע על ההתנהגות שלנו, הרגשות שלנו, המחשבות שלנו, והרצונות שלנו.

· את הסוציולוג מעניינים אנשים כל עוד מדובר על שני אנשים או יותר ומעניין אותו איך היחסים הללו (כולל אקראיים כולל תור באוטובוס) משפיעים- כלומר איך הקבוצה משפיע על אנשים בתוכה.

· הסוציולוגים יוצאים מנקודת הנחה שזה שאנחנו שייכים לקבוצות מסוימות עם קשרים מסוימים משפיע עלינו.

o כלומר הקבוצה, משפיע על ההתנהגות שלנו, המחשבות שלנו, הרגשות שלנו והרצונות שלנו.

· מבחינת הסוציולוגים, כל קבוצה, כלומר שני אנשים או יותר, מהווים שדה מחקר.

· יש להבין שאין אדם שלא קשור לאדם אחר.

o (כלומר בודדים, מסתגרים בבית, או מסתובב במדבר, היום אין אדם עלי אדמה אין אדם שלא קשור לאנשים אחרים

o למשל מסתגר בבית, ויורד במכולת= אינטראקציה.

o כלומר בגלל התלות שלנו אין אדם שלא קשור לאחר

· האינטרנט זה סוג של סוכן חיברות.

· כיתה, אוטובוס, מפגש חברתי, פרידות בשדה תעופה... וכד' (אני ונהג מונית, אני בקונצרט וכד') כל אלה כשרים למחקר.

· אבל שימוש בחשמל מים וכד' זה לא אינטראקציה,

· לסיכום של המורה

o הסוציולוגים מתייחסים ליחסים בין בני אדם

· את הסוציולוג מעניין הכל כל עוד זה שני אנשים או יותר

o שני אנשים ויותר זה מספיק

o הסוציולוג לא חוקר את האדם הבודד

o מעניין מה הקשר שלי ומה קורה לי דרך הקשר הזה.

· כיתה, אוטובוס, מפגש חברתי, פרידות בשדה תעופה... וכד'

o אני ונהג מונית

o אני בקונצרט

· כל הדברים האלה כשרים למחקר.

· מעניין אותו איך היחסים האלה (כולל אקראיים כולל תור באוטובוס) משפיעים- איך הקבוצה משפיע על אנשים בתוכה.

השוני בין התעניינותו של הסוצילוג באדם לעומת סתם סקרנות- חוקיות ההתנהגות האדם בחברה

· הגדרה: אינטראקציה חברתית= יחסי גומלין

מורה:

§ מילה אחרת שמשתמשים בסוציולוגיה זה אינטראקציה. (יותר מאשר יחסי גומלין)

§ אינטראקציה = יחסי גומלין.

· הסוציולוג מעוניין לחקור את האינטראקציה החברתית

· הסוציולוג יוצא מתוך נקודת ההנחה שההתנהגות האנושית בחברה היא לא מקרית אלא יש לה חוקיות מסוימת.

o הסוציולוג מנסה למיין את יחסי הגומלין לקטיגוריות רחבות יותר, שהן מושא התיאוריה הסוציולוגית ומחקרה

§ דוג': סיכסוך בין שכנים הוא דוגמא לקונפליקט

· החקירה של הסיכסוך תעזור לסוצילוג בגיבוש תיאוריה כללית על נושא הקונפליקט

o הסוציולוג מנסה להבין את המשמעות האמיתי של המעשים שהוא צופה בהם, ובשונה מ"סתם צופה" הוא לא מסתפק בהסברים ובתירוצים של הנפשות הפועלות.

המורה בכיתה- כאן המורה פה פירטה מעבר לצורך, צריך להבין את הרעיון הכללי

· הסוציולוג מתעניין בחוקיות שקיימת בחברה.

o כלומר נקודת המוצא של הסוציולוגיה זה שההתנהגות שלנו היא לא התנהגות מקרית. כך שיש איזה דפוס בהתנהגות שלנו.

· כלומר אין כאוס בחברה- יש חוקיות, יש דברים שחוזרים על עצמם- את החוקיות האלה הסוציולוג מחפש

· כל התנהגות תלמד אותנו על משהו. הסוציולוג יוצא מנקודת הנחה שהקשרים בתוך הקבוצה משפיעים באיזה שהוא אופן

§ כלומר ניקח התנהגות יום יומית ונחפש חוקיות.

§ אנשים מתנהגים באופן מסוים כי הם מושפעים מהקבוצה שהם שייכים אליה.

· המטרה הסופית היא למצוא תיאוריות.

· כלומר מה שהסוציולוגים אומרים זה שחיים מתנהלים בתוך חברה

· לפי המורה התחושה שאנחנו עושים מה שעושים מה שאנחנו רוצים, חופשים, מבחינת הסו' הדברים לא קיימים

o אפילו הדברים הפשוטים ביותר, כמו לבוש לשיעור

הסבר של המורה על נושא הבחירה והאופנה

· אנחנו חושבים שאנחנו לובשים מה שיפה בעיננו ואילו הסוציולוגים רואים את ההסבר כאחר.

· למשל בנושא של אופנה, מתעסקים הרבה מאוד אבל האופנה שלנו נקבעת באירופה.

o הם אומרים אפילו מספר חודשים לפני איזה צבעים יהיו אופנתיים

o כך הם משפיעים עלינו.

o כלומר חופש הבחירה של האדם הוא מינימלי ומוגבל למה שקיים.

§ כלומר התפיסה מה באמת יפה בעיני, צריכים לבחון מאיפה היא מגיע.

§ כי מה שיפה בעיני זה לא בהכח יפה בעיני, זה מה שחינכו אותי שיפה.

§ כלומר מה יפה ולא יפה נקבע אצל אנשים חיצונים

§ אנחנו נמצאים בקבוצה שמשפיע עלינו מה יפה , בעיננו.

§ כלומר יכולת הבחירה קיימת, אבל פחות ממה שמדמיינים שהיא קיימת.

o האופנה מתחילה מהמעמד הכי גבוהה, ואז היא מתחילה לרדת לשאר המעמדות- ואז היא מגיע למעמד הנמוך- ותוך כדי משתנה.

· כנ"ל לגבי תיירות, אוכל וכד'- הדבר נכון לכל העולם, ולא רק ישראל

· הדוגמא של האופנה שנחשבת לטעם אישי, ואפשר לראות שהוא בכלל לא קשור באופן אישי, אלא שיש תהליכים מחוץ אלי שקובעים את הצבעים שלבשתי היום.

· מבחינת הראיה הסוציולוגית מה שמעניין באנשים זה הקבוצה, אצל האדם זה החלק שמושפעים. בחירת מקצוע, לא בחירה אישית שלנו. חתונה, ללבוש, כמה ילדים, שמות ילדים, מיקום המגורים, ריהוט, צבעי חדרי הילדים

o כלומר כל אורחות חיינו, לא באמת תלוי בנו (בעיני הסוציולוגים)

o מה שמחפשים בסוציולוגיה זה אותם דפוסי התנהגות- כלומר המישור למחקר יהיה תמיד במישור החברתי ולא במישור האישי.

· את הדוגמאות הללו, לא צריך לדעת, אבל הרעיון הוא לתרגל את צורת החשיבה האישית (אני, כשולט על החיים שלי) לצורת חשיבה רחבה, כוללת, שהיא חשיבה חברתית.

II הסוציולוגיה והשכל הישר – המורה לא דיברה על זה

· לא סיכמתי הרעיון ברור.

רעיון מתוך סיכומים

· מקס ובר: סוציולוג גרמני. הדגיש את הצורך בהבנה סוציולוגית סיבתית, ויצר שתי שיטות מחקר עיקריות: א) מחקר באמצעות טיפוס טהור, ב) מחקר היסטורי. הוא הדגיש כי חשוב שהסוציו' יבין את הא"א החברתית באמצעות המשמעות שהפרטים המשתתפים בה מייחסים לה.

· לדעת ובר, ניסיון החיים של החוקר ויכולתו להזדהות עם נחקריו הם כלים חשובים בעבודתו של סוציולוג.

במילים אחרות

· הממצאים שאוסף הסוציולוג הם פרי מחקר שיטתי המעוגן בתיאוריה סוציולוגית כללית ולפיכך הם מהימנים יותר ממצאים של אדם המנסה להבין את התנהגות הזולת, רק עפ"י האינטואיציה, השכל הישר וניסיון החיים שצבר.

III הסוציולוגיה ומדעי החברה האחרים

· הסוציולוגיה היא מתחום מדעי החברה (=מדעי ההתנהגות = מדעי האדם)

§ כלומר הסוציולוגיה היא חלק ממדעי החברה באופן כללי

· הסוציולוגיה עוסקת בחקר התהליכים החברתיים, לעתים אף בניבויים, ומוקדי ההתעניינות שלה הם דפוסי יחסי הגומלין בין בני האדם, מבנים, כללי ארגונים ודרך היוצרותם

o (המורה) הנקודה היא שהסוציולוגיה שואלת שאלות אחרות ממדעי החברה האחרים

מתוך סיכום

· הבדלים בין סוציולוגיה למדעי החברה האחרים היא דרך המחקר,

· כלומר אופי השאלות הנשאלות המושגים המשמשים ככלי ניתוח ולא נושא המחקר.

במילים אחרות (של הסיכום בסוף הפרק)

· הסוציולוגיה עוסקת בגיבוש תיאוריות ובמחקר אמפירי על התנהגות של בני האדם

· הסוציולוגיה היא ענף במדעי החברה שעוסקת בחקר ולעתים בניבוי של התנהגותם החברתית של בני אדם בקבוצות (גדולות, קטנות, ארועיות וקבועות, ספונטניות וממוסדות,

· הסוציולוג שלא כמו שאר מדעי החברה המתמקדים בתחום פעולה אחד, רואה בכל התנהגות חברתית תחום מחקר פוטנציאלי.

· מצד אחד כל מדעי החברה עוסקים בחקר האדם והחברה, אבל לכל אחד מהם יש פרספקטיבה שונה.

§ כך למשל כיסא

· לפי הסוציולוג יכול הכיסא לשמש כסמל סטטוס ,המבטא את היחסים בין בעליו לאנשים אחרים

§ כך למשל מנהל יושב בכיסא רחב ומרופד המסמל את מעמדו, לעומת לקוח היושב מולו בכיסא פשוט

· ואילו האדריכל יתמקד בזווית שבין טבלת המושב לגבי המשענת

· וכד'

הסוציולוגיה וההיסטוריה

· שניהם עוסקים לעתים תכופות בתהליכים חברתיים ובתופעות כמו מלחמות, מהפיכות מנהיגות פוליטית וכד'

· אולם

o ההיסטוריונים

§ מתמקדים במלחמה מסוימת, בתקופה מסוימות, וחוקרים את הסיבות לפרוץ המלחמה, את מהלך הקרובות ואת ההשלכות שיש למלחמה על החברה הרחבה

§ כלומר סוציולוג לעומת היסטוריון מתעניין בדפוס ההתנהגות החוזר ונשנה מעבר למאורעות ייחודים

o הסוציולוגים

§ לא מגבילים את עצמם למחמה אחת, ומנסים לראות במלחמה דוגמא לקונפליקט בין קבוצות חברתיות

§ הם לא מתמקדים בסיבותיה של המלחמה זו או אחרת אלא מנסים למצוא מכנה משותף לכל המלחמות ולברר באיזה תנאים חברתיים קונפליקט נוטה להתפתח למלחמה כוללת

§ כלומר היסטוריון לעומת פסיכולוגי מתעניין בתופעה מסוימת בחברה אשר בלימוד שלה הוא מתמחה.

הסוציולוגיה והפסיכולוגיה

o הפסיכולוגיה

§ עוסקת בחקר נפש האדם, לרבות מחשבותיו, רצונותיו, כישוריו רגשותיו וכד'

§ הפסיכולוג מגלה עניין במערכת היחסים בין חלקיה השונים של האישיות,

§ ושואלת כיצד משפיעות, למשל בעיות נפשיות על מיצוי כשרים אינטלקטואלים, או כיצד סמכות ההורים משפיע על התפתחות האישיות של הילד

o הסוציולוג

§ רואה בפרט חבר במערכת חברתית מסויימת כמו משפחה, קבוצת חברים ועוד

§ הוא מנסה לברר האם יש קשר בין שאיפותיהם המקצועיות של בני רופאים, פועלים או איכרים לסביבה החברתית שבה גדלו ולדמויות ששימשו להם דגם חיקוי

הסוציולוגיה והכלכלה

o הכלכלה

§ עוסקת בחקר ההתנהגות האנושית הקשורה לפעילות הכלכלית: יצור וצריכה.

§ הדגם הכלכלי יוצא מתוך שתי הנחות יסוד

1. בני האדם שואפים להיטיב את מצבם הכלכלי

2. בי האדם מתנהגים על פי שיקולים רציונליים והגיוניים בכדי להשיג את מטרה בסעיף 1

§ על פי ההנחות הצליחו הכלכלנים ליצור תיאוריות שגיבושן התיאורטי עולה על זה של התיאוריות האחרות במדעי החברה

§ אולם הספר מדגיש את זה שתיאוריות כלכליות שונות החטיאו את מטרתן, מאחר ולא הביעו בחשבון את הרקע הפסיכולוגי והחברתי של התנהגות בני אדם בתחום הכלכלי.

o הסוציולוגים

§ גם הסוציולוגים עוסקים בהתנהגות החברתית בתחום הכלכלי אבל דרך החשיבה שלהם שונה

§ לדוגמא, הם מנסים למצוא קשר בין העלייה בביקוש למכונית מסוימת לבין היוקרה החברתית והדימוי שהיא מעניקה לבעלי,

§ או לחילופין להסביר את הירידה בביקוש למכונית אחרת אף שהיא יעילה וחסכונית באמצעות התדמית החברתית הבלתי רויה שהיא יוצרת כלפי בעליה.

o דגשים של המורה

· אפשר לחקור את אותו נושא, אבל השאלות הן שונות לחלוטין

o נתנה גם דוגמא לגבי המכונית

o מבחינת הכלכלה תהיה חקירה של גישה רציונלית (כמה אני קונה, כמה מפסיד על השנה הראשונה, שנייה וכד')

o מבחינת סוציולוג תהיה חקירה מבחינת סמל סטטוס

מדע המדינה וסוציולוגיה

o אנשי מדע המדינה

§ עוסקים בחקר יחסי הכוח והשלטון בחברה.

o הסוציולוגיה

§ גם הסוציולוגיה עוסק בתחומים של יחסי הכוח והשלטון בחברה בגלל שיחסי הכוח משמשים דוגמא לאינטראקציה חברתית

o יש קרבה רבה בין סוציולוגים פוליטים לבין אנשי מדע המדינה אשר מתמחים בחקר ההתנהגות הפוליטית

§ שניהם עוסקים בתופעות ובתהליכים פוליטיים, בדפוסי הצבעה של קבוצות אוכלוסייה שונות, ברקע חברתי ומעמדי של מנהיגים וכד'

· אבל יש גם ענפים ייחודיים במדע המדינה שעוסקים בנושאים כמו יחסים בין לאומיים, מנהל ציבורי ומחשבה פוליטית פילוסופית.

עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה

o עבודה סוציאלית

§ מטרתה המעשית היא מתן עזרה וטיפול לאנשים שתפקודם החברתי נפגע

§ כלומר העבודה הסוציאלית היא עיסוק יישומי שהשיטות שלה מתבססות על ידע שהצטבר בתחום שונים כגון רפואה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה

כלומר (תוספת של המורה)

· עבודה סוציאלית זהו תחום טיפולי, מטרתם זה לעזור לאנשים

o לימודי העבודה סוציאלית, לקוחים, גם מסוציולוגיה, חינוך, קרימינילוגיה, פסיכולוגיה סטטיסקה וכד'.

o כלומר בתוך עבודה סוציאלית לומדים תיאוריות

· ואילו הסוציולוגים- המטרה שלהם להבין

o אפשר ליישם את הידע הסוציולוגי בעבודה סוציאלית

· כלומר אם עושים מחקר על קהילה, אתיופית, אפשר לקחת את המחקר שעושים וליישם אותו למשהו.

· למשל לראות את מערכת מגורים, או להתאים תעסוקה בהקשר המחקר וכד'

· אבל זוהי אינה המטרה של הסוציולוגיה.

IV בעיות של הסוציולוגיה- זה רק מה שהמורה אמרה ולא מצאתי איזכור בספר

(זה המורה אמרה שלא נמצא בספר אבל חשוב לדעתה להבנה)

· הסוציולוגיה הינו מדע שחוקר יחסי גומלין

· אומנם כשמדברים על מדע, חושבים על מדעים מדויקים

· כמובן שהסוציולוגיה לא יכולה להחשב הארד קור.

· אבל הוא נחשב מדע, אבל לא כמו המדעים המדויקים

· מכיוון שבני אדם הם אנשים חושבים, ואז הם יכולים לשנות את ההתנהגות. אז הדבר המקסימלי שאפשר להגיד מבחינת הסוציולוגיה זה:

o שבמצבים כאלה וכאלה יש סיכוי טוב שאנשים יתנהגו ככה וככה.

א)

· אנשים חושבים במושגים מופשטים כך שאנחנו לא יודעים מה השני חושב

o בני אדם חושבים ובני אדם שחושבים חושבים הרבה פעמים במושגים מופשטים,

o ומושגים מופשטים קשה מאוד להכניס אותו לאיזה שהיא מסגרת

· כך למשל כשאני אומר שאני אוהב/ שונא מישהו, אני יודע למה הכוונה, אבל אנשים אחרים לא יודעים בדיוק למה אני מתכוון

o כלומר היא אפשר לכמת את זה למספרים.

· אז כאשר עושים מחקרים גם בסוציולוגיה, למשל " האם אתה שבע רצון מהעבודה שלך" זוהי שאלה עם תשובה בעייתית.

ב)

· אנשים חושבים ולפיכך יכולים לשנות את ההתנהגות בניגוד לציפיות.

· כך למשל בכל מקום בעולם שנרצח ראש ממשלה, המפלגה של ראש הממשלה עלתה חוץ מישראל.

ג)

· ישנם דברים שאי אפשר לצפות אותם

· כשיש בחירות, אם יורד גשם אז אנשים מבוגרים לא מגיעים

· גשם / לא גשם יכול להשפיע על ההתנהגות של בני אדם.

· פיגוע, לפני בחירות הוא דבר לא צפוי ועשוי לשנות התנהגות של בני אדם.

· אפשר לחשוב שנתנהג באיזה שהוא אופן, אבל אם נהיה עצבניים אותו יום אנו עשויים להתנהג אחרת.

V התפתחות הסוציולוגיה – תחילת דרכו של המדע- כנראה לא חשוב (המורה לא דיברה)

(כתבתי רק מהספר לימוד ולא מהספר קריאה וכן הוספתי מאחד הסיכומים)

· הסוציולוגיה כדיספלינה מדעית מודרנית היא צעירה מאוד

אוגוסט קונט 1857 – 1798

· קונט הצרפתי טבע לראשונה את המונח סוציולוגיה במחצית הראשונה של המאה ה 19

מתוך סיכום + ספר:

· הוא חי בשנות המהפכה הצרפתית ששינתה את צרפת ובשנות המהפכה התעשייתית שבה צצו בכל רחבי אירופה בתי חרושת וטכנולוגיות ששינו את חיי האוכלוסייה .

· הוא טבע את המונח סוציולוגיה רק בשנת 1838 לתיאור דרך התבוננות חדשה

· הוא גם הגה את הגישה הפונקציונליסטית ,

· כאמור הוא היה צרפתי צרפתי שחי בשנות המהפכה הצרפתית ששינתה את צרפת, וכן בשנות המהפכה התעשייתית שבה צצו בכל רחבי אירופה בתי חרושת וטכנולוגיות ששינו את פני האוכלוסייה.

· קונט טען שהחברה היא מבנה והסוציולוגיה מנסה לאתר את החוקים שמארגנים את המבנה החברתי. הסוציולוגיה היא הפיסיקה של החברה והיא תנסה למצוא את החוקים של החברה ואיך היא פועלת.

· כדי להבין את מהות החברה והתנהגותה האנושית לא די בספקולציה וגיבוש תיאוריות חברתיות אלא יש צורך בתצפיות שיטתיות ובאיסוף נתונים לבדיקתן.

· קונט טען שאם רוצים להבין את המהות של החברה ואת ההתנהגות יש צורך בתצפיות שיטתיות ובאיסוף נתונים לבדיקתן.

o כלומר שיש צורך במדע ייחודי אמפירי שיעסוק בחברה האנושית

o למדע הזה הוא קרא סוציולוגיה

· תיאוריה"= הסבר המלמד כיצד ומדוע עובדות נפרדות קשורות זו לזו.

o מסגרת של מושגים ורעיונות שמתבססים על הנחות יסוד בלתי נבדקות מצד אחד ועל תמיכה אמפירית מצד שני. תיאוריה יכולה להיות נכונה כל עוד אין תיאוריה אחרת שמסבירה את התופעה בצורה יותר מעמיקה יותר באמצעות כלים. כל תיאוריה חייבת להיות ניתנת להפרכה וזה ההבדל בין תיאוריה לאמונה כי באמונה או שמאמינים או שלא.

· אוגוסט קנט פיתח את הפרספקטיבה הראשונה ובהתחלה אף היחידה: הפרדיגמה הסטרוקטורלית-פונקציונלית. ("פרדיגמה תיאורטית"= דימוי בסיסי של החברה המנחה את החשיבה והמחקר).

מספר מילים תחילת המאה העשרים

· גיבוש התיאוריות הסוציולוגיות קיבל תנופה וזאת עקב תהליכים חברתים שהתרחשו במערב אירופה, קרי התפוררותו של הסדר החברתי הקיים בעקבות המהפכה התעשיתית באנגלית והמהפכה הצרפתית

· השיניים החברתיים והמדיניים שחלו בעקבות תהליכים אלה הולידו רצון לכונן סדר חברתי חדש

§ עלו שאלות ותמיהות רבות לגבי מערכות חשיבתיות מוכרות כגון דת, ואמונה בקידמה

· בתחילת המאה העשרים גילו הסוציולוגים עניין גובר והולך בתופעות חברתיות בלתי רצויות- בבעיות חברתיות- מתוך הנחה שהבנתן תסייע לפתרונן

· כמה עבודות שנכתבו, בין השאר, בכדי להטיף לרפורמה חברתית ושפר תנאי חיים של יחידים וקבוצות היו לעבודות קלאסיות בסוציולוגיה, ואילו אחרות הן רק עדות היסטורית לסוציולוגיה רדיקלית- אני כתבתי רק על הדברים החשובים

קרל מרקס

· מקס ראה את החברה כשדה התמודדות בין בעלי הכוח לחסרי הכוח.

· לדעתו השליטה במשאבים כלכליים (אמצעי היצור) מעניקה לקבוצות מסוימות (המעמד השליט) כוח בכל תחומי החיים

· אי שיוויון בין קבוצות שונות יוצר בהכרח מתח וקונפליקט.

· מרקס ראה צורך בשינוי חברתי מהפכני שיוליד חברה צודקת יותר: הניצול והמעמדות ילכו וייעלמו, וכל אדם יוכל לממש את הכשרונות הטבועים בו מלידה

דירקהיים (1917 – 1859)

· דוגמא לסוציולוג שפעל בתחילת המאה 20 והשפעתו ניכרת גם היום

· מחקרו האמפירי הגדול "התאבדות" שיצא לאור לראשונה בשנת 1897 יוצג בהמשך

o בעבודתו ניסה דירקהיים

א) לסייע בפתרון בעיה חברתית חמורה- התאבדות

ב) להוכיח כי הפרספקטיבה הסוציולוגית יש בה בכדי להסביר סוגיות שפרספקטיבות מדעיות אחרות לא הצליחו להסבירן.

· דירקהיים גרס שאפשר להסביר תופעה חברתית (=עובדה חברתית) אחת (=התאבדות) רק באמצעות תופעות חברתיות אחרות (=לכידות חברתית)

· הסבר כיצד ראה דירקהיים את החברה

o דירקהיים (בשונה ממרקס) ראה בחברה יישות בפני עצמה, השואפת להרמוניה ולשיתוף פעולה

§ היחיד שואב ממנה את מחשבותיו, ערכיו, רגשות ונורמות התנהגותו

o קיומה של החברה מבוסס על מטען ערכי משותף, המצפון הקולקטיבי, חלוקת עבודה, שיתוף פעולה וסולידריות חברתיות המאחדים את היחידים שבה

o בניגוד לתורת מרקס שראה בשינוי חברתי תופעה חיובית ורצויה, הרי שדירקהיים ראה בהתפוררות ערכים ומסגרות קיימות איום על הפרט ועל המבנה החברתי כאחד.

§ דירקהיים הפך לאביהם הרוחני של הסוציולוגים הפונקציונליסטים (אבל גם סוציולוגים מודרניים שלא מקבלים את גישתו, משתמשים לעתים תכופות במושגים שהוא טבע ובמסקנות שהוא הסיק)

מקס ובר

· מקס ובר ניגש לניתוח הסוציולוגי ללא מעורבות חברתית מוצהרת

§ לעומת מרקס שכתיבתו הסוציולוגית נבעה מרצונו לחולל שינוי חברתי ורדיקלי

§ לעומת דירקהיים שראה בתופעות חברתיות מסוימות (כגון התאבדות) איום על פעולתה התקינה של החברה ולכן הטיף לשינוי

· לדעתו הסוציולוגיה היא מדע טהור ומטרת הסוציולוג להבין את התופעות החברתיות, להסביר אותם ולנתח אותם ולא לשנות או לשפר את החברה

· אבל משנות השישים של המאה העשרים ואילך מסתמנת התרחקות מהגישה העל – ערכית

§ הסוציולוג חייב להיות מעורב ולתרום את חלקו לתיקון החברה ושיפורה

§ (איסוף הנתונים התצפיות וכד' חייבים להיות אובייקטיבים אבל בבחירת נושא המחקר, פירוש הממצאים ויישומם יכול להכנס שיקולים חוץ מדעיים וביניהם התפיסה הערכית האישית של החוקר)

סיכום ראשיתה של הסוציולוגיה - מתוך סיכום שסיכם את הספר בנושא זה

(זה פירוט מהספר (מתוך סיכום) של מה שכתבתי למעלה-

מדע וסוציו':

קונט דגל בפוזיטיביזם- הבנת העולם באמצעות המדע. הוא האמין שהחברה מצייתת לחוקים קבועים, כשם שהעולם החומרי מציית לחוקי הטבע.

שינוי חברתית וסוציו':

תמורות חברתיות מרחיקות לכת באירופה של המאה ה- 18 וה- 19 המריצו את התפתחותה של הסוציו'.

כלכלה תעשייתית חדשה:

באירופה של ימי הביניים מרבית האנשים עיבדו חלקות שדה סמוך לבתיהם, אך לקראת סוף המאה ה- 18 הומצאו דרכים לניצול מקורות אנרגיה חדשים- המים והקיטור והוקמו בתי חרושת. האנשים הצטרפו לגוש עצום של עובדי תעשייה. שינוי קיצוני זה בשיטת הייצור החליש את המסגרות המשפחתיות וגרם לשחיקתן של מסורות שהנחו קהילות קטנות במשך מאות שנים.

צמיחת הערים:

בתי החרושת הרבים הפכו לאבן שואבת לאנשים מחוסרי עבודה. כפרים רבים ניטשו מיושביהם, ערי תעשייה רבות צמחו במהירות. בעיות חברתיות רבות- כולל עוני, מחלות, זיהום, פשע וחוסר דיור- עלו במלוא חומרתן.

שינוי פוליטי

בימי הביניים מרבית הבריות ראו את החברה כמשקפת את רצון האל, ומקומו של כל אדם בסולם החברתי נקבע על פי האל. ההתפתחות הכלכלית וצמיחתן המהירה של הערים חוללו באורח בלתי נמנע גם שינויים בחשיבה הפוליטית.

מושגי המפתח של אקלים פוליטי חדש זה היו חירות הפרט וזכויות הפרט. המהפכה הפוליטית בצרפת שהחלה זמן קצר לאחר מכן, ב- 1789, הביאה להתרחקות דרמטית עוד יותר מהתפיסות הפוליטיות והחברתיות המסורתיות.

אוגוסט קונט חש בהשפעתם ההרסנית של השינויים על המסגרות הקהילתיות המסורתיות. הוא נקט עמדה שמרנית ודגל בחיזוקם של המשפחה והמוסר המסורתי.

המבקר החברתי הגרמני קרל מרקס קידם בשוויון נפש את ערעור המסורת שהייתה מאוסה בעיניו, אך לא יכול היה להשלים עם האופן שבו הטכנולוגיה התעשייתית ריכזה עושר כל כך רב בידי אליטה צרה והפקירה כה רבים לחיי רעב ומצוקה.

הוא ראה את החברה כשדה התמודדות בין בעלי הכוח לחסרי הכוח. לדעתו השליטה במשאבים כלכליים מעניקה לקבוצות מסוימות כוח בכל תחומי החיים. אי שוויון בין קבוצות שונות יוצר בהכרח מתח וקונפליקט. הוא ראה צורך בשינוי חברתי מהפכני, שיוליד חברה צודקת יותר- הניצול והמעמדות ייעלמו, וכל אדם יוכל לממש את הכישרונות הטבועים בו מלידה.

שניהם היו שותפים להכרה שהחברה נשענת על הרבה יותר מבחירה אישית. שניהם אימצו את נקודת המוצא הסוציו' שחייהם האישיים של בני אדם מעוצבים על ידי המסגרת החברתית הרחבה שבה הם חיים.

דירקהיים ראה בחברה ישות בפני עצמה, השואפת להרמוניה ולשיתוף פעולה. היחיד שואב ממנה את מחשבותיו, ערכיו, רגשותיו ונורמות התנהגותו. קיומה של החברה מבוסס על מטען ערכי משותף, המצפן הקולקטיבי, חלוקת עבודה, שיתוף פעולה וסולידריות חברתית, המאחדים את היחידים שבה. הוא ראה בהתפוררות ערכים ומסגרות קיימות איום על הפרט ועל המבנה החברתי כאחד.

VI דוגמאות למחקר סוציולוגי – בעיקר דירקהיים

· המורה הדגישה את דירקהיים ונושא ההתאבדות בכלל ( 3-4 סוגי מתאבדים)

· לדירקהיים יש ערך בפני עצמו ולא רק כדוגמא למחקר סוציולוגי

א. התאבדות – אמיל דירקהיים

מספר מילים על רעיון המחקר של דירקהיים

· כפי שכתבתי קודם דירקהיים ניסה להוכיח כי הפרספקטיבה הסוציולוגית יש בה בכדי להסביר סוגיות שפרספקטיבות מדעיות אחרות לא הצליחו להסבירן. (בנוסף לרצונו לסייע בפתרון בעיה חברתית חמורה- התאבדות)

· כאמור דירקהיים גרס שאפשר להסביר תופעה חברתית (=עובדה חברתית) אחת (=התאבדות) רק באמצעות תופעות חברתיות אחרות (=לכידות חברתית)

· לפי המורה

o דירקהיים ניסה להוכיח שיש לסוציולוגיה מקום בעולם האקדמי (כחלק ממדעי החברה)

o כפי שכתבתי הסוציולוגיה זהו תחום שהתפתח מאוחר יחסית (הכוונה לשנות העשרים של המאה העשרים- אחרי הפסיכולוגיה, כימיה, פיזיקה...)

· (שתי מהפוכות שקרו בעולם, המהפיכה הצרפתית והמהפיכה התעשיתית)

o צרפתית = שינתה מבנה של חברה, הפרידה דת ממדינה

o מהפיכה תעשיתית= הכניסה טכנולוגיה= מחברה מסורתית לחברה עירונית.

o הסוציולוגיה התחילה להתפתח בעיקר עקב שינויים שחלו בחברה. ולא היה שום תחום באקדמיה (=באוניברסיטאות) שיכול היה להסביר את השינויים שחלו בחברה.

· דירקהיים ניסה להוכיח שיש צורך בסוציולוגיה. כלומר שיש שינויים בחברה שהיסטוריה, פסיכולוגיה וכד 'לא יכולים להסביר אותם.

· בשביל להוכיח את זה, דירקהיים, בחר בנושא של ההתאבדות. מחקר מאוד מפורסם בכלל ומאוד מפורסם שלו.

מתוך חוברת העבודה (מפה קראתי- ומפה זה החלק החשוב)

· דירקהיים ביקש לגבש דרך מחקרית שיטתית על מנת להבין את החברה ואת התהליכים המתרחשים בה.

· הוא טען שיש להסביר תופעות חברתיות- "עובדות חברתיות"- באמצעות תופעות חברתיות אחרות,

o כלומר באמצעות תופעות קולקטיביות, כמו דפוסי משפחה, מערכת הערכים ואידיאולוגיה קבוצתית,

§ ולא ישירות באמצעות מעשיהם של יחידים או תחושותיהם.

· לפי דירקהיים יש להעדיף את ההסברים הסוציולוגיים על ההסברים הביולוגיים והפסיכולוגיים- כוונותיו באו לידי ביטוי במחקרו על התאבדות

o בעבר (וקצת היום) מקובל לחקור התאבדות מתוך הישענות על הסברים ביולוגיים ופסיכולוגיים:

· מצב נפשי רגעי של מתאבד עקב אי יכולת לעמוד בלחצים כתוצאה ממצוקה כספית, בריאות לקויה או אהבה נכזבת

o אומנם דירקהיים הודה בקיומם של מניעים אישיים להתאבדות אבל לדעתו המניעים האלה לא מסבירים את העובדה ששיעורי ההתאבדויות בחברות מסוימות שונים מחברות אחרות

§ כלומר דירקהיים התמקדות בשיעורי התאבדויות בחברה ולא בחקר מקרי התאבדות אינדיבידואלים

§ לטענתו את ההבדלים בין שיעורי ההתאבדויות בין החברות השונות אפשר להסביר בדרך טובה ביותר על ידי שימוש במונחים חברתיים סוציולוגים

· תוספת של המורה

· עד אז כשרצו להסביר את התופעה של התאבדות, השתמשו בהסברים פסיכולוגים, או ביולוגים (גנטיים)

· דירקהיים ניסה להוכיח שיש דברים שקשורים להתאבדות, שלא הפסיכולוגיה ולא הביולוגיה יכולים להסביר.

· בשביל להוכיח את זה הוא אסף נתונים על אנשים שהתאבדו מרישומי עיריה (נתוני אוכלסין )

· הוא לקח את השם של האדם, גיל, מצב משפחתי, (נשוי לא נשוי) מספר ילדים, דת, מקום מגורים וכד'.

§ כלומר הלך לעיריה איפה שהיה רשום סיבת מוות התאבדות הוא רשם

· הוא עבר על הנתונים והתחיל לראות שיש דברים שחוזרים על עצמם. הכוונה שיש קבוצות בעלות מאפיינים, שמתאבדות יותר.

· בעת התבוננות בנתונים סטטיסטיים על מקרי מוות, הוא הבחין כי בשיעורי ההתאבדות יש חוקיות מסוימת. מסתבר, שקיים 'סדר' מסוים בשיעורי ההתאבדות במדינות שונות.

· המורה

o כלומר זה הממצאים הראו שיש סיבה לא אישית להתאבדות כלומר שיש קבוצות חברתיות שנוטות להתאבד יותר וקבוצות שנוטות להתאבד פחות

o כלומר ההסבר של התופעה הסבר לא אישי.

חלק מהממצאים הסטטיסטיים שדירקהיים מצא:

א. דת: שיעורי ההתאבדות של הפרוטסטנטים גבוהים מאלה של הקתולים. אצל היהודים היו שיעורי ההתאבדות הנמוכים ביותר.

· הסבר של המורה

· פרוטסטנטים- מול האל- מהיום שנולד אלוהים קובע עם האדם ילך לגן עדן או גהינום (אם הולך קשה הולך לגיהנום) התחושה של הפרוטסטנטים זוהי תחושה מאוד בודדה

· הקתולים- עם הכומר. וכומר זה אדם שלא משנה מה שעשיתי במשך השבוע, אתה יכול לקבל וידוי על חטאים.

o התחושה של הכומר זה שיש חבר בעולם.

· הכומר בחו"ל לעתים משמש גם כיועץ נישואין

· יהודים מתאבדים הכי פחות.

o הסיבה היא שיש את הדת האובססיבית, ודת קשה ונוקשה ומפקחת, ויש חג וכולם מתאספים, כלומר "קשה להיות בדיכאון"

o יש מצוות שאפשר לעשות רק עם מניין- שזה משהו חברתי.

o היהודים שייכים לקבוצה בעלת סולדריות חברתית גבוהה יותר יותר קשה להתאבד.

ב. מצב משפחתי: שיעורי ההתאבדות של הנשואים נמוכים מאלה של הרווקים, האלמנים והגרושים. ככל שעולה מספר הילדים במשפחה, שיעור ההתאבדות של בוגריה יורד.

· הסבר של המורה

· רווקים נשואים ונשואים על ילדים

o נשואים עם ילדים סולידריות גבוהה

o נישואים בלי ילדים פחות

o ורווקים פחות מכך

ג. מצב בטחוני: שיעורי ההתאבדות של האוכלוסיה האזרחית פוחתים בתקופות של מלחמה ומתח בטחוני.

· הסבר של המורה

· שלום/ מלחמה: כשיש מלחמת מפרץ כולם "סחבקיה" יש תחושה של אויב חיצוני כי אז הוא מלכד את העם,

· תוספת של המורה: משבר/ איזון

· כשהכל רגוע וידוע אנשים נוטים להתאבד פחות- כשיש שינוי הכל מתפורר

	א)	ב)	ג)	(תוספת של המורה)
גבוה	פרוטסטנטים	רווקים (אלמנים גרושים)	שלום	משבר/ שינוי
	קתולים	נשואים
נמוך	יהודים	נשואים עם ילדים	מלחמה	איזון כלכלי

הסבר רעיון פירוש הנתונים לפי דירקהיים

· דרקהיים גרס שאפשר להסביר את ההבדלים האלה באמצעות גורמים חברתיים- עובדות חברתיות

o דרקהיים הגיע למסקנה שאי אפשר להסביר הבדלים עקביים בין שיעורי ההתאבדות של קבוצות אוכלוסיה שונות באמצעות גורים פסיכולוגים אקלימיים ותורשתיים

· דירקהיים גרס, כי אפשר לפרש את הממצאים האלה באמצעות גורם חברתי אחד: סולידריות או גיבוש קבוצתי.

o ככל שהקבוצה החברתית מלוכדת יותר, פוחתת נטיית ההתאבדות אצל היחידים המרכיבים אותה.

· הם רואים את עצמם חלק אינטגרלי של קבוצה חברתית מגובשת, והשתייכות זו מעניקה להם תמיכה רגשית בעתות משבר ומחזקת את תחושת האחריות שלהם כלפי זולתם

· פירוט נוסף של המורה על סולידריות חברתית (עובדה חברתית)

· דוקרים טען שבשביל להסביר תופעה של התאבדות כתופעה חברתית (הוא קורה לזה עובדה חברתית (לתופעה חברתית) אז ההסבר צריך להיות במישור החברתי.

מסקנה

· כלומר ככל שאדם שייך לקבוצה בעלת סולידריות חברתית גבוה יותר, אז הסיכוי שלו להתאבד נמוך יותר

· סולידריות = לכידות חברתית

· לסיכום, דירקהיים אמר לפסיכולוגים שהם לא יכולים להסביר התאבדות אלא רק תחום חברתי( כלומר סוציולוגיה) יכול להסביר זאת

o זה המשמעות של הסוציולוגיה.

· כלומר התאבדות רק בהסבר של תופעה חברתית של סולידריות חברתית

שלושה - ארבעה סוגי התאבדויות

חלוקה לשני רצפים

· דירקהיים הגיע לסיווג ארבעה סוגים של התאבדות, הנמצאים על פני שני הרצפים האלה:

1) רמת הלכידות החברתית:

· נמוכה- התאבדות אגואיסטית

· גבוהה- התאבדת אלטרואיסטית

2) רמת הפיקוח החברתי:

· נמוכה- התאבדות אנומית

· גבוהה- התאבדות פטליסטית

פירוט סוגי ההתאבדויות

1) התאבדות אגואיסטית:

o נובעת משימת דגש יתר על הפרט והתנהגותו, החשיבות העצמית שהפרט רוכש לעצמו, ומניתוק יחסי שלו מן החברה ומוסדותיה.

· ככל שהפרט מנותק יותר, קטנה ההשפעה של החברה עליו.

פירוט מורה

· כאן הבחנה טוטאלית : אדם לא מרגיש חלק מהקבוצה, הוא מנותק ממנה, הוא מרגיש לבד, בודד, שכל הצרות שלו הם רק עליו

· מדובר על אדם מנותק

· למשל

o מצבים שבהם בדרך כלל האדם מתחיל לאט לאט להתנתק ממערכות חברתיות שהוא שייך אליהם

o מפטרים מישהו מהעובדים שיושב בבית, ומתגרש, ומאבד קשר מהילדים, ומהחברים Ü יכול לגרום להתאבדות זה התאבדות אגואיסטית.

· כלומר אנשים אלה הולכים ומתנתקים ממערכות חברתיות.

· זה מעין ההפך להתאבדות אלטרואיסטית

2) התאבדות אלטרואיסטית:

o התאבדות כזו נובעת מלכידות חברתית חזקה יתר על המידה. הפרט נדרש ליזום התאבדות כאשר זו יכולה לתרום לשימור או לחיזוק של הלכידות הפנים-קבוצתית.

פירוט מורה

· התאבדות אלטרואיסטית זוהי התאבדות, שנובעת ממצב שבו אדם שייך לקבוצה בעלת סולידריות גבוהה, והוא (האדם) אינו מבחין בינו לבין הקבוצה.

o איום על הקבוצה ניתפס בעיניו כאיום אישי עליו

o כישלון של הקבוצה, ניתפס בעיניו ככישלון אישי.

· למשל

o מחבלים שאידים זה התאבדות אלטרואיסטית- מתאבדים למען הקבוצה

§ קמיקזים יפנים

o יש כתות בארצות הברית, שמתאבדות יחד, שמוכנות למות למען הקבוצה

3) התאבדות אנומית:

o נובעת מאי בהירותן של הנורמות החברתיות.

o התאבדות זו היא תוצאה של הרס המערכות הנורמטיביות הקיימות, הפרטים נדרשים להסתגל לצורות חיים חדשות ומגיעים לידי איבוד עשתונות, והפיכת החיים לבלתי נסבלים.

פירוט מורה

· מדובר בהיעדר נורמות ( כלומר אין נורמות)

· כלומר זוהי התאבדות שנובעת ממצב שבו נורמות ההתנהגות אינן ברורות.

o לאדם לא ברור לחלוטין איך הוא אמור להתנהג

§ בעבר היה לו ברור, והם לא ברורים יותר.

· זה מצב של בילבול,

o הבילבול יכול להוביל למצב של התאבדות.

· כל שינוי אם הוא פיתאומי, מהיר, אם הוא משמעותי יכול להוביל להתאבדות אנומית

· פשיטת רגל

· רצח ראש ממשלה

· הבורסה נפלה

· בצורת, שיטפון

· פירסום

· עולים חדשים חיילים אתיופים שעלו ארצה, הכוונה של חיילים אתיופים= לא היה להם ברור איך צריך להתנהג

· למשל

o מחקרים מראים שכל אותם אנשים שזוכים בלוטו, הרוב מבחינה סטטיסטית סופם טראגי

o כי אם אדם מהמעמד הנמוך זוכה , אז זה שינוי מאוד גדול.

· (לאורינטציה ולא למבחן: כלומר זה משהו שהוא בדרך כלל קצר בזמן)

· כלומר כל מעבר שהוא יכול להוביל להתאבדות אנמית-

o אנשים לא יודעים איך צריך להתנהג.

o השינוי הוא מתהליכים חברתיים)

4) התאבדות פטליסטית: - לא צריך למבחן

o נובעת מהגדרה ברורה מאוד של נורמות ורמת פיקוח חברתי גבוהה עליהן. הפרט חש כי אין כל תקווה, אין הוא יכול לשנות משהו בחייו, וכי המוות עדיף מהחיים.

המורה

· המורה אמרה שהתאבדות פליסטית היא לא חשובה.

ראיית הממצאים הכללים לאור ההסבר הכללי של דירקהיים

א)

· הפרוטסטנטים מדגישים את היסוד האינדיבידואליסטי של האמונה, אולם משאירים את האדם בודד מול בוראו

· הקתולים דורשים משמעת דתית חמורה והתנהגות על פי מערכת כללים המנוסחת בבירור, ומקיימים מסגרות קהילתיות מחייבות.

· אצל היהודים חיי הקהילה חשובים במיוחד, והם מדגישים את היסוד הקבוצתי של האמונה.

· ככל שהקבוצה (הדתית) מגובשת יותר, שיעורי ההתאבדות בקרב חבריה הולכים וקטנים.

ב)

· הממצאים קושרים שיעורי התאבדות למצב משפחתי, ומכאן לגיבוש משפחתי.

o ההנחה היא כי הליכוד הקבוצתי של משפחה מרובת ילדים עולה על זה של משפחה בלי ילדים.

§ לפיכך, אדם בלי משפחה, אלמן או גרוש, למשל, אינו נהנה מליכוד קבוצתי משפחתי, וסיכוייו לפתח נטייה להתאבדות גדלים.

· כלומר השתייכות המשפחתית, המעניקה לאדם סעד רגשי ותחושת ביטחון, יוצרת מחויבות בין בני הזוג ובין ההורים לילדים וממתנת את הנטיה להתאבדות

ג)

· בעתות משבר ומלחמה מסתמנת נטייה להזניח בעיות אישיות ולהירתם למאמץ חברתי משותף.

· הליכוד החברתי, תחושת השייכות והמחויבות כלפי החברה מתגברים, ולפיכך יורד שיעור ההתאבדות של האוכלוסיה האזרחית.

התייחסות לדרך המחקר הייחודית של הסוציולוג לעומת פסיכולוג

א)

· הפסיכולוג הקליני או הפסיכיאטר שואלים שאלות הנוגעות לאדם מסוים

· ואילו הסוציולוג שואל שאלות הנוגעות לתופעת ההתאבדות ושיעוריה אצל קבוצות חברתיות שונות

ב)

· הפסיכולוג מתעניין במניעים של היחיד שאיבד את עצמו לדעת

· ואילו הסוציולוג מבקש להסביר תופעה חברתית אחת (שיעורי התאבדויות) באמצעות תופעות חברתיות אחרות (ליכוד חברתי, גודל משפחה וכד')

o הסוציולוג מבקש להראות שהקשר בין איבוד לדעת וליכוד חברתי (או חוסר ליכוד) יכול לבוא לידי ביטוי במישורים שונים

מישורים כגון

· הבדלים בין קבוצות דתיות,

· הבדלים בין בעלי מעמד חברתי שונה

· או הבדלים בין אנשים שחיים בתקופה של מאורעות חברתיים יוצאי דופן לבין אלה שחיים ברגיעה

זה כתבתי קודם דירקהיים (1917 – 1859)

· דוגמא לסוציולוג שפעל בתחילת המאה 20 והשפעתו ניכרת גם היום

· מחקרו האמפירי הגדול "התאבדות" שיצא לאור לראשונה בשנת 1897 יוצג בהמשך

o בעבודתו ניסה דירקהיים

א) לסייע בפתרון בעיה חברתית חמורה- התאבדות

ב) להוכיח כי הפרספקטיבה הסוציולוגית יש בה בכדי להסביר סוגיות שפרספקטיבות מדעיות אחרות לא הצליחו להסבירן.

· דירקהיים גרס שאפשר להסביר תופעה חברתית (=עובדה חברתית) אחת (=התאבדות) רק באמצעות תופעות חברתיות אחרות (=לכידות חברתית)

שאלה לדוגמא: מסקנה של דירקהיים (18 נקודות)

· שאלה יכולים לשאול (הכל אותה שאלה)

o מה המיוחד בהסבר של דורקהיים,

o מה המסקנה,

o מה ההבדל בין המסקנה של דורקהיים להסבר פסיכולוגי

· תשובה: דירקהיים טען

o שההסבר הפסיכולוגי לא מספק,

o והוא נותן הסבר חברתי להתאבדות

· כלומר ההסבר שלו שתופעת ההתאבדות קשורה לתופעה חברתית אחרת שזה סולידריות חברתית.

· ככל שאדם שייך לקבוצה בעלת סולדריות חברתית גדולה יותר הסיכוי להתאבד קטן יותר.

· שאלה נוספת: מהם הממצאים של דורקהיים

o פרוטסטנים מתאבדים יותר > קתולים> יהודים מתאבדים הכי פחות

o רווקים מתאבדים יותר > , נשואים בלי ילדים> נשואים עם ילדים הכי פחות

· שאלנה נוספת

הסוציולוג דירקהיים השווה במחקרו שיעורי התאבדות בחברות שונות ובקטגויות שונות באותה החברה

א) סכם כמה ממצאיו העיקרים

ב) מהו ההסבר הכללי המוצע על ידו לממצאים אלה.

מושגים

· לעתים קרובות במבחן שואלים על סוגי התאבדויות

o אגואיסטית, אלטרואיסטית, אנומית (לפי המורה יש לעזוב את ההתאבדות הפטליסטית)

o צריך

· א) לדעת להסביר

· ב) שתהיה דוגמא זמינה.

ב. הקשר בין טיפוסי משפחות של חיילי מקא"ם לבין הסתגלות בניהן לצהל /רוני מש ועמליה דינאי

· מחקר זה בודק את הקשר בין יחסי הגומלין בתוך המשפחה לבין הסתגלות ילדי אותה משפחה למסגרת צבאית מקא"ם- חיילים טעוני טיפוח מהמעמד הנמוך.

· כלומר כל הנבדקים הם בנים למשפחות מהמעמד הנמוך, אולם משפחות המוצא שלהם נבדלות בסוג היחסים התוך משפחתיים המאפיינין אותן

· הרעיון הוא לעמוד על תופעה כוללת: הסתגלות של קבוצת החיילים למסגרת המק"ם כמושפעת מתופעה חברתית אחרת: דפוס יחסי הגומלין בתוך משפחות המוצא שלהם

· החוקרים קבעו קריטריונים שנועדו לבחון את סוג משפחת המוצא ואת רמת ההסתגלות של החייל לשירות הצבאי

· שלוש סוגי משפחות:

1) משפחה חמה – משפחה שבה ההורים מעניקים תשומת לב ואהבה רבה לילדיהם, ומעניקים תחושת גיבוי והתייחסות אישית לכל ילד.

2) משפחה אכפתית – משפחה שבה ההורים מדגישים את שלמות המשפחה, ואת כבודה. ההורים מפקחים על קיום הנורמות החברתיות באופן חד משמעי, ומשתדלים להגיע למצב שבו הילדים לא יחרגו מהמסגרת המקובלת. בסביבה החברתית של המשפחה אין התייחסות להבדלים בין אישיים מתוך הנחה כי צורכי כל הילדים שווים

3) משפחה מזניחה - משפחה שבה המבוגר עומד במרכז (בדרך כלל האב) הילדים נדרשים לספק את כל צרכיו ורצונותיו, והצרכים שלהם משתניים לצורכי המבוגר.

· המחקר נערך על 50 חיילים בעלי ותר של 8-18 חודשים

· נעשו ראיונות עומק עם כל החיילים שנדגמו ודם אחד מהורי החייל

· תוצאות המחקר - תואמות את השערות המחקר

o נראה שמתקיים קשר בין טיפוס משפחת לבין רמת ההסתגלות של החייל למסגרת הצבאית.

§ אצל חיילים ממשפחות חמות נמצא רמת הסתגלות גבוהה ביותר, ואילו אצל חיילים ממשפחות מזניחות נמצא רמת הסתגלות נמוכה ביותר.

o בכדי לבחון את מהות הקשר ועוצמתו בין טיפוס המשפחה לבין מדדי הסתגלות לשירות נעזרו החוקרים בניתוח סטטיסטי ומצאו שיש קשר מובהק בין טיפוס המשפחה לכל אחד ממדי ההסתגלות (כמו מספר ימי תבין שלילי, מספר הכניסות למחבוש, והיעדרות משרות)

§ המשמעות היא שכל אחד ממדי ההסתגלות לשירות קשור קשר אמיץ לטיפוס משפחתו

· כלומר גדלים הסיכוים כי מדדי ההסתגלות שלו לצבא יהיו נמוכות יותר (פחות מסתגל) בהשוואה למדדים שנמצאו אצל חיילים שהגיעו ממשפחות איכפתיות או חמות.

· תוספת מסיכום (לא ברור מאיפה)

העובדות שמוסברות כאן מוסברות גם על ידי תופעות אחרות:

1) יש חיילים שלא מסתגלים לצה"ל (בעיות משמעת) –עובדה חברתית

2) אופי משפחת החייל- עובדה אחרת

3) מסבירים את הסתגלות החייל לצה"ל לפי סוג המשפחה שממנה הוא בא {כמו אצל דירקהיים שסולידריות התחברה עם התאבדות (לכידות ופיקוח חברתי)}

VII אמיל דירקהיים- חברה ופונקציה- כנראה מיותר

מתוך הספר הגדול- לא קראתי רק העתקתי מתוך סיכום

הכותרות כולן מהספר (מיספור שלי)

i מבנה: החברה שמעבר לנו:

· דירקהיים הבין שהחברה היא יותר מסך היחידים המרכיבים אותה.

· לחברה יש חיים משלה החורגים מעבר לחוויותינו האישיות.

· דפוסים של התנהגות אנושית יוצרים מבנים ממוסדים.

· הם מהווים עובדות חברתיות בעלות קיום אובייקטיבי משל עצמן מעבר לחייהם ולתפיסותיהם של אנשים פרטיים.

· מאחר שהחברה מתגלה כגדולה מחייהם של היחידים השייכים לה, יש בה כוח לעצב את מחשבותינו ומעשינו.

· לפיכך התמקדות בחקר אנשים בודדים לא תוכל לעולם לפענח את החוויה האנושית עד תום.

ii פונקציה: חברה בפעולה:

· מושג הפונקציה: משמעותה של עובדה חברתית חורגת מעבר ליחידים ונוגעת לפעולתה של החברה עצמה.

o לדוגמא, הפשיעה: דירקהיים נוכח שהפשיעה ממלאת פונקציה חיונית להמשך קיומה של החברה.

§ הגדרת מעשים מסוימים כפשיעה ותגובה עליהם היא הדרך היחידה המאפשרת לנו לבנות ולקיים את מערכת המוסר החיונית לעיצוב חיינו הקולקטיביים.

§ הוא טען שהפשיעה היא "נורמלית" מסיבה שאין יותר בסיסית ממנה, ואף חברה לא הייתה יכולה להתקיים בלעדיה.

iii אישיות: החברה שבקרבנו:

· כל אחד מאתנו בונה את אישיותו על ידי הפנמת עובדות חברתיות.

· החברה מדריכה אותנו באמצעות משמעת מוסרית.

iv מודרניות ואנומיה:

· בהשוואה לחברות מסורתיות חברות מודרניות כופות פחות מגבלות על חבריהן.

· דירקהיים הזהיר מפני מידה מופרזת של אנומיה (חוסר נורמות), מצב שבו החברה אינה מספקת די הדרכה מוסרית לנמנים עמה.

· דירקהיים מצביע על הצורך לאזן את תאוותיו של הפרט על ידי הדרכה ותביעות חברתיות- איזון שהתערער במידה ניכרת בעולם המודרני.