יום שישי, 3 באפריל 2009

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ג - תוקף מסקנה סטטיסטית

2. תוקף מסקנה סטטיסטית= תמ"ס

  • תוקף זה מטפל בשונות מקרית

  • (תוקף זה לא מטפל בשונות שיטתית טעותית כמו תוקף פנימי)

  • שונות מקרית- זה ההבדלים בתוך כל קבוצת ניסוי שעלולים להיווצר

  1. גם מהבדלים אמיתיים בין נבדקים במשתנה התלוי כל קבוצה

  2. וגם מטעויות מקרית של המדידה

ניסוח תשובה מלא עבור שונות מקרית ותוקף מסקנה סטטיסטית

  • ככל שהשונות המקרית גדולה / (קטנה) יותר

  • כך נוצרים יותר / (פחות) רעשים שמקשים על החוקר לגלות את ההשפעה של המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי

  • כלומר מקטינים / (מגדילים) את הסיכוי לקבלת תוצאה סטטיסטית מובהקת

  • ולכן פוגע= מחליש / (מחזק) את תוקף מסקנה סטטיסטית (תמ"ס)

ישנם 4 איומים על תוקף מסקנה סטטיסטית

  • כל אחד מהאיומים זהו תיאור של משהו שמגדיל את השונות המקרית

  • (להזכיר ארטיפקט זה רק איום על תוקף פנימי)

  1. מהימנות המדדים

  2. מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי תלוי

  3. גורמים שלא רלוונטים למשתנה הבלתי תלוי

  4. הטרגוניות של נבדקים (הכי חשוב)

1. מהימנות המדדים

  • הכוונה שהשתמשו ובמחקר במהימנות נמוכה של כלי המדידה (פחות מ 0.8)

  • מדד- זהו מכשיר המדידה של המשתנה התלוי.

  • (ככל שהמהימנות של כלי המדידה נמוכה יותר כך הציון הנצפה מורכב מטעות מקרית של מדידה

  • כלומר כשכלי המדידה לא מהימן אז בתוך כל קבוצה התקבלו הבדלים מלאכותיים בציונים של הנבדקים עקב טעויות מדידה

  • דבר שיגדיל את השונות המקרית)

פתרון

  • יש להשתמש בכלי מדידה בעל מהימנות של 0.8 לפחות

  • כך מרכיב הטעות המקרית נמוכה יחסית.

2. מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי תלוי

  • הכוונה היא לאופן שבו נערך הניסוי:

  • במקום שכל הנבדקים בקבוצת הניסוי יקבלו ערך אחד ויחיד של המשתנה הבלתי תלוי אז נוצרו ואריאציות שונות של אותו ערך בתוך כל קבוצה.

דוגמת הקפה

  • עבור הנבדקים שקיבלו כוס קפה אחת. היו גרסאות שונות לכוס הקפה. למשל:

  • גדלים שונים של כוסות

  • מינון קפה שונה

  • סוג שפה

  • חוזק

  • וכד'

  • כלומר בתוך כל קבוצה היו הבדלים בכוס הקפה

  • דבר שעלול להגדיל את השונות המיקרית.

פתרון

  • ליצור סטנדטיזציה= אחידות של מניפולציה

  • למשל עבור הקפה: שכולם יקבלו אותו מינון/ גודל/ סוג/ וכד' של קפה

3. גורמים שלא רלוונטיים למשתנה הבלתי תלוי

  • כאשר נעשית הקצאה מקרית של תנאי הניסוי אזי

  • בתוך כל קבוצה נבדקים עושים את הניסוי בתנאי ניסוי שונים:

  • בזמן שונה

  • משך זמן שונה

  • מקום שונה

  • תנאים שונים של המקום

  • כל הגורמים האלה, כשהם נלוים לניסוים הם לא רלונטיים

  • (נקראים גורמים לא רלוונטיים כי הם לא קשורים למשתנה הבלתי תלוי = למניפולציה)

  • אבל הגורמים הלא רלוונטיים עלולים ליצור הבדלים בתוך כל קבוצה ולהגדיל את השונות המקרית.

דוגמת הקפה

  • חלק ערכו את הניסוי, כלומר שתו את הקפה:

  • בבוקר/ צהרים

  • במשך חצי שעה /במשך שעה

  • מזגן/ בלי מזגן

  • יש הבדלי סביבה וכד'

  • כלומר אנחנו מגדילים את השונות בתוך כל קבוצה

פתרון

  • ככל שנחזיק כקבוע יותר תנאי ניסוי כך נפחית את האיום הנ"ל (גורמים שלא רלוונטיים למשתנה הבלתי תלוי)

4. הטרוגניות של נבדקים (הכי חשוב)

  • עצם העובדה שנעשתה הקצאה מקרית אז בתוך כל קבוצה נפלו נבדקים מסוגים שונים, שקיימים ביניהם הבדלים אמיתיים במשתנה התלוי (למשל רמת הזיכרון), דבר שמגדיל את השונות המקרית.

פתרון

  • ככל שנחזיק כקבוע יותר מאפיינים של נבדקים כך נצמצם יותר את האיום הנ"ל

השוואה: הקצאה מקרית של נבדקים לעומת הקצאה מקרית של תנאי הניסוי בהקשר לתוקף פנימי ותוקף מסקנה סטטיסטית.

פותרת את (יתרונות)- בהתייחס לתוקף פנימי

א. הקצאה מקרית של נבדקים פותרת את

  • ארטיפקט ברירה (1)

  • ארטיפקט רגרססיה סטטינטית (6)

  • ארטיפקט של אינטראקציות עם ברירה (8)

ב. הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

(כל נבדק הוקצה באופן מקרי לתנאי ניסוי כלשהו) כוללת בתוכה הקצאה מקרית של נבדקים ולכן פותרת

  • את כל הארטיפקטים ב א' (1,6,8 )

  • בנוסף פותרת גם:

  • ארטיפקט היסטוריה (2)

  • ארטיפקט בשילה (3)

  • ארטיפקט מיכשור (4)

  • ארטיפקט היסטוריה מקומית (9)

  • לפיכך הקצאה מיקרית של תנאי הניסוי זהו פתרון מוצלח יותר לתוקף פנימי מהקצאה מיקרית של נבדקים וזאת מכיוון שהיא פותרת יותר ארטיפקטים של תוקף פנימי.

  • הבעיה (חסרון) היא שהקצאה מיקרית של תנאי הניסוי יוצרת שונות מקרית גדולה יותר בתוך כל קבוצת ניסוי עקב תנאי הניסוי השונים ובכך יוצרת יותר "רעשים" במערך המחקר מאשר הקצאה מקרית של נבדקים בלבד ומקשה יותר לזהות/ לאתר את ההשפעה/ האפקט של המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי במחקר.

חסרונות (הבעיה)- בהתייחס לתוקף מסקנה סטטיסטית

א. הקצאה מקרית של תנאי הניסוי יוצרת שני איומים על תוקף מסקנה סטטיסטית:

  • גורמים שאינם רלוונטיים למשתנה הבלתי תלוי

  • הטרוגניות מקרית של נבדקים.

ב. לעומת זאת הקצאה מקרית של נבדקים יוצרת רק את האיום :

  • הטרוגניות מקרית של נבדקים.

  • ולכן למעשה הקצאה מקרית של נבדקים יוצרת פחות איומים ל תוקף מסקנה סטטיסטית.

  • כלומר יוצרת פחות שונות מקרית ולכן הוא נחשב טוב יותר לתוקף מסקנה סטטיסטיות לעומת הקצאה מקרית של תנאי הניסוי.

  • כל חוקר צריך לבחור את מה שעדיף לו ולטפל באיומים המתאימים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה