יום שישי, 3 באפריל 2009

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ו - סיכום והשוואות

סיכום

הבחנה שבין דגימה מקרית להקצאה מיקרית

  • דגימה מקרית

  • זהו הקשר שבין האוכלוסייה למדגם

  • כלומר עד כמה המדגם מיצג את כלל האוכלוסייה

  • ולכן סוג הדגימה משפיע על תוקף חיצוני

  • הקצאה מיקרית

  • מתעסקת בחלוקה לקבוצת הניסוי השונות

  • סוג ההקצאה משפיע על תוקף פנימי.

  • אין קשר בין דגימה מקרית להקצאה מקרית.

  • יכול להיות שהקצאה ודגימה הם בלתי תלויים זה בזה.

  • יכול להיות דגימה מקרית בלי הקצאה מקרית

  • ויכול להיות הקצאה מקרית בלי דגימה מקרית, (למשל לקחת רק גברים אבל לחלק אותם באופן מקרי לקבוצות השונות).

הבחנה שבין חוסר מיצוי לקונפאודינג

  • גם קונפאודינג וגם חוסר מיצוי אילו איומים על תוקף מבנה

  • קונפאודינג

  • מערער על כל שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי וטוען להסבר חלופי לקשר הסיבתי

  • חוסר מיצוי

  • טוען שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי

  • אבל זה רק עבור הגדרה תצפיתית מסוימת של המשתנה התיאורטי ולא ניתן להכליל עבור משתנים תצפיתים אחרים.

  • (כלומר חוסר מיצוי לא מערער על כך שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע על התלוי אלא רק מתנה אותו בהגדרה תצפיתית מסוימת)

הבחנה שבין ארטיפקט לקונפאודינג

  • גם ארטיפקט וגם קונפאודינג מהווים הסברים חלופיים.

  • כלומר שניהם עוסקים בשונות שיטתית טעותית

ההבדל ביניהם הוא:

  • ארטיפקט- זהו איום על תוקף פנימי

  • קונפאודינג- זהו איום על תוקף מבנה

אם אומרים שיש הסברים חלופי

  • ארטיפקט- איום על תוקף פנימי

  • אם ההסבר החלופי הוא משתנה חיצוני כלשהו (משתנה זה מניפולציה)

  • כלומר יכול להיות או משתנה נבדקים (אפיון כלשהו של נבדק) או משתנה פרוצדורה (זמן, מקום, משך זמן)

  • במקרים אלא מדוברים בארטיפקט- כלומר איום על תוקף פנימי.

  • קונפאודינג- איום על תוקף מבנה

  • אם ההסבר החלופי נוצר במהלך הניסוי ולא בעקבות המניפולציה, כלומר כחלק מתהליך הניסוי

  • במילים אחרות: משתנה הבלתי תלוי התצפיתי (שזה מניפולציה) היא זאת שיצרה את ההסבר החלופי

  • נקרא קונפאודינג, ומהוא מאיים על תוקף מבנה

הבחנה שבין חוסר מיצוי לתוקף חיצוני

  • המשותף לחוסר מיצוי לעומת תוקף חיצוני הוא ששניהם עוסקים בבעיות של הכללה.

  • ההבדלים:

  • חוסר מיצוי

  • עוסק בבעיות הכללה על אחד מהמשתנים במחקר

  • כלומר אם בעית ההכלה היא המשתנה הבלתי תלוי אז האיום הוא של חוסר מיצוי בתוקף מבנה של סיבה

  • אם הבעיה היא במשתנה התלוי אז האיום הוא של חוסר מיצוי של תוקף מבנה של תוצאה.

  • תוקף חיצוני

  • מתעסק בבעיות הכללה שקשורות למשתנה חיצוניים במחקר

  • למשל סוג הנבדק (איום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי)

  • או למשל כמו זמן ומקום

דרישת הרלוונטיות ודרישת הבחינות- קישור ליחידה 2

(מופיע לעתים קרובות במבחן)

להזכיר: דרישת הבחינות

  • האם ניתן להעמיד במבחן את השערות החוקר בצורה של קשר סיבתי

  • איך עצם העודה שהגדרו את כל אחד מהמשתנים בהגדרה תצפיתית מוכיח( פירושו) שזה עומד בדרישת הבחינות= ניתן למדוד

שאלה

  • האם מערך המחקר עומד בדירות הבחינות והרלוונטיות?

תשובה מנוסחת היטב

  • הגדרתי תצפיתית את המשתנה שאני רוצה לחקור וברור (= הוכחתי) שזה עומד בדרישת הבחינות כלומר ניתן למדידה

להזכיר: דרישת הרלוונטיות

  • הטענה חייבת להיות מנוסחת כך שהיא תעסוק בקשר הסיבתי בין שני משתנים כך שיהיה אפשר לחשב מתאם סטטיסטי כי קיימת קבוצת השוואה

שאלה

שאלה

  • האם הטענה עומדת במבחן הרלוונטיות

תשובה מנוסחת באופן מלא

  • אם יש יותר מקבוצת ניסוי אחת (מספר קבוצות ניסוי) אז יש לי קבוצת השוואה אחת לשניה ולכן יש אפשרות לחשב מתאם ולכן עומד בדרישת הרלוונטיות.

קשרים בין איומים לסכימת קשר- קישור נוסף ליחידה 2

  • תת הפרק שואל איך מתקשרים האיומים השונים לסכמות הקשר שנלמדו ביחידה 2 (5 מצבים לקשרים סיבתיים)

איומים על חוסר מיצוי (תוקף מבנה) ואיומים על אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני) מתארים קשר מותנה

  • איומים של חוסר מיצוי (תוקף מבנה) ואיומים על אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני) הם תמיד טענות שמתארות קשר מותנה

קשר מותנה

A B בתנאי C

  • A = משתנה בלתי תלוי

  • B = משתנה תלוי

  • C= משתנה תצפיתי מסוים = חוסר מיצוי/אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי

  1. או חוסר מיצוי (תוקף מבנה)

  2. או מאפיין מסוים של נבדק= אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי (תוקף חיצוני)

  • (למשל כמו ניסוי על גברים בלבד ואז אי אפשר להכליל על נשים (תוקף חיצוני)

איום של ארטיפקטים (תוקף פנימי) ואיום של קונפאונדינג (תוקף מבנה) מתארים קשר מזויף

  • איום של ארטיפקטים (תוקף פנימי) ואיום של קונפאונדינג (תוקף מבנה) מציגים הסבר חלופי ולפיכך הם מתארים קשר מזויף

קשר מזויף

C A (מב"ת)

B (מ"ת)

  • A משתנה בלתי תלוי

  • B משתנה תלוי

  • C= הסבר חלופי = ארטיפקט / קונפאונדינג

  1. משתנה חיצוני= ארטיפקט (תוקף פנימי)

  2. משתנה שהוא חלק אינטגרלי מהתיפעול הניסוי= קונפאונדינג (תוקף מבנה)

השפעות של החזקת קבוע על סוגי התוקף השונים

  • החזקת קבוע = איפוס השונות

א. כשמחזיקים קבוע מחזקים את תוקף מסקנה סטטיסטית

  • כשמחזיקים קבוע מצמצמים את אחד האיומים של תוקף מסקנה סטטיסטית

  • וזאת בגלל שאנחנו מפחיתים את השונות המקרית שהיתה עלולה להיווצר מאותו משתנה

ב. כשמחזיקים קבוע משפיעים או תוקף חיצוני או על תוקף מבנה

  • החזקת קבוע משפיע:

  • או על תוקף חיצוני

  • או על תוקף מבנה

  • לעולם לא על שניהם יחד

  • ההשפעה על כל אחד תלויה באיזה משתנה הוחזק קבוע:

ב- 1 השפעה (החלשה) של תוקף חיצוני וחוסר השפעה על תוקף מבנה

  • אם הוחזק קבוע משתנה שהוא משתנה חיצוני

  • (בדרך כלל המשתנה החיצוני יהיה קשור למאפיין של נבדק)

  • אז נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי,

  • ולכן אנחנו מחלישים את התוקף החיצוני

  • אבל במקרה זה אין כל השפעה על תוקף מבנה.

  • אין השפעה על תוקף מבנה כי

  • תוקף מבנה מתעסק במשתנים של המחקר התלוי והבלתי תלוי

  • הקבוע מדבר על מאפין חיצוני- נבדק או פרוצדורה

  • ותוקף מבנה לא מתעסק בכלל במשתנים חיצונים

ב- 2 השפעה על תוקף מבנה (חוסר מיצוי- החלשה/ קונפאונדינג- חיזוק) וחוסר השפעה על תוקף חיצוני

  • כשמחזיקים קבוע משתנה שקשור לאחד מהמשתנים במחקר: התלוי או הבלתי תלוי

  • אז אנחנו משפיעים על תוקף מבנה

  • אבל אין כל השפעה על תוקף חיצוני

ההשפעה של החזקת קבוע על תוקף מבנה היא דו כיוונית (נעשית בשני אופנים

  • אם החזקנו קבוע (למשל כשהשתמשנו רק במשתנה תצפיתי אחד (או של התלוי או של הבלתי תלוי)

  • למשל סיפור רקע, שהוא חלק מהמניפולציה, אם הוא משותף לכל הקבוצות פירושו שהחזקנו אותו כקבוע.

מצד אחד נוצר איום של חוסר מיצוי- החלשה של תוקף מבנה:

  • כי לא ניתן להכליל את ההגדרה התצפיתית הנוכחית (למשל סיפור רקע) להגדרות תצפיתיות אחרות, או לסיפורי רקע שונים,

  • ולכן החלשנו את תוקף מצד אחד

מצד שני חיזקנו את תוקף המבנה - מנענו קונפאונדינג

  • זה שהחזקתי קבוע אז מנעתי מאותו משתנה להיות הסבר חלופי כלומר מנעתי קונפאונדינג וכך חיזקנו את תוקף מבנה

  • כי סיפור הרקע לא יכול להיות הסבר חלופי (מנענו קונפאונדינג)

דוגמת הקפה

  • אפשר להחזיק קבוע את סוג הקופאין (= אותו סוג קפה ואז מתפעלים כוס אחת/ שתי כוסות)

מצד אחד- החלשה של תוקף מבנה (חוסר מיצוי)
  • מצד אחד יצרנו את האיום של חוסר מיצוי (כי אי אפשר להכליל את הממצאים לקפה אחר)

  • כלומר החלשתי את תוקף המבנה

מצד שני - חיזוק תוקף מבנה (מניעת קונפאונדינג)
  • זה שכל הקבוצה קיבלה את אותו סוג קפה אומר שמנענו מסוג הקפה להיות הסבר חלופי לתוצאות

  • כלומר מנעתי מסוג הקפה להיות קונפאונדינג ובכך חיזקתי את תוקף המבנה

ג. כשמחזיקים קבוע מחזקים את התוקף פנימי (במיקרה שלא היתה הקצאה מקרית)

  • כאשר מחזיקים קבוע את תנאי ניסוי או פרוצדורה -כמשתני חיצוני אז אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי מכיוון שאז אנחנו מבטלים את אחד הארטיפקטים אבל זאת בתנאי שלא נעשתה הקצאה מיקרית

לדוגמא

א.

  • אם החזקנו את מקום הניסוי קבוע אז ביטלנו את ארטיפקט היסטוריה מקומית

ב.

  • אם החזקנו קבוע את זמן הניסוי אז ביטלנו את ארטיפקט היסטוריה

ג.

  • אם החזקנו קבוע את זמן הניסוי אז ביטלתי ארטיפקט בשילה

וכד'

  • כלומר בכל אחד מהמקרים שביטלתי ארטיפקט אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי

ההשפעה של החזקת קבוע של מאפיין של נבדק

(מופיע במבחן לעתים קרובות)

  • תלוי בסוג ההקצאה שנעשתה במחקר (מקרית/ לא מקרית)

  • אם לא נעשתה הקצאה מיקרית אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי

  • אם כן נעשתה הקצאה מיקרית אין השפעה על תוקף פנמימ

אם לא נעשתה הקצאה מיקרית

  • אם לא נעשתה הקצאה מקרית והחזקנו מאפיין של נבדק אז אנחנו מונעים מהמאפיין של הנבדק להיות הסבר חלופין

  • ולכן אנחנו מצמצמים ארטיפקט של ברירה (סלקציה)

  • ולכן אנחנו מחזקים את התוקף הפנימי

כאשר כן נעשית הקצאה מיקרית

  • כאשר כן נעשית הקצאה מקרית והוחזק מאפיין כולשהו של נבדק אז

  • הדבר לא משפיע על תוקף פנימי.

הסבר

  • אם כן נעשתה הקצאה מקרית אז אנחנו מניחים מראש שלא היו הבדלים בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

  • וזאת ללא קשר שהחזקתי קבוע מאפיין כולשהו של נבדק (כי מתחילה לא קיים ארטיפקט של ברירה- לפי ההנחה שלנו אין הבדלים בין הקבוצות)

ד. ההשפעות שיש להחזקת קבוע על מערך מחקר מתאמי

  • מערך מתאמי זהו מערך שהמשתנה הבלתי תלוי לא מופעל אלא נמדד

  • לפיכך במערך מחקר מתאמי, בהכרח, לא עושים הקצאה מקרית

  • וזאת בגלל שההשתיכות הקבוצתית תלויה בערך הספציפי שמקבל כל נבדק במשתנה הבלתי תלוי

  • ולכן במערך מחקר מתאמי לא ניתן להסיק על סיבתיות מהסיבה שבהכרח, קיים ארטיפקט של ברירה

  • כלומר קיימים הסברים חלופים ממשתנים חיצונים שקשורים למאפיינים של נבדק שעלולים ליצור שונות שיטתית טעותית ולהסביר באופן חלופי את התוצאות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה