תשובות לשאלות ליחידות 7-8- הטיות הנובעות מהנבדק ומהחוקר, בעיות אתיות
שאלה 1 מדף שחולק
א.
משתנה בלתי תלוי תיאורטי: לחץ חברתי
משתנה בלתי תלוי תצפיתי: נוכחות/ אי נוכחות בשירותים ציבוריים
ערכים:
נוכחות= לחץ חברתי גבוה
אי נוכחות= לחץ חברתי נמוך
ב.
משתנה תלוי תיאורטי: רמת התנהגות הגיינית (לא לרשום בשום פנים ואופן: השפעה..)
משתנה תלוי תצפיתית: רחיצת ידים/ אי רחיצת ידים
ערכים:
רחצה/ אי רחצה
רעש/ חוסר רעש של פתיחת ברז בכיור
הערה: ערכים של המשתנים זה לנבדק בודד
ג.
X1 O
_ _ _ _ _ _
X2 O
_ _ _ _ - פירושו השלא נעשתה הקצאה מקרית
X1 X2 - פירושו ערכים של הבלתי תלוי
O מדידות אחרי של המשתנה התלוי
ג- 2-
התייחסות לשאלה האם קיים ארטיפקט של ברירה במחקר הנוכחי
למרות שלא נעשתה הקצאה מקרית, סביר להניח מקריות
וזאת בגלל שהכניסה של נבדקות לתא שירותים הוא פחות או יותר מקרי
למרות שלא נעשתה הקצאה מקרית עדין סביר שלא קיים ארטיפקט של ברירה
כי סביר שאין הבדלים בין הקבוצות במאפייני הנבדקים
כי לא סביר שיהיה הבדל בין 20 הנכנסות הראשונות, לבין 20 הנכנסות האחרונות
וזאת כי הכניסה לשירותים היא מקרית.
ד.
מצד הנסיין יכול להיות:
מאפיינים
נבואות שמגשימות את עצמן
יכול להיות שהנסיינית לא רק נכחה יכלה לכוון על ידי זה שהיא הסתכלה מהצד על הידים של הנחקרות
כלומר הנייסנית יכלה לכוון קצת את הנבדק דרך הציפיות שלה ולהטות את התגובה
כלומר יכלה לפעול בצורה מודעות או לא כך שהיא מכוונת את הנבדקות על פי הציפיות.
כלומר יתכן ציפיה שיכולה להיות הסבר חלופי לתוצאות כנבואות שמגשימות את עצמן.
ה.
לא קיים הטיה מצד הנבדקות כי הן לא יודעות שהן משתתפות בניסוי
(כשדיברנו על הטיות של נבדק אז מחוייב שהנבדק ידעו שהם בסיטואציה של ניסוי)
ו.
כוונתו
במקרה השני (שהנבדקת התחבאה בתא ( שמהמנות המדידה של המשתנה התלוי (רחיצת ידים) צריכה להיבדק
כלומר עד כמה רעש פתיחת הברכ הוא אכן מהימן (כלומר שאם הייתי חוזר על הניסוי הייתי מקבל את אותה תוצאה)
(תוקף פירושו שרעש לא תקף להתנהגות הגיינית)
מהמנות פירושה שיכול להיות שהמדידה לא שיטתית:
כלומר יכול להיות ששני נשים היו ופתחו ברז (וטעיתי וספרתי את זה כפעם אחת)
במצב הראשון היו התייחסויות לשני חושים (ראיה ושמיעה), במצב השני היא מוגבלת לשמיעה בלבד, ואז יתכן שהיא לא שמעה טוב.
פתרון
אפשר לקחת שני בנות ואז לעשות השוואת מהימנות בין שופטים
כלומר כל אחת תסמין באופן בלתי תלוי ואז יעשו מתאם ביניהן.
ז.
זהו מצב של הנבדק המרומה
יש בעיה אתית: חדירה לפרטיות
זוהי בעיה יחסית חמורה
אין סיבה לחשוב שנגרם סבל לנבדקות
ח.
אינטראקציה בין סביבה, מקום הניסוי לבין התפעול הניסויי (איום על תוקף חיצוני)
זה שעיתי את המחקר במקום ציבורי אני לא יכול להכליל את הקשר הסיבתי- ממצאי המחקר- גם עבור מקומות אחרים לא ציבוריים
ט.
יש בעיה של תוקף מבנה
יש בעיתיות בקשר שבין התלוי התצפיתי לתלוי התיאורטתי
1. חוסר מיצוי
רחיצת ידים לא בהכרח משקפת התנהגות הגינות
ישנן צורות נוספות להתננהגות הגייינית פרט לרחיצת ידים
למשל שימוש במגבונים
2. חוסר בלבדיות
לא בהכרח פתיחת ברז בודק רק התנהגות הגינית
יכול להיות שפתיחת ברז היא גם כדי לנקות לכלוך מהבגד
כלומר יכול להיות שרחיצת ידים בודקת גם מרכיביים אחרים לא רלונטיים.
שאלה 2 עמוד 22 מהחוברת
א
מדד תגובתי: דוח סוכנים
שם הטכניקה: שאלון דיווח עצמי
מדד לא תגובתי: נתונים של רואה חשבון
שם הטכניקה: שימוש בנתונים קיימים
ב
אופרציונליזם מרובה
ג
בדוח הסוכנים יש מדד גבוה יותר
הטיה: הנבדק השתדל להרשים
יש נטיה של הנבדק להציג את עצמו באור חיובי ולכן זו יכולים להיות הסיבה מדוע הנבדק מציג תוצאות גבוהות מההשגים שלו בפועל.
ד
מדובר בנבדק כמתנדב
פוגע בתוקף חיצוני
פגיעה בתוקף חיצוני- פגיעה ביצוגיות (מהחומר בנושא)
נבדק מתנדב שונה מאפיונים של נבדק שהוא לא מתנדב ולכן נפגעת היצוגיות שכל כלל האוכלוסייה
כלומר יש פה פגיעה בתוקף חיצוני
נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי.
וזאת כי לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר על נבדקים שלא מתנדבים
ה
(השאלה שואלת מה טוב יותר( = מה תקף יותר)
המדד הלא תגובתי תקף קצת יותר מהמדד התגובתי
וזאת בגלל הנטיה של הנבדק להרשים עלולה להטות את התוצאות.
ו
מדד תגובתי
הבדלים בנטיה להרשים
מדד לא תגובתי
בעיות מהימנות אילו הם בעיות מדידה)
מהימנות
יכולות להיות טעויות בהקלדה {שימוש בנתונים קיימים = טעויות בהקלדה}
כתב לא ברור- כל אחד יכול לקרוא את הנתונים באופן שונה
תוקף
רישום לא מעודכן
( יכול להיות שזוהי גם בעית מהימנות- אם מעדכנים את הנתונים בהמשך )
שאלה 3 עמוד 23 מהחוברת
א
מדד תגובתי= נתוני שאלון
מדד לא תגובתי= נתוני משטרה
ב
מדד לא תגובתי
תוקף
במקרה זה הרישום במשטרה לא מעודכן
זוהי בעיה של תוקף נתוני המשטרה :
מכיון שלא כל מי שביצע עבירה יש רשום לגביו
מהמנות
טעויות רישום, כתב יד וכד'
ג
במקרה זה סביר שהמדד התגובתי יותר תקף מהמדד הלא תגובתי
(העובדה שנעשה שאלון אנונימי מעלה את הסיכוי שהנבדקים ענו בכנות גבוהה יותר)
שאלה 4 עמוד 23 מהחוברת
א
שאלון= מדד תגובתי
רישום כוח אדם= מדד לא תגובתי
ב
מקורות שיכולים להקטין את התוקף והמהימנות של המדד התגובתי
מהימנות:
זיכרון (צריך להשתמש בזיכרון שהוא סלקטיבי)
תוקף
אנשים באופן מכוון יצמצמו את "אין סיבה" וינסה לנפח את "מחלה"
ג
המדד הלא תגובתי קצת יותר מהימן ותקף מהמדד התגובתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה