יחידה 7: סטייה חברתית
הסבר תהליך עבודה ביחידה זו:
לקחתי את מה שהמורה כתבה, אותו, בכל ראשי הפרקים הלבשתי את סיכומי החומר שעשיתי מהסיכומים,
בסוף הוספתי דברים שהמורה בכלל לא דיברה עליהם.
המורה בכיתה:
סיכום רגיל (וכתיבה כללית)
סיכום מספר
- מבוא של המורה
יחידה זו מדברת על ההתנהגות הלא קונפורמית
- מהי סטיה (גם ספר גם חוברת)
הגדרה
- סטיה היא כל התנהגות המפירה ציפיות חברתיות (כלומר נורמות).
- סטייה היא הפרה מזוהה של נורמות תרבותיות
- "סטייה"= פעולה המפרה ציפיות חברתיות הנחשבות מחייבות בזמן מסוים ובמקום מסוים.
- מה שנחשב לסטייה כאן לא מחייב שהוא יהיה סטייה גם במקום אחר או בחברה אחרת.
- סטיה: הפרה מזוהה של נורמות תרבותיות. הפרה של נורמה או של דרכי התנהגות מקובלים
- אופק: הפרה מזוהה של נורמות במקובלות בחברה בכל תחום שהוא.
סטיה היא דבר יחסי: מקום וזמן
- הדבר החשוב ביותר שכדאי לזכור בנוגע לסטיה, היא שסטיה היא דבר יחסי
מקום
- סטיה היא יחסית למקום
- אם סטיה היא הפרה של נורמה, ולכל מקום יש את הנורמות שלו, אז סטיה היא תמיד תלויה למקום עצמו, תלויה לנורמות למקום עצמו
- יכול להיות יחסי בין חברות בין מדינות
- אבל לא לטעות, כי לכל חברה יש תרבות, אבל בתת תרבויות הנורמות אחרות
- כלומר באותה מדינה אפשר למצוא מקומות שאפשר למצוא הבדל בין מה היא נורמה ומה היא סטייה
- למשל בני ברק ותל אביב
- צורת לבוש פה נורמה
- בבני ברק תהיה סטייה.
- למשל כפרים ערבים
- אזורים מסוימים בארץ
- כלומר לזכור שזה יחסי
- בסטיה תמיד שואלים מה הנורמות באותו מקום
זמן
- הסטיה היא תמיד רלוונטית, לנורמות של אותו זמן
- מגורים משותפים לפני חתונה
- לפני 25 שנה זה סטיה
- היום נורמה
- ייעוץ פסיכולוגי או זוגי
- בעבר סטיה היום נורמה
- נשים ערביות שיוצאות ללמוד בעבר סטיה היה נורמה
- בעבר לדבר עם אשף היתה סטיה היום נורמה
היררכיה של סטייה
- כל חברה ממיינת לעצמה את הנורמות שלה לפי סדר חשיבות, אולם סדר זה משתנה מחברה לחברה.
- דוגמא למיון כזה היא חלוקת הנורמות למורס ולפולקוויס.
דוגמאות נוספות מהסיכומים הכללים
- אחת הקטגוריות המוגדרות של סטייה היא הפשיעה, הפרת הנורמות החברתיות המעוגנות רשמית בחוק הפלילי.
- אחת מתת קטגוריות אלה היא עבריינות נוער, הפרת חוקים בידי אנשים צעירים.
- המכנה המשותף לכל הסטיות- הן בהתנהגות והן בגישה, הן החיוביות והן השליליות- הוא מידה מסוימת של שוני.
לדוגמא מסיכום
- לדוגמה: לקיחת חיי אדם.
- במצב שבו אדם הוא חולה סופני זה יחשב כהמתת חסד. במצב שבו אדם רוצח אדם אחר כהגנה עצמית זה יחשב כהריגה. הכל תלוי בזמן ובמקום .
- הפעולה היא אותה פעולה.
- לדוגמה: אם אני אלך ערום בים בישראל אני אחשב לסוטה , אך מצד שני אם אני אלך עם בגד ים בחוף של יוון או בחוף נודיסטים אני גם אחשב לסוטה
- אחת הקטגוריות של סטייה היא "פשיעה"= הפרת הנורמות החברתיות המעוגנות רשמית בחוק הפלילי .
- תת קטגוריה לפשיעה זה "עבריינות נוער"= הפרת חוקים בידי אנשים צעירים
פיקוח חברתי- תת פרק מהספר
- מאחר שבכל חברה אנושית יש כללים, אנשים רואים זה את זה כמטרות לפיקוח חברתי. תהליך זה מתנהל בד"כ באופן בלתי רשמי.
- מקרים חמורים יותר של סטייה עלולים לעורר תגובה של מערכת אכיפת החוק,
- שימוש במשטרה, בבתי המשפט ובבתי הסוהר כתגובה חברתית להפרות לכאורה של החוק.
- סטייה חברתית מוגדרת כפעולה המפרה ציפיות חברתיות, הנחשבות מחייבות בזמן מסוים ובמקום מסוים.
- פשיעה היא מעבר על נורמה רשמית
- עבריינות היא הפרת החוק על ידי אנשים.
אופק:
- הפיקוח החברתי הוא תגובה להפרת הנורמות.
- פיקוח חברתי פורמאלי-
- פיקוח חברתי פורמאלי הוא פיקוח של מערכת אכיפת החוק, לדוגמא: משטרה, בית המשפט, בתי הסוהר וכו'.
- (יש פירוט בהמשך מהספר)
- פיקוח בלתי פורמאלי-
- פיקוח בלתי פורמאלי הינו תגובות ספונטאניות של הסובבים את האדם ונתקלים בהפרת הנורמה, לדוגמא: אדם שלא יהיה לבוש בלבוש הולם באירוע חברתי תלווה בלגלוג, צחוק וכו'.
הסבר כיצד שלושת הגישות מתייחסות לסטייה = הסברים סוציולוגים לסטיה
- כשמדברים על סטיה תמיד צריך לקחת בחשבון איך כל אחת מהגישות הסוציולוגיות מתייחסת לסטיה
- פונקציונליזם
- קונפליקט
- אינטראקציה סימבולית.
- פונקציונליזם (ניתוח סטרוקטורליסטי – פוקנציוליסטי= ספר)
- התופעה של הסטיה קיימת בחברה
- אם היא קיימת בחברה זה אומר שהיא תורמת לחברה
- כלומר השאלה היא איך הסטיה תורמת לחברה
מתוך סיכום
- תרומתה של הסטייה למערכת החברתית ולתפקודה של החברה
- הגדרותיה של הסטייה משתנות ממקום למקום אך סטייה כשלעצמה קיימת בכל החברות.
- הסטייה והתגובה החברתית שהיא מעוררת תומכות בבסיס המוסרי של החברה .
- סטייה עשויה גם להביא לשינוי חברתי.
- עד לדירקהיים בכל החברות חשבו שסטייה זה משהו לא טוב וצריך להגיע לחברה שכולם בה קונפורמים זאת אומרת ללא סוטים.
- דירקהיים אומר שהסטייה היא דבר טוב לחברה (פונ' לה) .
- כדי שחברה תתקיים היא צריכה שיהיו בה סוטים.
דירקהיים טוען שלסטיה יש 4 פונקציות
- דירקהיים הגיע למסקנה מרחיקת לכת שסטייה אינה דבר בלתי נורמלי,
- למעשה, היא ממלאת ארבע פונקציות חברתיות חיוניות:
אופק
- דירקהייםולראשונה מדבר על פונקציות של הסטייה כלומר הוא הדגיש שיש לסטייה גם היבטים חיוביים ולא רק היבטים שליליים כמו שהיה נהוג לחשוב עד זמנו. זוהי תרומתו הגדולה של דירקהיים לחקר הסטייה.
- הסטייה מאשרת נורמות וערכים תרבותיים: היא חלק בלתי נפרד מהתהליך של התהוות מוסר ושמירתו.
- הסטיה מאשרת, נותנת אישור לערכים (ונורמות) התרבותיים
- כלומר אין טוב בלי רע
- אני לא יודע מה נכון אם אני לא יודע מה נכון
פירוט מסיכומים
- הסטייה מאשרת נורמות וערכים תרבותיים: החברה מגדירה לעצמה מה נכון ומה מותר לעשות באמצעות ההגדרה שלה שמה אסור לעשות ומה מוגדר כפעולה סוטה.
- ברגע שמישהו סוטה והחברה מתחיל לחשוב אם זה טוב או לא טוב נוצר מצב שבסטייה שלו הוא מאשר את הנורמות והערכים התרבותיים .
- לדוגמה: הטרדה מינית- יצחק מרדכי אמר שהוא עשה את מה שכולם עושים בצבא, אך ברגע שזה הפך להיות דיון ציבורי בשאלה מה זה הטרדה מינית? ואז מבררים את הגבולות מתי גבר מתחיל עם בחורה ומתי הוא מטריד.
אופק
- לדוגמא: עצם העובדה שאדם גנב מחברו מדגישה לנו שיש לתת כבוד לרכושו של חברו.
- תגובתה של החברה לסטייה מבהירה את הגבולות המוסריים: באמצעות הגדרתם של אנשים מסוימים כסוטים, אנחנו מסמנים את הגבול החברתי בין טוב לרע.
- התגובה של החברה לסטיה מבהירה את הגבולות המוסריים
פירוט מסיכומים
- תגובתה של החברה לסטייה מבהירה את הגבולות המוסריים :התגובה של החברה כנגד פעולות סוטות (הוקאה, ענישה) מבהירה את הגבולות המוסריים.
- (אם החברה מענישה יודעים שאסור לעשות ולהפך).
- ע"י זה שמגדירה את הגבולות של מה שלא מוסרי ומה שמוסרי.
- באמצעות הגדרתם של אנשים מסוימים כסוטים אנו מסמנים את הגבול החברתי שבין טוב ורע. (קשור לראשון)
אופק
- אנו עדים בחברה הישראלית מהי הטרה מינית? כמה אישי ציבור הועמדו לדין על הטרדה מינית. הציבור לא יודע מהו תחום הטרדה מינית באמת. המערכת המשפטית קובעת גבולות ברורים בקשר להטרדה מינית וכך כלל החברה יידע בדיוק מה החוקים לגבי הטרה מינית
- תגובתה של החברה לסטייה מגבירה את האחדות החברתית: אנשים מגיבים בדרך כלל לסטייה חמורה בהפגנת זעם קולקטיבי. בעשותם כך, הם מאשרים מחדש את המכנה ממשותף המוסרי המאחד אותם.
- כל כך נוח שיש אויב, כי זה גורם מאחד.
- בשביל זה איראן מחזיקה את השינאה
פירוט מסיכומים
- תגובתה של החברה כנגד הסטייה מגבירה את האחדות החברתית (הסולידריות החברתית) :כשכל החברה מוקיאה ביחד, לכולנו יש חשיבה מוסרית זהה, אנשים מגיבים בדר"כ לסטייה .
- לדוגמה: ה-11 בספטמבר איחד את התרבות המערבית כנגד הטרור.
אופק
- כאשר אנשים רואים שאדם שעשה מעשה חמור נענש בפומבי זה מגביר את האחדות החברתית בחברה.
- סטייה מעודדת שינוי חברתי: אנשים הסוטים מהנורמות מזיזים את גבולותיה המוסריים של החברה, מצביעים על חלופות לסטטוס קוו ומעודדים שינוי. הסטייה של היום עשויה להפוך למוסר של מחר.
- סטיה מעודדת שינוי חברתי.
פירוט מסיכומים
- הסטייה מעודדת שינוי חברתי: אנשים שסוטים מן הנורמות מזיזים את הגבולות המוסריים של החברה ומעודדים שינוי , הסטייה של היום היא המוסר של מחר.
- ברגע שבוחנים מה טוב ולא טוב אנו בודקים האם הנורמה בסדר או שצריך לשנות אותה. אם אנו מחמירים וצריך לשנות את הנורמה יהיה שינוי נורמטיבי.
- לדוגמה: בגדים- פעם לא היו הולכים חשוף עד שהגיע דור והחליט שהגיע הזמן להתלבש בצורה שונה – שינוי נורמת הלבוש.
- הגבולות החברתיים של החברה משתנים בעקבות התנהגויות סוטות קיימות שמציבות גבולות חדשים לנורמות שקיימות.
- ביקורת (מהסיכומים): הקהילה לא תמיד יוצאת למאבק מלוכד בפשיעה, למעשה הפחד מן הפשיעה דוחף אנשים רבים לפרישה מוחלטת מן החיים הציבוריים.
אופק
- . אם כל האנשים היו מצייתים כל הזמן לנורמות לא היה שינוי בחברה. העודה שיש אנשים שמפירים את הנורמות גורמת במשך הזמן לשינוי בגישה החברתית לנושאים שונים. אנשים מביאים לידי כך שהנורמה נשחקת עם הזמן ואז יש שינוי חברתי. לדוגמא: בישראל היה אסור להיפגש עם נציגי אש"ף אבל אנשים נפגשו עימם והחוק הזה בוטל אחרי פגישות אלו.
אריקסון- הנצחת הסטיה: הסטיה עוזרת לשמור על קונצנזוס חברתי
- אריקסון טוען שלא רק שהסטיה תורמת לחברה החברה גם דואגת להנציח את הסטיה כי הסטייה עוזרת לשמור על קונצנזוס חברתי
החברה (סוכני הפיקוח) מחליטים מי סטייה ומה לא
- מי שמגדיר מהי סטיה אילו הם סוכני הפיקוח (מנהל בית ספר, תקשורת, מורים וכד')
- וסוכני הפיקוח תמיד דואגים להגדיר את הסטייה ולהגיד מי הם הסוטים
מנגנוני הפיקוח מסייעים להנציח את הסטיה בשני אופנים
- החברה מנציחה את הסטיה, בשני אופניים
1) ענישה: דרך בתי הכלא
- אנו יודעים שבית כלא לא פותר את הבעיה של סטיה אלא מנציח
2) פירסום
- ברגע שמפרסמים את השם, את התמונה של אותו סוטה, בסופו של דבר אנחנו ננציח אותו כי יהיה לו קושי רב לחזור באמת אחר כך לקהילה.
פירוט: סטייה, קונצנזוס ומבנה חברתי: (פירוט מהחוברת)
- מחקר של הסוציולוג אריקסון מתבסס על הגישה הפונקציונליסטית –המבנית להסבר הסטייה.
- לפיו, הסטייה עוזרת, באופן פרדוקסלי לכאורה, לשמור על הקונסנסוס החברתי ולפיכך היא פונקציונלית לחברה.
- אריקסון טען כי החברה מפרשת את התנהגות הפרט ומחליטה אם היא בבחינת סטייה או לא.
- את ההחלטה הזו מקבלים סוכני הפיקוח החברתי.
- סוכנים אלו דואגים לשמור על יציבות החברה, מתנגדים לשינוי חברתי ושומרים על הגבולות הנורמטיביים של החברה.
- לשם כך הם קובעים שחריגות מסוימות מן ההתנהגות המקובלת בחברה הן "סטיות".
- החברה מעוניינת בהמשך קיומה של הסטיה, ורואה בה מנגנון התורם לשמירה על יציבותה.
סיכום וביקורת על תאורית המתח המבני- מהספר
- תיאוריה שמעבירה את המוקד של קונפורמיות ו- 4 סוגים של סטייה יש גורמים חברתיים שמביאם את האדם להיות סוטה.
- התיאוריה מסבירה היטב סוגים מסוימים של סטיות כמו גנבה אך מתקשה להסביר סוגים אחרים כמו פשע עקב מחלת נפש.
- מרטון קושר כל סוג של סטייה למעמד והטענה נגדו היא שסטייה קיימת בכל המעמדות
- לכל חברה יש יותר ממטרה אחת ואילו מרטון הסמיך את כל התיאוריה שלו על מטרה אחת כלכלית
- כל התיאוריות הסטרוקטורליות-פונקציונליות מניחות שהחברה מסווגת בהכרח כסוטים את כל המפרים את המוסכמות התרבותיות.
לסיכום הגישה- אופק (כולל הסברי הסטיה בהמשך)
- הגדרותיה של הסטייה משתנות ממקום למקום אך סטייה כשלעצמה קיימת בכל החברות, הסטייה והתגובה החברתית שהיא מעוררת תומכות בבסיס המוסרי של החברה. סטייה עשויה להביא גם לשינוי חברתי.
- גישת הקונפליקט
- גישה זו תגיד שהקבוצה השלטת היא זאת שמגדירה מהי סטיה ומהי לא סטיה
- והיא תגדיר סטיה בכל דבר שפוגע בה ובאינטרסים שלה
הדוגמה הקלאסית: מובטלים
- כזכור כל קבוצה רוצה כוח, כסף ויוקרה
- בחברה הקפיטליסטית, מי שמוגדר סוטה זה המובטלים
- כי הם לא יצרנים
- וכבעל מפעל צריך אנשים עובדים כדי שלבעל המפעל יהיה כסף
וכנ"ל לצווארון הלבן
- הוא בתוך שכבות מסוימות, ולכן אנשי צווארון לבן קצת יותר מיוחסים כשבאים לקבוע את עונשם, והם יכולים להביא עדי אופי וכד'
- כלומר יש פה התייחסות אחרות לבעלי צווארון הלבן.
ניתוח על פי גישת הקונפליקט החברתי- זה מהספר שפירוט באופן מקיף מאוד
- פרדיגמת הקונפליקט החברתי ממחישה כיצד הגדרות הסטייה משקפות את אי השוויון החברתי.
- נורמות וחוקים אחרים משקפים את האינטרסים של אנשים רבי עוצמה בחברה. אנשים המאיימים על הסטטוס-קוו מוגדרים בדרך כלל כסוטים.
- החברה נוטה להגדיר כפשע פלילי את הנזקים הנגרמים לה מידי אנשים ללא עוצמה חברתית יותר מאשר את הנזקים החברתיים הנגרמים על ידי אנשים בעלי עוצמה רבה.
- על פי גישה זו, עוצמתן היחסית של קטגוריות של אנשים היא הקובעת מי יוגדר סוטה ומה יוגדר סטייה.
- הגדרת הסטייה משקפת פערים חברתיים או איש שוויון חברתי. מי שיש בידיו כוח ומשאבים כלכליים הוא זה שיגדיר מיהו סוטה ומהי סטייה.
סטייה ועוצמה
- ליאזוס מציין שהמשותף לכל הנחשבים בחיי היום יום סוטים הוא היותם אנשים חסרי עוצמה.
- תיאוריית הקונפליקט החברתי קושרת את הגדרות הסטייה למידת העוצמה בשלוש דרכים:
- חוקים, בדרך כלל הנורמות
- חוקים = בד"כ הנורמות והחוקים של החברה תומכים באינטרסים של בעלי הממון והעוצמה
- לדוגמה- חוק הבורסה.
- כלומר הנורמות, ובעיקר החוקים, של כל חברה תומכות בד"כ באינטרסים של העשירים ושל בעלי העוצמה. אנשים המאיימים על העשירים, בניסיון לתפוס את רכושם או בהטפה לחברה שוויונית יותר, מוגדרים גבנים או רדיקלים פוליטיים.
- אופק: בגישה זו טוענים שכל חוק שנחקק וכל נורמה שקיימת מייצגים בדרך כלל אינטרסים של בעלי העוצמה ובעלי ההון והעושר בחברה.
- אנשים בעלי עוצמה מסוגלים לנער מעצמם תוויות שליליות, גם כאשר התנהגותם מעוררת ביקורת.
- כלו מר אנשים שיש להם ממון בעלי עוצמה חברתית, מסוגלים להתנער מתוויות שליליות גם אם עושים דברים שמעוררים ביקורת.
- לדוגמה – משפטו של או. גיי סימסון, אדם עשיר יכול למנוע מעצמו תווית של פושע פלילי גם אם מדובר בפשע אלים.
- אופק: אנשים בעלי עוצמה מסוגלים לנער מעצמם תוויות ביתר קלות.
- האמונה הרווחת שנורמות וחוקים הם טבעיים וטובים מסתירה מעינינו את אופיים הפוליטי.
- לפיכך אנו לא נוטים לשאול את עצמנו אם החוק צודק או לא צודק, אלא האם עברו על החוק או לא.
- מסיבה זו אנחנו עשויים להתקומם על יישום בלתי שוויוני של חוק, אך לרוב איננו טורחים לשאול אם החוקים עצמם הוגנים מיסודם.
- אנו מחונכים מילדותנו להאמין שהציות לחוק הוא טוב לכלל חברי החברה וזה מקשה עלינו לראות שהחוקים נחקקו לטובתם של בעלי האינטרסים החזקים בחברה.
סטייה וקפיטליזם (ספיצר)
- ספיצר טוען שתוויות של סוטים מוצמדות לאנשים המשבשים את תפקודו של הקפיטליזם.
- אופק: החברה מעניקה תוויות חיוביות בדרך כלל למי שתורם לסדר הקפיטליסטי. אך מיהו אינו תורם לסדר הקפיטליסטי ויכול להיות מתויג בתווית שלילית ויתויג כסוטה ?
- ראשית, מי שמאיים על רכושו של האחר
- מאחר שהקפיטליזם מבוסס על בעלות פרטית על נכסים, אנשים המאיימים על רכושם של אחרים- בראש ובראשונה עניים הגונבים מהעשירים- הם המועמדים העיקריים לתיוג כסוטים.
- לעומת זאת, עשירים יכולים לנצל את העניים מבלי שייפגע שמם הטוב.
- שנית: מי שלא מסוגל לעבוד.
- מאחר שהקפיטליזם תלוי בכוח הייצור, אנשים שאינם מסוגלים לעבוד מסתכנים בתיוג כסוטים.
- אנשים רבים בחברה שלנו סבורים שמי שאינו עובד גם אם לא באשמתו הוא בגדר סוטה חברתי.
- שלישית,: מי שמתנגד לסמכות.
- הקפיטליזם מושתת על יחס של כבוד כלפי בעלי סמכות.
- אנשים המעזים להתנגד לסמכות נתפסים כסוטים.
- לדוגמה: תלמידים מתחצפים למורים, מבוגרים שלא משתפים פעולה עם המעסיקים
- רביעית מי שמתנגד לסטטוס קוו.
- כל מי שמתנגד בגלוי לסטטוס קוו הקפיטליסטי, עלול למצוא עצמו מוגדר כסוטה.
- הקטגוריה הזו כוללת פעילי שלום, שוחרי איכות הסביבה וכדו'.
- החברה מעניקה תוויות חיוביות לכל המסייעים לתפקודו של הקפיטליזם. (כמו ספורטאים מצטיינים)
- המשטר הקפיטליסטי משתדל גם לפקח על קטגוריות מאיימות של אנשים כמו קשישים בעלי מום, וכו' .
- הן רשויות הרווחה החברתית והן מערכת אכיפת החוק משתמשות בתוויות המאשימות את היחיד ולא את המשטר השולט בחייו.
פשיעת צווארון לבן
- אדווין סאתרלנד הגדיר את פשעי הצווארון הלבן כפשעים המבוצעים על ידי אנשים בעלי עמדה חברתית גבוהה במהלך עיסוקיהם.
- פשעי צווארון לבן אינם כרוכים באלימות ועל פי רוב אינם מחייבים התערבות של שוטרים במדים .
- מדובר במעשים של אנשים בעלי עוצמה המנצלים את משרותיהם כדי לשלשל לכיסם ולכיסי אחרים סכומים גדולים באופן בלתי חוקי, תהליך הכרוך לעתים בנזק ציבורי ניכר.
- פשעי הצווארון הלבן השכיחים ביותר הם מעילות בנקאיות, הונאות עסקיות, קרטלים בלתי חוקיים ומעשים של שוחד והפרת אמונים.
- סאתרלנד טען שמרבית עברות הצווארון הלבן מעוררות תגובה מעטה.
- יתרה מזאת, גם כשיש תגובה, הפרשה מסתיימת בד"כ בדיון אזרחי ולא במשפט פלילי.
- רוב המקרים, הצד המפסיד בהליך אזרחי משלם פיצויים על נזקים שגרם, אך אינו מתוייג כפושע.
- המציאות מלמדת שכאשר עברייני צווארון לבן מורשעים בדין, הם אינם מגיעים בד"כ לכלא
- המשפט האזרחי מיישב סכסוכים עסקיים בין גורמים פרטיים, והמשפט הפלילי עוסק בחובותיו המוסריות של האדם לחברה.
- חברות נחשבות ישות משפטית, חלק ניכר מתביעות הצווארון הלבן מוגשות כנגד ארגונים ולא כנגד אדם פרטי זה או אחר
- ע"פ אחד הדו"חות, פחות משלושה אנשים מכל עשרה שהורשעו במעילות בבתי משפט מחוזיים בארה"ב נכלאו או קיבלו קצין מבחן.
- סאתרלנד ציין סלחנות זו נובעת בראש ובראשונה מן העובדה שעברות אלה מדאיגות את הציבור פחות מפשעי הרחוב.
- אנשים חשים ככל הנראה שפשעים כלכליים פוגעים בכולם – אך בעצם אף לא באחד.
- עברייני צווארון לבן אינם נועצים אקדח בצלעותיו של איש , והמחיר הכלכלי מתפזר בד"כ על אוכלוסיה גדולה.
אופק
- סאתרלנד דיבר על תופעת פשיעת צווארון לבן כלומר זוהי פשיעה המבוצעת ע"י אנשים בעמדה חברתית גבוהה במהלך עיסוקיהם והדגש הוא על כך,
- לדוגמא: עו"ד מפורסם שמכה את אשתו- זו לא פשיעת צווארון לבן, לפי סאתרלנד זוהי עבירת אלימות רגילה. אבל אם אותו עוד מפורסם ייקח כספים מאנשים כדי לקנות להם דירה לעת זקנה וישקיע את כספם במניות ובניירות ערך שלא יהיה ניתן להתחקות אחריהם אחר כך- זוהי פשיעה בצווארון לבן עפ"י סאתרלנד כיוון שמדובר באדם בל מקצוע מכובד כעו"ד וגם על עבירה שבוצעה במהלך עיסוקו.
- זוהי תופעה שלא ניתן לכמת אותה ולא ניתן לעקוב אחריה כיוון שהיא עבירה פלילית רחבה יותר.
- גישה זו גורסת שמערכות אכיפת החוק והרווחה החברתית פועלות כסוכנויות פוליטיות לפקח על קטגוריות של אנשים המאיימים על השיטה הקפיטליסטית.
- גישה זו מניחה שהנורמות התרבותיות והחוקים האחרים נקבעים באופן ישיר ובלעדי על ידי העשירים ובעלי העוצמה ולמענם.
- הנחה זו היא פשטנית מדי.
פשיעת צווארון לבן: מאפיינים ייחודיים – גוד – לא יודע מאיפה לקחו את זה
- פשיעת צווארון לבן בנויה בדר"כ מפעולות מורכבות ,מתוחכמות וטכניות בעיקרן. הן אינן ניתנות לזיהוי בקלות ובמקרים רבים יש צורך במומחה כדי לקבוע אם הייתה הפרת חוק.
- פשיעת הצווארון הלבן משולבת בהתנהגות לגיטימית, הגזמה מסוימת נחשבת למקובלת וחוקית. מעילה היא עברה המתבצעת תוך כדי פעילות יום-יומית שגרתית כמו רישום מספרים בפנקס חשבונות.
- דיפוזיה של הקורבנות- במקרים רבים לא ניתן להבין או לזהות את הנזק, משום שהוא מתחלק על מס' רב של קורבנות, לרוב הפגיעה היא קלה אך במס' עצום של קורבנות למשל תוספת של רבע דולר יותר על מכל חלב. הנזק ניתן בדרך כלל למדידה רק במונחים של סיכויים סטטיסטיים ולא בדרך ישירה של אחד על אחד.
- גודלם העצום של הסכומים הכספיים שבהם מדובר, סכומים הנמדדים במאות מיליונים או מיליארדי דולרים. גנבים פשוטים אינם יכולים לגנוב סכומים כאלה. שתי הסיבות לאפשרות שלהם לגנוב סכומים כאלה הן:
- עברייני רחוב צריכים לגנוב כסף בצורתו הממשית ומאות מיליוני דולרים נמצאים במקום אחד רק במקרים נדירות. ועברייני הצווארון הלבן גונבים באמצעות מיניפולציות של סמלים וכך הם גונבים בלי לקחת את הכסף ממקום למקום, הכסף אפילו לא חייב להיות ממשי.
- פושעי רחוב גונבים במכה אחת ואילו הם עושים סדרת פעולות שעורכת חודשים ואף שנים.
- מבצעי עבריינות הצווארון הלבן כמעט אינם נתבעים לדין, אלא נפטרים בעונשים קלים . הראיות נגדם אינן ברורות או חד משמעיות ולא תמיד מותר למשטרה להיכנס לתחומם לאסוף ראיות. כאשר הם מורשעים רק לעיתים נדירות הם מקבלים עונש מאסר וגם אז הוא מומתק בעקבות ערעור או שיתוף פעולה עם הממשל בחשיפת עברות אחרות.גם אלו שגורמים לנזק פיזי או מוות לא מרצים תקופת מאסר ארוכה.
- פשיעתם אינה תואמת את הסטריאוטיפ של פשע אמיתי. עברות אלו אינן מעוררות את תגובות הגינוי החריפות האופייניות לפשעי רחוב ואינן כרוכות בסטיגמה חברתית ממשית. הציבור רואה בעברות שלהם חמורות אך במשפט נוהג בהם בסלחנות. תמיד קיים הספק אם עברת צווארון לבן היא בכלל סוג של סטייה.
- אמצעי התקשורת אינם נוטים לדווח על עברות הצווארון הלבן באופן מלא ומפורט כפי שהם מדווחים על פשעי רחוב, הם לא סיפור טוב מספיק. כדי שכתבה כזאת תגיע לחדשות צריך להתקיים אחד התנאים: סכום הגנבה צריך להיות גדול, הגנבה צריכה להיות קשורה לשערורייה כל שהיא, החשוד צריך להיות חשוב.
- גם לאחר שהם מורשעים הם אינם מחשיבים עצמם לפושעים אמיתיים וזאת מכיוון שהם שונים מסטריאוטיפ העבריין וחסרי סטיגמה. הם משתמשים באוצר מילים מיוחד לתיאור מניעיהם וכך מראים עצמם כהוגנים ושומרי חוק וטוענים שלא התכוונו לבצע פשע. הם אינם מכחישים שביצעו את המעשה שהואשמו בו אך עומדים על כך שמעשה זה הוא לא עברה.
סיכום קונפליקט:
- ע"פ תיאורית הקונפליקט החברתי, אי השוויון בחלוקת העושר והעוצמה משפיע על אופיים של הנורמות והחוקים האחרים ועל אופן יישומם.
- גישה זו גורסת שמערכות אכיפת החוק והרווחה החברתית פועלות כסוכנויות פוליטיות שתכליתן לפקח על קטגוריות של אנשים המאיימים על השיטה הקפיטליסטית.
- גישת הקונפליקט ________ תגיד שעיקר העוצמה החברתית קשורה קשר הדוק לסטייה.
- אנשים שנחשבים לסוטים או מוגדרים כסוטים ע"י החברה הכללית הם בד"כ אנשים חסרי עוצמה.
- בעלי העוצמה שולטים על הנורמות והחוקים של החברה שמשרתים בסופו של דבר את האינטרסים שלהם עצמם ומי שמאיים על האינטרסים של בעלי העוצמה נחשב כסוטה.
- בידי בעלי העוצמה היכולת להימנע מתוויות שליליות שעלולות להגדיר אותם כסוטים.
אופק
- נורמות וחוקים אחרים משקפים את האינטרסים של אנשים רבי עוצמה בחברה. אנשים המאיימים על הסטטוס קוו מוגדרים בדרך כלל סוטים. החברה נוטה להגדיר כפשע פלילי את הנזקים הנגרמים לה מידי אנשים ללא עוצמה חברתית יותר מאשר את הנזקים החברתיים הנגרמים ע"י אנשים בעלי עוצמה רבה.
ביקורת על גישת הקונפליקט
- גישה זו מניחה שהנורמות התרבותיות והחוקים האחרים נקבעים באופן ישיר ובלעדי ע"י העשירים ובעלי עוצמה ולמענם.
- הנחה זו פשטנית מדי , משום שלאמיתו של דבר מגזרים רבים של החברה משפיעים על התהליך הפוליטי ונהנים מפרותיו.
- יש גם חוקים המגנים על העובדים, הצרכנים והסביבה, לעיתים בניגוד לאינטרסים של העשירים .
- גישת הקונפליקט החברתי טוענת שפשיעה צומחת רק כאשר החברה נוהגת בחבריה באופן בלתי שוויוני. כפי שאבחן דירקהיים. והביקורת היא שבכל חברה יש סטייה. תלוי מי מגדיר את הסטייה. הסטייה פונקציונלית לחברה.
אינטראקציה סימבולית
- גישה במישור מיקרו- רמה נמוכה יותר
- אינטראקציה סימבולית תדבר על הסוטה עצמו, כאדם
- כשמדברים על סטיה נבחן את התהליך שבו האדם הופך לסוטה.
- תהליך שאדם הופך לסוטה, הוא תהליך שבתוך האינטראקציה מגדירים מה שהופך אדם לסוטה.
- נקודת המוצא היא שמשהו באינטראקציה בין האנשים מגדירים מישהו לסוטה, והופך את האדם לסוטה.
פירוט ממסיכום
- פרדיגמה זו מנתחת את התהוות הסטייה כתהליך חברתי.
- תיאוריה זו מנתחת את התהוות הסטייה כתהליך חברתי. הופכת את ההגדרות של סטייה וקונפורמיות לגמישות
- שום דבר אינו בגדר סטייה כשלעצמו. דבר נהפך לסטייה רק כשהוא מוגדר כך על ידי אחרים.
- תגובותיהם של האחרים עשויות להיות רבות ושונות.
- תווית של סטייה עלולה להביא לידי צמיחתן של סטייה משנית וקריירה של סטייה.
אופק
- בעלי גישה זו קבעו שהסטייה היא לא איזו תכונה או מאפיין של האדם הסוטה אלא סטייה נוצרת לפי גישת התיוג רק כתוצאה מן האופי שבו אחרים מגיבים להתנהגותנו,
- כלומר: אין שום דבר שמבחין בין הסוטים ללא סוטים חוץ מהתגובה החברתית כלפיהם.
בהמשך ידובר על
- התחברות דיפרציאלית (מתוך אינטראקציה סימבולית)
- גישת התיוג (מתוך אינטראקציה סימבולית)
- גישת הפיקוח של הרשי (מתוך אינטראקציה סימבולית)
- לסיכום הגישה (אופק)-
- שום דבר אינו בגדר סטייה לכשעצמו.
- דבר נהפך לסטייה רק שהוא מוגדר כך ע"י אחרים. תגובותיהם שלה אחרים עשויות להיות רבות ושונות. תווית של סטייה עלולה להביא לצמיחתן של סטייה משנית וקריירה של סטיות.
- הביקורת על הגישה (אופק)-
- גשה זו היא יחסית בצורה קיצונית,
- כלומר: יש באמת סטיות שאנו יכולים להתייחס אליהן כתופעות שנגרמות רק בגלל שמתייגים את האדם ככזה. אבל מצד שני יש תופעות שהם לא טובות, רעות,כלומר: אם אדם רצח את חברו גישת התיוג תתייג אותו כרוצח רק משום שרצח ולא תתייחס למבנה שמונח בסיס המעשה והנגיעה לחברה כולה.
סיכום הספר על שלושת ההסברים הסוציולוגים לסטיה
הסברים סוציולוגיים של סטייה: סיכום | |
תרומות עיקריות | פרדיגמה תיאורטית |
הגדרותיה של הסטייה משתנות ממקום למקום אך סטייה כשלעצמה קיימת בכל החברות. ה סטייה והתגובה החברתית שהיא מעוררת תומכות בבסיס המוסרי של החברה. סטייה עשויה גם להביא לשינוי חברתי. | ניתוח סטרוקטורליסטי-פונקציונלי |
שום דבר אינו בגדר סטייה לכשעצמו. דבר נהפך לסטייה רק כשהוא מוגדר כך על ידי אחרים. תגובותיהם של האחרים עשויות להיות שונות ומגוונות. תוויות של סטייה עלולות להביא לידי צמיחתן של סטייה משנית וקריירה של סטייה. | ניתוח לפי גישת הא"א הסימבולית |
נורמות וחוקים אחרים משקפים את האינטרסים של אנשים רבי עוצמה בחברה. אנשים המאיימים על הסטטוס קוו מוגדרים בד"כ סוטים, החברה נוטה להגדיר פשע פלילי את הנזקים הנגרמים לה מידי אנשים ללא עוצמה מאשר את הנזקים החברתיים הנגרמים על ידי אנשים בעלי עוצמה רבה | ניתוח לפי גישת הקונפליקט החברתי |
ישנם חמש גישות לסטייה.
- קודם דיברו איך אחת משלשת הגישות הראשוניות מתייחסות לסטיה באופן כללי. עכשיו נפרט את חמשת הגישות שמסבירות סטייה
- מרטון (פונקציונליזם) (תופעת הסטיה לפי רוברט מרטון- תאורית המתח המבני של מרטון (ספר + חוברת ומורה) (מבוסס על דירקהיים)
- מרטון טוען שבשביל להסביר סטיה צריך לבחון שני אלמנטים מרכזיים שקיימים בכל חברה
פירוט
- סטייה היא אכן תופעה בלתי נמנעת בכל חברה,
- אבל רוברט מרטון טוען שהפרות כללים מופרזות מעידות על טיבם של ההסדרים החברתיים.
- היקפה ואופייה של הסטייה תלויים בעיקר במטרותיה התרבותיות של החברה (כגון הצלחה כללית) ובאמצעים המוסדיים (כגון חינוך והזדמנויות תעסוקה) שהחברה מעמידה לרשות חבריה להשגת המטרות הללו.
- מרטון לקח את האחריות לסטייה מהיחיד ואמר שהאחריות היא חברתית
- אם עד אז מישהו היה שיכור או סוחר סמים זו הייתה הבעיה הפרטית שלו ולכן הוא הגיע לכלא, הוא אדם לא קונפורמי ולא מסתגל.
- המפתח לקונפורמיות הוא בשאיפה להשגת מטרות מקובלות באמצעים מקובלים.
- אך לא לכל אדם השואף למטרות המקובלות יש הזדמנויות להשיגן.
- לפיכך, הם עשויים לנסות ולהתעשר על ידי פשיעה מסוג זה או אחר.
- מרטון אומר שיש כאן בעיה מבנית , מה לימדו אותי בחברה , השלטון צריך לשקם שכונות ולטפל באנשים הפתרון הוא גם מבני.
- שני הגורמים העיקרים שההתנהגות הסוטה קשורה אליהם
- הזדהות עם מטרות וערכים מרכזיים של החברה.
- היכולת להשיג מטרות אילו באמצעים לגיטימיים אחרים
- גישה זו מתבסס על הגישה הפונקציונליסטית המניחה שותקפות בין חברה מסוימת והסכמה באשר למטרות החברתיות הנחשבות חשובות
- לטענתו כל חברה קובעת לעצמה מערכת של ערכים ומטרות ומדריכה את חבריה להשיג מטרות אילו באמצעים מסוימים ולא באחרים (הם למעשה האמצעים הלגיטימיים)
- מרטון מתייחס בדיונו לערך חשוב בחברה האמרקאית : הצלחה חומרית ככלית
אופק
- מרטון טען שבכל חברה יש שני סוגים של נורמות עיקריות:
- נורמה שקובעת מהי המטרה המרכזית של בני החברה
- ונורמה שקובעת איך אפשר להשיג את המטרה המרכזית החברתית?
- בנתחו את החברה האמריקאית ישנו מצב פנימי שגורם ללחצים על הפרט.
- מרטון טען גם שאנומיה היא פער בין הנורמות החברתיות הקשורות להשגת המטרה החברתית לבין האמצעים הלגיטימיים שמצויים בידי כל אחד ואחד להשיג את המטרה הזו.
- ההזדהות עם ערכים ומטרות (הצלחה חומרית – כלכלית)
- מרטון חוקר את החברה האמריקאית
- טוען שערך בסיסי בחברה האמריקאית זה הצלחה כלכלית
- היכולת להשיג מטרות באמצעים לגיטימיים (רכישת השכלה וכד')
- לגיטימיים = מקובלים
- הדרך הלגיטימית להשיג הצלחה כלכלית זה השכלה.
- אדם שמקבל את המטרה הזאת ומקבל את הדרך (כלומר הולך ללמוד) הוא אדם קונפורמי.
- אבל לא כולם קונפורמיים, יש מצבים שבהם יש פער בין ההזדהות עם הערכים לבין הדרך להשיגם
- ומהמצבים האלה ניתן לראות 4 סוגים של סוטים
לפי מרטון קיימות חמש תגובות אפשריות של אדם למתח שנובע מהפעם בן המטרות החברתיות לבין האמצעים להשגתם.
- למעשה רק תגובה אחת, הקונפורמיות, היא תגובה נורמטיבית (ולא סוטה) ואילו ההתנהגות – -את ההתנהגות של רוב האנשים לפי מרטון, מאפיינת הקונפורמיות
הטיפוס הקונפורמי
- לא סוטה מזדהה עם ערכי החברה ומטרותיה המרכזיות ומנסה להשיג את מטרותיו באמצעים הלגיטימיים ובעצם בנורמות של החברה כדי להשיג את המטרה.
- לדוגמה: המטרה זה להשיג מעמד סוציו-אקונומי גבוה האמצעים הם השכלה, עבודה, רכישת מיומנויות
אופק
- אלו הם אנשים קונפורמיים כלומר אנשים שמקבלים את המטרה המרכזית החברתית (הצלחה כלכלית) ונוקטים אמצעים לגיטימיים להשגת המטרה הזו.
- הם רוכשים השכלה, לומדים מקצוע, הם עובדים קשה והם משתדלים להתעשר עפ"י החוק.
- הם גם לפי מרטון רוב רובה של החברה האמריקאית. הקונפורמיים אינם סוטים.
4 סוגי סוטים
- חדשנים/ חדשנות
- אילו הם אותם אנשים שמקבלים את המטרה/ ערך מזדהים איתה אבל רוצים להשיג את זה בדרכים לא לגיטימיות.
- למשל גנבים רוצים כסף, אבל הדרך אינה לגיטימית
פירוט
- הניסיון להשיג מטרה חברתית מקובלת (עושר ) באמצעים בלתי מקובלים (סחר בסמים).
- על פי מרטון, ה"מתח" שבין ערכו הרב של העושר בתרבות שלנו לבין הסיכויים הקלושים להשיגו מעודד גנבות, סחר בסמים או צורות אחרות של עבריינות- בעיקר בקרב העניים.
- הטיפוס חדשני מזדהה עם ערכי החברה ומטרותיה אך הוא לא משתמש באמצעים הלגיטימיים להשגת מטרותיו.
- מקבלים את המטרות אבל לא את האמצעים ומחדשים להם אמצעים אחרים.
- החדשנות שלו זה בלייצר אמצעים אחרים להשגת המטרות.
- לדוגמה: המטרה זה להשיג מעמד סוציו-אקונומי גבוה האמצעים הם סחירה בסמים
אופק
- מרטון מתכוון כאן בראש ובראשונה לאותם עבריינים שמקבלים את המטרה המרכזית של הצלחה כלכלית אבל נוקטים באמצעים בלתי לגיטימיים להשגת המטרה. ל
- דוגמא: סוחרי סמים, שודדים, מפעילי הימורים בלתי חוקיים וכו'. רוב החדשנים הם בעלי מעמד נמוך.
- ריטואליזם
- הריטואליסטים מקבלים את הדרך, ומרוב שמקבלים את הדרך, הם שוכחים את המטרה
- באירגון הביורוקרטי זה היו הפקידים ששמו את הדגש על כללים ותקנות ששוכחים שהמטרה של הארגון הביורוקרטי לתת מטרות
- אנשים שבדרך אובססיבית הם על הדרך
- ההתעקשות על התואר לעתים עולה הרבה כסף שהיא לא שווה שלא היה בזה טעם.
- התעקשות על הדרך מונעת מאיתנו לפספס את המטרה .
- הופכים את הדרך לטקס, לדבר החשוב, ואז שוכחים את המטרה
פירוט ריטואליזם (טקסיות)
- חוסר היכולת להשיג הצלחה באמצעים נורמטיביים עשוי להצמיח גם סוג אחר של סטייה שמרטון כינה ריטואליזם.
- ריטואליסטים הם אנשים המיישבים את המתח הנוצר עקב הצלחה מוגבלת בהמרת המטרות התרבותיות המקובלות במאמצים כפייתיים כמעט לחיות "באופן מכובד".
- ביורוקרטים זוטרים נכנעים לא אחת לריטואליזם כדרך לשמירה על כבודם.
- הטיפוס הריטואליסט : ריטואל אדם שזונח מטרות עיקריות אבל ממשיך להשתמש באמצעים המקובלים. כמו בביורוקרטיה שהפקיד מבצע עבודה ולא אכפת לו מה מטרות הארגון,אין לו שאיפות.
- לדוגמה: אדם שעובד במשרה מלאה לומד לתואר ראשון וא"כ לתואר שני ועדיין לא מתעשר למרות שהוא השתמש באמצעים המקובלים.
- עובדים קשה אבל אין להם תוצאות.
- לדוגמה: אין מטרה ,האמצעים הם השקיית העציץ למרות שיורד גשם כי זה מה שצריך לעשות
אופק
- אלו אנשים שזנחו את המטרה המרכזית החברתית של הצלחה כלכלית אבל הם ממשיכים לדבוק באמצעים הלגיטימיים להשגת המטרה.
- לדוגמא: מרטון נותן כאן את הפקידים הביורוקרטים שיודעים כבר שלא יתקדמו לשום מקום אבל הם ממשיכים עדיין לדבוק בכללים של הארגון כדי לגרום להמשך הפעלתו. או הגברת הזקנה שמשקה את הצמחים שלה למרות שירד גשם בלילה.
- מאפיין בני מעמד בינוני שחונכו לקונפורמיות אבל לא מצליחים להשיג הצלחה כלכלי. לטיפוס זה אין שום משמעות פלילית אבל יש לו אפיון של הפרעות נפשיות.
- נסגנות
- אנשים שפרשו מהחברה, הם חיים ליד, בשולי החברה
- הם לא מתעסקים בכלל במטרה ובאמצעים
- כמו נרקומנים, זונות, אלכוהליסטיים וכד'
פירוט נסגנות
- תגובה שלישית לחוסר היכולת להצליח היא נסגנות:
- נשירה מוחלטת, המתבטאת בשלילת המטרות התרבותיות והאמצעים להשגתן גם יחד.
- הם האלכוהוליסטים, נרקומנים, וחסרי בית למיניהם.
- הטיפוס הנסגן: הוא לא מזדהה לא עם המטרות ולא עם האמצעים הנסגנים הם אנשים שנמצאים בתוך החברה אבל הם לא חלק ממנה .
- חלק גדול מהנסגנים הם בני המעמד הבינוני שחינכו לקונפורמיות וכזה לא הצליח להם הם ויתרו.
- הנסגן משתמש בסמים שמנפיק החדשן.
- לדוגמה :הומלס כשעוברים לידו או ליד קבצן או שיכור ברחוב לא מתייחסים אליהם.
- הנסגנים לא רק שהם לא נגישים לאמצעים הלגיטמיים של השגת המטרה, הם גם לא נגישים לאמצעים הלא לגטימיים, ולכן הם יוותרו על המטרה.
אופק
- אנשים אלו נסוגו גם מהמטרה המרכזית החברתית של הצלחה כלכלית וגם מהאמצעים הלגיטימיים לרכישת מקצוע, השכלה וכו',
- הם פשוט נסוגים לשולי חברה. מרטון ציין את המכורים לסמים, אלכוהוליסטים, הומלסים וכו'.
- מרד
- אילו אנשים שלא מקבלים את הערכים והדרך להשיג,
- אבל יש להם ערכים ומטרות משלהם כמו תת תרבות נגד
- תת תרבות נגד שוללת ערכים ונורמות ושוללת אלטרנטיבה.
- למשל כתות, הם סוג של מרד.
פירוט מרדנות
- התגובה הרביעית לכישלון היא מרדנות.
- המרדנים, בדומה לנסגנים, שוללים הן את ההגדרה התרבותית של ההצלחה והן את האמצעים הנורמטיביים להשגתה.
- אך המרדנים צועדים צעד נוסף ודוגלים בחלופות רדיקליות לסדר החברתי הקיים, ולא חאת מצטרפים לתרבות נגד.
- הטיפוס המרדן :לא מקבלים את המטרה ולא את האמצעים אבל יש להם מטרה חלופית ויש להם אמצעים חלופיים . כמו בתת תרבות נגד.
- לדוגמה: ההיפים בארה"ב, קהילת מחרוזת בממ"ן, מהפכנים
- אלו הם אנשים שדוחים את המטרות המרכזיות החברתיות ואת האמצעים הלגיטימיים להשגת המטרה אבל בניגוד לנסגנים הם לא נעצרים כאן אלא הם מציעים גם מטרה חברתית חדשה ואמצעים לגיטימיים חדשים להשגת המטרה.
- לדוגמא: ההיפים של שנות ה-60 שחשבו על אושר בהווה ולא עושר כלכלי בעתיד.
הזדהות עם האמצעים להשגת המטרות.
| הזדהות עם מטרות/ערכים של החברה .
|
|
+ | + | קונפורמית |
- | + | חדשנות |
- | - | נסגנים |
+ | - | ריטואליזים |
- + | - + | מרדנות |
שתי ביקורות על הדגם של מרטון- רק מאופק
- למרות שהדגם יפה מאוד מבחינת השלמות התיאורטית שלו אין לו שום אחיזה אמפירית במציאות.
- דגם זה הוא דגם פונקציונאליסטי שמדמה את החברה לישות שיש בה ערכים חברתיים מרכזיים או ערך חברתי מרכזי אחד.
קלוארד: כישלון כפול- זה מהספר +חוברת , המורה לא לימדה
- קלוארד ניסה לענות על השאלה מתי אנשים יבחרו בדרך של חדשנות ובדרך של נסגנות?
- כלומר לדעת קלוארד, לא רק האמצעים הלגיטימיים מחולקים באופן בלתי שווה בין השכבות החברתיות השונות, אלא גם האמצעים הבלתי לגיטימיים.
- לעתים קורה שבני המעמד הבינוני נכשלים גם במערכת העבריינית. עקב כך הם מוותרים על המטרות החברתיות הנכספות ונסוגים לעולם הסמים,
- הוא טוען שבני המעמד הבינוני יהיו הנסגנים כי הם קונפורמים הם לא ימצאו דרך חדשה להשגת המטרות ואז הוא קורא לזה כשלון כפול
- למשל: אדם האומר לא מצליח בדרך המקובלת אז אני מוותר, לא הולך בדרך המקובלת אז אני מוותר, לא הולך בדרך אחרת. הם לא מצליחים להשיג את המטרות וגם לא לחדש.
- זהו כישלון כפול.
- הסבר של אופק
- שני חוקרים בשם קלווארד והולין הרחיבו את הדגם של מרטון וטענו שמרטון התייחס רק להזדמנויות הלגיטימיות הפתוחות בחברה בפני אנשים ולא התייחס להזדמנויות הבלתי לגיטימיות שיש בחברה.
- קלווארד והולין טענו שההזדמנויות הבלתי לגיטימיות מתחלקות באופן בלתי שווה: אדם שגדל בשכונה כמו הארלם, שיש בה פשיעה רצינית, לומד מילדות איך להתעשר בחיים בעזרת דרכים בלתי לגיטימיות, ובכך יש לו יתרון על פני מי שלא גדל בשכונה כזו.
תת תרבויות סוטות והסברים נוספים
בחוץ זה חוברת
בפנים זה אופק
(באופק הכניסו את זה פה, אז הכנסתי את זה פה- זה יכול להיות לפני סיום הגישה הפונקציונליסטית קודם לכן)
תת תרבויות סוטות- זה מהספר+ אופק
- קלוארד ואוהלין טוענים שסטיות פליליות נובעות לא רק מחוסר הזדמנויות לגיטימיות אלא גם מקיומן של הזדמנויות בלתי לגיטימיות.
- בקיצור, הבחירה בין סטייה לקונפורמיות נובעת ממבנה ההזדמנויות היחסי המעצב את חייהם של הצעירים.
כתוצאה מכך, טענו קלווארד והולין יש לנו שלושה סוגים של תת תרבות של עבריינים- (פירוט של אופק)
- תת תרבות של פשיעה- אלו הם החדשנים של מרטון. אלו הם אנשים שאמנם הדרכים הלגיטימיות חסומות בפניהם אבל ההזדמנויות הבלתי לגיטימיות פתוחות בפניהם.
- תת תרבות של קונפליקט- תת תרבות זו מאפיינת בעיקר תת תרבויות של מהגרים שהגיעו לארה"ב ואינם מכירים לא את ההזדמנויות הלגיטימיות ולא את ההזדמנויות הבלתי לגיטימיות. שני סוגי ההזדמנויות חסומים בפניהם ולכן הם פונים לאלימות לשמה כי הם נתקלים בחסימה מצד החברה.
- תת תרבות של נסגנות- תת תרבות של אנשים שפונים לצריכת סמים ואלכוהול. אלו הם אנשים שניסו ונכשלו גם במערכת הלגיטימית את דרכם, הם פנו למבנה הבלתי לגיטימי של ההזדמנויות ונכשלו גם בו הפכו למה שהם קוראים כישלון כפול וכך נסוגו לגמרי מהחברה.
- אלברט כהן טוען שהעבריינות נפוצה בעיקר בקרב צעירים בני המעמד הנמוך, משום סיכוייהם להשיג הצלחה בדרכים מקובלות קטנים משל כל האחרים. אנשים שנשכחו על ידי החברה מנסים לשקם את כבודם העצמי באמצעות בניית תת תרבות של סטייה.
- סוציולוג בשם אלברט כהן חלק על מרטון בדבר בסיסי אחד: הוא טען שהמטרה החברתית המרכזית בחברה האמריקאית היא לא הצלחה כלכלית אלא השגת סטטוס, כלומר: השגת מקום מכובד בחברה.
- הוא גם טען שנערים ממעמד נמוך אינם יכולים להשיג סטטוס כיוון שהם נפלטו ממערכת החינוך הם לא יכולים לרכוש מקצוע בעל יוקרה והם מאופיינים בתסכול סטטוס וכתוצאה מכך הם מנסים לשלול את כל מה שמציעה התרבות הכללית, ובמקום זה הם פונים לדרכים שליליות מבחינת החברה הכללית (משחיתים רכוש, גונבים רכב וכו') וע"י מעשים אלו הם משיגים את הסטטוס בהשתייכות לכנופיות הרחוב.
- מילר מסכים שתת תרבויות סוטות אכן מתפתחות בעיקר בקרב צעירים בני המעמד הנמוך, משום שההזדמנויות הלגיטימיות הפתוחות בפניהם מעטות משל כל האחרים.
- הוא מצביע על שישה מוקדי עניין המאפיינים תת תרבויות אלה:
- )צרות, הנובעות מקונפליקטים תכופים עם מורים ומשטרה,
- קשיחות, סגידה לממדי גוף, שרירים וכו',
- ערמומיות, יכולתו של אדם להערים על אחרים,
- התרגשות, ביקוש חוויות מרגשות, מתח וסכנות כמפלט משגרת החיים היום יומים,
- אמונה בגורל, עקב תחושתם של הצעירים שאינם שולטים בחייהם, 6
- אוטונומיה, שאיפה לחירות, המתבטאת במקרים רבים באיבה כלפי דמויות סמכותיות.
- האנתרופולוג ואלטר מילר חלק על התיאוריה של אלברט כהן.
- ואלטר מילר חקר את התנהגות המעמד הנמוך בארה"ב וטען שיש מסורת של מאות שנים במעמד הנמוך של נורמות שהתפתחות בלי קשר למעמד הבינוני. נורמות אלו שונות מאוד מהמעמד הבינוני אבל בלי קשר אליהן. הוא ציין שישה מוקדי עניין שמעניינים צעיר במעמד הנמוך והם: להסתבך בצרות, קשיחות מאצ'ואיסטית, ערמומיות, ריגושים, אמונה בגורל והדגשת האוטונומיה של הפרט.
שאלה מתוך דפים של המורה
- מהו ההסבר שמציע מרטון לתופעת הסטיה החברתית, ומהן הקטיגוריות שהוא מציע לסיווג סוטים.
- לאיזו מקטיגוריות הסטייה (שהוצגו בסעיף א') היה מרטון משייך, לדעתך, כל אחד מהמקרים הבאים. נמק
- חבר בתנועת דתית קיצונית שדוגל בהפיחתה של מדינת ישראל למדינה לא ציונית = מרדנים
- נווד שנודד כבר 25 שנה בין ארצות שונות ועובוד מידי פעם לפרנסתו בעבודות מזדמנות= נסגן
- מנהל חברת השקעות שהורשע בהונאת לקוחות= חדשן
- איש צבא שמקפיד על גינוני משמעת בלתי חשובים גם בשעת הקרב= ריטואליזם.
- גישת ההתנגשות התרבותית (גם פונקציונליזם)
- גישת ההתנגשות התרבותית אומרת שישנם מצבים בהם אנשים מושפעים משתי מערכות חברתיות שונות ומנוגדות בחלקן דבר יכול להוביל אותם לסטות
- תיאוריה זו רואה במצבים, שהפרט מושפע מהם בעת ובעונה אחת משתי מערכות נורמטיביות שונות ומנוגדות כמקור חשוב לסטייה.
- קשור מושג של דירקהיים - שלא יודעים איך להתנהג- זהו מצב של אנומיה.
- במצב שבו מושפעים משתי מערכות תרבותיות שונות, המצב האנומי הזה יכול להוביל למצב של סטיה .
- מצב זה אופייני במיוחד לחברות מהגרים ולחברות רב עדתיות אחרות.
- כשאדם עובר מתרבות אחת לאחרת יש פעל בין הנורמות והערכים שהוא רגיל לנורמות והערכים שהוא פוגש.
- הפעל הזה עלול להביא לסטייה. לדוגמה- עולה חדש מרוסיה.
- כאשר ההשפעה של אחת מהן חלשה יותר והאחרת הוא סופג באופן לקוי.
- למשל
- אצל עולים חדשים שבאים ארצה עם מערכת תרבותית משלהם
- הם נפגשים במערכת תרבותית שונה
- לא יודעים איך אמורים להתנהג
- ומצב זה יכול להוביל לסטיה
- כשיש גלים של עולים חדשים יש גלים של סטיה, רואים גם עם העליה האתיופית וגם עם העליה הרוסית
- רוסית- שיכרות, חברות, אונס
פירוט מהסיכום
- עולים חדשים- עזבו מערכת נורמטיבית של תרבות שבה הם חיו ומכירים ,והגיעו לארץ שבה יש מערכת נורמטיבית אחת שונה.
- צריך לנטוש נורמות ישנות, כאשר עדיין לא מכירים את החדשות.
- הוא למעשה נופל בין הכיסאות. הם רגילים לשתות אלכוהול אך בארץ לא שותים כמוהם
- וזוהי קרקע פורייה להתנהגות סוטה, הופכים להיות סוטים מתוך קשיי הסתגלות.
- אתיופית- רצח והתאבדות במסות
- מחקרים מדברים על משבר של משפחה מרוקאיות (בגלל זה רוב הזונות בעבר היו מרוקאיות)
- שוהם חקר אוכלוסיה ערבית-כפרית בארץ.
- קבוצה זו חשופה לשתי מערכות ערכיות מנוגדות: מצד אחד, הערכים של חברה המוסלמית ומהצד האחר ערכיה הדומיננטיים של החברה הישראלית.
- מתברר שככל שזיקתו של הפרט לערכים מסורתיים נחלשת, נטייתו לעבריינות גוברת.
- התחברות דיפרציאלית (מתוך אינטראקציה סימבולית)
- הרעיון: סטייה היא השתתפות בחיי הקבוצה. אבל בקבוצות שהנורמות שלהן נוגדות את אלו של הקהילה הרשמית.
מבוא מהספר: תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאתרלנד
- לימוד של כל דפוס חברתי- בין שהוא מקובל ובין שהוא סוטה מן המקובל- הוא תהליך המתבצע בקבוצות.
- לדברי סאתרלנד, נטייתו של כל אדם לקונפורמיות או לסטייה תלויה בתכיפות היחסית של התחברותו עם אנשים המעודדים התנהגות מקובלת או עם אנשים המעודדים הפרת נורמות.
- גישה זו גורסת שהכל זוהי שאלה עם מי אנחנו מתחברים
- כלומר אם מתחברים עם קבוצה שהנורמות שלה מנוגדות לנורמה של החברה, (כלומר קבוצה סוטה) ואנחנו לומדים את הערכים והנורמות של הקבוצה הזאת אני אהפך לסוטה
- כלומר אם אנחנו מתחברים לקבוצה (תהליך חיברות בקבוצה) אז נחשבים לסוטים
- ולהפך אם מתחברים לקבוצה שנחשבת לקונפורמית היא תהפך לקונפורמית.
- בגלל זה כל כך חשוב להורים עם מי הילדים שלהם מתחברים
- אנחנו נולדים לתוך משפחה מסוימת (למשל מאפיה איטלקית) ולומדים את הערכים והנורמות של המשפחה ואז הופכים לסוטים
פירוט מסיכום- תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית (סאתרלנד):
- נטייתו של כל אדם לקונפורמיות או לסטייה תלויה בתכיפות היחסית של התחברותו עם אנשים המעודדים הפרת נורמות.
- ע"פ תיאוריה זו הסטייה נובעת מהשתתפות פעילה בחייה של קבוצה שהנורמות והערכים שלה נוגדות את הנורמות של החברה הכללית. אנשים נוטים לאמץ את הנורמות של הקבוצה שהם שייכים אליה או משויכים אליה.
- לכן כשהחברה מגדירה קבוצה כסוטה ובן אדם מתחבר לאותה קבוצה אך האדם נהיה סוטה. התנהגות סוטה היא התנהגות נלמדת, אדם לומד להיות סוטה כתוצאה מתהליך של חיברות שהוא עובר בתוך קבוצה.
אופק
- סאתרלנד טוען שסוציאליזציה לקויה היא שגורמת לסטייה חברתית,
- כלומר אם יחידים בחברה מתחברים לדומים להם במהלך תהליך החיברות ומסגלים לעצמם ערכים ונורמות סוטים הם יהפכו לסוטים.
- אין שום דבר שמבדיל את הסוטים מהאנשים הרגילים הם למדו נורמות, הם למדו ערכים, הם עברו תהליך חיברות עם חברים לקבוצה ובני משפחה אבל מה שמבדיל הוא התוכן של הערכים והנורמות שהם רכשו במהלך תהליך החיברות.
- בעוד אדם רגיל שמאמץ לעצמו ערכים ונורמות של קונפורמיות הסוטים יתחברו עם אנשים סוטים הדומים להם המעדיפים לעסוק בפעילות עבריינית.
מחקר : סאתרלנד ערך מחקר בכלא, שדווקא בכלא אנשים הופכים לסוטים. התיאוריה אומרת שכלא הוא בעצם בית ספר לעבריינים. פושע קטן נכנס לכלא ויוצא פושע גדול.
המודל של סאתרלנד מהספר:
בהתחברות עם קבוצה סוטה עמדות סוטות התנהגות סוטה.
הביקורת (גם מהספר)
- הביקורת על סאתרלנד: הביקורת אמרה שהמודל הוא הפוך, אנשים שמראש יש להם עמדות סוטות הם אלה שיתנהגו באופן סוטה ולכן הוא יתחבר עם קב' סוטות.
עמדות סוטות התנהגות סוטה התחברות עם קבוצות סוטות.
- הביקורת גם אומרת שיש התנהגויות שתיאוריות ההתחברות הדיפרנציליות לא יכולה להסביר למשל סטיות ספונטניות כמו חולה נפש או סוטים שלא באים במגע עם קב' אחרות של סוטים.
- דוגמה: סמים- קב' שמעשנת מריחואנה תלמד את האדם איך לעשות את זה וליהנות או אם אני אלך עם חנונים אני אלמד איך להיות אחד כזה.
- גישת התיוג (מתוך אינטראקציה סימבולית)
- גישה מאוד חשובה
תיאוריית התיוג (תת פרק גם מהספר וגם מהחוברת)
- תרומתה העיקרית של גישת האינטראקציה הסימבולית לניתוח הסטיה היא תיאוריית התיוג, הגורסת שסטייה וקונפורמיות נובעות בעיקר מהאופן שבו אנשים מגיבים להתנהגותנו, ולא מהתנהגותנו עצמה.
- תיאוריית התיוג מדגישה את אופייה היחסי של הסטייה, כלומר את העובדה שניתן להגדיר אותה התנהגות עצמה בדרכים שונות.
- בתיאורית התיוג תשומת לב על הסיווג והתיוג של "הסוטים" על ידי סוכני הפיקוח (סטייה ראשונית, ומשנית)
- גישת התיוג תשומת הלב / דגש הוא על תהליך ההגדרה מי סוטה ומי לא סוטה
- כלומר גישה זו אומרת שמה שחשוב שאם תייגו אותנו כסוטים או שלא תייגו אותנו כסוטים .
- (סוכני הפיקוח, מורים, אנשי רשויות)
- אם תייגו אותנו כסוטים נהפך לסוטים, ואם לאאתייגו אותנו כסוטים לא נהפך לסוטים.
פירוט מהספר
- "תיאורית התיוג"= סטייה וקונפורמיות נובעות בעיקר מן האופן שבו אנשים מגיבים להתנהגותנו ולא מההתנהגות עצמה.
- תיאורית התיוג , איזשהו שילוב של תיאורית הקונפליקט ותיאורית האינטראקציה הסימבולית- בעלי הכוח יכולים לקבוע חוקים ולהימנע מלקבל תיוג.
- ע"פ תיאוריה זו הסטייה היא תוצאה של הדבקת תווית לאנשים שמועדים להיות סוטים או עבריינים.
- תיאורית התיוג ממוקדת בגורמים הרשמים של החברה (מערכת המשפט, המשטרה, החברה) והם אלה שהופכים אותם להתנהגות סוטה.
- לשים תג על אדם , תווית. ניתן להגדיר את אותה התנהגות במספר דרכים: אישה הנוטלת פריט לבוש מחדרה של חברתה האם זו שאילה או גניבה?
- כ לומר גישה זו שמה את הדגש על הגדרת המצב.
- אין אדם שהוא סוטה באופן מוחלט, אנחנו החברה הגדרנו אותו כסוטה.
- קונפליקט: התיוג של אדם כסוטה לא נובע מתוך קונצנזוס אלא מתוך מאבק כוחני בין קבוצות שונות מי שיתייג את האדם הוא זה שיש לו כוח.
- למה אנשים מוגדרים כסוטים? כי אין להם מספיק כוח להגדיר את המצב כמו שהם רוצים , הכוח נמצא אצל מי שיכול להגדיר סטייה.
- התיאוריה מעבירה את המוקד ממבצע ההתנהגות , להתנהגות עצמה, איך מוגדרת ההתנהגות: כסטייה או לא כסטייה.
סטייה ראשונית
- גישה זו גורסת שיש מעשים שאנחנו עושים
- כגון לברוח מבית הספר, לגנוב לחמניה
- המעשים האלה נקראים סטיה ראשונית
- כלומר אותו מעשה שעשינו אותנו- לא חייבים להיות מעשים משמעותיים
- השאלה היא מה קורה אחרי שעשינו את המעשה
אם לא תייגו אותנו כסוטים רוב הסיכוים שהם שנהפוך לקונפורמים
אם החברה תייגה אותנו כסוים הדבר יוביל לסטיה משנית
פירוט מהספר על סטיה ראשונית
- סטייה ראשונית – מצב שבו אדם מבצע איזה שהיא התנהגות סוטה חד פעמית אבל יכול להיות שאף אחד לא תפס אותו (אין לה משמעות חברתית כל כך ).
- לא משפיעה נפשית על הסוטה או הסביבה, אין רישום .
- לדוגמה: אדם הגונב בקבוק קולה בלי שייתפס. או ילד שהוא בן למעמד גבוה יעשה התנהגות סוטה וזה נשכח אחרי תקופה כי הוריו טיפלו במקרה.
- למרט מציין שמקרים רבים של הפרת נורמות מעוררים תגובה קלת ערך של הסביבה ומשפיעים השפעה מעטה על דימויו העצמי של האדם.
- למרט מכנה פרשיות חולפות מעין אלה בשם סטייה ראשונית.
אופק
- זוהי סטייה שלא אובחנה ככזו אלא אירוע מקרי חד פעמי שקרה ונגמר ולא תבע את רישומו לא על הפרט ולא על הסובבים אותו.
- סטייה ראשונית היא סטייה מהנורמה שבעצם מאפיינת כל אחד ואחד מאיתנו שעובר מדי פעם על נורמות שונות בחברה,
- לדוגמא: עבר באור אדום, דיבר לא בנימוס לשוטר, לקח כספים שלא מגיעים לו וכו'.
סטייה משנית...
- סטיה משנית - חזרה על התנהגות סוטה, התחברות עם אנשים סוטים וכד'
- בהמשך נפתח קריירה של סוטים
- על פי הגישה
לשים לב : המעשה לא חשוב אלא התגובה למעשה היא חשובה.
פירוט מהספר על סטיה משנית
- התגובות לסטייתו הראשונית עלולות אפוא להצמיח סטייה משנית, שבה הפרת הנורמות נעשית לתופעה של קבע, והאדם מאמץ לעצמו זהות סוטה.
- סטייה משנית – התנהגות סוטה שהאדם נתפס אחריה והחברה מגדירה אותו כסוטה לכיוון שהוא מוגדר כסוטה הוא ימשיך להיות סוטה.
- הפרת הנורמות הופכת לתופעה של קבע.
- לדוגמה: ילד בן למעמד נמוך עשה התנהגות סוטה והוא מוגדר כסטייה משנית כי נחשב לילד מופרע ,
- התגובה של החברה עליו רעה, אין לו הורים שיעזרו לו לצאת מזה.
אופק
- זוהי סטייה, שבעקבות האבחנה של הסטייה בסטייה הראשונית, בעקבות תיוגו של האדם, תתפתח גם סטייה משנית שהיא קריירה שלמה של סטייה כולל ההסברים השונים שאדם נותן לעצמו ולסביבה למה הוא עושה מה שהוא עושה.
- דוגמא
- ראשונית: אני נוהג שיכור ושוטר לא תופס אותי
- משנית: אני נוהג שיכור ושוטר תופס אותי ואני מוגדר על ידיו ועל ידי החברה כאלכוהוליסט
ביקורת על התיוג מהספר:- (הכנסתי פה ולא מאוחר יותר בשביל לא לאבד)
1)
- מתקשה להסביר כיצד סוגים מסוימים של התנהגות כמו רצח זוכים לגינוי כמעט בכל מקום. היא מתאימה לסטיות פחות חמורות כמו מחלת נפש
- כלומר . תפיסתה הרלטיביסטית הקיצונית של תיאוריה זו מקשה עליה להסביר כיצד סוגים מסוימים של התנהגות כגון רצח, זוכים לגינוי כמעט בכל מקום.
- תיאוריית התיוג מתאימה בעיקר לסטיות חמורות פחות, כגון הפקרות מינית או מחלת נפש.
2)
- ההשלכות הנובעות מתווית של סטייה אינן ברורות לדוגמה אם תוית מסוימת מעודדת סטייה או בולמת אותה.
- שנית, ההשלכות הנובעות מתוויות של סטייה אינן ברורות.
3)
- לא כל אדם מתנגד שיתייגו אותו כסוטה ויש כאלה שאף מתגאים בכך .
- שלישית, לא כל אדם מתנגד שיתייגו אותו כסוטה, ויש אנשים הנושאים תואר זה בגאווה.
סטיגמה (גופמן)- זה רק מהספר
- סטיגמה (גופמן)- תיוג חברתי שלילי רב עוצמה המשנה בקיצוניות את דימויו העצמי וזהותו החברתית של אדם.
- אנשים המפתחים מחוייבות חזקה להתנהגות סוטה מגלים במקרים רבים שנוספה להם סטיגמה,
- סטיגמה פועלת כסטטוס בולט הגובר על כל שאר ממדי הזהות החברתית.
- סטיגמה פועלת כסטטוס בולט הגובר על שאר מימדי הזהות החברתית, מבטל את ערכו של האדם בעיני הסובבים אותו ומביא בסוף לידי בידודו החברתי. קשה להיפטר מסטיגמה.
- אנשים בעלי כוח יכולים להימנע מלקבל תיוג סטיגמה
- גופמן אומר שהסטיגמה הופכת לסטטוס בולט. הוא טוען שברגע ששמים על מישהו סטיגמה מנתקים אותו ממי שהוא . כשרואים אדם נכה מייד אנו אומרים הנה נכה.
- היות שתהליך הדבקת הסטיגמה הוא מאבק סביב הגדרת מצב, אנו עוסקים כאן במאבק בין שני צדדים הרוצים להחיל את הגדרת המצב שלהם, אולם רק החזק מביניהם יצליח בכך.
- מצב זה מכונה מאבק על סטיגמה.
- לדוגמה: אם יש לי תיוג של שתיין וקיבלתי את הסטיגמה הזאת , אף אחד לא ייתן לי עבודה ולא משנה שזאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי ששתיתי אלכוהול.
אופק
- סטיגמה היא בעצם סוג של תווית רבת עוצמה שמוטבעת על האדם במהלך תהליך התיוג ואחרי שהסטיגמה הוטבעה באדם הוא לא יכול יותר להשתחרר מהתיוג השלילי,
- לדוגמא: סוטה שנשלח לרצות מאסר, אחרי שהוא ישתחרר הוא ישא סטיגמה של אסיר משוחרר שאי אפשר להשתחרר ממנה לכל החיים.
- הסטיגמה גם יכולה להיות תג חיובי, לדוגמא: אדם שסיים אוניברסיטה מקבל תג חיובי של בוגר אוניברסיטה.
תיוג רטרוספקטיבי- רק מהספר
- לאחר שאנשים מדביקים לאדם סטיגמה, הם עשויים להצמיד לו תיוג רטרוספקטיבי, כלומר לפרש את עברו לאור סטייתו הנוכחית.
- תיוג זה בוחן את עברו של אדם בחינה סלקטיבית ומשוחדת לאור הסטיגמה הנוכחית שלו.
- כלומר
- פרוש עבר לאור סטייה נוכחית. בוחן את עברו של אדם מבחינה סלקטיבית ומשוחדת לאור הסטיגמה הנוכחית שלו, ובמקום לנסות להתבונן בו בהגינות מסלף את הביוגרפיה שלו דבר שמעמיק את זהותו הסוטה של האדם.
- תיוג רטרוספקטיבי (רטרו – אחורה, ספקטיבי – ראייה).
- אדם כזה בגלל מה שקרה לו פעם.
- אדם שמתויג כ- X ואז אומרים טוב כבר ביסודו הוא היה כזה. מסתכלים לאחור.
- לדוגמה: אדם שנתפס במעשים מגונים בילדים יאמרו עליו שהוא תמיד חיפש את חברתם של ילדים.
אופק
- תיוג המצב בהווה לאור עברו של אדם, כלומר: אם יש לנו שכן ובמשך 20 שנה בירכנו אותו לשלום ואנו לא יודעים הרבה על עברו, ופתאום מתברר שהוא הואשם פעם באונס, אנו נתייג את השכן הזה בתיוג רטרוספקטיבי.
תיוג ומחלת נפש- מהספר בלבד
- הפסיכיאטר תומאס סאס טוען שאנשים משתמשים בתווית של שיגעון לתיאור מה שלאמיתו של דבר אינו אלא "שוני". לפיכך, יש לזנוח לחלוטין את המושג מחלת נפש.
- מחלה היא פיזית ופוגעת בגוף בלבד- מחלת נפש היא לכן מיתוס.
שפירא ובן אליעזר מציגם 4 שלבים בתהליך התיוג: (מהסיכום, לא יודע מאיפה)
- אדם מבצע פעולה כלשהי עדין לא מגדירים מהי. לא בהכרח הפעולה שהוא עושה חריגה מהנורמה , אבל הוא עושה משהו.
- החברה סביבה מגדירה את פעולה זו כפעולה סוטה.
- הפרט מקבל את ההגדרה הזו הוא נענש בדרך כלשהי (מתויג).
- הפרט ממשיך לפעול כסוטה ומפתח קרירה של סטייה.
- לדוגמא: חברות שמחליפות חולצות אחת עם השנייה יום אחד הן רבות וזאת שנתנה את החולצה לחברתה אומרת היא גנבה לה אותה.
- החברה טוענת שהיא גנבת ובמשך הזמן היא מפנימה את עצמה כגנבת, כי כולם חושבים כך, ואז היא באמת נעשית גנבת.
- תיאורית התיוג אומרת שיש קב' מסוימות שאמורות לקבל את התווית של התנהגות סוטה.
מדיקליזציה של הסטייה- רק מהספר
- מדיקליזציה של הסטייה היא תרגום בעיות מוסריות וחוקיות למושגים רפואיים או לבעיות רפואיות
.
- יש נטייה להגדיר התנהגויות סוטות כמחלות.
- החלפת מערכת תוויות אחת בשנייה.
- לוקחים סטייה והופכים אותה למחלה ואז האחריות נופלת על החברה, הוא לא אשם וצריך חיברות מחדש אלא אנחנו אשמים וצריכים לפתור לו את הבעיה.
- נותנים לו להתחמק מאחריות ואז הוא לא מתוייג כסוטה אלא מתוייג כחולה ולזה יש כבר משמעות אחרת בחברה.
- לדוגמה: הנטייה לראות אלכוהליסטים כחלשי אופי ופגומים מבחינה מוסרית התחלפה בנטייה לראות תופעה זו כמחלה או מעשנים הם מכורים שצריכים תרופות,
- נאשם ברצח איבד את שפיותו זמנית או שגנב הוא לא גנב אלא קלפטומן.
אופק
- הטענה הביקורתית כאן היא שהרבה מאוד סוגים של אנשים שבעבר הוגדו כלא מוסריים מוגדרות היום ע"י תוויות שונות שמודבקות אליהן והתוויות האלו ניתנות "לריפוי" רק בתהליך של ריפוי ע"י מומחים,
- לדוגמא: שתיית אלכוהול שבעבר היה נחשב למעשה לא מוסרי לעשות, שמנוגד לרצון האל, למשל באסלאם או בנצרות, הרי היום יש היום מדיקליזציה של הסטייה כלומר ריפוי ואומרים היום שמי שמוגדר אלכוהוליסט יש בעיה שצריך לרפא מומחה מסוים שהתמחה בגמילה מאלכוהול, ולא אומרים לו שהוא לא מוסרי.
- להחלטה אם להגדיר סטייה כעניין מוסרי או רפואי יש שלוש השלכות מרחיקות לכת. - מהספר
- ראשית, היא קובעת מי מגיב לסטייה.
- הבדל שני הוא בשאלה כיצד מגיבים לסטייה. הגישה המוסרית מגדירה בעלי סטיות כ"עבריינים" הראויים לעונש. אך מנקודת ראות רפואית אנשים אלה הם "חולים" הזקוקים לטיפול.
- הנקודה השלישית היא ששתי התוויות שונות זו מזו מבחינת אחריותו האישית של האדם הסוטה.
- מנקודת מבט מוסרית, כל אדם אחראי למעשיו, לטוב ולרע.
- אולם אם אנו בעצם אנשים חולים, הרי איננו מסוגלים לשלוט במעשינו.
- גישת הפיקוח של הרשי (מתוך אינטראקציה סימבולית)
- גישה זאת אומרת שהרצון לסטות קיים בכל אחד מאיתנו מה שמונע מאיתנו זה "בלמים חברתיים"
פירוט מהספר
- בתיאורית הפיקוח של הירשי טוען הירשי שהפיקוח החברתי מושתת על ציפיותיהם של בני האדם באשר לתוצאות התנהגותם.
- הירשי הניח שכל אחד מאתנו רואה סטייה כלשהי בגדר פיתוי, אך המחשבה על הגינוי הצפוי מצד החברה, די בה כדי להרתיע את מרביתנו.
- לעומת זאת, אנשים שאין להם מה להפסיד מן הסטייה מועדים יותר מאחרים להפוך למפרי חוק.
הסבר
- הירשי מניח בתיאורהי שלו שכל אדם מתפתה מתישהו לבצע פעולה שמוגדרת ע"י החברה כהתנהגות סוטה. לכל אדם יש גרעין קטן של סוטה. כולנו קצת סוטים. יש משהו שאומר לנו תעשה משהו רע. אבל אנחנו גם פחדנים. מפחדים מאיך שהחברה תתייחס למה שאני יעשה.
- לכל אדם יש את הפיתוי הראשוני להיות סוטה אבל יחס החברה עוצר אותנו.
- קשור לפיקוח שתחתיו אני חייב ולציפיות= הפיקוח קשור לציפיות שיש לתוצאות של ההתנהגות שלנו.
- מה שמונע בד"כ להתנהג באופן סוטה זה החשש מהתגובות של החברה.
- הפיקוח החברתי שקיים מונע מהאדם להתנהג באופן סוטה.
אופק
- תורת הפיקוח של הירשי שטוען שלאדם יש אינטרסים להיות קונפורמי ואם האינטרסים האלו לא יהיו קיימים אז הוא יפנה לפעילות עבריינית.
תאור הבלמים החברתיים
- הירשי טוען שקונפורמיות נובעת מארבעה סוגים של פיקוח חברתי (בלמים חברתיים):
- קשר
- הכוונה היא שככל שאנחנו בעלי קשרים חברתיים יותר, כך הסיכוי שלנו לסטות הוא קטן יותר
- (קצת דומה לדירקהים כמו הקשר בהתאבדות, (רווקים, נשואים, נשואים עם ילדיםÜ ככל שיש יותר קשרים חברתיים הסיכוי לסטות יותר קטן)
פירוט קשר מספר
- קשר. קשרים חברתיים חזקים מעודדים קונפורמיות.
- אדם שיש לו קשרים חברתיים חזקים יהיה קונפורמי לחברה לעומת אדם שאין לו קשרים חברתיים הוא יהיה פנוי יותר להתנהגות סוטה.
- ככל שלאדם יש יותר קשרים חברתיים הוא מרגיש יותר יציב במקום שלו. וכך הסיכויים שלו להיות סוטה קטנים כי הוא נתון לפיקוח של הרבה אנשים.
- כלומר (אופק) אם יש לפרט קשרים עם אנשים שומרי חוק סביר להניח שגם הפרט ישמור על החוק. לעומת זאת אם קשרים אלו לא קיימים יש סיכוי שהפרט יהיה עבריין.
- הזדמנות
- ככל שיש לנו יותר הזדמנויות לגיטימיות להתקדם ככה הסיכוי שלנו לסטות הוא יותר קטן.
- כלומר ככל שהדלתות נפתחות בפני הסיכוי שלי לסטות יותר קטן
- יסודי, תיכון, צבא, אוניברסיטה, מקום עבודה, מתקדם בתוכו וכד'..
- הסיכוי לסטות הוא יותר קטן
- אבל אם הדלתות נסגרות נחפש דרכים צדדיות
- למשל אותם נערים שלא מקבלים לצבא
- ילד שמסיים גיל 18 והצבא לא מקבל אותו על רקע התנהגותית כלכלי
- אז הדלת נסגרת בפניהם
- ואז הבעיה היא .. שהדרך מפה לסטיה היא פשוטה יותר.
- כלומר (אופק) אם יש לפרט הזדמנויות לגיטימיות להיות קונפורמי ובדרך זו להצליח הוא לא יהיה עבריין.
פירוט הזדמנות מספר
- הזדמנות. ככל שאדם רואה לנגד עיניו הזדמנויות לגיטימיות רבות יותר, גוברים יתרונותיה של הקונפורמיות.
- אדם שיש לו יותר הזדמנויות לגיטימיות להצלחה, להשתלבות בחברה יהיה יותר קונפורמי מאדם שסיכויי ההצלחה שלו קלושים
- מעורבות
- ככל שאנחנו מעורבים יותר בפעילויות יותר בפעילויות חברתיות לגיטימיות, כך הסיכוי שלנו לסטות הוא יותר קטן.
- כאשר נמצאים רוב היום בתוך מסגרות חברתיות היכולת לסטות היא קטנה
פירוט מעורבות מספר
- מעורבות. מעורבות רבה בפעילות לגיטימית מונעת סטייה.
- מעורבות בפעילות חברתית לגיטימיות למשל עבודה מסודרת לימודים פעילות התנדבותית אז אנשים שיש להם את זה יפנו פחות להתנהגות סוטה.
- כלומר (אופק) מעורבות בפעילויות לגיטימיות תבטיח שהפרט לא יהיה מעורב בפעילויות בלתי לגיטימיות.
- אמונה
- הכוונה כל שיש יותר אמונה בדמות סמכותית לגיטימית, הסיכוי שלנו לסטות הוא יותר קטן.
- כלומר מאמינים למישהו, שמראה את הדרך הישר
- יכול להיות אב סמכותי, מורה, רב, כומר,
- אם יש אמונה במישהו סמכותי אז הסיכוי לסטות היא יותר קטנה כי כשיש בעיה את יכול לבוא ולהתייעץ
פירוט אמונה מהספר
- אמונה. אמונה חזקה במוסר המקובל וכבוד כלפי דמויות סמכותיות מרסנים נטיות לסטייה.
- אמונה חזקה במוסר החברתי מעודדת יותר קונפורמיו אנשים שאין להם אמונה (תשובה מוסרית) יפנו להתנהגות סוטה.
- אם אני מאמין שאסור לגנוב כי יש את כבוד הפרט , אני לא צריך שוטר שיגיד לי את זה.
- כלומר (אופק) אמונה- אם הפרט מאמין בערכים מסוימים הוא לא יפנה לסטייה ואם הוא לא מאמין הוא יעשה זאת.
- לשים לב שבאופן כללי תיאוריות האינטראקציה הסימבולית השונות רואות בסטייה תהליך.
סיכום חמשת ההסברים
סכום מחוברת תשובה 6 עמוד 43
דוגמה | הסבר לסטייה | הגישה |
גנבים מקבלים את המטרות החומריות, אך פועלים באמצעים לא לגיטימיים (חדשנות) | תגובה לא נורמטיבית לאנומליה, שמקורה בפער בין האמצעים למטרות שהחברה מציעה | המתח המבני- מרטון |
בעלי מום חיצוני עלולים להיתפס כסוטים, והיחס אליהם ויחסם כלפי עצמם יושפעו מכך | הסטייה היא תוצאה של הגדרת מצב, בדרך כלל של רשויות החברה המוסמכות | תיוג |
אדם שביצע פשע חד פעמי ונשלח לכלא עלול להתחבר לפושעים וללמוד מהם כיצד להתנהג. כך הוא עולה מדרגה בדרגת הפשיעה שהוא מסוגל לה. | חיברות ולמידת דרכיה של קבוצה הנחשבת בחברה הכוללת לסוטה | התחברות דיפרנציאלית –סאתרלנד |
עולה חדש המגיע לארץ ממדינה ענייה עלול להיחשף לערך העושר הפרטי אך לא יפנים את הדרך להשגתו | הסטייה נובעת מתהליך המעבר בין שתי תרבויות וברירה סלקטיבית של נורמות חברתיות | התנגשויות תרבותיות |
ביקורת על 6 הגישות: (מהסיכום, לא יודע מאיפה)
- היופי של התאוריות האלה זה החולשה שלהן . התאוריות האלה לא מסגירות למה יש פעולות שמוגדרות כסטייה. הם אומרות למה יש סטייה חמורה או פחות חמורה.
- לא ברור אם סטייה זה דבר רצוי או לא רצוי. האם זה מוגדר כדבר שלילי או חיובי.
- התאוריות מניחות שהאדם רוצה להימנע מתיוג כסוטה. אך זה בכלל לא נכון כי יש כאלה שרוצים להיות סוטים, כי זה נחשב בעיניהם מיוחד ושונה.
שאלה לדוגמא על סטייה חברתית מדף של המורה
שאלה 17 שיעור 9: "נערכים ונערות שגדלו בסביבה עברינית לא נעשים בהכרח עבריינים גם הם"
א) סכם לפחות שלוש תיאוריות להסבר סטייה חברתית שנזכרו בחומר הלימוד
- המורה היתה בוחרת את שלושת הגישות מהאינטראקציה הסימבולית ומסבירה אותן כי הן קלות להסבר
ב) הסבר לפי כל אחת מהגישות הנ"ל את הטענה (כתבתי אב טיפוס לתשובה)
התחברות דיפרצינלית
- על פי גישת ההתחברות הדיפרציאלית אותם נערים לא נעשו עבריינים כי אותם נערים לא התחברו עם אותם ילדים עבריינים אלא התחברו עם אותם ילדים קונפורמים ובגלל זה הפכו לקונפורמים
תיוג
- לא נהפכו עבריינים כי החברה סביבם לא תייגה אותם כעבריינים
- אפשר גם להוסיף גם : אפילו אם עשו סטיה ראשונית
פיקוח של הרשי
- וגישת הירשי לעבור על כל הארבע ולפרט
- לאותם נערים היו להם בלמים חברתיים:
- קשרים משפחתיים מאוד חזקים
- הילדים התקבלו למגמות לבית הספר והצבא זימן אותם
- פעילים בתנועות נוער
- וקשובים לאבא שלהם שהיה דמות סמכותית.
שאלה 1 משיעור 10 לדוגמא (השאלה פה)
- סכם שלוש תיאוריות להסבר סטיה חברתית
- בחרה תופעה חברתית המהווה סטיה חברתית באיזה מונחים תסביר כל אחת מהתיאוריות שסיכמת בסעיף א' את היווצרות התופעה שבחרת
- צריך לקחת גניבה כי זה פשוט- זה תמיד לקחת כדוגמא
- מרטון- חדשניים, דוגמא שעבדנו עליה
- תיוג (סטיה ראשונית , שהפכה לסטיה משנית כי פירשו את זה קרייה של גנב)
- התחברות דיפנרצינלית- (תלוי עם מי מתחבר, םע גנים ולומדים נורמות התנהגות נהפוך לגנבים)
- אפשר גם לפי הירשי (יש נטיה לסטות ובלמים- ואז ללכת כל כל הארבע)- בתוך כל אחד מאיתנו רצון לגנוב, אבל יש בלמים
- לא היו להם קשרים, לא הזדמנות, לא מעורבים ולא דמות סמכות .
- התנגשות תרבותית יותר קשה לעשות אבל אפשר.
כבר קיבלנו שתי שאלות על סטיה
נערים ונערות לא נהפכו לעבריינים (משיעור קודם)
לזכור את הדברים האלה שלומדים.
- במונחים הכוונה איך הגישה מסבירה את התופעה.
מפה זה דברים שהיו בספר והמורה לא התייחסה אליהם בכלל
- דפוסי סטייה שונים או שונות תרבותית?- כל תת פרק זה הוא רק מהספר/ חוברת המורה לא דיברה עליו
- רצח
- מדוע אנשים רוצחים?
- חוקרים שהשוו בין התנהגות בני האדם להתנהגות חיות, הגיעו למסקנה שהאדם הוא אחד המינים היחידים ההורג את בני מינו שלא לצורך קיומי או להגנה עצמית.
הסבר ביולוגי
- החיפוש אחר הגורם הביולוגי להתנהגות זו הוביל למחקרים גנטיים ולהעלאת ההשערה שהימצאותו של כרומו' זכרי נוסף עלול לגרום לנטיות אלימות.
- התיאוריות הראשונות הם תיאוריות ביולוגיות או סוציוביולוגיות (התנהגות מולדת). טענו שזה התנהגות גנטית, שקיים כרומוזום נוסף .
- התיאוריות הביולוגיות מייחסות את הנטייה לפשיעה לתכונות פיזיות ומתמקדות בהתנהגותו של הפרט.
- הבעיה היא שאין הוכחות במציאות.
- בדקו את האפשרות שיש כרומוזומים נוספים אצל גברים אלימים בכלא ולא בחוץ.
- התיאוריות הביולוגיות לא מאפשרות שינוי ,
- אם נולדנו עם מבנה כזה אין לנו אפשרות לשנות אותו ונגזר עלינו להיות סוטים,
- הן לא מאפשרות בחירה או שינוי זהו הגורל.
הסבר פסיכולוגי
- הפסיכולוגיה הציעה הסברים אחדים לנושא.
- פרויד טען כי קיימים אצל האדם שני דחפים: דחף המין ודחף המוות.
- כאשר כוחותיו של האגו חלשים ודחף המוות דורש ביטוי, יכול להיווצר מצב שבו האני אעדיף לווסת את הדחף בפעולה המופנית כלפי הזולת, ובכך למנוע מצב שבו יופנה הדחף פנימה.
- הסברים המתמקדים במקרים פרטיים של ליקויי אישיות, המזג האנושי מעוצב על ידי התנסות חברתית.
- אנשים עם מבנה אישיות מסוים שלא משתלטים על עצמם.
הסבר סוציולוגי
- ההסבר הסוציולוגי מנסה לקשור בין הפעולה (הרג) לבין ההקשר החברתי שבוצעה בו.
- הפרעות נפשיות
- ההבחנה בין בריאות לחולי נפשי אינה ברורה כל כך
- פסיכיאטרים ופסיכולוגים מתייחסים כיום לחולי ולבריאות כאל שני קטביו של רצף, כאשר הפרט יכול לנוע בין קטביו לאור שינויים במהלך החיים.
- המודל הרפואי רואה בהפרעה נפשית מחלה בדומה לכל מחלה אחרת.
- לסובל ממנה מוצא טיפול במוסדות רפואיים המתמחים במחלות אלו או שימוש בתרופות ובעזרים רפואיים אחרים.
- הפרט נדרש לקבל עליו את סטטוס החולה.
- חלק מהגישות הפסיכולוגיות רואות במחלות הנפש תוצאה של קונפליקטים נפשיים, המוצאים את ביטוים בהתנהגויות לא אדפטיביות (לא תואמות) או הגורמות סבל לאדם.
- גישות אחרות שמות דגש על אירועי חיים מלחיצים שכל אדם עובר במהלך חייו.
- גישת התיוג טוענת כי מחלות נפש הן תוויות שהטילו קבוצות חברתיות בעלות כוח כדי לשלוט באנשים אחרים.
- סוציולוגים ניסו למצוא קשר בין ההפרעות הנפשיות להיבטים חברתיים, כמו מיקומו הריבודי של הפרט.
- המחקרים שונים נמצא לדוגמא, כי סיכוייהם של פרטים המשתייכים למעמד נמוך לחלות במחלות נפש גדול מסיכוייהם של המשתייכים למעמד גבוה.
- הסבר אפשרי לממצא זה הוא תפיסת ההפרעה הנפשית כתוצאה של המעמד:
- אנשים במעמד נמוך חשופים ללחצים ולמתחים גדולים יותר מאלו של אנשים במעמד גבוה, ולכן הם נוטים לחלות יותר.
- גם מינו של החולה הוא בעל השפעה.
- נשים נטו לחלות יותר בהפרעות חרדה ודיכאון,
- ואילו הגברים נטו לסבול מהפרעות אנטי-סוציאליות, מפרנויה, ומהתמכרויות לסמים ואלכוהול.
- סוציולוגים העלו את הסברה שנשים מחוברתות "לשמור בפנים" כעסים ומתחים ולא לפרוק אותם כלפי חוץ, ולכן הן נוטות ליפול קורבן להפרעות הקשורות להפניית התוקפנות כלפי פנים.
- הגברים לעומת זאת, מרשים לעצמם לפרוק את כעסיהם כלפי הסביבה, לעתים ברמה מוגזמת, ולפיכך נוטים להפרעות המאופיינות בבעיות בקשר שבין הפרט לחברה.
- שונות תרבותית או סטייה חברתית- דוגמא מעולם המוסיקה
- האם מוסיקה אופנתית היא סטייה חברתית? נראה כי אין תשובה פשוטה לשאלה זו.
- עצם החידוש, יצירה של משהו שלא היה קיים קודם לכן, יש בו מן ההתנהגות שאינה בתחום הציפיות החברתיות ולכן מוגדרת כסטייה.
- ההשפעות שיש למוסיקה על שכבות אוכלוסייה נרחבות, ובעיקר על צעירים הפתוחים יותר לרעיונות חדשים, שם אותה במקום מרכזי ואף מאיים, בהשוואה לנורמות החברתיות המקובלות.
- מקורות ביולוגים ואישיותיים לסטיה- רק מהספר
- ההקשר הביולוגי- זה מהספר+ חוברת
- כיום יודעים ששום תכונה פיסית אינה מבדילה בין פושעים לשאינם פושעים.
- ויליאם שלדון (1949) טען כי המבנה הגופני עשוי לנבא נטייה לפשיעה.
- הוא סיווג מאות אנשים צעירים על פי מבנה גופם,
- ולאחר שהתחקה אחרי עברם הפלילי, הגיע למסקנה שעבריינות נוער נפוצה בעיקר בקרב נערים בעלי גוף שרירי ואתלטי.
- בני הזוג גלוק (1950) טענו שהורים מגלים פחות קירבה רגשית כלפי בנים חסוני גוף, ובכך הופכים אותן לאטומים יותר לזולתם.
- יתרה מזאת, אנשים המצפים מנערים שריריים לנהוג כבריונים מעודדים אותם ממילא להתנהגות תוקפנית- נבואה המגשימה את עצמה.
- גורמי אישיות- זה מהספר
- מקרים של סטייה נתפסים כתוצאה של חיברות לא מוצלח.
- הפסיכולוגים הוכיחו שקיים קשר כלשהו בין דפוסי אישיות לבין עבריינות נוער וסוגים אחרים של סטייה אך עובדת מפתח אחת מגבילה את ערכה של גישתם: רובם המכריע של הפשעים החמורים מתבצעים בידי אנשים בעלי אישיות נורמלית.
- לסיכום, הגישה הביולוגית והגישה הפסיכולוגית גם יחד רואות את הסטיה כתכונה אישית
- יסודותיה החברתיים של הסטייה- זה מהספר
- הסטייה מאופיינת בשלושת ביסודות החברתיים הבאים:
- הגדרת הסטייה משתנה בהתאם לנורמות התרבותיות. אין בנמצא מחשבה או מעשה המהווים סטייה מעצם טבעם- הם הופכים לסטייה רק יחסית לנורמות מסוימות. גם החוקים משתנים ממקום למקום.
אופק
- עיקרון יחסיות הסטייה- הסוציולוגים טעונים שאין לנו נורמה שחריגה ממנה נחשבת לסטייה בכל מקום על הכדור הארץ ובכל הזמנים המוכרים. סטייה במקום אחד היא הנורמה במקום האחר. סטייה באותו מקום יכולה להיהפך אחרי עשרות שנים לנורמה. לדוגמא: בארצות מוסלמיות שונות מוטלת על האישה ללבוש רעלה ויש מקומות אחרים בהם נשים נמצאות על שפת הים כמעט בעירום מלא- במקום אחד זה נורמטיבי ובמקום אחר, ערב הסעודית למשל, נלקח כסטייה. עיקרון זה טוען שיש תופעות שהן יותר שכיחות כסטייה מתופעות אחרות רק אין שום תופעה שהיא סטייה תמיד.
- אנשים נהפכים לסוטים כשאחרים מגדירים אותם כך: כל אחד מאתנו מפר ללא הרף את הנורמות התרבותיות, ולעתים אף עובר על החוק.
אופק
- אנשים הופכים לסוטים רק כאשר אנשים בחברה שלהם מגדירים אותם כסוטים- אין מקרה שאדם סוטה מנורמות והופך סוטה בלי שאנשים אחרים מגיבים כלפיו. לדוגמא: אדם שרצח מישהו, החביא את גופתו והדבר לא נודע מעולם האם הוא ייחשב כסוטה? יהיו כאלו שיגידו שלא כיוון שהוא לא תויג ע"י אף אחד כסוטה. ויהיו כאלו שיגידו ההיפך מכך.
- עוצמה חברתית דרושה הן לשם קביעת הכללים והן לשם הפרתם. החוק, כך טען מרקס, הוא בראשונה אטסרטגיה המשמשת אנשים בעלי עוצמה כדי להגן על האינטרסים שלהם.
אופק
- עוצמה חברתית דרושה גם כדי לקבוע את הכללים החברתיים וגם כדי להפר אותם- אנו רואים בטענה זו קשר בין סטייה לאי שוויון. סטייה חברתית אינה מנותקת מן הנושא של אי שוויון חברתי.
- מקורות אישיותיים- זה מהספר
- אייסנק (פסיכולוג אנגלי) טען כי הסוטים הם אנשים בעלי מבנה גוף ומבנה אישיות המקשים עליהם להתמודד עם מערכת הגבולות שנועדו לרסן את ההתנהגות האנושית.
- במחקריו הציע אייסנק שלושה ממדים אישיותיים, שאותם הציג כשלושה רצפים:
- אינטרוברטיות מול אקסטרברטיות,
- ממד היציבות הנפשית שאותו כינה נוירוטיות הנע בין אישיות יציבה לבין אישיות לא יציבה,
- וממד הפסיכוטיות המגדיר הפרעות אישיות שונות.
תיאוריה כללית להסבר הסטיה: תיאורית השליטה העצמית
- החוקרים גוטפרדסון והירשי הציעו תיאוריה אשר לטענתם יש בכוחה להסביר את כל מגוון מעשי הסטייה, כולל עברות על החוק, התנהגות פרועה או לא מוסרית ועוד.
- לטענתם, הסטייה נעוצה ברמות נמוכות של שליטה עצמית, מצב הנגרם בשל כשל בתהליך החיברות.
- ההתנהגות הסוטה מאופיינת במקרים רבים בסיפוק מיידי, קל ופשוט של רצונות ודחפים.
- חלק מהמעשים מלווים בתחושות של סכנה והתלהבות, הממלאות את הפרט בשביעות רצון.
- הם דוחים את הטענה שסטייה היא התנהגות חברתית נלמדת או נובעת ממבנה חברתי נתון.
- על פי תפיסתם, סטייה נובעת מחוסר יכולת של הפרט לשלוט על הדחפים.
- החוקרים גם מתייחסים לשאלה מדוע לא כל האנשים בעלי שליטה עצמית נמוכה סוטים? הדבר טמון במבנה ההזדמנויות והלחצים.
- סטיה ועברינות- משדה המחקר בארץ
תגובות חברתיות לסטייה
מערכת אכיפת החוק- זה רק מהספר
המשטרה
- המשטרה היא נקודת המפגש בין האזרח לבין מערכת אכיפת החוק.
- בעיקרון, המשטרה אמורה לשמור על הסדר הציבורי באמצעות אכיפה שוויונית של החוק.
- במציאות, שוטרים אינם יכולים לפקח ביעילות על מעשיהם של מיליוני אנשים.
- כתוצאה מכך, המשטרה נאלצת כל העת להפעיל את שיקול דעתה בנוגע למצבים הראויים לטיפול ואופן הטיפול בהם.
בתי המשפט
- לאחר המעצר בתי המשפט קובעים את אשמתו או את חפותו של החשוד. כ
- תשעים אחוז מהתיקים הפליליים בארה"ב נסגרים ללא משפט באמצעות עסקות טיעון,
- עסקות שבהן המדינה מקטינה את חומרת התביעה כנגד הנאשם בתמורה להודאה באשמה.
- עסקות טיעון הן תופעה נפוצה משום שהן חוסכות למדינה זמן והוצאות משפט, ומשום שהרשויות בלאו הכי אינן יכולות להביא כל תיק בפני בית משפט
- . תהליך זה לוחץ על נאשמים להודות באשמה.
- אדם הרצה לממש את זכותו להישפט מסתכן בהחמרת עונשו אם יימצא אשם.
מדידת עבריינות ופשיעה- עמודים 32-34 בחוברת לא נראה חשוב
ענישה גם לפי החוברת וגם לפי הספר
- ישנם 4 צידוקים עיקריים לענישה:
- גמול
- אדם צריך לשלם על מה שעשה לחברה. הוא סוטה, הוא פוגע במירקם החברתי.
פירוט
- אחת הסיבות העיקריות לענישה היא סיפוק הצורך החברתי בגמול או בנקמה מוסרית, שבה החברה גורמת לעבריין סבל בשיעור דומה לסבל שנגרם לחברה.
- רעיון הגמול מבוסס על ראיית החברה כישות האמורה לשמור על שיווי משקל מוסרי.
- כאשר שיווי משקל זה מופר על ידי הפשע, מופעלת ענישה בשיעור דומה, המשיבה את הסדר המוסרי על כנו.
- הרתעה
- הרתעה = צריך להרתיע גם את הסוטה בכדי שלא יעשה זאת וגם את החברה למען יראו וייראו.
פירוט
- הרתעה: ניסיון לרפות את ידיהם של עבריינים באמצעות ענישה.
- ההרתעה משקפת את התפיסה שהאדם הוא יצור רציונלי ומחושב, אשר יוותר על סטייה אם יווכח שכאב העונש כבד מההנאה של המעשה המזיק.
- ענישה יכולה להרתיע מפני פשיעה בשתי דרכים
- הרתעה אישית היא הענשת העבריין כדי להמחיש לו עצמו שהפשע אינו משתלם,
- והרתעה כללית- הענשת העבריין כדי שישמש דוגמא מרתיעה לאחרים.
- שיקום
פירוט
- שיקום = תכניות שאמורות לגרום לעבריין לחזור למוטב.
- מבחינת הפרט: השיקום מסייע לו לחזור למסגרות חברתיות.
- מבחינת החברה: זה גורם לפרט להיות חלק יצרני.
- שיקום: תוכנית לתיקונו של העבריין כדי למנוע עבירות נוספות.
- מוסדות לתיקון עבריינים משמשים סביבה נתונה לפיקוח, המסייעת לאנשים ללמוד את ההתנהגות הנכונה.
- השיקום, בדומה להרתעה, מנסה לטעת בעבריין מוטיבציה להתנהגות קונפורמית, אך שלא כמו ההרתעה, הגורמת לו סבל,
- השיקום מדגיש את התהליך החיובי של חזרה למוטב.
ספורט כאמצעי שיקום או כאמצעי למניעת עבריינות נוער: תיאור מקרה- זה מהספר
- במשך שנים רבות נעשו ניסיונות לשקם נוער עבריין, אך משום שהעבריינות היא בעיה רב ממדית (בעיות בבית, בלימודים, גורמי אישיות וכו') עלו קשיים במציאת פתרון.
- ברוב התכניות נעשה ניסיון לשלב לעזרה הן ברמת הפרט והן ברמת החברה כדי שהנער יחווה שינויים סוציו-פסיכולוגיים שיעזרו לו להסתגל לחברה.
- צמחו תכניות שבדקו את התרומה האפשרית של הספורט לשיקום.
- רעיון זה נתמך בממצאים שהראו כי נוער העוסק בספורט נוטה להיות עברייני פחות מבני נוער שאינם עוסקים בספורט.
- לסיכום, למרות ההצלחות שנרשמו בחלק מתכניות השיקום והמניעה, נראה כי השימוש בספןרט נשאר בגדר אמצעי זמין ותו לא. ברוב המחקרים אין הסבר או הצדקה לבחירה בספורט כדרך לשיקום הנוער העבריין, ותכניות שעשו שימוש בספורט בלבד נכשלו כישלון חרוץ
- הגנת החברה
- 4- הרחקה מהחברה = הגנה על החברה. לוקחים את מי שמאיים על החברה וכולאים אותו.
פירוט
- הגנת החברה: שלילת יכולתו של העברין לבצע פשעים נוספים- בין אם שלילה זמנית על ידי מאסר ובין אם שלילה קבועה על ידי הוצאה להורג.
ביקורת
- במידה מסוימת הענישה משמשת גורם של הרתעה אישית. אך בחברה המערבית יש גם אחוז גבוה של מועדות פלילית, עברות חוזרות של אנשים בעלי רקע פלילי.
- כמחצית מהאסירים המשוחררים שבים לכלא כעבור כמה שנים.
- שיעור גבוה זה של מועדות מעורר שאלות למידת הרתעתה של הענישה.
- יש לזכור עם זאת, שרק כשליש מהפשעים מגיעים לידיעת המשטרה, ורק אחד מתוך חמישה מסתיים במעצר.
- תכליתה של הענישה כהרתעה כללית היא עניין קשה עוד יותר לבדיקה מדעית, משום שאין כל דרך לדעת כיצד היו אנשים מתנהגים לולא ידעו על עונשים שהוטלו על אחרים.
- בתי סוהר מסייעים להגנת החברה לטווח קצר באמצעות הרחקת העבריינים מהרחובות, אך אינם תורמים רבות לשינוי גישותיהם או התנהגותם בטווח הארוך.
- אין לתלות בהם גם תקוות מופרזות לשיקום, שכן על פי תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאתרלנד, כליאת אדם בחברת פושעים עשויה רק לחזק את מיומנויותיו הפליליות.
- ולבסוף, שוכני בתי סוהר השבים לעולם החיצוני נושאים סטיגמה של אסיר משוחרר, המהווה לא אחת מכשול להשתלבותם המוצלחת בחברה.
- בל נשלה את עצמנו שמערכת אכיפת החוק יכולה לשים קץ לפשיעה.
- סיכום
1
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה