יחידה 7
יחידה 7 עוסקת בהטיות שנובעות מהנבדק ומהחוקר
כיוון שהמחקר זוהי סיטואציה חברתית שמפגישה בין אנשים אז אנשים מגיבים לסיטואציה הניסויית ועלולים להשפיע על התוצאות.
גם הנבדקים וגם החוקרים הם לא פסיביים:
הנבדקים והחוקרים מגיבים לעצם נוכחותם ואפילו מנסים לחפש באופן אקטיבי לאתר את מטרת המחקר
וכיוון שהנבדקים מגיבים באופן שונה לסיטואציה אז הדבר עלול להגדיל את השונות המקרית כי בתוך כל קבוצה יהיו נבדקים שיגיבו באופן שונה.
הטיות מצד הנבדק
יש הרבה הטיות (חלקם בספר) יש שתי הטיות בולטות:
הנבדק הממושמע
הנבדק המשתדל להרשים
(הטיות של נבדק מחויבות שהנבדק ידעו שהם בסיטואציה של ניסוי)
1. הנבדק הממושמע
זהו הנבדק שרוצה להיות טוב והוא מרגיש צורך להתנהג בהתאם להשערות המחקר, על מנת לרצות את החוקר
המניע של הנבדק הממושמע זה להשמע ולציית לדרישות של הנסיין.
2. הנבדק המשתדל להרשים
זהו הנבדק אשר מרגיש בניסוי כאילו שהוא בסיטואציה מבחנית, ושהתשובות שלו יתויגו כנכונות וכלא נכונות
לפיכך הנבדק המשתדל להרשים ישאף להגיב בצורה שהיא נכונה בעיניו:
בין אם זה תואם את השערות המחקר
ובין אם זה לא תואם את השערות המחקר.
המניע של הנבדק המשתדל להרשים זה חשש מהערכה (כי שופטים אותו)
פתרונות
אי אפשר למנוע הטיה מצד הנבדק אבל אפשר לצמצם את ההשפעה של ההטיות האלה
1. השערה ששונה לחלוטין מהשערה המקורית (פתרון פופולרי)
מציגים השערה כוזבת לנבדק (= סיפור רקע כוזב)
הכוונה היא שהחוקר מסווה את מטרת הניסוי
השערה כוזבת מכוונת את ציפיות הנבדקים באופן אחיד
וכיוון שההשערה לא בכיוון רלוונטי למחקר הדבר לא יכול להשפיע (לרעה) על התוצאות (כי ההשערה הכוזבת מכוון למשהו שאני לא רוצה לחקור אותו- אז זה מבלבל את הנבדק)
המטרה של השערה כוזבת זה להקטין את השונות המקרית:
שכולם יפעלו באופן תואם
גם אם הנבדקים ינסו להרשים, וגם אם הנבדקים יהיו ממושמעים זה לא יהיה רלונטי לכיוון שנחקר ולכן לא יסית את התוצאות
2. הרחקת המשתנה התלוי מהמערך הניסויי
אנחנו מודדים את המשתנה התלוי לא באותו מקום שבו נעשית המניפולציה ולא עם אותו חוקר
אנחנו גם מפחיתים את הרצון להרשים וגם מפחיתים את הרצון להיות ממושמעים
(למשל זה שמנחה לא נוכח אז זה מצמצם את ה"לא נעים" וכד')
3. שימוש במדדים לא תגובתיים
(החשוב מכולם)
מדד תגובתי / מדד לא תגובתי-
(מושגים שצריך לדעת למבחן)
מדד תגובתי
כלי מדידה/ מדד רגיש לתגובות של הנבדק
מכיוון שהנבדק הוא ער ומודע להיות נצפה אז כלי המדידה עלול להיות רגיש לכל מיני מניעים זרים של הנבדק
(בזרים הכוונה שלא נוחים למשתנה שנחקר)
מקרה קלאסי למדד תגובתי זהו שאלון דיווח עצמי
(גם שאלון אנונימי זהו מדד תגובתי)
מקורות אפשריים שיכולים להקטין את התוקף והמהימנות של המדד התגובתי
מהימנות:
זיכרון (צריך להשתמש בזיכרון שהוא סלקטיבי)
תוקף
אנשים באופן מכוון יצמצמו את "אין סיבה" וינסה לנפח את "מחלה" (בהתייחס לשאלה 4 עמוד 23 בחוברת הכחולה)
מדד לא תגובתי
זהו מדד שכלי המדידה בו לא רגיש:
לא לחוקר
לא לציפיות של הנבדקים
לא למניעים
לפיכך לא החוקר ולא הנבדק יכולים להטות את התוצאות
מבחינים בשלושה סוגים של מדדים לא תגובתיים
1. עקבות פיזיים
ללכת ולספור כמויות
במקום שנלך לשאול את הנבדק (שזהו מדד תגובתי) אפשר ללכת ולספור כמויות
לדוגמא
אם אני רוצה לדעת בירה הכי נשתת
אני יכול לבקש מהאנשים למלא שאלון (שזהו מדד תגובתי)
אני יכול ללכת ולספור את פחיות הבירה שנשתו (מדד תגובתי)
במבחן
היתה אימא ששאלו אותה האם לבן שלה יש הרבה צעצועים
(האימא יכלה לענות תשובה לא נכונה,מתוך רון להרשים, להציג את עצמה כאימא טובה וכד').
ואז שאלו האם התשובה לשאלה הזאת יכולה היתה להימדד במדד לא תגובתי?
התשובה היא כן, כי יכולנו לספור את מספר הצעצועים בפועל.
2. שמוש בנתונים קיימים (מדד פופולרי)
במקום ללכת ולשאול את הנבדקים אז אפשר ללכת ולהשתמש בנתונים קיימים:
או בנתונים שקימים בספרות מקצועית
או ממחקרים קודמים
או (הכי מקובל) בנתונים שנאספו שלא לצרכי מחקר בכל מיני מוסדות צבורים למיניהם
דוגמא
במקום לשאול את רמת ההכנסה
אפשר לבדוק תדפיס בבנק (תיאורטית)
3. תצפית נסתרת
זהו מצב שהנבדק לא יודע ולא מודע שהוא נצפה/ נבדק. ולכן הוא גם לא יכול להגיב.
בעיות תוקף ומהימנות של מדד לא תגובתי
בעיות מהימנות אילו הם בעיות מדידה)
מהימנות
יכולות להיות טעויות בהקלדה {שימוש בנתונים קיימים = טעויות בהקלדה}
כתב לא ברור- כל אחד יכול לקרוא את הנתונים באופן שונה
תוקף
רישום לא מעודכן
( יכול להיות שזוהי גם בעית מהימנות- אם מעדכנים את הנתונים בהמשך )
התייחסות להשואה בין מדד תגובתי למדד לא תגובתי למי יותר תקף
לעתים מבקשים מאתנו (במבחן) להשוות מי יותר תקף המדד התגובה או המדד הלא תגובתי
התשובה היא לא חד משמעית:
לעתים המדד התגובתי תקף יותר מהלא תגובתי
למשל שאלה 3 עמוד 23 בחוברת הכחולה: נתוני משטרה ונתוני דיווח עצמי אנונימי לגבי עברות תנועה שנעשו
המדד התגובתי תקף יותר מהמדד הלא תגובתי כי יש בעיה בתוקף נתוני המשטרה (לא כל מי שביצע עבירה יש רישום לגביו)
ולעתים המדד הלא תגובתי תקף יותר מהמדד התגובתי
למשל שאלה 2 עמוד 22 בחוברת הכחולה: דווח סוכנים מול דוח רואה חשבון לגבי נתוני מכירות
המדד הלא תגובתי תקף קצת יותר מהמדד התגובתי וזאת בגלל שהנטייה של הנבדק להרשים עלולה להטות את התוצאות.
בתשובות לשאלות יש דוגמאות לכך.
הנבדק המתנדב
זהו סוג של נבדק שפופולרי מאוד במדעי החברה
(סוג נבדק זה לא קשור להטיה של נבדק)
כיוון שהמחקר בבני אדם מחייב בדרך כלל הסכמה אז הרבה מהמחקרים תלויים בנבדק המתנדב
הנבדק המתנדב זהו כל נבדק שהביע את הסכמתו להשתתף במחקר
גם אם הציעו לנבדק גמול כספי אז הוא עדיין נחשב נבדק מתנדב
ישנם רק מקומות בודדים שהנבדקים לא מתנדבים:
בצבא
במוסדות שמחייבים להשתתף במחקר
סטודנטים לפסיכולוגיה
וכד'
אבל לרוב הנבדקים הם מתנדבים (שאלון המחקר נשלח בדואר וכד')
תכונות של נבדק מתנדב (מהספר אלון לא דיבר)
יש מספר תכונות שהוכח שיש להם ביסוס אמפירי מוצק:
החשובה: למתנדבים יש צורך באישור ("הנבדק המשתדל להרשים")
התייחסות לפגיעה בתוקף פנימי- מהספר, אלון לא דיבר
נשאלת השאלה
האם ההבדלים בערכי המשתנה הבלתי תלוי הוא אשר גרם להבדלים בערכי המשתנה התלוי
או האם תכונה מסוימת של הנבדקים המתנדבים היא זאת שמסבירה את הקשר שנמצא בין שני המשתנים.
יש מצבים שנבדקים מתנדבים עונים הפוך יחסית לנבדקים שאינם מתנדבים (לעתים קרובות זה מסובר על ידי זה שלנבדקים חשוב מה החוקר יחשוב= הנבדק שמשתדל להרשים)
פגיעה בתוקף חיצוני- פגיעה ביצוגיות
נבדק מתנדב שונה מאפיונים של נבדק שהוא לא מתנדב ולכן נפגעת היצוגיות של כלל האוכלוסייה
כלומר יש פה פגיעה בתוקף חיצוני
נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי.
וזאת כי לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר על נבדקים שלא מתנדבים
הטיות מצד החוקר
הטיות מצד החוקר נחלקות לשני סוגים:
הטיות אשר נובעות מהמאפיינים של החוקר
ציפיות החוקר כנבואות שמגשימות את עצמן.
1. הטיות שנובעות מהמאפיינים של החוקר:
הטיות שנובעות מ:
התכונות הביולוגיות של החוקר
מין
מראה חיצוני
מידת הסמכותיות
גיל
התכונות הפיסיולוגיות של החוקר
רמת נחמדות
חברתיות
תפיסת העולם שלו
האופן שבו הוא נוטה לפרש כל מיני סיטואציות ומיחס מובנים לנתונים
מאפייני החוקר יכולים ליצור:
גם שונות שיטתית טעותית (הבדלים בין הקבוצות):
למשל אם היו שינוים במאפיינים בין חוקרים שונים שהעבירו לקבוצות שונות את ההוראות
וגם שונות מקרית (הבדלים בתוך הקבוצה)
מאפיינים שונים (סוגים שונים של אנשים) בתוך כל קבוצה
כלומר מאפייני החוקר יכולים ליצור הסבר חלופי לתוצאות
2. ציפיות החוקר כנבואות שמגשימות את עצמן
(מופיע בכמעט כל בחינה)
החוקר, (בין אם במודעות ובין אם לא במודעות), מנסה לאושש את ההשערה/ טענה שלו
החוקר יכול להשפיע על תוצאות הניסוי בכל אחד משלבי הניסוי:
כלומר החוקר יכול להטות את התגובות של הנבדקים ולכוון אותם בצורה שתהיה תואמת להשערות המחקר.
ציפיות החוקר יכולים ליצור שונות שיטתית טעותית
כלומר יכולות להוות הסבר חלופי לתוצאות.
ציפיות החוקר לא יכולות ליצור שונות מקרית (כי לאותה קבוצה יש לו את אותה ציפייה)
פתרונות
1. נסיינים תמימים
הכוונה לנסיינים אשר לא יודעים את השערות המחקר
כלומר אותם נסיינים אשר באים במגע עם הנבדקים אז מעלימים מהם את השערות המחקר.
כלומר נסיין תמים זהו נסיין אשר לא יודע את השערות המחקר אז לפיכך הוא לא יודע להטות את התוצאות
בעיה: הגדלת השונות המקרית
הבעיה היא שגם הנסיין יחפש באופן אקטיבי את מטרת המחקר
וכיון שהוא לא יודע אותה אז מרגע לרגע הוא יכול להחליף את השערתו לגבי מטרת המחקר
ולכן הוא יכול לבלבל את הנבדקים ולהגדיל את השונות המקרית.
2. נסיין עיוור למניפולציה
אותם נסיינים, שכן יודעים את השערות המחקר אבל הם לא יודעים לאיזה קבוצת ניסוי משתייך כל נבדק
הפתרון הזה נחשב למוצלח יותר כיוון שהוא יוצר פחות שונות מקרית (כי הנסיינים כן יודעים את מטרות המחקר אז הם פחות ינסו לאתר אותם באופן פעיל)
הנסין לא יובא בסוד משתנה אחד מערך רב גורמי
אם חוקרים מספר דברים אז לא מספרים לחוקר את כל מה שרוצים לבדוק אלא רק חלק מסוים.
החלפת נסיינים בשלבי המחקר השונים
אם יש כמה שלבים
למשל חלוקה לקבוצות, מניפולציה, מדידת המ"ת וכד')
אז בכל אחד מהשלבים אפשר להחליף נסינים
שימוש במדדים לא תגובתיים
מדד לא תגובתי לא רגיש לחוקר ולא רגיש לנבדק
כי לא קיימת אינטראקציה ביניהם
ולכן גם החוקר לא יכול להשפיע על התוצאות במדד לא תגובתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה