שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ח' שאלות ותשובות

תשובות לשאלות בחוברת העבודה- יחידה 6

שאלה 1 עמוד 15

סעיף א'

• מב"ת תיאורטי: מידת ההשתתפות בתוכנית הדרכה לשיפור השירות

• מב"ת תצפיתי: מידת ההשתתפות בתוכנית הדרכה

• ערכיו: משתתף/ לא ממשתף

• הערה: המב"ת התיאורטי לא תמיד שונה מהמב"ת התצפיתי

סעיף ב'

• מ"ת תיאורטי: רמת השירות

• מ"ת תצפיתי 1: הערכת ממונה של הרוקח את איכות השירות של הרוקח

• מ"ת תצפיתי 2: הערכת שני עמיתיים לעבודה את איכות השירות של הלקוח

• ערכיו: אין ערכים למ"ת כי לא אמרו לנו איך מדדו

• הערה: סעיפים א+ב הם תמיש שני שאלות ראשונות במבחן (8 נקודות)

סעיף ג'

• ( שואלים האם נעשתה הקצאה מקרית או לא נעשתה הקצאה מקרית- נעשתה= R)

• שתי קבוצות ניסוי = שתי שורות

• O = מדידת אחרי של המשתנה התלוי

• אותו O בשני המקרים כי מדדו אות זמן

• X1 ו X2 שני ערכים שונים של המשתנה הבלתי תלוי (המניפולציה)

R X1 O

R X2 O

סעיף ד'

ברירה

• לא קיים ארטיפקט של ברירה:

• מכיוון שנעשתה הקצאה מקרית, אנחנו מניחים שלא היו הבדלים בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

• ולכן שום מאפין של נבדק לא יכול ליצור שונות שיטתית טעותית.

היסטוריה

• לא קיים ארטיפקט של היסטוריה

• סביר להניח (כל עוד לא נאמר אחרת) שלא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן הניסוי

• ולכן זמן לא יכול ליצור הסבר חלופי כולשהו

בשילה

• לא קיים ארטיפקט בשילה

• לא נאמר שהיו הבדלים בין הקבוצות במשך הזמן של הניסוי

• ולכן אורך המחקר לא יכול שונות שיטתית טעותית

היסטוריה מקומית

• קיים ארטיפקט של היסטוריה מקומית

• לפי המניפולציה אפשר לדעת שהם היו במקומות שונים:

• אפשר להניח שעשו את הניסוי במקומות שונים: אחת השתתפה בתוכנית הדרכה ואחת לא

• ולכן מקום הניסוי עלול ליצור שונות שיטתית טעותית

• כי יכול היה להתרחש אירוע מקומית באחד המקומות

• ולכן עשוי להיות הסבר חלופי

• ולכן קיים ארטיפקט של היסטוריה מקומית

סעיף ה'

1

• מדובר על הבדלים במשקל בין הקבוצות

• משקל זהו משתנה חיצוני שהוא מאפיין כולשהו של נבדק

• הבדלים בין הקבוצות מדובר על ארטיפקט של ברירה, שזה איום על תוקף פנימי

2

• (בודקים האם המאפיין הוא רלוונטי למשתנה התלוי במחקר)

• סביר להניח שהבדלים בממוצע המשקל הוא לא רלוונטי למשתנה התלוי במחקר לרמת השרות

• ולכן לא יכול ליצור הבדלים בשונות שיטתית טעותית

• ולכן לא קיים ארטיפקט של ברירה.

סעיף ו'

1

• מדובר על תוקף מבנה

• מדובר על איום של חוסר מיצוי תוקף של סיבה (של המשתנה הב"ת)

• כי אומרים שבגלל שלקחו תוכנית הדרכה ספציפית, כלומר משתנה תצפיתי אחד למשתנה בלתי תלוי תאורטי אז לא ניתן להכליל את התוצאות עבור כל עולם התוכן של המשתנה בלתי תלוי תיאורטי- כלומר לתוכנית הדרכה אחרת.

2

• לא מדובר על קונפאונדינג

• זה לא קונפאונדינג כי לא מציעים פה הסבר חלופי

• אין טענה שהבלתי תלוי התצפיתי שלנו (מניפולציה- קורס) בדק משתנה תיאורטי נוסף

• (אלא יש פה טענה שניתן להכליל את בקשר סיבתי רק עבור סוג ותכנית ההדרכה הספצפית ולא על תוכנית אחרת)

3

• קשר מותנה

A B בתנאי C

• A = מב"ת = השתתפות בתוכנית ההדרכה

• B = מ"ת = רמת השירות

• C = תוכנית הדרכה ספציפית שהשתמש החוקר

סעיף ז' (גם חשוב)

• קיימת החלה לתוקף המבנה של תוצאה

• הסברתי באיור ס - 6 - 2:

• הבלתי תלוי לא השפיע על רמת השירות כפי שנמדדה על ידי הערכת שני עמיתים

• הבלתי תלוי כן השפיע על רמת השירות כפי שנמדה בהערכת ממונה

• (תוקף מבנה של תוצאה פירושו האם משתנים תצפיתיים של המשתנה התלוי התיאורטי מושפעים באותה מידה על ידי הבלתי תלוי)

• הבלתי תלויים השונים לא היו מושפעים באותה מידה

• ולכן קיים איום מסוג חוסר מיצוי של תוצאה

• וזאת כי ניתן להכליל את הקשר הסיבתי רק עבור רמת שירות שנבדקה באמצעות ממונה

• ולא ניתן להכליל על רמת השירות שנבדקת לפי עמיתיים

• ולכן קיימת פה החלשה לתוקף המבנה של התוצאה.

סעיף ח'

• מחשבים את המתאם בין שני תצפתיים של אותו משתנה תלוי תיאורטי (רמת שירות

• זוהי בדיקה מסוג תוקף מתכנס

• (כי בודקים את המתאם בשתי שיטות שונות לבדיקת אותו דבר- רמת שירות)

• תוצאה רצוי זה לקבל מתאם גבוהה בין שתי השיטות שאמורות לבדוק את אותה תכונה

• תוצאה לא רצויה (שהתקבלה) זה שלא התקבל מתאם או התקבל מתאם נמוך פירושו תוקף מתכנס נמוך

• בגלל שקיבלנו תוקף מתכנס נמוך זוהי החלשה לתוקף המדידה של המשתנה התלוי.

סעיף ט'

1

• לא מסכים עם טענתו של החוקר

• (אופרציונליזם מרובה זה שימוש בטכניקות שונות לבדיקת אותו מבנה תיאורטי, כלומר שימוש במספר הגדרת אופרציונליות שונות)

• (באופרציונליזה מרובה מדובר על מדידות שונות, ולא על מדידה של אותה שיטה מספר פעמים)

• לא נאמר שהמניפולציה נעשתה כמה פעמים

• וגם אם היה נאמר שהמניפולציה היתה נעשית כמה פעמים עדיין זה לא אופרציונליזם מרובה כי מדובר באותה שיטה

2

• נעשה שימוש באופרציונליזם מרובה עבור המשתנה התלוי

• עבור המשתנה הבלתי תלוי

• הפעלת מניפולציה אחת- משתנה בלתי תלוי

• כלומר משתנה בלתי תלוי הופעל פעם אחת

• למשתנה הבלתי תלוי היה תצפיתי אחד

• כלומר הגדרה אופרציונלית אחת

• עבור המשתנה התלוי

• למשתנה התלוי השתמשנו בשני תצפיתיים שונים

• כלומר השתמשנו בשני הדרות אופרציונליות שונות

• ולכן במקרה זה יש כן הדגמה לאופרציונליזם מרובה עבור המדידה של המשתנה התלוי של המחקר (רמת שירות)

סעיף י'

1

• זוהי טענה של ארטיפקט תחרות מפצה שזה איום על תוקף פנימי

• הנבדקים בקבוצת הביקורת ידעו על הניסוי וידעו שהקבוצה הראשונה מקבלת תוכנית הדרכה

• חברי קבוצת הביקורת ניסו להתחרות ולהתעלות על עצמם, ולהוכיח שהם מסוגלים גם ללא תוכנית ההדרכה לתת שירות טוב

• וזהו דבר שיכול להסביר מדוע לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהערכת עמיתים

3

• תנאי הכרחי לתחרות מפצה זה לא רק מעבר מידע אלא גם שקבוצת הביקורת תחשוב שקבוצת הניסוי קיבלה יחס מועדף כולשהו

• וכיוון שנאמר שלא נמצא הבדל בתשובה לאלשה לאיזו קבוצת ניסוי היית מעדיף להיות

• אז זה אומר שלפי תפיסת הנבדקים לא היתה קבוצה מועדפת יותר

• ולכן לא יוצר ארטיפקט תחרות מפצה במקרה זה.

שאלה 2 עמוד 16

סעיף א'

• מב"ת תיאורטי: מידת ההימצאות במצב הומוריסטי

• מב"ת תצפיתי: צפיה בסרטים שונים הנבדלים ברמת ההומור

• ערכים:

• גשש- הומור גבוהה

• סדרת טלוויזיה- הומור בינוני

• הרצאה רצינית- הומור נמוך

סעיף ב'

• מ"ת תיאורטי: יכולת עמידה בלחץ

• מ"ת תצפיתי: מס השיות שנבדק החזיק ידו במים קפואים

• ערכים: מאפס ועד בכלל

סעיף ג'

• נעשתה הקצאה מקרית

• R

• R

• R

• לא היתה מדידה לפני התלוי

• ערכים שונים לבלתי תלוי: X1 , X2 , X3

R X1 O

R X2 O

R X3 O

• R = הקצאה מקרית

• Xים = ערכים שונים של הבלתי תלוי

• Oים מדידה אחרי של הבלתי תלוי

• (לא צריך O1,O2,O3 מכיוון שזהו כלי מדידה משותף לשלושת הקבוצות)

סעיף ד'

• איום על תוקף פנימי, ארטיפקט היסטוריה

• X1 - יום חם

• X2 , X3 - יום רגיל

• היו הבדלים בקבוצות בזמן עריכת הניסוי

• הזמן יצר הבדלים בטמפטורה שעלולים להוות הסבר חלופי

• כלומר ליצור שונות שיטתית טעותית

• וזה הבדלים בזמן= ארטיפקט היסטוריה

• שזהו איום על תוקף פנימי

סעיף ה'

1

• עיסוק של נבדק= מאפין של נבדק= קשור לבדיקה כולם היו סטודנטים

2

• למעשה השאלה שואלת כיצד החזקת קבוע של עיסוק הנבדקים (איפוס השונות) משפיעה על סוגי תוקף שונים

השפעה של החזקת הקבוע על תוקף מסקנה סטטיסטית

• מחזק את תוקף מסקנה סטטיסטית

• וזאת בגלל שאנחנו מפחיתים את השונות המקרית שהיתה עלולה להיוצר מהמשתנה עיסוק של נבדקים

• זה צמצם את האיום של: "הטרוגניות מקרית של נבדקים)- כי כולם סטודנטים ולכן השונות המקרית קטנה (סוג עיסוק לא יכול ליצור שונות מקרית כי הוא קבוע)

• ולכן חיזקנו את תוקף מסקנה סטטיסטית

השפעת הקבוע על תוקף מבנה

• תוקף מבנה לא מושפע

• תוקף מבנה מתעסק במשתנים של המחקר התלוי והבלתי תלוי

• הקבוע מדבר על מאפין של נבדק שזהו משתנה חיצוני

• ולכן תוקף מבנה לא מתעסק בכלל במשתנים חיצונים

השפעת החזקת הקבוע על תוקף חיצוני

• קיימת החלשה של תוקף חיצוני

• כיוון שהחזקתי את סוג העיסוק קבוע שזהו משתנה חיצוני

• כלומר לקחנו רק סטודנטים

• אז נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי

• כי יכול להיות שהקשר הסיבתי תקף כאשר מדוברים וסטודנטים אבל לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר גם עבור אוכלוסיות אחרות (כלומר עיסוקים אחרים שהם לא סטודנטים)

• כלומר קיימת החלשה של תוקף חיצוני

השפעת החזקת הקבוע על תוקף פנימי

• תוקף הפנימי לא מושפע

• מכיון שנעשתה הקצאה מקרית אז מראש לא קיים ארטיפקט של ברירה

• בגלל שאני מניח שאין הבדל בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

• וזאת ללא קשר לעבודה שסוג העיסוק הוחזק כקבוע

• ולכן תוקף פנימי לא הושפע

סעיף ו'

1

• מדובר על שונות מקרית

• כי אומרים שהיו הבדלים בתוך כל קבוצה

• כלומר בתוך כל קבוצה היו נבדלים בעלי ערכים שונים במשתנה התלוי

2

• תוקף פנימית מדבר על שונות שיטתית טעותית

• (כלומר לא הבדלים בתוך הקבוצות אלא הבדלים בין הקבוצות)

3

• לא

• מדובר בשני סוגים שונים של שונויות

• חוקר ב' מדבר על שונות מקרית

• תוקף פנימי מתעסק בשונות שיטתית טעותית

• ולכן טענתו לא נכונה

סעיף ז'

1

• שונות שיטתית (הבדלים בין קבוצות)

2

• מדובר בתוקף מבנה באיום של קונפאונדינג

• הטענה היא שבעקבות המניפולציה, בעקבות התפעול הניסוי (כלומר חלק אינטגרלי מהמשתנה הבלתי תלוי התצפיתי- צפיה בסרטים שונים) נוצרו הבדלים בין הקבוצות

• ההבדלים שנוצרו הם לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי (הומור) אלא גם במשתנה תיאורטי אחר (רמת ענין)

• דבר שעלול שונות שיטתית טעותית

• ולהוות הסבר חלופי

• (כלומר צפיה בסרטים בודקים לא רק את ההומור אלא מרכיב של משתנה נוסף, במילים אחרות המניפולציה כללה מרכיבים לא רלונטיים)

• ולפיכך מדובר בקונפאונדיג ולא בארטיפקט

• (ארטיפקט משתנה חיצוני ולא בעקבות המניפולציה)

3

• מדובר בקונפאונדינג

• לא מדובר בארטיפקט כי כאן לא מדובר במשתנה חיצוני

• זה קונפאונדינג כי המניפולציה יצרה משתנה חלופי (איום על תוקף מבנה)

4

• התוצאות שהתקבלו: X3

• מסקנות חוקר ב':

X3

• ניתן לאמר שגם אם חוקר ב' צודק אז הוא צודק באופן חלקי

• אם חוקר ב' צודק אז זה יכול להסביר מדוע הזמן של קבוצה X3 קטן יותר מהזמן של קבוצותX1 ו X2

• אבל יש קושי להסביר מדוע היה הבדל בין הקבוצות X1 ו X2

• החוקר טוען שלא היו הבדלים במידת העניין בין שני קבוצות אלה (X1 ו X2)

• ולכן הוא לא יכול להסביר מדוע בכל זאת התקבלו בין קבוצות אלה (X1 ו X2) הבדלים במספר השיניות שהחזיקו את היד בתוך המים

סעיף ח'

1

• לא היו מתקבלים הבדלים במשתנה התלוי התצפיתי

• כלומר במשך הזמן הממוצע שנבדקים מחזקים את ידם במים הקפואים

2

• תוקף חיצוני, איום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

• העובדה שהמחקר נערך על סטודנטים לא ניתן להכליל את ממצאיה מחקר גם עבור אוכלוסיות אחרות (במקרה שלנו, בוגרים שאינם סטודנטים)

3

• לערוך ניסוי חדש עם בוגרים שאינם סטודנטים ועם אותם 3 קבוצות ניסוי

• אם יתקבלו הבדלים דומים בין הקבוצות במשתנה התלוי אז זה לא תומך בטענתו של חוקר ב'

• אם לא יתקבלו הבדלים בין הקבוצות אז זה היה תומך בטענות של חוקר ב'

4

• קשר מותנה

A B בתנאי C

• A = משתנה בלתי תלוי (מצב הומוריסטי)

• B = משתנה תלוי (התמודד עם מצב לחץ)

• C= מדובר בסטודנטים

סעיף ט'

• מקור אפשרי זה משך הזמן

• יתכן שהיו הסחות דעת אצל המתזמן (בודק הזמן), החוקר לא שם לב ולא לחץ על הזמן באופן נכון

• (הבדל בטמפרטורה זוהי טעות שיטתית ולא טעות מקרית)

סעיף י'

1

• החוקר רוצה לבדוק את המשתנה מצד הומור, כלומר עד כמה הנבדקים נמצאים במצב הומוריסטי

• בדיקה זו נקראת בדיקת מניפולציה (יחידה 3 - תוקף מבנה)

• המטרה לוודא שהמניפולציה עבדה כמו שצריך

2

• בעקבות הסרטים השונים נוצרו הבדלים בין הקבוצות במצב ההומור

• תוצאה רצויה

• אלא שצפו במערכון של הגשש גם ידרגו את הסרט בממוצע כמשעשע יותר מאילו שצפו בסדרת הטלוייזיה ולבסוף אלא שצפו בהרצאה רצינית

• תוצאה לא רצויה

• אם לא ימצא הבדלים בין הקבוצות בתשובה לשאלה עד כמה סרט זה משעשע

שאלה 3 עמוד 17

סעיף א'

מב"ת תיאורטי: מידת ההסתגלות לגירוי

מב"ת תצפיתי: משך החשיפה לילקוט שחור המוקרן על גבי שקופית

ערכים: 5 שניות, 15 שניות, 25 שניות, 35, שניות.

סעיף ב'

מ"ת תיאורטי 1: מידת החיבה כלפי הגירוי

מ"ת תצפיתי1: דירוג הנבדק את מידת החיבה שחש כלפי הגירוי

ערכים: מ 1= כללי לא, ועד 7 = מוכר מאוד

מ"ת תיאורטי 2: מידת המוכרות כלפי הגירוי

מ"ת תצפיתי1: דירוג הנבדק את מידת המוכרות

ערכים: מ 1= כלל לא ועד 7 = מוכר מאוד

סעיף ג'

R X1 O

R X2 O

R X3 O

R X4 O

• R פירושו שנעשתה הקצאה מקרית

• Xים אילו הם הערכים השונים של המשתנה הבלתי תלוי

• O זה המדידה אחרי של המשתנים התלויים

• (זה שיש שני משתנים תלויים זה לא O שונה כי הם נמדדו באותו זמן)

סעיף ד'

איום של היסטוריה

• אין איום של היסטוריה

• כל קבוצה חולקה לשניים: בוקר וערב

• כלומר בתוך כל קבוצה היו נבדקים שעשו את הניסוי בבוקר והיו שעשו את הנבדקים בערב

• אבל לא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן עריכת הניסוי.

איום של היסטוריה מקומית

• יש איום של היסטוריה

• כל קבוצה עשתה את הניסי בחדר ניפרד

• ולכן היו הבדל בין הקבוצות במקום הניסוי

• יתכן שהתרחש אירוע מקומי שעלו להוות הסבר חלופי לתוצאות

• ולכן קיים ארטיפקט של היסטוריה.

איום של סלקציה (ברירה)

• אין איום של ברירה

• כיוון שנעשתה הקצאה מקרית

• מניחים שלא היו הבדלים מראש בין הקבוצות במאפיין כלשהו של נבדק

סעיף ה'

1

• ילקוט שחור שייך לפרוצדורה ולא לאפיון של נבדק

2

• (אנחנו שואלים מה הקבוע?

• האם מדידה של המשתנה שהוא חלק מהתפעול הניסויי?

• או האם משתנה חיצוני (כמו אפיון של נבדקים, תנאים של ניסוי- זמן מקום)

• ילקוט שחור זהו חלק מהתפעול הניסוי, כלומר חלק מהמניפולציה (כתבנו בב"ת התצפיתי)

• ולכן ילקוט שחור לא משפיע על תוקף פנימי ותוקף חיצוני

תוקף מסקנה סטטיסטית

• חיזוק לתוקף מסקנה סטטיסטית

• החזקנו קבוע ילקוט שחור

• ולכן סוג הגירוי לא יכול להיות שונות מקרית

• כלומר לא יכול להוות שונות מקרית

• כלומר לא יכול ליצור הבדלים בתוך הקבוצה

• ולכן הפחתתי את הרעשים בניסוי

• ובכך חיזקתי את תוקף מסקנה סטטיסטית

3

• כן, עובדה זו מחזקת את תוקף המבנה מחד ומחלישה אותו מאידך

• מצד אחד החלשה של תוקף מבנה- איום של חוסר מיצוי

• נוצר פה האיום של חוסר מיצוי

• וזאת בגלל שאי אפשר להכליל את הקשר הסיבתי גם לסוגי גירוים שונים מעבר לילקוט שחור

• מצד שני חיזקתי את תוקף המבנה- מניעת קונפאונדינג

• מנענו מסוג הגירוי להוות הסבר חלופי לתוצאות

• כלומר מנעתי אפשרות לקונפאונדינג ובכך חיזקתי את תוקף המבנה

סעיף ו'

1

• תוקף מבנה מסוג קונפאונדינג

• משתנה בלתי תלוי תצפיתי כולל בתוכו מרכיבים ממשתנה תיאורטי אחר, לא רלוונטי.

• זהו איום על תוקף מבנה מסוג קונפאונדינג

• קונפאונדינג אומר שבעקבות המניפולצי (משך זמן החשיפה) נוצרו הבדלים בין הקבוצות לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי הרצוי (רמת הסתגלות) אלא גם במשתנה תיאורטי אחר, לא רלוונטי (רמת התעייפות)

• דבר אשר עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

2

• (ניסוי חוזר)

• לשנות מניפולציה תוך כדי זה שמחזיקים קבוע את המשתנה המתערב (רמת עיפות)

• כלומר כדי שנוכל לבדוק את הטענה נצטרך משתנה תצפיתי אחר

• כלומר למצוא דרך אחרת לבדוק רמת הסתגלות (לא חשיפה לגירוי) כך שאני אחזיק קבוע את רמת ההתעיפות- כלומר את המשתנה התיאורטי המתערב

• קונפאונדינג לא ניתן לבדוק תוך כדי הניסוי הנוכחי)

3

• אם נעשה את הניסוי מחדש, נשנה מניפולציה, ואז נבדוק הבדלים בין הקבוצות במשתנים התלויים

• אם לא נמצא את ההבדלים בין הקבוצות במשתנים התלויים אז זה תומך בטענה של חוקר ב

• אם בשינוי המניפולציה ישמרו ההבדלים בין הקבוצות אז זה לא תומך בטענת חוקר ב'

סעיף ז'

תוקף פנימי

• תוקף פנימי לא מושפע

• היו נבדקים מרמות השכלה שונות

• אבל כיוון שנעשתה הקצאה מקרית

• אז רמת ההשכלה במחקר הנוכחי יכולה ליצור הבדלים בתוך קבוצות- שונות מקרית

• אבל רמת ההשכלה לא יכולה ליצור הבדלים בין הקבוצות- שונות שיטתית טעותית

• ולכן העובדה שהיו נבדקים מרמות השכלה שונות לא משפיע על תוקף פנימי

תוקף מסקנה סטטיסטית

• החלשה של תוקף מסקנה סטטיסטית

• רמת השכלה יוצרת שונות מקרית

• כלומר גדל האיום של הטרוגניות מקרית של נבדקים

• כי הקבוצה יותר הטרוגנית- מכילה רמות השכלה שונות

• הדבר מגדיל רעשים בניסוי ומקטין את הסיכוי לזהות את ההשפעה של הבלתי תלוי על התלוי

• ולפיכך מחליש את תוקף מסקנה סטטיסטית.

תוקף חיצוני

• חיזוק של תוקף חיצוני

• נבדקים בעלי רמות השכלה שונות

• צמצום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

• כי עכשיו אפשר להכלי את הקשר הסיבתו עבור נבדקים עם רמות השכלה שונות

• לפיכך צמצמנו את האיום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי וחיזקנו את התוקף החיצוני

סעיף ח'

1

• מין = מאפיין של נבדק

• כלומר זהו איום על ל תוקף פנמי, מבטא ארטיפקט של ברירה

2

(הכוונה היא לעשות משהו במחקר הנוכחי)

• צריך לעשות את הניתוח הסטטיסטי בנפרד לכל מין

• (כלומר לבדוק הבדלים בין הקבוצות לכל מין בניפרד

• גברים לחוד

• נשים לחוד

3

• אם בדקנו את שתי קבוצות הנשים

• ועדיין התקיימו הבדלים בין הקבוצות בחיבה, אז לא מין יצר את מידת החיבה

• אם לא יתגלו הבדלים בין הקוצות לאחר החלוקה לפי מין אז יכול להיות שאכן מין הוא זה שיצר את ההבדלים והדבר תומך בטענת חוקר ב'

סעיף ט'

1

• החוקר הפך את מה שהיה קבוע (סוג גירוי לצבע) למשתנה בעל שונות שיטתית רצוי

• כלומר החוקר הוסיף משתנה תצפיתי בלתי תלוי נוסף

• (משתנה 1= ילקוט שחור

• משתנה 2 = ילקוט אדום)

2

• השפעה על תוקף מבנה, צמצום חוסר מיצוי

• כי עכשיו אפשר להכליל בניסוי ילקוט שחור ואדום

• כלומר צמצמנו את חוסר המיצוי

• והגדלנו את תוקף המבנה של סיבה (מב"ת)

סעיף י'

1

חוקר ה':

• מדובר על תוקף חיצוני על האיום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

• הטענה היא שאי אפשר להכליל לאוכלוסיות אחרות (אם אין דגימה משפיע על תוקף חיצוני)

• המדגם לא מיצג מדגם אוכלוסייה, אלא שהמדגם תקף רק לסוג האוכלוסייה שמדדנו.

2

חוקר ב'

• אומר שמכיוון שהמשתנה משותף לכל האנשים בעולם אז אין שונות באוכלוסייה

• אז גם אם הדגימה לא מקרית עדיין המדגם, בהכרח, מייצג את כלל האוכלוסייה (= כלומר אין שונות)

• וכל מדבר שניקח מייצג את האוכלוסייה ולכן לא קיים האיום שמדבר עליו חוקר ה'

סעיף יא'

• הסבר באיור ס - 6 - 3 א''

• אין השפעה על תוקף מבנה של תוצאה

• וזאת כיוון שמדובר על שני מבנים תיאורטי שונים

• והתוצאה של אחד מבנה תיאורטי אחד לא משפיע על המבנה התיאורטי של התוצאה של השני

• (יכול להיות חקר מתאמים)

סעיף יב'

1

[זוהי לא בדיקת מניפולציה: בדיקת מניפולציה זוהי דרך נוספת לבדוק את הבלתי תלוי (מידת ההסתגלות) כלומר לבדוק את מידת החיבה כלפי הגירוי (כלומר דרך נוספת) ולכן זזוהי לא בדיקת המניפולציה]

זוהי בדיקה מסוג תוקף מתכנס

• זוהי דרך נוספת למדוד משתנה תלוי

• נוסף עוד תצפיתי למשתנה תלוי תיאורטי 1 (שזה מסר הילקוטים שנלקחו על ידי כל קבוצה)

2

• שיהיה מתאם חיובי בין 2 התצפיתיים:

• כלומר בין הקבוצה שדירגו את החיבה לילקוט השחור כגבוהה תהיה כמות גדולה יותר של ילקוטים שחורים שיבחרו, וכד'