יום שלישי, 31 במרץ 2009

שיטות מחקר א: יחידה 4 מחקר אתנוגרפי באנתרופולוגיה

  • אנתרו= אדם ביוונית

  • לוגיה = תורה, לימוד ביוונית

אנתרופולוג הוא חוקר תרבויות/ חברות

המחקר האנתרופולוגיה המודרני התמקד בקבוצות קטנות וממסוגרות בתוך החברה הרחבה: קיבוצים, שכונות מפעלים ועדות

האנתרופולוגיה חוקרת חברות שמאופיינות, לרוב, בתכונות הבאות

  • החברות הן קטנות

  • החברות אינן מפותחות מבחינה טכנולוגית

  • יש מידע יחסית מועט אודות החברות האלה

אתנוגרפיה

  • תיאור בסיסי של חברה נקראה אתנוגרפיה

  • אתנוגרפיה פירושה תיאור חברות אנושיות קימות (או שהיו קיימות בעת המחקר)

  • אתנוגרפיה היא אוסף נתונים אודות המוסדות והפעולות החברתיות והתרבותיות של חברה מסוימת

  • אוסף נתונים זה (אתנוגרפיה) הוא הנדבך הבסיסי בעבודות האנתרופולוג

  • תהליך איסוף הנתונים בתוך החברה הנחקרת קרוי עבודת שדה.

שני עקרונות היסוד של המחקר האנתרופולוגי

האנתרופולוג מבסס את מחקרו על פי 2 עקרונות יסוד:

  1. עקרון הסביבה הטבעית

  2. עיקרון הוליסטי

א. עיקרון הסביבה הטבעית

המחקר חייב להתבצע במקום התרחשות המאורעות ולא במעבדה, או במקום שהוא מנותק מהמציאות היומיומית של התרחשות התופעות החברתיות וזאת כיוון שיש חשש שהדבר יעוות את תוצאת המחקר

הרעיון הוא לחקור את כל המוסדות החברתיים של החברה והשפעותיהם על החברה בכללותה. הדגש הוא

  • על הסביבה

  • תפקוד טבעי של החברה ומסודותיה

לפיכך המחקר הוא מתאמי ואי אפשר לתכנן ולערוך ניסוים מבוקרים.

ב. עיקרון הוליסטי

(שאוב מתיאורית הגשטלט שהשלם גדול מסכום חלקיו)

  • העיקרון השלם (=ההוליסטי), אומר שחייבים לכלול את מכלול המשתנים, ועל הבטיו השונים, ולא לבודד משתנים

  • כלומר אין לבודד תופעה חברתית מסוימת. מתופעות חברתיות אחרות אלא לחקור אותה במסגרת חברתית ותוך כדי ראיית המכלול כולו

  • וזאת כיוון שכאשר אנחנו מבודדים משתנים אנחנו עשויים גם לעוות את התוצאות וגם הולכת לאיבוד אינפורמציה לגבי יחסי הגומלין בין המרכיבים השונים. ולכן התמונה הכוללת של המבנה התיאורטי שאותו אנחנו רוצים לחקור לא מתקבלת

החוקר האנתרופולוג ינסח שאלת מחקר/ השערה שתעמוד שני העקרונות האלה

כלומר שלא תבדוק הבט מסוים של משתנה מסוים ותתלוש אותו משאר ההבטים.

דוגמא

אם נבדוק תוקפנות

נבדוק מגוון רחב של תוקפנות ובכל מיני מקומות:

  • תוקפנות מילולית

  • תוקפנות פיזית

  • תוקפנות בהבט ההתנהגותי

  • תוקפנות בהבט הרגשי

  • תוקפנות בהבט המחשבתי

ארבעה ממדי דגימה

גם חוקר אנתרופולוג לא יכול לחקור את כל החברה על רובדיה השונים.

ולכן הוא משתמש במדגם של החברה אותה הוא חוקר

  1. דגימת זמן

  2. דגימת אנשים

  3. דגימת מקומות

  4. דגימת אירועים

1. דגימת זמן

כיון שהחוקר לא יכול לבחון ולחקור את כל הזמן הוא בוחר ברגע נתון

כשהדגימה צריכה להיות שיטתית במובן שהוא מכסה את כל תחומי הזמן.

כלומר אם זוהי חברה שהוא רוצה להכיר צריך שיהיה

  • ייצוג של כל שעות היממה

  • יצוג של ימי חול ומנוחה

  • יצוג של עונות השנה

  • תקופות שנה ומהלך השנה

  • וכד'

אם החוקר בוחר לבדוק פעילות ספציפית או דגימת זמן הוא:

  • ידגום מה קרה לפני תחילת הפעילות

  • יש/ אין התארגנות לפני הפעילות

  • מה קורה במהלך הפעילות

  • מה קורה בתוך זמן הפעילות [

  • וכד'

2. דגימת אנשים

צריך מגון רחב, חתך של כל האוכלוסייה:

  • שכבות גיל שונות

  • שכבות מין שונה

  • מצב חברתי שונה

  • מעמד שונה

3. דגימת מקומות

על החוקר לכסות את כל המקומות האפשריים בתוך החברה

  • יצוג של מקומות עבודה

  • יצוג של בתים פרטים

  • יצוג של מקומות ציבוריים

  • יצוג של מקומות חברתיים למינהם

  • וכד'

הדברים צריכים להיות מכוונים לאותה שאלה ספציפית שהחוקר רוצה לבדוק

4. דגימת אירועים

באירועים הכוונה לטקסים

  • יצוג של טקסים

  • אירועים חברתיים

שלושה שלבים במחקר האנתרופולוגי

  1. שלב קריאת ספרות מקצועית לפני יציאה לשדה וניסוח השערות ראשוניות

  2. שלב הסביל

  3. שלב הפעיל

א. שלב קריאת ספרות מקצועית, וניסוח השערות ראשוניות

ארבע מטרות של העבודה העיונית בספריה:

  1. להשיג מידע ראשוני אודות החברה שהאנתרופולוג מתעתד לחקור

  2. איתור בעיה למחקר- בעיה שהחוקר מתעניין בה ולא נחקר כיאות

  3. ניסוח השערות ראשוניות-

  • החוקר מנסח השערות מחקר

4. תכנון מערך מחקר לבדיקת ההשערות הראשוניות

  • החוקר מגדיר משתנים

  • החוקר מגדיר ממדים והבטים שונים של כל משתנה.

ב. שלב סביל= שלב ההסתגלות החברתית

זהו השלב שהחוקר מגיע לחברה הוא מתמקם בחברה ולומד להכיר את המנהגים והכללים של אותה חברה

  1. הסתגלות חברתית: האנתרופולוג חייב ללמוד להסתגל לחברה שבה יצטרך לעבוד ולחיות. מלכתחילה עליו להגדיר לעצמו מהו התפקיד שימלא בפומבי. - הוא מנסה להתקבל כצופה מורשה

  2. הכנות למחקר כפי שהן נגזרות מהשערותיו הראשוניות: הגבלת אזור המחקר, קטיגוריות לצפיה, חידוד מטרות המחקר תוך התאמתן לתנאי המציאות. מיפוי האזור, שכירת עוזרים וכד'

  3. הכנות אישיות: קיום פיזי, רווחה נפשית, בעיות של חיי היומיום, בעיות מוסריות

ג. שלב פעיל

  • איסוף נתונים

  • ניתוח שלהם

  • הסקת מסקנות

תצפיות במחקר אנתרופולוגי

באופן כללי

  • כלי המדידה המרכזי של האנתרופולוג זוהי התצפית

  • וזאת בגלל שהחוקר האנתרופולוג דוגל בכמה שפחות התערבות ומניפולציות על החברה ויותר התבוננות בתופעות הקימות.

  • מכך נובע שהמחקר האנתרופולוגי זהו סוג של מחקר מתאמי, שבו החוקר יכול לבחון קשרים בין משתנים מבלי היכולת להסיק על סיבות

  • המטרה המרכזית של התצפית היא להתבונן באירועים או בהתנהגות בתחום כלשהו, ולרשום בבהירות ובדייקנות את המידע

  • בעיה מרכזית היא בעית התגובתיות - השפעת החוקר על תגובות הנבדקים ולכן גם על תוצאת המחקר

פירוט

במה ובמי צופים

האנתרופולוגים צופים בכל סוגי ההתנהגות האנושית אך מתרכזים בעיקר בהתנהגות חברתית או בהתנהגות אישית שיש לה משמעות חברתית:

  • התנהגות מילולית

  • תופעות קוליות שאינן מילוליות (למשל טון דיבור)

  • בהתנהגות מרחבית (נוכחות או העדר של אנשים במקומות ובזמנים מסוימים)

  • פעילות גומלין- מיפוי "ערוצי" התנהגות כלומר מי מדבר או פועל עם מי, באילו הזדמנויות, בנוכחות מי, מה הם עושים ובמה הם משתמשים '

  • בתחילת המחקר הצופה רושם את מה שהוא רואה סביבו, הוא מחפש קטיגוריות מתאימות לסווג לפיהן את הנתונים ומחפש קשרים בין משתנים.

  • כשהתמונה מתחילה להתבהר הוא יכול למקד את התעניינות בנושא מסוים ולקבוע קטיגוריות לרישום התצפיות , הוא מארגן את זמנו ביתר הצלחה

  • כפי שציינתי בתחילת המחקר הצופה רושם את מה שהוא רואה סביבו.

  • תוך כדי האיסוף המידע הוא מחפש קטגוריות מתאימות לסווג לפיהן את הנתונים ומבקש קשים בין משתנים

  • בהמשך הוא יכול למקד את התענינותו בנוגע לדבר מסוים ולקבוע קטגוריות לרישום התצפיות, (במקביל הוא יכול לארגן את זמנו ביתר הצלחה).

כיצד לצפות

מורכב משלוש שאלות:

  1. מה מידת התגובתיות שהחוקר מוכן "לסבול" מבלי שהיא תשפיע על תוצאות המחקר (מבחינה מעשית הבעיה היא מידת השתתפותו של החוקר בחיי החברה הנחקרת- בתפקיד "הצופה כמשתתף" החוקר משתתף בחי החברה ובכך מקטין את התגובה לנוכחותו במידה רבה- חסרון שיטה זו הוא שתהליך התצפית מצריך זמן רב ומחייב שהחוקר יהיה מקובל במידת מה על הקבוצה הנחקרת

  2. כיצד להקצות את הזמן כדי להשיג תוצאות בעלות ערך (האנתרופולוג חייב להחליט באיזה אירוע להעדיף לצפות ועל איזה לדלג)

  3. שיטת רישום התצפית (רישום אירועים באופן סדיר וברור הכרחי לקבלת מידע מהימן- לעתים אין אפשרות להשתמש בכלי רישום שכן אז עלול החוקר לחשוף את זרותו או לאיים על הנחקר, וכן ענין קטיגוריות הרישום)

שלושה ממדים של סוגי התצפית

ההבחנה בין סוגי התצפית נעשית על פני שלושה ממדים

  1. תגובתיות של נבדקים

  2. סוג הנתונים שמתקבלים

  3. אופן הרישום

א. תגובתיות של נבדקים

תגובתיות של נבדק

נבדק שהוא ער ומודע להיותו נצפה, להיותו כחלק מאותה סיטואציה ניסויית מגיב לסיטואציה בדרך שהוא עלול ליצר תגובות שהן לא בהכרח תגובות שמשקפות את התנהגותו האמיתית.

ולכן משתתף טהור רוכש את אימון הנבדקים ולכן מפחית את תגובתיות הנבדקים

כי לאט לאט אנשים הופכים להתנהג באופן טבעי לידו

הדבר קשור להגדלת התוקף כי תוקף בודק עד כמה ההתנהגות אמיתית ולא מה שהנבדקים רוצים להראות

משתתף טהור מגדיל את תוקף המחקר שלו כי הוא מקבל תגובות יותר אמיתיות

כלומר הוא חוקר מה שהוא רוצה לחקור.

  • לקשר החברתי שבין החוקר לנחקריו יכולה להיות השפעה מזיקה על המהימנות והתוקף של המדידות הנעשות במסגרתו

  • השפעת החוקר האנתרופולוג על תגובות נחקריו גדולה במיוחד כאשר הוא נטע זר בחברה שהוא חוקר (לבוש בחלוק לבן, צבע עור שונה וכד')

ב. סוג הנתונים שמתקבלים

הכוונה לנגיעה למידע רגיש/ אינטימי

משתתף טהור נחשף ביתר קלות למגוון רחב של אינפורמציה ויכול לגלות סודות חברתיים ואינטימיים.

גם בצורה כזאת משתתף טהור מגדיל את התוקף

ג. אופן הרישום

בעוד הצופה הטהור מתאר אירועים בזמן אמת, ולכן הרישום שלו מדויק יותר, אוביקטיבי יותר ומהימן יותר

לעומת זאת, הבעיה של משתתף טהור הוא שהוא לוקח חלק מהפעילויות ואז לעתים הוא נאלץ לסמוך על הזיכרון לצורך תיעוד

הזיכרון הוא סלקטיבי וסובייקטיבי

ובצורה זו מהימנות המחקר עלולה להיפגע

בעית מהימנות

  • פער הזמנים בין התצפית עצמה לרישומה

  • רישום התרשמותי לעומת רישום שיטתי

  • החוקר עצמו, בעצם נוכחותו, משפיע על תהליך המדידה

  • קשה לערוך מחקר חוזר כי החברה השתנתה, האירועים הם חד פעמים וכד'.

בעית תוקף

  • מכיון שהחברות הם שונות מהמוכרות לנו, הרי כאשר החוקר בוחר כיצד לרשום את תצפיותיו, הוא למעשה קובע את דרך המדידה (מהי אישה גרושה..)

  • כלומר מושגי היסוד של החברה שלנו אינם בהכרח תקפים בחברות אחרות, והניסיון מצד האנתרופולוג לכפות מושגים אלו על החברות שהוא חוקר עלול להעמיד בספר את תוקפו אל המחקר כולו

ארבעה סוגי תצפיות

תצפית משתתפת:

זהו שם של קבוצת של שיטות תצפית, שהמשותף להן היא שאיפת החוקר להתבלט כמה שפחות, אך הן נבדלות בדרכים שבהן החוקר משיג זאת.

החוקר יכול לבחור 4 מבין סוגי תצפיות קימות.

כאשר סוג התצפית נקבע כבר בשלב הראשון של המחקר

ההבדל בין סוגי התצפיות הוא מידת ההשתתפות של החוקר

  1. משתתף טהור

  2. משתתף כצופה

  3. צופה כמשתתף

  4. צופה טהור

1. משתתף טהור

  • משתתף טהור זהו אותו חוקר שלוקח חלק מהפעילויות החברתיות ורוכש לו הכרה חברתית (לעתים הוא אף אינו מזדהה כלל כחוקר)

  • כלומר החוקר הופך להיות מוכר בחברה ולוקח על עצמו תפקידים חברתים.

  • בצורה כזאת החוקר ינסה לרכוש את אמון החברים ולהגביר את מידת שיתוף הפעולה שלהם

שלוש בעיות כמשתתף טהור

  • הוא אינו יכול להשתחרר זמנית מתפקידו ("כשחקן"): אינו יכול לשאול שאלות נוקבות שנוגדות את תפקידו בחברה

  • הוא חיב להקדיש שעות רבות לתפקיד שלו

  • יש סכנה שהוא יהיה מעורב מידי בתפקיד שלו כך שלא יוכל לדוח על תצפיותיו

2. משתתף כצופה

(חוקר מפלגת העבודה)

  • חסרון :

  • האם חבר בחברה יכול להיות אובייקטיבי לחלוטין בהתייחסותו לחברתו שלו? (יש לו חברים, אינטרסים וכד')

  • יתכן שלא יוכל להשיג מידע מסוים, שנתון בידי קבוצה בעלת אינטרסים מנוגדים לשלו.

  • יתרון: המידע הבסיסי אודות החברה פתוח בפניו

3. צופה כמשתתף

(אמריקנית שחוקר שחקרה חברה באפריקה)

  • רוב החוקרים מאמצים את הצורה הזאת

  • הצופה מקבל עליו חלק מחובותיו של חבר בקבוצה

  • כאשר הצופה מצליח להיבלע עד כמה שניתן, בחברה הנחקרת הוא נעשה יליד שולי: הוא נבלע באוכלוסייה הנחקרת ויש לו חופש פעולה מספיק כדי למלא את תפקידיו כחוקר יחד עם הדרישות הנובעות ממעורבותו בחברה ומהיותו יליד שולי בה

4. צופה טהור

  • החוקר נשאר נטע זר בחברה

  • החוקר לוקח על עצמו תפקיד רשמי ויחיד של חוקר בחברה ומקדיש את רוב מירצו לצפיה ותיעוד.

  • החוקר אינו משתתף פעיל

  • אחד החסרונות של הצופה הטהור הוא שהוא עלול להיות מנוע מכל גישה לתחומים הפרטיים יותר בחיי החברה הנחקרת

אופרציונליזם מרובה

מכיון שיש יתרון וחיסרון לכל סוג תצפית אז החוקר משתמש בשיטות שונות.

הדבר מכונה אופרציונליזם מרובה

  • יש טכניקות שונות למדידה של אותו מבנה תיאורטי ואותו עולם תוכן, השיטות נועדו כדי להתגבר על בעיות של מהימנות ובעיקר בעיות של תוקף

  • המטרה שכל שיטה תתגבר על המגבלה הבעיתית של שיטה אחרת ולכן יהיה אפשר להגדיל את התוקף והמהימנות של המחקר.

  • תצפיות

  • שאלונים

  • איסוף מסמכים ופריטים חומרים

  • ראיונות:

  • ראיון רשמי

  • ראיון לא רשמי

  • סוגי מודיעין ( שומר סף, מומחה וכד'- מוסבר בהמשך)

כל השיטות השונות מיועדות לבחון אותו דבר, מדובר בתוקף מתכנס

החוקר כמראיין

  • הראיון הוא שיטת מחקר שבה אוסף החוקר מידע בעזרת תחקור ישיר של מודיעים, בדרך כלל שיחה פנים אל פנים

  • מטרות הראיון

  • להשיג מידע משלים לזה שמתקבל בעזרת תצפית: למשל מידע על מבנה החברה ואמצעי החומרים

  • להשיג מידע על נושאים שאי אפשר לצפות בהם כמו כלכלית משק הבית, יחסי מין, יחסים בתוך המשפחה וכד'

  • חיסרון

  • שיטת איסוף המידע בעזרת הראיון היא תגובתית ביותר, שכן היא מבליטה את מעמדם השונה של המראיין והמרואיין

  • יתרונות

  • אפשרות להשיג מידע על נושאים שאין דרך אחרת לחקור אותם

  • הנתונים הגולמיים המתקבלים באמצעות הראיון ניתנים ביתר קלות לעיבוד וניתוח סטטיסטים (לעומת תצפית)

מצב הראיון

  • הראיונות מסווגים לפי מידת רשמיותם

ראיון רשמי

ראיון רשמי מתקיים ביודעים שהנבדקים מודעים שהראיון נעשה והוא נעשה בצורה פורמלית ומתודעת

  • (החוקר יכול להצהיר רשמית או לרמוז למרואיין שהוא עומד להתראיין)

  • מתרחש כאשר המרואיין מוכן לשתף פעולה

  • יתרון: יכול להיות ערוך ומתוכנן מראש, כך שהתוצאות יחזקו או יחלישו השערות קימות

  • חסרון: מידת התגובתיות שלו

ראיון לא רשמי

ראיון לא רשמי מתקיים, דרך שיחת חולין שואבים אינפורמציה (יש בעיה אתית בראיון לא רשמי)

  • (החוקר יכול לשרבב לשיחת החולין שאלות שהוא מעונין לקבל עליהן תשובות)

  • יתרון:

  • פחות תגובתיות (כך מתגברים על החסרון בראיון הרשמי)

  • המרואיינים יכולים לדבר על נושאים חשובים שהאנתרופולוג לא היה ער אליו

  • חסרון: הנחקר מגיב על דברים שמענינים אותו ולאו דווקא את החוקר

הבחירה בין ראיון רשמי לראיון לא רשמי

  1. מידת התגובתיות: הנטיה היא להישען כמה שיותר על ראיונות לא רשמים כדי לקבל תשובות תקפות

  2. סוג המידע המתבקש: כאשר החוקר שואל שאלות בנושא שהוא מתמצא בו יחסית ואפשר למדוד א התשובות לשאלותיו הוא יעדיף את הראיון הרשמי, כאשר אי אפשר למדוד כמותו את המידע והחוקר אינו מתמצא בנושא הנשאל הוא יעדיף ראיון לא רשמי

  3. רגישות הנושא הנדון: ככל שהנושא רשים יותר עדיף ראיון לא רשמי על פני ראיון רשמי

  • מידת הפרטיות: תוצאות של ראיון, רשמי ולא רשמי עלולות להיות מושפעות ממידת הפרטיות שבה הוא נערך

  • קיום עזרים טכניים (טייפ+ מכשיר כתיבה) יכול להשפיע על תגובות הנבדקים.

סוגי השאלות

  • שאלות מובנות: אילו הן שאלות מתוכננות מראש

  • שאלות פתוחות

  • שאלות סגורות (רק במצב של ראיון רשמי, קל לעבד אותם, צריכות הרבה הכנה וידע על החברה הנחקרת)

  • שאלות לא מובנות: שאלות שאינן מתוכנות מאש וניסוחן אינו בהכרח חד משמעי

  • המראין צריך שליטה בשפה המדוברת ויכולת לכוון את השיחה למה שמענין אותו

  • היתרון הגדול של שאלות אלה שאפשר לשאול אותם כמעט בכל זמן ובכל מקום והן לא מחייבות ידע מוקדם בנושא הנחקר

סוגי מודיעים

מודיעים

כמעט בכל מחקר אנתרופולוגי מנסה החוקר למצוא דמויות מפתח בחברה הנחקרת שאותן הוא יוכל לראין שוב ושוב כדי לקבל מידע. דמויות מפתח אלה נקראות מודיעים

  • בחירת המודיעים והמידה שאפשר לסמוך עליהם הן בעיות מרכזיות בכל מחקר אנתרופולוגי

שלושה סוגים של מודיעים

  1. מודיע מפתח: זהו אדם שהאנתרופולוג מפתח איתו, במידת האפשר, מערכת יחסים קרובה הנמשכת לעתים אף אחרי תום המחקר (למשל כמו חבר)

  2. שומר סף ומומחה: אילו הם אנשים חיוניים לאיסוף המידע הדרוש לאנתרופולוג בתוקף מעמדם או תפקידם בחברה או בזכות ידיעותיהם (למשל שומר סף= ראש עיר, מומחה= סב המכיר את כל שושלת היוחסין)

  3. מודיע מקרי: זהו אדם המשתייך לחברה ומספק לאנתרופולוג, בהזדמנות זו או אחרת, מידע אודות הנושא הנחקר

  • ככל שהחוקר מסתמך על מספר קטן יותר של מודיעים, כן גדלים סיכוי להיפגע ממידה מוטעה. הדבר ישפיע על מהימנות ותוקף

  • אפשר להתגבר על כך בעיות מהמהימנות על ידי:

  • גיוס מודיעים שונים

  • בדיקה חוזרת של דברי המודיעים בשאלות חוזרות המנוסחות אחרת, או בהפרשי זמן.

  • שימוש ב"כלים" אחרים כגון תצפית.

נושאי הראיון

  • נושאי הראיונות מגוונים אך יש כמה נושאים שחוזרים על עצמם:

  • אמצעים חומריים (כלים, מזון לבוש)

  • השקפת עולם

  • מונחים נפוצים

  • גנאלוגיות (מידע אודות יחסי קרבה משפחתית בין בני אדם)

ישנם שלושה סוגים של מחקר אנתרופולוגים

  1. מחקר א כרוני

  2. מחקר די- כרוני

  3. מחקר סינכרוני

א. מחקר אכרוני

זהו מחקר שמתבצע בנקודת זמן אחת

  • כלומר בתקופה אחת

  • אצל חברה (תרבות) אחת

  • ההשואה היא לעומת מידע אנתרופולוגי שנאסף מחברות אחרות

ב. מחקר דיאכרוני

זהו מחקר שבוחן את אותה חברה ב 2 תקופות זמן שונות

  • לעתים 10-20 שנה

  • מטרתו לבחון תהליכי שינוי בחברה

  • מטרת החזרה לשדה המחקר היא

  • מהימנות

  • מחקר השוואתי לאורך זמן

  • ההשואה נעשית לגבי אותה חברה בנקודות זמן אחדות

ג. מחקר סינכרוני

זהו מחקר שבוחן בו זמנית (באותה נקודת זמן) 2 חברות או יותר.

  • מטרתו להשוות מוסדות דומים בשתי חברות או יותר

  • החוקר משוואה בין 2 החברות תוך כדי איסוף הנתונים

תקופה אחת

תקופה אחת יכולה להתפרש על שנה, כי מחקר יכול להמשך שנה

תקופות שונות

הכוונה לפחות פער של שנים ביניהם (לא חודש)

חברות שונות

  • לא מדובר בהשוואה בין גברים ונשים

  • לא מדובר בהשוואה בין ילדים ובין קשישים

לדוגמא

  • חברה בדוית מול חברה ישראלית

  • חברה חילונית מול חברה חרדית

שאלת המחקר תקבע באיזה סוג מחקר נערוך (מבין השלושה)

קבוצת השוואה

לכל המחקרים חייבת להיות קבוצת השוואה כדי שיעמדו בדרישת הרלוונטיות ויהיו מחקרים מדעיים.

  • מחקר א-כרוני מתבצעת בניתוח הנתונים וכשמשווים חברה מול חברות מתוך ספרות מקצועית או מחקרית

  • מחקר די כרוני קבוצת ההשואה זה אותה חברה בתנאים שונים

  • מחקר סינכרוני- קבוצת השוואה היא שני חברות שונות

ניתוח וכתיבה

מיון לקטיגוריות

  • קביעת קטיגוריות: המידע הוא רב ואינו ניתן לכימות ומיון בקלות

סטטיסטיקה באנתרופולוגיה

  • לרוב השימוש הוא בסטטיסטיקה תיאורית (הצגת הנתונים)

כתיבת הדוח

מטרות הדוח

  • להגדיר את הבעיה שהציג החוקר לעצמו

  • להסביר ולהצדיק את שיטות האיסוף שהחוקר אימץ

  • לאתר את החברה שחקר, את כניסתו אליה ואת תפקידו בה

  • להציג בצורה מסודרת את המידע שהחוקר אסף

  • להצביע על מסקנות המחקר.

יחידה 4- שאלות ממבחנים

1.

  • מהם שלושת סוגי המחקר

  • ומהו ממד ההשוואה בכל אחד מהם

2

  • מהם 4 סוגי התצפית

  • האם קיים.. בין סוגי התצפית בכל אחד משלבי המחקר

תשובה ל 2

  • בכל אחד מהשלבים יש הבדלים סוגי סוג התצפית שהחוקר בוחר

  • שלב ההסתגלות החברתית משתנה בין צופה טהור למשתתף טהור

  • שלב איסוף הנתונים ..

‏אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה