שיטות מחקר א: יחידה 6: חלק ד - תוקף מבנה

3. תוקף מבנה

• תוקף מבנה של מערך המחקר עוסק בתקפות הקשר הסיבתי

• כלומר האם ניתן להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי התיאורטי משפיע על המשתנה התלוי התיאורטי.

תוקף מבנה של מדידה (יחידה 3) לעומת תוקף מבנה של מערך המחקר (יחידה 6)

• תוקף מבנה של מערך המחקר (יחידה 6) שונה מתוקף מבנה של מדידה (יחידה 3) (במבחן, לעתים מחברים ביניהם)

• תוקף מבנה של מדידה (יחידה 3)

  מחזקים את תקפות כלי המדידה.

  מתייחס למבנה תיאורטי אחד בלבד

  והקשר של המבנה התיאורטי עם המשתנים התצפיתים שלו

• תוקף מבנה של מערך המחקר (יחידה 6)

  תוקף זה לא מתעסק במבנה תיאורטי אחד בלבד

  מה שמענין אותו זה לבדוק את תקפות הקשר הסיבתי.

  במילים אחרות: האם ניתן להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי התיאורטי משפיע על המשתנה התלוי התיאורטי.

ישנם שני איומים על תוקף מבנה של מערך המחקר

1. חוסר מיצוי

2. חוסר בלבדיות במב"ת (קונפאודינג)

1. חוסר מיצוי

• חוסר מצוי אומר שכיוון שהשתמשנו במשתנה תצפיתי אחד שלא ממצא את כל עולם התוכן של המשתנה התיאורטי אזי לא ניתן להכליל את הקשר הסיבתי גם עבור משתנים תצפיתיים אחרים לאותם משתנים תיאורטיים. .

• חוסר מיצוי עוסק ב:

1. תוצאה (מ"ת)

2. סיבה (מב"ת)

• הסבר על ידי דוגמת ניסוי הקפה

תוקף מבנה של סיבה

• אומר שכיוון שהשתמשנו במשתנה בלתי תלוי תצפיתית אחד (קפה) אזי לא ניתן להכליל את התוצאות עבור כל עולם התוכן של המשתנה התיאורטי (קופאין). כלומר בעיה של מיצוי תוקף של סיבה.

תוקף מבנה של תוצאה

• אומר שזה שמדדנו את המשתנה התלוי התיאורטי - קרי, זיכרון לטווח קצר- באמצעות רשימת של מילים אז נוצרת בעיה של מיצוי בתוקף מבנה של התוצאה, וזאת מכיון שלא ניתן להכליל את הקשר הסיבתי גם עבור משתנים תלויים תצפיתיים אחרים למשתנה התיאורטי - רמת הזיכרון לטווח קצר.

לדוגמא:

• במיקרה של רשימת מילים כבודק זיכרון לטווח קצר (דוגמת הקפה):

• זה שהתמקדתי בזיכרון של מילה לא מיציתי את כל עולם התוכן של זיכרון לטווח קצר ולכן אי אפשר להסיק לכל מדידה אחרות שבודקת זיכרון לטווח קצר. אפשר גם:

• רשימת תמונות

• סדרות,

• מילים

• זכרון ויזואלי וכד'

פתרון

• להוסיף עוד משתנה תצפיתי.

• ככל שנוסיף יותר משתנים תצפיתיים נכסה יותר את עולם התוכן, כלומר נצמצם את בעית המיצוי.

ברוב המבחנים יש שני מצבים שצריך להבחין ביניהם

• למעשה רק מצב ב' מתעסק בחוסר מיצוי

מצב א'

איור ס - 6 - 1 (עמוד 4 בדפים שלי בשיעור השלישי או השני)

שאלה

• אם נאמר שהבלתי תלוי השפיע על משתנה תיאורטי אחד (תלוי) ולא השפיע על משתנה תיאורטי שנים (תלוי)

• שואלים כיצד זה השפיע על תוקף מבנה של התוצאה.

• (למעשה תוקף מבנה של תוצאה אומר שזה שהשתמשתי במשתנה תציפי אחד אי אפשר להכליל למשתנים תצפיתיים שלו)

תשובה

• אין השפעה לתוקף מבנה של תוצאה

• וזאת כי מדובר בשני מבנים תיאורטיים שונים שלא בהכרח חייב להמצא קשר ביניהם.

למעשה במקרה א ' זהו חקר מתאמים

• התעסקנו עם שני תלויים של תוקף מבנה

• כלומר יש ניסיון לבדוק קשר בין 2 משתנים תיאורטיים שונים.

מצב ב'

שאלה

• אם נאמר שמשתנה בלתי תלוי השפיע על משתנה תצפיתי אחד ולא השפיע על משתנה תצפיתי שני (ומשתנה תצפיתי אחד ומשתנה תצפיתי שני הם של אותו משתנה תלוי תיאורטי) , אז אנחנו אומרים שנוצר חוסר מיצוי של תוצאה.

• וזאת בכלל שעכשיו אי אפשר להכליל את הקשר עבור כל רמת זיכרון אלא רק אם רמת הזיכרון נמדדת עבור מילים (ולמשל לא עבור סדרות)

• שואלים כיצד זה השפיע על תוקף מבנה של תוצאה

תשובה

• קיימת החלשה של תוקף מבנה

• וזאת מכיוון שהשפיע על תצפיתי אחד ולא על תצפיתי שניים ((ומשתנה תצפיתי אחד ומשתנה תצפיתי שני הם של אותו משתנה תלוי תיאורטי)

• אם המשתנה הבלתי תלוי היה משפיע על משתנה תצפיתי אחד ומשתנה תצפיתי שני באותה מידה אז הדבר היה מחזק את תוקף מבנה של תוצאה

• וזאת מכיוון שזה צמצם את האיום של חוסר מיצוי- מכיון שעכשיו אפשר להסיק עבור שני תצפיתיים שונים עבור אותו מבנה של תוצאה (ספרות ומילים)

• במילים אחרות כיסינו יותר עולם תוכן של המשתנה התיאורטי רמת זיכרון

למעשה במקרה ב' זהו תוקף מתכנס

• אילו הם שי שיטות שבודקות את אותה תכונה

• פה יש ציפייה למתאם גבוה בין

2. חוסר בלבדיות (קונפאודינג)

(אנחנו לומדים רק על הבלתי תלוי ולא על התלוי)

• קונפאונדינג אומר שבעקבות המניפולציה שלנו, כחלק אינטגרלי מהמשתנה הבלתי תלוי התצפיתי) נוצרו הבדלים בין הקבוצות לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי אלא גם במשתנה תיאורטי אחר (משתנה לא רלוונטי), דבר שעלול ליצור שונות שיטתית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

• כלומר קונפאונדינג אומר שהמשתנה הבלתי תלוי התצפיתי שלנו (=מניפולציה) בדק לא רק את המשתנה התיאורטי שרצינו לבדוק אלא גם משתנה תיאורטי אחר ולכן נוצר הסבר חלופי

דוגמת הקפה

• המשתנה הבלתי תלוי תיאורטי שלנו הוא רמת קופאין

• אם היה נאמר לנו

• שהקבוצה שקיבלה כוס קפה אחד- קיבלה כוס קפה שחור

• הקבוצה שקיבלה שני כוסות קפה- קיבלו שני כוסות נס קפה עלית

• אזי יש הסבר חלופי שהוא סוג הקפה:

• כלומר יתכן שלא הכמות יצרה את ההבדלים בין הקבוצות אלא סוג הקפה.

• במקרה זה יש בעיה של חוסר בלבדיות (קונפאונדינג) כלומר המניפולציה לא נכונה, המניפולציה יצרה הבדלים בין שני משתנים:

• כמות קפה

• סוג קפה

• (חוסר מיצוי (איום ראשון) היה אומר שניסוי שהקפה לא תקף לסוג אחר של קופאין (למשל קולה))

פתרון

• יש לשנות את המניפולציה כך שמחזיקים קבוע את המשתנה המתערב הלא רלוונטי

• במקרה שלנו יש להחזיק קבוע את סוג הקפה וכך מתקבל שינוי רק בכמות הקפה.

בדיקת מניפולציה - שייך לתוקף מבנה יחידה 3

(זהו מושג חשוב)

• זהו מושג שקשור לתוקף מבנה

• בדיקת מניפולציה זהו אמצעי שקיים לחוקר על מנת לאמת שהמניפולציה עבדה כמו שצריך

• כלומר שהמשתנה הבלתי תלוי תצפיתי (המניפולציה) אכן י צרה את הערכים השונים במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי.

• הדרך לעשות בדיקת מניפולציה זה כאשר החוקר בודק את המשתנה הבלתי תלוי בשיטה נוספת, וכך הוא יכול לוודא שאכן התקבלו הערכים הרצויים במשתנה הבלתי תלוי.

דוגמא

• מב"ת : מצב רוח

• מב,ת תצפיתי: השמעת סיפורים שונים שנבדקים במצב רוח שהם יוצרים

1. סיפור שמח- מצב רוח טוב

2. סיפור נטרלי- מצב רוח נטרלי

3. סיפור עצוב- מצב רוח רע

• החוקר שואף, בעקבות המניפולציה (השמעת הסיפורים) ליצור מצבי רוח

• בדיקת מניפולציה יכולה להיות אם במקביל נאמר לנו שהחוקר העביר לכל קבוצה שאלון מצב רוח- שזוהי שיטה נוספת לבדוק את השמנתה הבלתי תלוי התיאורטי

• בבדיקת מניפולציה אנחנו מבחינים בין תוצאה רצוי לתוצאה לא רצויה.

תוצאה רצויה תוצאה לא רצויה

תוצאה רצויה

• אלא שסיפרנו להם סיפור שמח יהיו במצב רוח טוב וכד'

• כלומר שתהיה התאמה בין המניפולציה לשיטה הנוספת

• אם קיבלנו תוצאה רצויה אז זה אומר שהמניפולציה עבדה

• כלומר הסיפורים השונים יצרו שינוים במצבי רוח שונים.

תוצאה לא רצויה

• אלא שסיפרנו להם סיפור שמח יהיו במצב עצוב וההפך

• כלומר שלא תהיה התאמה בין המניפולציה לשיטה הנוספת

• אם קיבלנו תוצאה לא רצויה אז זה אומר שהמניפולציה לא עבדה

• כלומר הסיפורים השונים לא יצרו שינוים במצבי רוח שונים.

פירוט על בדיקת מניפולציה-

בדיקת מניפולציה בודקת האם התצפיתי אכן בודק את התיאורטי

• בדיקת מניפולציה לא בודקת האם הבלתי תלוי השפיע על התלוי

• בדיקת מניפולציה בודקת האם התצפיתי אכן בודק את התיאורטי (אם הסיפורים יוצרים מצבי רוח שונים)

• כלומר אם המניפולציה עבדה כמו שצריך

• בדוגמא שלנו, האם שלושת הקבוצות נבדלו במצב רוח (ולא אם תוצאות שונות משפיעות על דחף להגיש עזרה)

בדיקת מניפולציה זהו סוג של תוקף מתכנס

• למעשה בדיקת מניפולציה בודקת את הקשר בין שני תצפיתיים שונים על אותו תיאורטי:

• מניפולציה = סיפוקים

• שיטה נוספת למדידת הבלתי תלוי התיאורטי (למשל שאלון מצב רוח)

• בדוגמת הקפה, אפשר כבדיקת מניפולציה לבדוק בדיקת דם.

• זוהי בדיקת מניפולציה (כי באמצעות בדיקת הדם אפשר לבדוק האם בעקבות כוסות הקפה נוצרו הבדלים ברמות הקפה בדם)