סיכום
הבחנה שבין דגימה מקרית להקצאה מיקרית
דגימה מקרית
זהו הקשר שבין האוכלוסייה למדגם
כלומר עד כמה המדגם מיצג את כלל האוכלוסייה
ולכן סוג הדגימה משפיע על תוקף חיצוני
הקצאה מיקרית
מתעסקת בחלוקה לקבוצת הניסוי השונות
סוג ההקצאה משפיע על תוקף פנימי.
אין קשר בין דגימה מקרית להקצאה מקרית.
יכול להיות שהקצאה ודגימה הם בלתי תלויים זה בזה.
יכול להיות דגימה מקרית בלי הקצאה מקרית
ויכול להיות הקצאה מקרית בלי דגימה מקרית, (למשל לקחת רק גברים אבל לחלק אותם באופן מקרי לקבוצות השונות).
הבחנה שבין חוסר מיצוי לקונפאודינג
גם קונפאודינג וגם חוסר מיצוי אילו איומים על תוקף מבנה
קונפאודינג
מערער על כל שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי וטוען להסבר חלופי לקשר הסיבתי
חוסר מיצוי
טוען שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי
אבל זה רק עבור הגדרה תצפיתית מסוימת של המשתנה התיאורטי ולא ניתן להכליל עבור משתנים תצפיתים אחרים.
(כלומר חוסר מיצוי לא מערער על כך שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי אלא רק מתנה אותו בהגדרה תצפיתית מסוימת)
הבחנה שבין ארטיפקט לקונפאודינג
גם ארטיפקט וגם קונפאודינג מהווים הסברים חלופיים.
כלומר שניהם עוסקים בשונות שיטתית טעותית
ההבדל ביניהם הוא:
ארטיפקט- זהו איום על תוקף פנימי
קונפאודינג- זהו איום על תוקף מבנה
אם אומרים שיש הסברים חלופי
ארטיפקט- איום על תוקף פנימי
אם ההסבר החלופי הוא משתנה חיצוני כלשהו (משתנה זה מניפולציה)
כלומר יכול להיות או משתנה נבדקים (אפיון כלשהו של נבדק) או משתנה פרוצדורה (זמן, מקום, משך זמן)
במקרים אלא מדוברים בארטיפקט- כלומר איום על תוקף פנימי.
קונפאודינג- איום על תוקף מבנה
אם ההסבר החלופי נוצר במהלך הניסוי ולא בעקבות המניפולציה, כלומר כחלק מתהליך הניסוי
במילים אחרות: משתנה הבלתי תלוי התצפיתי (שזה מניפולציה) היא זאת שיצרה את ההסבר החלופי
נקרא קונפאודינג, ומהוא מאיים על תוקף מבנה
הבחנה שבין חוסר מיצוי לתוקף חיצוני
המשותף לחוסר מיצוי לעומת תוקף חיצוני הוא ששניהם עוסקים בבעיות של הכללה.
ההבדלים:
חוסר מיצוי
עוסק בבעיות הכללה על אחד מהמשתנים במחקר
כלומר אם בעית ההכלה היא המשתנה הבלתי תלוי אז האיום הוא של חוסר מיצוי בתוקף מבנה של סיבה
אם הבעיה היא במשתנה התלוי אז האיום הוא של חוסר מיצוי של תוקף מבנה של תוצאה.
תוקף חיצוני
מתעסק בבעיות הכללה שקשורות למשתנה חיצוניים במחקר
למשל סוג הנבדק (איום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי)
או למשל כמו זמן ומקום
דרישת הרלוונטיות ודרישת הבחינות- קישור ליחידה 2
(מופיע לעתים קרובות במבחן)
להזכיר: דרישת הבחינות
האם ניתן להעמיד במבחן את השערות החוקר בצורה של קשר סיבתי
איך עצם העודה שהגדרו את כל אחד מהמשתנים בהגדרה תצפיתית מוכיח( פירושו) שזה עומד בדרישת הבחינות= ניתן למדוד
שאלה
האם מערך המחקר עומד בדירות הבחינות והרלוונטיות?
תשובה מנוסחת היטב
הגדרתי תצפיתית את המשתנה שאני רוצה לחקור וברור (= הוכחתי) שזה עומד בדרישת הבחינות כלומר ניתן למדידה
להזכיר: דרישת הרלוונטיות
הטענה חייבת להיות מנוסחת כך שהיא תעסוק בקשר הסיבתי בין שני משתנים כך שיהיה אפשר לחשב מתאם סטטיסטי כי קיימת קבוצת השוואה
שאלה
שאלה
האם הטענה עומדת במבחן הרלוונטיות
תשובה מנוסחת באופן מלא
אם יש יותר מקבוצת ניסוי אחת (מספר קבוצות ניסוי) אז יש לי קבוצת השוואה אחת לשניה ולכן יש אפשרות לחשב מתאם ולכן עומד בדרישת הרלוונטיות.
קשרים בין איומים לסכימת קשר- קישור נוסף ליחידה 2
תת הפרק שואל איך מתקשרים האיומים השונים לסכמות הקשר שנלמדו ביחידה 2 (5 מצבים לקשרים סיבתיים)
איומים על חוסר מיצוי (תוקף מבנה) ואיומים על אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני) מתארים קשר מותנה
איומים של חוסר מיצוי (תוקף מבנה) ואיומים על אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני) הם תמיד טענות שמתארות קשר מותנה
קשר מותנה
A B בתנאי C
A = משתנה בלתי תלוי
B = משתנה תלוי
C= משתנה תצפיתי מסוים = חוסר מיצוי/אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי
או חוסר מיצוי (תוקף מבנה)
או מאפיין מסוים של נבדק= אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני)
(למשל כמו ניסוי על גברים בלבד ואז אי אפשר להכליל על נשים (תוקף חיצוני)
איום של ארטיפקטים (תוקף פנימי) ואיום של קונפאונדינג (תוקף מבנה) מתארים קשר מזויף
איום של ארטיפקטים (תוקף פנימי) ואיום של קונפאונדינג (תוקף מבנה) מציגים הסבר חלופי ולפיכך הם מתארים קשר מזויף
קשר מזויף
C A (מב"ת)
B (מ"ת)
A משתנה בלתי תלוי
B משתנה תלוי
C= הסבר חלופי = ארטיפקט / קונפאונדינג
משתנה חיצוני= ארטיפקט (תוקף פנימי)
משתנה שהוא חלק אינטגרלי מהתיפעול הניסוי= קונפאונדינג (תוקף מבנה)
השפעות של החזקת קבוע על סוגי התוקף השונים
החזקת קבוע = איפוס השונות
א. כשמחזיקים קבוע מחזקים את תוקף מסקנה סטטיסטית
כשמחזיקים קבוע מצמצמים את אחד האיומים של תוקף מסקנה סטטיסטית
וזאת בגלל שאנחנו מפחיתים את השונות המקרית שהיתה עלולה להיווצר מאותו משתנה
ב. כשמחזיקים קבוע משפיעים או תוקף חיצוני או על תוקף מבנה
החזקת קבוע משפיע:
או על תוקף חיצוני
או על תוקף מבנה
לעולם לא על שניהם יחד
ההשפעה על כל אחד תלויה באיזה משתנה הוחזק קבוע:
ב- 1 השפעה (החלשה) של תוקף חיצוני וחוסר השפעה על תוקף מבנה
אם הוחזק קבוע משתנה שהוא משתנה חיצוני
(בדרך כלל המשתנה החיצוני יהיה קשור למאפיין של נבדק)
אז נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי,
ולכן אנחנו מחלישים את התוקף החיצוני
אבל במקרה זה אין כל השפעה על תוקף מבנה.
אין השפעה על תוקף מבנה כי
תוקף מבנה מתעסק במשתנים של המחקר התלוי והבלתי תלוי
הקבוע מדבר על מאפין חיצוני- נבדק או פרוצדורה
ותוקף מבנה לא מתעסק בכלל במשתנים חיצונים
ב- 2 השפעה על תוקף מבנה (חוסר מיצוי- החלשה/ קונפאונדינג- חיזוק) וחוסר השפעה על תוקף חיצוני
כשמחזיקים קבוע משתנה שקשור לאחד מהמשתנים במחקר: התלוי או הבלתי תלוי
אז אנחנו משפיעים על תוקף מבנה
אבל אין כל השפעה על תוקף חיצוני
ההשפעה של החזקת קבוע על תוקף מבנה היא דו כיוונית (נעשית בשני אופנים
אם החזקנו קבוע (למשל כשהשתמשנו רק במשתנה תצפיתי אחד (או של התלוי או של הבלתי תלוי)
למשל סיפור רקע, שהוא חלק מהמניפולציה, אם הוא משותף לכל הקבוצות פירושו שהחזקנו אותו כקבוע.
מצד אחד נוצר איום של חוסר מיצוי- החלשה של תוקף מבנה:
כי לא ניתן להכליל את ההגדרה התצפיתית הנוכחית (למשל סיפור רקע) להגדרות תצפיתיות אחרות, או לסיפורי רקע שונים,
ולכן החלשנו את תוקף מצד אחד
מצד שני חיזקנו את תוקף המבנה - מנענו קונפאונדינג
זה שהחזקתי קבוע אז מנעתי מאותו משתנה להיות הסבר חלופי כלומר מנעתי קונפאונדינג וכך חיזקנו את תוקף מבנה
כי סיפור הרקע לא יכול להיות הסבר חלופי (מנענו קונפאונדינג)
דוגמת הקפה
אפשר להחזיק קבוע את סוג הקופאין (= אותו סוג קפה ואז מתפעלים כוס אחת/ שתי כוסות)
מצד אחד- החלשה של תוקף מבנה (חוסר מיצוי)
מצד אחד יצרנו את האיום של חוסר מיצוי (כי אי אפשר להכליל את הממצאים לקפה אחר)
כלומר החלשתי את תוקף המבנה
מצד שני - חיזוק תוקף מבנה (מניעת קונפאונדינג)
זה שכל הקבוצה קיבלה את אותו סוג קפה אומר שמנענו מסוג הקפה להיות הסבר חלופי לתוצאות
כלומר מנעתי מסוג הקפה להיות קונפאונדינג ובכך חיזקתי את תוקף המבנה
ג. כשמחזיקים קבוע מחזקים את התוקף פנימי (במיקרה שלא היתה הקצאה מקרית)
כאשר מחזיקים קבוע את תנאי ניסוי או פרוצדורה -כמשתני חיצוני אז אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי מכיוון שאז אנחנו מבטלים את אחד הארטיפקטים אבל זאת בתנאי שלא נעשתה הקצאה מיקרית
לדוגמא
א.
אם החזקנו את מקום הניסוי קבוע אז ביטלנו את ארטיפקט היסטוריה מקומית
ב.
אם החזקנו קבוע את זמן הניסוי אז ביטלנו את ארטיפקט היסטוריה
ג.
אם החזקנו קבוע את זמן הניסוי אז ביטלתי ארטיפקט בשילה
וכד'
כלומר בכל אחד מהמקרים שביטלתי ארטיפקט אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי
ההשפעה של החזקת קבוע של מאפיין של נבדק
(מופיע במבחן לעתים קרובות)
תלוי בסוג ההקצאה שנעשתה במחקר (מקרית/ לא מקרית)
אם לא נעשתה הקצאה מיקרית אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי
אם כן נעשתה הקצאה מיקרית אין השפעה על תוקף פנמימ
אם לא נעשתה הקצאה מיקרית
אם לא נעשתה הקצאה מקרית והחזקנו מאפיין של נבדק אז אנחנו מונעים מהמאפיין של הנבדק להיות הסבר חלופין
ולכן אנחנו מצמצמים ארטיפקט של ברירה (סלקציה)
ולכן אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי
כאשר כן נעשית הקצאה מיקרית
כאשר כן נעשית הקצאה מקרית והוחזק מאפיין כולשהו של נבדק אז
הדבר לא משפיע על תוקף פנימי.
הסבר
אם כן נעשתה הקצאה מקרית אז אנחנו מניחים מראש שלא היו הבדלים בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק
וזאת ללא קשר שהחזקתי קבוע מאפיין כולשהו של נבדק (כי מתחילה לא קיים ארטיפקט של ברירה- לפי ההנחה שלנו אין הבדלים בין הקבוצות)
ד. ההשפעות שיש להחזקת קבוע על מערך מחקר מתאמי
מערך מתאמי זהו מערך שהמשתנה הבלתי תלוי לא מופעל אלא נמדד
לפיכך במערך מחקר מתאמי, בהכרח, לא עושים הקצאה מקרית
וזאת בגלל שההשתיכות הקבוצתית תלויה בערך הספציפי שמקבל כל נבדק במשתנה הבלתי תלוי
ולכן במערך מחקר מתאמי לא ניתן להסיק על סיבתיות מהסיבה שבהכרח, קיים ארטיפקט של ברירה
כלומר קיימים הסברים חלופים ממשתנים חיצונים שקשורים למאפיינים של נבדק שעלולים ליצור שונות שיטתית טעותית ולהסביר באופן חלופי את התוצאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה