יום ראשון, 29 במרץ 2009

שיטות מחקר א: שיעור 2 יחידה 1-2

נערך בתאריך 24.2.03

במערך מחקר מתאמי: אנו מודדים את המשתנה התלוי והבלתי תלוי. כאשר המטרה שלנו לחשב קשר (מתאם) בין שני המשתנים.

במערך מחקר ניסויי: אנו עושים מניפולציה, כלומר יוצרים את הערכים של המשתנה הבלתי תלוי (מודדים אותו) ומודדים את המשתנה התלוי

המטרה היא:

  • לבדוק קשר בין שני המשתנים

  • להסיק הסקה סיבתית.

כלומר המטרה במערך מחקר ניסויי להסיק (או לא) שהמשתנה הבלתי תלוי (מב"ת) גרם/ השפיע, על היווצרות המשתנה התלוי.

לצורך הסקה סיבתית יש צורך שיתקימו 3 תנאים (בהמשך אפרט), התנאים האלה מתקימים במערך מחקר ניסויי ולא מתקיימים במחקר מתאמי.

שלושת התנאים להסקה סיבתית : A (מב"ת) B (מ"ת)

  1. נמצא קשר סטטיסטי בין שני המשתנים {זהו תנאי הכרחי אבל לא תנאי מספיק}

  2. קדימות בזמן: A= מב"ת צריך להיווצר לפני התוצאה B = מ"ת

  3. הפרכת הסברים חלופיים: לא נוכל למצוא סיבה אחרת להבדלים שהתקבלו במשתנה התלוי

במערך מחקר ניסויי מפריכים הסברים חלופים על ידי כך שיוצרים מצב שבו ההבדל היחידי שקיים בין קבוצות הניסוי הוא המשתנה הבלתי תלוי, ולכן

אם התקבלו הבדלים במשתנה התלוי הם היו חייבים לנבוע מהמשתנה הבלתי תלוי

קשרים בין A לבין B

הגדרת קשר (מתאם)

קשר (מתאם) אומר שידיעה על ערך של משתנה אחד נותנת אינפורמציה לגבי הערך במשתנה השני ולכן כאשר ערך של משתנה אחד משתנה (כלומר משנה את הערכים שלו: עולה / יורד) אזי הערך במשתנה השני אף הוא משתנה.

* לא משנה האם מדובר קשר חיובי או שלילי

אם נאמר ששני ערכים שונים של אותו משתנה מקבלים את אותו ערך במשתנה השני אזי המסקנה שלא קיים קשר בין 2 המשתנים.

דוגמא

גברים ונשים אינטליגנטיים באותה מידה

מכך אפשר להבין שאין מתאם בין מין לבין אינטליגנציה.

במערך מחקר מתאמי, כאשר נמצא קשר בין (A,B) ניתן להסביר את הקשר הזה בעזרת חמש סכמות.

ישנם 5 סכימות לתאור קשר

  1. קשר ישיר: A B

  1. קשר ישיר: B A

  1. קשר מתווך: A C B

(C הוא משתנה מתווך)

  1. קשר מזויף: C A

B

(C גורם ל A וC גורם גם לB )

קשר מזויף מדבר על מצב שלא קיים קשר אמיתי בין A לבין B אלא ששניהם מושפעים על ידי משתנה שלישי

איך בודקים קשר מזוייף

ההתיחסות היא שאלה 2 סעיף אחד בחוברת עבודה

ניקח C קבוע (למשל רק מופנמים)

וניבחן האם יש קשר בין מעורבות חברתית(A ) להשגים לימודים ( B )

אם נמצא קשר בין A לבין B אז נגיד שהקשר לא מושפע על ידי C

אם לא נמצא קשר בין A לבין B נגיד (וקודם מצאנו) נגיד שהקשר שבין A לבין B זהו קשר מזויף.

  1. קשר מותנה

A B בתנאי C

C הוא קבוע

כלומר בתנאי אחר הקשר בין A ו B לא מתקיים

* ישנו מצב של שילוב בין הסכמות, למשל קשר מתווך מזויף, קשר מותנה מזויף וכד'.

שאלה מספר 2 עמוד 2 מחוברת העבודה

A = רמת מעורבות חברתית

B= רמת השגים לימודיים

(כשאומרים באופן סכמתי הכוונה היא לפי הסכמות שתארתי קודם לכן)

* לבדוק בכל טענה האם הצרף משתנה נוסף, ואם כן אז יש צורך להגדירו.

א)

C = מידת המופנמות (אפשר גם מופנם/ לא מופנם)

C A

B

זהו מצב של קשר מזויף בין A לבין B

בסעיף על הקשר המזויף (קודם לכן) כתבתי איך אפשר להבחין בין קשר אמיתי לקשר מזויף.

ב)

C= רמת השכלה של ההורים (משתנה)

C A

B

ג)

C = כיתות נמוכות (=קבוע)

D = מידת מקובלות חברתית

* שינויים בנוסח הם משמעותים

כשיש שינוי בנוסח אז לא מדובר באותו משתנה.

  • יש הבדל בין מקובלות חברתית לבין מעורבות חברתית

  • דימוי עצמי שונה מערך עצמי

  • דכדוך שונה מדיכאון (הופיע המבחן הקודם)

B D A בתנאי C

זהו קשר מותנה מתווך

ד)

C = אופן הלימוד (לבד, עם חבר), (או למידה עם חבר כן, לא)

A C B

זהו קשר מתווך

ה)

(מחכ"ל = מעמד חברתי כלכלי)

C = ממכ"ל

D = רמת מופנמות

C D A

B

זהו קשר מזויף מתווך.

ן)

C D A

B

זהו קשר מזויף

(זהו אינו קשר מתווך מזויף)

שאלה 3 עמוד 1

A = סוג ההתנסות לפני נהיגה (חיובית/ שלילית)

B =רמת תוקפנות

משתנה תיאורטי: רמת תוקפנות

משתנה תצפיתי: האופן שבדקתי את רמת התוקפנות

A B

א)

C = רמת מוסחות

A C B

1.

אין קשר סטטיסטי בין A ן B , קשר הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית, ניתן להסיק ש A לא משפיע על C. בכתיבה מדעית A * C

לפיכך הממצא לא תומך בטענה

2.

A C B

(החוקר הפך את כיוון הקשר, אך לנו זה לא משנה, כלומר לא משנה האם סוג הקשר חיובי או שלילי).

ב)

A B בתנאי C (גברים)

שאלה 7 עמוד 3

א.

עבור: חוקר א', חוקר ב', חוקר ג' (משותף לשלושת החוקרים):

מב"ת תיאורטי: מצב רוח נתון של האדם

מ"ת תיאורטי: מידת מוכנות להושיט עזרה

ב.

חוקר א

מב"ת תצפיתי: הציון בשאלון מצב רוח

ערכיו: 1 (רע) עד 15 (טוב)

מ"ת תצפיתי: משך הזמן מרגע שמיעת ההקלטה ועד לפתיחת הדלת הסמוכה

ערכיו: מאפס שניות ועד בכלל

חוקר ב

מב"ת תצפיתי: הציון בשאלון מצב רוח

ערכיו: 1-5 רע

6-10 ניטראלי

11-15 טוב

מ"ת תצפיתי: משך הזמן מרגע שמיעת ההקלטה ועד לפתיחת הדלת הסמוכה

ערכיו: מאפס שניות ועד בכלל

(כמו חוקר א')

חוקר ג'

מב"ת תצפיתי: השמעת סיפורים שנבדלים במצב רוח שהם יוצרים

ערכיו: סיפור שמח= מצב רוח טוב

סיפור ניטרלי= מצב רוח נטרלי

סיפור עצוב = מצב רוח עצוב

מ"ת תצפיתי: משך הזמן מרגע שמיעת ההקלטה ועד לפתיחת הדלת הסמוכה

ערכיו: מאפס שניות ועד בכלל

(כמו חוקר א' וחוקר ב')

ג.

מערך מתאם ניסוי או מערך מחקר ניסויי.

ההבדל ביניהם זה מה שהוא עושה למשתנה הבלתי תלוי, כלומר האם הוא מדד אותו או יצר את ערכיו.

חוקר א'

מדד את המשתנה הבלתי תלוי= מערך מחקר מתאמי

חוקר ב': מדד משתנה בלתי תלוי= מערך מחקר מתאמי

חוקר ג': יצר 3 ערכים למשתנה הבלתי תלוי= מערך מחקר ניסויי

ד.

הגדרה אופרציונלית= הגדרה תצפיתית.

חוקר א'

שאלון מדד רוח= הגדרה אופרציונלית נמדדת

משך זמן פתיחת הדלת= הגדרה אופרציונלית נמדדת

חוקר ב'

שאלון מצב רוח= הגדרה אופרציונלית נמדדת

משך זמן פתיחת הדלת= הגדרה אופרציונלית נמדדת

חוקר ג'

השמעת סיפורים שנבדלים במצב רוח שהם יוצרים= הגדרה אופרציונלית ניסויית

משך זמן פתיחת הדלת= הגדרה אופרציונלית נמדדת

  • תמיד, בכל מערך מחקר, משתנה תלוי הוא בעל הגדרה אופרציונלית נמדדת

  • משתנה תלוי יכול להיות בעל הגדרה אופרציונלית נמדדת או ניסוית.

ה'

החוקר ערך מערך מחקר מתאים, וכיוון שנמצאו ערכים מובהקים בין הקבוצות אזי ניתן לאמר שקיים קשר (=מתאם) בין מצב רוח למידת המוכנות להושיט עזרה

אולם, קשר הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק להסקה סיבתית, ולכן החוקר לא יכול להסיק שמצב רוח השפיע על המוכנות להושיט עזרה כיוון שבמערך מחקר מתאמי לא מפריכים הסברים חלופיים.

ו'

חוקר ג' חילק מקרית את 30 הנבדקים ל 3 קבוצות.

בזה שהוא חילק מקרית הוא מוודא שבתחילת הניסוי אין הבדלים ביניהם (גברים-נשים, וכד'..)

כלומר בגלל שהוא חילק מקרית בתחילת הניסוי הוא מוודא שאין הבדלים בין הקבוצות.

אחר כך הוא יצר הבדל רק במשתנה הבלתי תלוי

ולכן אם יתקבלו הבדלים במשתנה התלוי אז ניתן להסיק סיבתיות, כי הם יכלו לנבוע אך ורק מהמשתנה הבלתי תלוי.

אבל..

חוקר ג' לא מצא הבדלים בין הקבוצות:

חוקר ג' מצא שאין הבדלים בין הקבוצות ואם אין הבדלים בין הקבוצות אפשר להסיק שאין קשר סיבתי (מתאם) בין מצב רוח להושטת עזרה. ומכיוון שקשר הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית אז

אם אין קשר אז בהכרח אין סיבתיות.

המסקנה של חוקר ג' צריכה להיות שמצב רוח לא משפיע על מידת מוכנות להושיט עזרה

ולפיכך

המסקנה בסעיף ו' אינה נכונה

(המשך השיעור היה על נושא דגימה (העברתי לקובץ שעוסק בדגימה בלבד)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הוסף רשומת תגובה