יום שישי, 3 באפריל 2009

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ח' שאלות ותשובות

תשובות לשאלות בחוברת העבודה- יחידה 6

שאלה 1 עמוד 15

סעיף א'

  • מב"ת תיאורטי: מידת ההשתתפות בתוכנית הדרכה לשיפור השירות

  • מב"ת תצפיתי: מידת ההשתתפות בתוכנית הדרכה

  • ערכיו: משתתף/ לא ממשתף

  • הערה: המב"ת התיאורטי לא תמיד שונה מהמב"ת התצפיתי

סעיף ב'

  • מ"ת תיאורטי: רמת השירות

  • מ"ת תצפיתי 1: הערכת ממונה של הרוקח את איכות השירות של הרוקח

  • מ"ת תצפיתי 2: הערכת שני עמיתיים לעבודה את איכות השירות של הלקוח

  • ערכיו: אין ערכים למ"ת כי לא אמרו לנו איך מדדו

  • הערה: סעיפים א+ב הם תמיש שני שאלות ראשונות במבחן (8 נקודות)

סעיף ג'

  • ( שואלים האם נעשתה הקצאה מקרית או לא נעשתה הקצאה מקרית- נעשתה= R)

  • שתי קבוצות ניסוי = שתי שורות

  • O = מדידת אחרי של המשתנה התלוי

  • אותו O בשני המקרים כי מדדו אות זמן

  • X1 ו X2 שני ערכים שונים של המשתנה הבלתי תלוי (המניפולציה)

R X1 O

R X2 O

סעיף ד'

ברירה

  • לא קיים ארטיפקט של ברירה:

  • מכיוון שנעשתה הקצאה מקרית, אנחנו מניחים שלא היו הבדלים בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

  • ולכן שום מאפין של נבדק לא יכול ליצור שונות שיטתית טעותית.

היסטוריה

  • לא קיים ארטיפקט של היסטוריה

  • סביר להניח (כל עוד לא נאמר אחרת) שלא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן הניסוי

  • ולכן זמן לא יכול ליצור הסבר חלופי כולשהו

בשילה

  • לא קיים ארטיפקט בשילה

  • לא נאמר שהיו הבדלים בין הקבוצות במשך הזמן של הניסוי

  • ולכן אורך המחקר לא יכול שונות שיטתית טעותית

היסטוריה מקומית

  • קיים ארטיפקט של היסטוריה מקומית

  • לפי המניפולציה אפשר לדעת שהם היו במקומות שונים:

  • אפשר להניח שעשו את הניסוי במקומות שונים: אחת השתתפה בתוכנית הדרכה ואחת לא

  • ולכן מקום הניסוי עלול ליצור שונות שיטתית טעותית

  • כי יכול היה להתרחש אירוע מקומית באחד המקומות

  • ולכן עשוי להיות הסבר חלופי

  • ולכן קיים ארטיפקט של היסטוריה מקומית

סעיף ה'

1

  • מדובר על הבדלים במשקל בין הקבוצות

  • משקל זהו משתנה חיצוני שהוא מאפיין כולשהו של נבדק

  • הבדלים בין הקבוצות מדובר על ארטיפקט של ברירה, שזה איום על תוקף פנימי

2

  • (בודקים האם המאפיין הוא רלוונטי למשתנה התלוי במחקר)

  • סביר להניח שהבדלים בממוצע המשקל הוא לא רלוונטי למשתנה התלוי במחקר לרמת השרות

  • ולכן לא יכול ליצור הבדלים בשונות שיטתית טעותית

  • ולכן לא קיים ארטיפקט של ברירה.

סעיף ו'

1

  • מדובר על תוקף מבנה

  • מדובר על איום של חוסר מיצוי תוקף של סיבה (של המשתנה הב"ת)

  • כי אומרים שבגלל שלקחו תוכנית הדרכה ספציפית, כלומר משתנה תצפיתי אחד למשתנה בלתי תלוי תאורטי אז לא ניתן להכליל את התוצאות עבור כל עולם התוכן של המשתנה בלתי תלוי תיאורטי- כלומר לתוכנית הדרכה אחרת.

2

  • לא מדובר על קונפאונדינג

  • זה לא קונפאונדינג כי לא מציעים פה הסבר חלופי

  • אין טענה שהבלתי תלוי התצפיתי שלנו (מניפולציה- קורס) בדק משתנה תיאורטי נוסף

  • (אלא יש פה טענה שניתן להכליל את בקשר סיבתי רק עבור סוג ותכנית ההדרכה הספצפית ולא על תוכנית אחרת)

3

  • קשר מותנה

A B בתנאי C

  • A = מב"ת = השתתפות בתוכנית ההדרכה

  • B = מ"ת = רמת השירות

  • C = תוכנית הדרכה ספציפית שהשתמש החוקר

סעיף ז' (גם חשוב)

  • קיימת החלה לתוקף המבנה של תוצאה

  • הסברתי באיור ס - 6 - 2:

  • הבלתי תלוי לא השפיע על רמת השירות כפי שנמדדה על ידי הערכת שני עמיתים

  • הבלתי תלוי כן השפיע על רמת השירות כפי שנמדה בהערכת ממונה

  • (תוקף מבנה של תוצאה פירושו האם משתנים תצפיתיים של המשתנה התלוי התיאורטי מושפעים באותה מידה על ידי הבלתי תלוי)

  • הבלתי תלויים השונים לא היו מושפעים באותה מידה

  • ולכן קיים איום מסוג חוסר מיצוי של תוצאה

  • וזאת כי ניתן להכליל את הקשר הסיבתי רק עבור רמת שירות שנבדקה באמצעות ממונה

  • ולא ניתן להכליל על רמת השירות שנבדקת לפי עמיתיים

  • ולכן קיימת פה החלשה לתוקף המבנה של התוצאה.

סעיף ח'

  • מחשבים את המתאם בין שני תצפתיים של אותו משתנה תלוי תיאורטי (רמת שירות

  • זוהי בדיקה מסוג תוקף מתכנס

  • (כי בודקים את המתאם בשתי שיטות שונות לבדיקת אותו דבר- רמת שירות)

  • תוצאה רצוי זה לקבל מתאם גבוהה בין שתי השיטות שאמורות לבדוק את אותה תכונה

  • תוצאה לא רצויה (שהתקבלה) זה שלא התקבל מתאם או התקבל מתאם נמוך פירושו תוקף מתכנס נמוך

  • בגלל שקיבלנו תוקף מתכנס נמוך זוהי החלשה לתוקף המדידה של המשתנה התלוי.

סעיף ט'

1

  • לא מסכים עם טענתו של החוקר

  • (אופרציונליזם מרובה זה שימוש בטכניקות שונות לבדיקת אותו מבנה תיאורטי, כלומר שימוש במספר הגדרת אופרציונליות שונות)

  • (באופרציונליזה מרובה מדובר על מדידות שונות, ולא על מדידה של אותה שיטה מספר פעמים)

  • לא נאמר שהמניפולציה נעשתה כמה פעמים

  • וגם אם היה נאמר שהמניפולציה היתה נעשית כמה פעמים עדיין זה לא אופרציונליזם מרובה כי מדובר באותה שיטה

2

  • נעשה שימוש באופרציונליזם מרובה עבור המשתנה התלוי

  • עבור המשתנה הבלתי תלוי

  • הפעלת מניפולציה אחת- משתנה בלתי תלוי

  • כלומר משתנה בלתי תלוי הופעל פעם אחת

  • למשתנה הבלתי תלוי היה תצפיתי אחד

  • כלומר הגדרה אופרציונלית אחת

  • עבור המשתנה התלוי

  • למשתנה התלוי השתמשנו בשני תצפיתיים שונים

  • כלומר השתמשנו בשני הדרות אופרציונליות שונות

  • ולכן במקרה זה יש כן הדגמה לאופרציונליזם מרובה עבור המדידה של המשתנה התלוי של המחקר (רמת שירות)

סעיף י'

1

  • זוהי טענה של ארטיפקט תחרות מפצה שזה איום על תוקף פנימי

  • הנבדקים בקבוצת הביקורת ידעו על הניסוי וידעו שהקבוצה הראשונה מקבלת תוכנית הדרכה

  • חברי קבוצת הביקורת ניסו להתחרות ולהתעלות על עצמם, ולהוכיח שהם מסוגלים גם ללא תוכנית ההדרכה לתת שירות טוב

  • וזהו דבר שיכול להסביר מדוע לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהערכת עמיתים

3

  • תנאי הכרחי לתחרות מפצה זה לא רק מעבר מידע אלא גם שקבוצת הביקורת תחשוב שקבוצת הניסוי קיבלה יחס מועדף כולשהו

  • וכיוון שנאמר שלא נמצא הבדל בתשובה לאלשה לאיזו קבוצת ניסוי היית מעדיף להיות

  • אז זה אומר שלפי תפיסת הנבדקים לא היתה קבוצה מועדפת יותר

  • ולכן לא יוצר ארטיפקט תחרות מפצה במקרה זה.

שאלה 2 עמוד 16

סעיף א'

  • מב"ת תיאורטי: מידת ההימצאות במצב הומוריסטי

  • מב"ת תצפיתי: צפיה בסרטים שונים הנבדלים ברמת ההומור

  • ערכים:

  • גשש- הומור גבוהה

  • סדרת טלוויזיה- הומור בינוני

  • הרצאה רצינית- הומור נמוך

סעיף ב'

  • מ"ת תיאורטי: יכולת עמידה בלחץ

  • מ"ת תצפיתי: מס השיות שנבדק החזיק ידו במים קפואים

  • ערכים: מאפס ועד בכלל

סעיף ג'

  • נעשתה הקצאה מקרית

  • R

  • R

  • R

  • לא היתה מדידה לפני התלוי

  • ערכים שונים לבלתי תלוי: X1 , X2 , X3

R X1 O

R X2 O

R X3 O

  • R = הקצאה מקרית

  • Xים = ערכים שונים של הבלתי תלוי

  • Oים מדידה אחרי של הבלתי תלוי

  • (לא צריך O1,O2,O3 מכיוון שזהו כלי מדידה משותף לשלושת הקבוצות)

סעיף ד'

  • איום על תוקף פנימי, ארטיפקט היסטוריה

  • X1 - יום חם

  • X2 , X3 - יום רגיל

  • היו הבדלים בקבוצות בזמן עריכת הניסוי

  • הזמן יצר הבדלים בטמפטורה שעלולים להוות הסבר חלופי

  • כלומר ליצור שונות שיטתית טעותית

  • וזה הבדלים בזמן= ארטיפקט היסטוריה

  • שזהו איום על תוקף פנימי

סעיף ה'

1

  • עיסוק של נבדק= מאפין של נבדק= קשור לבדיקה כולם היו סטודנטים

2

  • למעשה השאלה שואלת כיצד החזקת קבוע של עיסוק הנבדקים (איפוס השונות) משפיעה על סוגי תוקף שונים

השפעה של החזקת הקבוע על תוקף מסקנה סטטיסטית

  • מחזק את תוקף מסקנה סטטיסטית

  • וזאת בגלל שאנחנו מפחיתים את השונות המקרית שהיתה עלולה להיוצר מהמשתנה עיסוק של נבדקים

  • זה צמצם את האיום של: "הטרוגניות מקרית של נבדקים)- כי כולם סטודנטים ולכן השונות המקרית קטנה (סוג עיסוק לא יכול ליצור שונות מקרית כי הוא קבוע)

  • ולכן חיזקנו את תוקף מסקנה סטטיסטית

השפעת הקבוע על תוקף מבנה

  • תוקף מבנה לא מושפע

  • תוקף מבנה מתעסק במשתנים של המחקר התלוי והבלתי תלוי

  • הקבוע מדבר על מאפין של נבדק שזהו משתנה חיצוני

  • ולכן תוקף מבנה לא מתעסק בכלל במשתנים חיצונים

השפעת החזקת הקבוע על תוקף חיצוני

  • קיימת החלשה של תוקף חיצוני

  • כיוון שהחזקתי את סוג העיסוק קבוע שזהו משתנה חיצוני

  • כלומר לקחנו רק סטודנטים

  • אז נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי

  • כי יכול להיות שהקשר הסיבתי תקף כאשר מדוברים וסטודנטים אבל לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר גם עבור אוכלוסיות אחרות (כלומר עיסוקים אחרים שהם לא סטודנטים)

  • כלומר קיימת החלשה של תוקף חיצוני

השפעת החזקת הקבוע על תוקף פנימי

  • תוקף הפנימי לא מושפע

  • מכיון שנעשתה הקצאה מקרית אז מראש לא קיים ארטיפקט של ברירה

  • בגלל שאני מניח שאין הבדל בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

  • וזאת ללא קשר לעבודה שסוג העיסוק הוחזק כקבוע

  • ולכן תוקף פנימי לא הושפע

סעיף ו'

1

  • מדובר על שונות מקרית

  • כי אומרים שהיו הבדלים בתוך כל קבוצה

  • כלומר בתוך כל קבוצה היו נבדלים בעלי ערכים שונים במשתנה התלוי

2

  • תוקף פנימית מדבר על שונות שיטתית טעותית

  • (כלומר לא הבדלים בתוך הקבוצות אלא הבדלים בין הקבוצות)

3

  • לא

  • מדובר בשני סוגים שונים של שונויות

  • חוקר ב' מדבר על שונות מקרית

  • תוקף פנימי מתעסק בשונות שיטתית טעותית

  • ולכן טענתו לא נכונה

סעיף ז'

1

  • שונות שיטתית (הבדלים בין קבוצות)

2

  • מדובר בתוקף מבנה באיום של קונפאונדינג

  • הטענה היא שבעקבות המניפולציה, בעקבות התפעול הניסוי (כלומר חלק אינטגרלי מהמשתנה הבלתי תלוי התצפיתי- צפיה בסרטים שונים) נוצרו הבדלים בין הקבוצות

  • ההבדלים שנוצרו הם לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי (הומור) אלא גם במשתנה תיאורטי אחר (רמת ענין)

  • דבר שעלול שונות שיטתית טעותית

  • ולהוות הסבר חלופי

  • (כלומר צפיה בסרטים בודקים לא רק את ההומור אלא מרכיב של משתנה נוסף, במילים אחרות המניפולציה כללה מרכיבים לא רלונטיים)

  • ולפיכך מדובר בקונפאונדיג ולא בארטיפקט

  • (ארטיפקט משתנה חיצוני ולא בעקבות המניפולציה)

3

  • מדובר בקונפאונדינג

  • לא מדובר בארטיפקט כי כאן לא מדובר במשתנה חיצוני

  • זה קונפאונדינג כי המניפולציה יצרה משתנה חלופי (איום על תוקף מבנה)

4

  • התוצאות שהתקבלו: X3

  • מסקנות חוקר ב':

X3

  • ניתן לאמר שגם אם חוקר ב' צודק אז הוא צודק באופן חלקי

  • אם חוקר ב' צודק אז זה יכול להסביר מדוע הזמן של קבוצה X3 קטן יותר מהזמן של קבוצותX1 ו X2

  • אבל יש קושי להסביר מדוע היה הבדל בין הקבוצות X1 ו X2

  • החוקר טוען שלא היו הבדלים במידת העניין בין שני קבוצות אלה (X1 ו X2)

  • ולכן הוא לא יכול להסביר מדוע בכל זאת התקבלו בין קבוצות אלה (X1 ו X2) הבדלים במספר השיניות שהחזיקו את היד בתוך המים

סעיף ח'

1

  • לא היו מתקבלים הבדלים במשתנה התלוי התצפיתי

  • כלומר במשך הזמן הממוצע שנבדקים מחזקים את ידם במים הקפואים

2

  • תוקף חיצוני, איום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

  • העובדה שהמחקר נערך על סטודנטים לא ניתן להכליל את ממצאיה מחקר גם עבור אוכלוסיות אחרות (במקרה שלנו, בוגרים שאינם סטודנטים)

3

  • לערוך ניסוי חדש עם בוגרים שאינם סטודנטים ועם אותם 3 קבוצות ניסוי

  • אם יתקבלו הבדלים דומים בין הקבוצות במשתנה התלוי אז זה לא תומך בטענתו של חוקר ב'

  • אם לא יתקבלו הבדלים בין הקבוצות אז זה היה תומך בטענות של חוקר ב'

4

  • קשר מותנה

A B בתנאי C

  • A = משתנה בלתי תלוי (מצב הומוריסטי)

  • B = משתנה תלוי (התמודד עם מצב לחץ)

  • C= מדובר בסטודנטים

סעיף ט'

  • מקור אפשרי זה משך הזמן

  • יתכן שהיו הסחות דעת אצל המתזמן (בודק הזמן), החוקר לא שם לב ולא לחץ על הזמן באופן נכון

  • (הבדל בטמפרטורה זוהי טעות שיטתית ולא טעות מקרית)

סעיף י'

1

  • החוקר רוצה לבדוק את המשתנה מצד הומור, כלומר עד כמה הנבדקים נמצאים במצב הומוריסטי

  • בדיקה זו נקראת בדיקת מניפולציה (יחידה 3 - תוקף מבנה)

  • המטרה לוודא שהמניפולציה עבדה כמו שצריך

2

  • בעקבות הסרטים השונים נוצרו הבדלים בין הקבוצות במצב ההומור

  • תוצאה רצויה

  • אלא שצפו במערכון של הגשש גם ידרגו את הסרט בממוצע כמשעשע יותר מאילו שצפו בסדרת הטלוייזיה ולבסוף אלא שצפו בהרצאה רצינית

  • תוצאה לא רצויה

  • אם לא ימצא הבדלים בין הקבוצות בתשובה לשאלה עד כמה סרט זה משעשע

שאלה 3 עמוד 17

סעיף א'

מב"ת תיאורטי: מידת ההסתגלות לגירוי

מב"ת תצפיתי: משך החשיפה לילקוט שחור המוקרן על גבי שקופית

ערכים: 5 שניות, 15 שניות, 25 שניות, 35, שניות.

סעיף ב'

מ"ת תיאורטי 1: מידת החיבה כלפי הגירוי

מ"ת תצפיתי1: דירוג הנבדק את מידת החיבה שחש כלפי הגירוי

ערכים: מ 1= כללי לא, ועד 7 = מוכר מאוד

מ"ת תיאורטי 2: מידת המוכרות כלפי הגירוי

מ"ת תצפיתי1: דירוג הנבדק את מידת המוכרות

ערכים: מ 1= כלל לא ועד 7 = מוכר מאוד

סעיף ג'

R X1 O

R X2 O

R X3 O

R X4 O

  • R פירושו שנעשתה הקצאה מקרית

  • Xים אילו הם הערכים השונים של המשתנה הבלתי תלוי

  • O זה המדידה אחרי של המשתנים התלויים

  • (זה שיש שני משתנים תלויים זה לא O שונה כי הם נמדדו באותו זמן)

סעיף ד'

איום של היסטוריה

  • אין איום של היסטוריה

  • כל קבוצה חולקה לשניים: בוקר וערב

  • כלומר בתוך כל קבוצה היו נבדקים שעשו את הניסוי בבוקר והיו שעשו את הנבדקים בערב

  • אבל לא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן עריכת הניסוי.

איום של היסטוריה מקומית

  • יש איום של היסטוריה

  • כל קבוצה עשתה את הניסי בחדר ניפרד

  • ולכן היו הבדל בין הקבוצות במקום הניסוי

  • יתכן שהתרחש אירוע מקומי שעלו להוות הסבר חלופי לתוצאות

  • ולכן קיים ארטיפקט של היסטוריה.

איום של סלקציה (ברירה)

  • אין איום של ברירה

  • כיוון שנעשתה הקצאה מקרית

  • מניחים שלא היו הבדלים מראש בין הקבוצות במאפיין כלשהו של נבדק

סעיף ה'

1

  • ילקוט שחור שייך לפרוצדורה ולא לאפיון של נבדק

2

  • (אנחנו שואלים מה הקבוע?

  • האם מדידה של המשתנה שהוא חלק מהתפעול הניסויי?

  • או האם משתנה חיצוני (כמו אפיון של נבדקים, תנאים של ניסוי- זמן מקום)

  • ילקוט שחור זהו חלק מהתפעול הניסוי, כלומר חלק מהמניפולציה (כתבנו בב"ת התצפיתי)

  • ולכן ילקוט שחור לא משפיע על תוקף פנימי ותוקף חיצוני

תוקף מסקנה סטטיסטית

  • חיזוק לתוקף מסקנה סטטיסטית

  • החזקנו קבוע ילקוט שחור

  • ולכן סוג הגירוי לא יכול להיות שונות מקרית

  • כלומר לא יכול להוות שונות מקרית

  • כלומר לא יכול ליצור הבדלים בתוך הקבוצה

  • ולכן הפחתתי את הרעשים בניסוי

  • ובכך חיזקתי את תוקף מסקנה סטטיסטית

3

  • כן, עובדה זו מחזקת את תוקף המבנה מחד ומחלישה אותו מאידך

  • מצד אחד החלשה של תוקף מבנה- איום של חוסר מיצוי

  • נוצר פה האיום של חוסר מיצוי

  • וזאת בגלל שאי אפשר להכליל את הקשר הסיבתי גם לסוגי גירוים שונים מעבר לילקוט שחור

  • מצד שני חיזקתי את תוקף המבנה- מניעת קונפאונדינג

  • מנענו מסוג הגירוי להוות הסבר חלופי לתוצאות

  • כלומר מנעתי אפשרות לקונפאונדינג ובכך חיזקתי את תוקף המבנה

סעיף ו'

1

  • תוקף מבנה מסוג קונפאונדינג

  • משתנה בלתי תלוי תצפיתי כולל בתוכו מרכיבים ממשתנה תיאורטי אחר, לא רלוונטי.

  • זהו איום על תוקף מבנה מסוג קונפאונדינג

  • קונפאונדינג אומר שבעקבות המניפולצי (משך זמן החשיפה) נוצרו הבדלים בין הקבוצות לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי הרצוי (רמת הסתגלות) אלא גם במשתנה תיאורטי אחר, לא רלוונטי (רמת התעייפות)

  • דבר אשר עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

2

  • (ניסוי חוזר)

  • לשנות מניפולציה תוך כדי זה שמחזיקים קבוע את המשתנה המתערב (רמת עיפות)

  • כלומר כדי שנוכל לבדוק את הטענה נצטרך משתנה תצפיתי אחר

  • כלומר למצוא דרך אחרת לבדוק רמת הסתגלות (לא חשיפה לגירוי) כך שאני אחזיק קבוע את רמת ההתעיפות- כלומר את המשתנה התיאורטי המתערב

  • קונפאונדינג לא ניתן לבדוק תוך כדי הניסוי הנוכחי)

3

  • אם נעשה את הניסוי מחדש, נשנה מניפולציה, ואז נבדוק הבדלים בין הקבוצות במשתנים התלויים

  • אם לא נמצא את ההבדלים בין הקבוצות במשתנים התלויים אז זה תומך בטענה של חוקר ב

  • אם בשינוי המניפולציה ישמרו ההבדלים בין הקבוצות אז זה לא תומך בטענת חוקר ב'

סעיף ז'

תוקף פנימי

  • תוקף פנימי לא מושפע

  • היו נבדקים מרמות השכלה שונות

  • אבל כיוון שנעשתה הקצאה מקרית

  • אז רמת ההשכלה במחקר הנוכחי יכולה ליצור הבדלים בתוך קבוצות- שונות מקרית

  • אבל רמת ההשכלה לא יכולה ליצור הבדלים בין הקבוצות- שונות שיטתית טעותית

  • ולכן העובדה שהיו נבדקים מרמות השכלה שונות לא משפיע על תוקף פנימי

תוקף מסקנה סטטיסטית

  • החלשה של תוקף מסקנה סטטיסטית

  • רמת השכלה יוצרת שונות מקרית

  • כלומר גדל האיום של הטרוגניות מקרית של נבדקים

  • כי הקבוצה יותר הטרוגנית- מכילה רמות השכלה שונות

  • הדבר מגדיל רעשים בניסוי ומקטין את הסיכוי לזהות את ההשפעה של הבלתי תלוי על התלוי

  • ולפיכך מחליש את תוקף מסקנה סטטיסטית.

תוקף חיצוני

  • חיזוק של תוקף חיצוני

  • נבדקים בעלי רמות השכלה שונות

  • צמצום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

  • כי עכשיו אפשר להכלי את הקשר הסיבתו עבור נבדקים עם רמות השכלה שונות

  • לפיכך צמצמנו את האיום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי וחיזקנו את התוקף החיצוני

סעיף ח'

1

  • מין = מאפיין של נבדק

  • כלומר זהו איום על ל תוקף פנמי, מבטא ארטיפקט של ברירה

2

(הכוונה היא לעשות משהו במחקר הנוכחי)

  • צריך לעשות את הניתוח הסטטיסטי בנפרד לכל מין

  • (כלומר לבדוק הבדלים בין הקבוצות לכל מין בניפרד

  • גברים לחוד

  • נשים לחוד

3

  • אם בדקנו את שתי קבוצות הנשים

  • ועדיין התקיימו הבדלים בין הקבוצות בחיבה, אז לא מין יצר את מידת החיבה

  • אם לא יתגלו הבדלים בין הקוצות לאחר החלוקה לפי מין אז יכול להיות שאכן מין הוא זה שיצר את ההבדלים והדבר תומך בטענת חוקר ב'

סעיף ט'

1

  • החוקר הפך את מה שהיה קבוע (סוג גירוי לצבע) למשתנה בעל שונות שיטתית רצוי

  • כלומר החוקר הוסיף משתנה תצפיתי בלתי תלוי נוסף

  • (משתנה 1= ילקוט שחור

  • משתנה 2 = ילקוט אדום)

2

  • השפעה על תוקף מבנה, צמצום חוסר מיצוי

  • כי עכשיו אפשר להכליל בניסוי ילקוט שחור ואדום

  • כלומר צמצמנו את חוסר המיצוי

  • והגדלנו את תוקף המבנה של סיבה (מב"ת)

סעיף י'

1

חוקר ה':

  • מדובר על תוקף חיצוני על האיום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

  • הטענה היא שאי אפשר להכליל לאוכלוסיות אחרות (אם אין דגימה משפיע על תוקף חיצוני)

  • המדגם לא מיצג מדגם אוכלוסייה, אלא שהמדגם תקף רק לסוג האוכלוסייה שמדדנו.

2

חוקר ב'

  • אומר שמכיוון שהמשתנה משותף לכל האנשים בעולם אז אין שונות באוכלוסייה

  • אז גם אם הדגימה לא מקרית עדיין המדגם, בהכרח, מייצג את כלל האוכלוסייה (= כלומר אין שונות)

  • וכל מדבר שניקח מייצג את האוכלוסייה ולכן לא קיים האיום שמדבר עליו חוקר ה'

סעיף יא'

  • הסבר באיור ס - 6 - 3 א''

  • אין השפעה על תוקף מבנה של תוצאה

  • וזאת כיוון שמדובר על שני מבנים תיאורטי שונים

  • והתוצאה של אחד מבנה תיאורטי אחד לא משפיע על המבנה התיאורטי של התוצאה של השני

  • (יכול להיות חקר מתאמים)

סעיף יב'

1

[זוהי לא בדיקת מניפולציה: בדיקת מניפולציה זוהי דרך נוספת לבדוק את הבלתי תלוי (מידת ההסתגלות) כלומר לבדוק את מידת החיבה כלפי הגירוי (כלומר דרך נוספת) ולכן זזוהי לא בדיקת המניפולציה]

זוהי בדיקה מסוג תוקף מתכנס

  • זוהי דרך נוספת למדוד משתנה תלוי

  • נוסף עוד תצפיתי למשתנה תלוי תיאורטי 1 (שזה מסר הילקוטים שנלקחו על ידי כל קבוצה)

2

  • שיהיה מתאם חיובי בין 2 התצפיתיים:

  • כלומר בין הקבוצה שדירגו את החיבה לילקוט השחור כגבוהה תהיה כמות גדולה יותר של ילקוטים שחורים שיבחרו, וכד'

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה