שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ב- תוקף פנימי

סוגי תוקף של מערך המחקר

1. תוקף פנימי

2. תוקף מסקנה סטטיסטית

3. תוקף מבנה

4. תוקף חיצוני

א. תוקף פנימי

• תוקף פנימי שואל את השאלה האם קיימת במחקר שונות שיטתית טעותית שנובעת ממשתנים חיצוניים.

• כלומר האם קיימים הבדלים בין הקבוצות במשתנים חיצוניים שעלולים ליצור שונות שיטתי טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות

• במלים אחרות: האם המשתנה הבלתי תלוי הוא, ורק הוא אחראי להבדלים שהתקבלו בין הקבוצות במשתנה התלוי.

ארטיפקטים= איומים על תוקף פנימי

• כל משתנה חיצוני שעלול ליצור שונות שיטתית טעותית מהווה איום על התוקף הפנימי

• ארטיפקט זהו מצב שבו קיימים הבדלים בין הקבוצות במשתנה חיצוני שעלול להוות הסבר חלופי.

קימים 13 ארטיפקטים שמאיימים על התוקף הפנימי

1. ברירה (סלקציה)= הבדלים מראש בין קבוצות הניסוי השונות באפיוני / תכונות הנבדקים

2. היסטוריה= הבדלים בזמן עריכת הניסוי בין קבוצות הניסוי

3. בשילה: הבדלים במשך זמן עריכת הניסוי בין קבוצות הניסוי

4. מכשור= הבדלים במכשירים או זמנים שונים של מדידות בין קבוצות הניסוי

5. מדידה= מדידה לפני הפעלת המב"ת בקבוצת ניסוי אחת. או רק אחת מקבוצות הניסוי עברה מדידה לפני

6. רגרסיה סטטיסטית= קבוצות קיצוניות +מכשירה בעל מהימנות לא מושלמת.

7. נשירה= הבדלים בכמות הנושרים בין קבוצות הניסוי

8. אינטראקציות עם ברירה= שילוב שלא נעשה הקצאה מיקרית +אחר מ [2-7] ארטיפקטים

9. היסטוריה מקומית= הבדלים במקום עריכת הניסוי בין קבוצות הניסוי

10. התמרמרות נבדקי קבוצת ביקורת

11. השפעת מידע המגיע לנבדקי קבוצת הביקורת על הטיפול

12. השווה מפצה= נובע מניסיון לא מודע של עוזרי המחקר/ נסיינים

13. תחרות מפצה- נובע מניסוי של הנבדקים עצמם להתחרות

• ארבעת האיומים [10-13] נגרים בעקבות מעבר מידע בין קבוצת הניסוילקבוצת הביקורת . הדרך למנוע איומים אלאה זה לא לאפשר מעבר אינפורמציה בין הקבוצות

פירוט:

1. ארטיפקט ברירה = סלקציה

• אומר שהיו הבדלים בין הקבוצות מראש, במאפיין כלשהו של הנבדק. למשל:

• גיל

• מוצא

• מין

• השכלה

• מאפיין של הנבדק עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי

• כלומר יכול להיות שההבדל בין הקבוצות במשתנה התלוי לא נוצר בגלל המשתנה הבלתי תלוי אלא בגלל אותו מאפיין של נבדק

פתרון

• הקצאה מקרית (נבדקים או תנאי ניסוי)

• מכיוון שהאנשים הוקצו מיקרית, אנחנו מניחים שבתוך כל קבוצה יהיו נבדקים בעלי מאפיינים שונים אבל סביר להניח שלא יהיו הבדלים בין הקבוצות במאפיין כלשהו של הנבדק

• זהו פתרון סטטיסטי בלבד.

כאשר קיימת הקצאה מקרית אז לא קיים ארטיפקט של ברירה.

• כי תמיד נניח שבעקבות ההקצאה המקרית, לא היו קיימים הבדלים בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

• לעומת זאת יש מצבים שבהם שואלים אותנו ספציפית: "האם למרות ההקצאה המקרית קיים ארטיפקט של ברירה"

כדי שיהיה ארטיפקט של ברירה אז חייבים להתקיים שני תנאים

1. שיהיו הבדלים בין הקבוצות במאפיין כלשהו של נבדק

2. שאותו מאפיין יימצא בקשר סטטיסטי כולשהו עם המשתנה התלוי

דוגמא למצבים ספציפיים שבהם שואלים אותנו :האם למרות ההקצאה המקרית קיים ארטיפקט של ברירה

• אם נאמר שבבדיקה מאוחרת (למרות ההקצאה המקרית) נמצאו הבדלים בין הקבוצות במאפיין כלשהו של הנבדק

• אזי על מנת לבדוק אם קיים ארטיפקט של ברירה או לא נבדוק האם אותו מאפיין של ניבדק המצוין הוא רלוונטי (נמצא בקשר /מתאם סטטיסטי) עם המשתנה התלוי במחקר

מצב א- לא רלוונטי

• כלומר אם נאמר לנו שלמרות ההקצאה המיקרית (בדוגמת הקפה):

• בבדיקה מאוחרת יותר מצאו שאנשים בקבוצה של 2 כוסות הקפה היו בממוצע גבוהים יותר מהקבוצה של כוס הקפה האחת

• במיקרה זה נגיד שגובה, סביר להניח, שהוא לא רלוונטי

• כלומר במקרה זה גובה לא נמצא במתאם אם המשתנה התלוי = הזכרון לטווח קצר

• ולכן לא יכול ליצור הבדלים בשונות שיטתית טעותית

• ולכן לא סביר שקיים ארטיפקט של ברירה.

מצב ב- רלוונטי

• בבדיקה מאוחרת יותר מצאו שבקבוצה של 2 כוסות הקפה היו אנשים יותר אינטליגנטיים מהקבוצה של כוס קפה אחד

• סביר להניח שלאינטליגנציה יש מתאם עם זיכרון לטוח קצר

• ולכן קיים ארטיפקט של ברירה (למרות ההקצאה המקרית)

מצב ג- מקרה של ספק

• בבדיקה מאוחרת יותר נמצא שנבדקים ששתו 2 כוסות קפה היו בממוצע מבוגרת יותר מאשר נבדקים ששתו כוס קפה אחד (הבדלים בגיל)

• אז יש ספק שהמשתנה רלוונטי או לא רלוונטי

• (יש לבדוק האם גיל נמצא במתאם עם זיכרון ( =האם קיים))

• האם קיים קשר סטטיסטי בין גיל לבין המשתנה התלוי במקרה (זכרון לטווח קצר

• אם קיים קשר קיים ארטיפקט של ברירה- מישום שהגיל עשוי להוות הסבר חלופי

• אם לא קיים קשר, אז הגיל לא הסבר חלופי, ולא קיים ארטיפקט של ברירה.

במבחן האחרון שאלו

• בבדיקה מאוחרת יותר החוקר חישב ומצא שקיים מתאם בין גיל לזיכרון לטווח קצר

• מה עליך לעשות על מנת לבדוק אם קיים ארטיפקט של ברירה.

תשובה

• יש לבדוק האם קיימים הבדלים בין הקבוצות במשתנה גיל.

• אם היו הבדלים בממוצעי הגילאים אז היה קיים ארטיפקט של ברירה

• אם לא היו הבדלים בממוצעי הגילאים אז לא היה קים ארטיפקט של ברירה

• מכיוון שאם אין הבדלים בין קבוצות גיל לא יכול היה להיווצר שונות שיטתית טעותית.

2. ארטיפקט היסטוריה

• זהו מצב שבו היו הבדלים בין קבוצות הניסוי בזמן עריכת הניסוי

• יתכן שבין הזמנים התרחש איזה שהוא אירוע שעלול להיות הסבר חלופי לתוצאות.

דוגמא

• מערך ניסוי

• נניח שעבור קבוצה אחת, ערכו את הניסוי מוקדם בבוקר (נתנו את כוס הקפה בבוקר)

• נניח שעבור קבוצה שנייה, ערכו את הניסוי מאוחר בערב (נתנו את שתי כוסות הקפה בערב)

הסבר חלופי

• אנו יודעים שהיו הבדלים בזמן: יכול להיות הסבר חלופי

• הזמן יצר הבדלים בין הקבוצות = שונות שיטתית טעותית

• כלומר יכול להיות שהזיכרון לטוח קצר תלוי בבוקר או בערב, ואז הוא משפיע על תוצאות הניסוי.

שני פתרונות אפשריים

א עריכת הניסוי באותו זמן

• שכל הקבוצות יעשו את הניסוי באותו זמן (כלומר לאפס את השונות של המשתנה בזמן (= זמן עריכת הניסוי)

או

ב. הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

• נערוך הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

• כלומר נוודא שבתוך כל קבוצת הניסוי יהיו נבדקים שיעשו את הניסוי בזמנים שונים

• (כלומר לא יהיה הבדל בין הקבוצות בזמן- שבממוצע יהיו הבדלים דומים בין הקבוצות)

3. ארטיפקט בשילה:

• זהו מצב שבו היו הבדלים בין הקבוצות במשך הזמן שערך הניסוי- כלומר באורך המחקר.

• ( משך זמן לא חייב להיות שעות/ ימים)

הסבר חלופי

• משך הזמן יכול להיות הסבר חלופי

• מכיוון שיכול להיות אירוע פנימי אצל הנבדקים:

• חוסר רכוז

• רעב

• עיפות

• וכד'

• (כל אילו יכולים להיות הסברים חלופיים)

שני פתרונות

א. איפוס השונות של משך זמן הניסוי

• נחזיק קבוע את משך זמן הניסוי בין הקבוצות

• כלומר כל הקבוצות יעשו את הניסוי באותו משך זמן

• כלומר נאפס שונות של משך זמן הניסוי

ב. הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

• נעשה הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

• כלומר אם אני רוצה שיהיו משכי זמן שונים אז שבתוך כל קבוצה יהיו משכי זמן שונים

• אבל שלא יהיו הבדלים בין הקבוצות במשך הזמן.

ההבחנה בין ארטיפקט היסטוריה לארטיפקט בשילה

• ארטיפקט היסטוריה נוצר אם הזמנים שבהם ערכו את הניסוי היו שונים (למשל בוקר לעומת ערב)

• ארטיפקט בשילה נוצר עם משך הזמן בין הקבוצות תהיה שונה. ( למשל קבוצה אחת ערכה את המבחן במשך שעה והקבוצה השנייה ערכה את הניסוי במשך שלוש שעות)

4. ארטיפקט מכשור

• הבדלים במכשירים או בזמנים שונים של מדידות בין קבוצות הניסוי

מכשור

• מכשור פירושו כלי המדידה של המשתנה התלוי

• במקרה שלנו מדובר

• שאלון מילים

• סטופר

• משקל

• וכד'

• כלומר אם היו הבדלים בין הקבוצות בסוג המכשיר לקבוצות השונות כגון:

• סטופר- מידת כיול שונה בין אחד לשני

• משקל- מידת כיול שונה בין אחד לשני

• רשימת מילים- קבוצות שונות של מילים (מילים שקל יותר לזכור לעומת אחרות שקשה יותר לזכור)

שני פתרונות

א. איפוס סטיית המכשיר

• נאפס את הסטייה של המכשיר

• כלומר החזיק קבוע את מכשיר המדידה בין הקבוצות

• כלומר כל הקבוצות ישתמשו באותו מכשיר.

או

ב. הקצאה מקרית לתנאי הניסוי

• נדאג שבתוך כל קבוצה יהיו נבדקים שיבדו בכל המכשירים השונים, אבל שלא יהיו הבדלים בין הקבוצות

5. ארטיפקט מדידה לפני

• הכוונה שהיו הבדלים בין הקבוצות במדידה לפני

• כלומר

• קבוצה אחת עברה מדידה לפני המניפולציה

• קבוצה שניה לא עברה מדידה לפני מניפולציה

דוגמא

• עושים בדיקה האם קורס לפני הפסיכומטרי אכן מעלה את ציון הפסיכומטרי

• מהלך הניסוי

• קבוצה 1 :עורכת בדיקה לפני - עוברת קורס - עובדת בדיקה אחרי

• קבוצה 2: לא עורכת בדיקה לפני- לא עובדת קורס- עוברת בדיקה אחרי

• כלומר היו הבדלים בין הקבוצות

הסבר חלופי

• יתכן שהמדידה יצרה את ההבדלים

לגבי הדוגמא:

• התנסות בכלי המדידה (עשו דמי פסיכומטרי לפני= התכוננו לפסיכומטרי)

• כלומר התנסות בכלי המדידה יצרה את ההבדלים בציון ולא הקורס (= המניפולציה)

שני פתרונות

א. כן / לא לעשות מדידה לפני

• לא להעביר לשום קבוצה מדידה לפני

• להעביר לשני הקבוצות מדידה לפני

ב. הקצאה מקרית של נבדקים

• אם עושים הקצאה מקרית של נבדקים אז אפשר להניח שהקבוצות היו שוות לפני תחילת הניסוי

6. ארטיפקט רגרסיה סטטיסטית (פחות חשוב בקורס זה)- להבהיר לעצמי יותר

• זהו מצב שבו לא נעשתה הקצאה מקרית ולכן הקבוצות היו שונות במידת הקיצונית של המשתנה התלוי. (בלתי תלוי???)

• בנוסף, מכיוון שהמהימנות של כלי המדידה היא לעולם לא מושלמת אז בכל ציון נצפה יש מרכיב של טעות מקרית.

• ולכן אם נחזור על המדידה פעם נוספת ההנחה היא שתתרחש רגרסיה סטטיסטית

• ברגרסיה סטטיסטית הכוונה היא שהציונים יתקרבו לממוצע

• כלומר נסיגה לכיוון הממוצע (הציונים הקיצונים נוטים ללכת לממוצע)

• במילים אחרות ככל שנחזור ונעשה יותר מדידות כך הציונים יתקרבו יותר לממוצע

• רגרסיה סטטיסטית זהו מצב שהיתה מדידה לפני ומדידה אחרי.

• במקרה של רגרסיה סטטיסטית, לא היתה הקצאה מקרית לכן הקבוצות נבדקו במידת הקיצוניות שלהם.

• וכיוון שבמדידה אחרי יש נסיגה למרכז והשונות שונה ביניהם אז באחת הקבוצות היתה רגרסיה לממוצע יותר מאשר הקבוצה השנייה.

פתרון

• אם נעשה הקצאה מקרית אז הקבוצות שוות במידת הקיצוניות שלהם

• ולכן אם תתבצע רגרסיה אז היא תתבצע בשתי הקבוצות באותה מידה.

7. ארטיפקט נשירה

• זהו מצב שהיו הבדלים בין הקבוצות במספר הנושרים במהלך הניסוי

• כלומר בקבוצת אחת נשרו יותר אנשים מקבוצה האחרת.

הסבר הבעיה

• בקבוצה שהרבה נשרו בה ייתכן שהיא כבר לא מייצגת את כלל האוכלוסייה

• יש משהו שמאפיין את אלא שנשארו, מאפיין שמיחד אותם מכלל האוכלוסייה

דוגמא

• אם עושים ניסוי כיצד חרדה משפיע על מטלה

• בקבוצה אחת אני מאיים בשוק חשמלי אם הנבדק לא יבצע את הניסוי

• בקבוצה השנייה אני לא מאיים בשוק חשמלי

• אז בקבוצה הראשונה ינשרו הרגה מהנבדקים

• יתכן שלאילו אשר לא נשרו יש מאפיין שמייחד אותם מכלל האוכלוסייה.

• אם נשרו הרבה ונשארו נבדקים עם מאפיין מיוחד אז פגענו במידת הייצוגיות של הקבוצה ולפיכך המסקנה לא תקפה.

שאלה מהמבחן

• היה קורס גמילה

• מהקבוצה שעברה את הקרוס נשרו הרבה

• ייתכן שאילו אשר נשרו היו המעשנים הכבדים ומה שנשאר זה אלא שמעשנים יותר חברותית אשר יתכן שגם בלעדי הקורס הם היו מפסיקים לעשן

• כלומר יש הסבר חלופי.

פתרון

• אי אפשר לפתור

• אך החוקר צריך להיות עם היד על הדופק ולבדוק את כמות הנושרים של הקבוצה

• ואם היתה נשירה באחת הקבוצות אז הוא לא יכול להשתמש בממצאי המחקר ועליו לשנות את הניסוי.

• יתכן שמה שהבריח את הנבדקים זה המניפולציה.

8. אינטראקציות עם ברירה

• זהו שילוב של ארטיפקט ברירה עם כל אחד מהקודמים (2-7)

• היסטוריה

• בשילה

• מכשור

• מדידה

• רגרסיה סטטיסטית

• נשירה

פתרון

• לעשות הקצאה מקרית

• אם עושים הקצאה מקרית אז לא היו הבדלים בין הקבוצות במאפיין כלשהו של הנבדק

9. ארטיפקט של היסטוריה מקומית= חשוב מאוד

• היו הבדלים בין הקבוצות במקום עריכת הניסוי

הסבר הבעיה

• אם הקבוצות השונות עשו את המבחן במקומות שונים אז יתכן שהתרחש אירוע מקומי באחת הקבוצות. למשל:

• מזגן התקלקל

• היה הרבה רעש

• אחד הנבדקים סיפר בדיחה ושעשע את הקבוצה

• הריהוט היה שונה

• כל אלא יכולים ליצור הסבר חלופים לתוצאות שהתקבלו

פתרון

א. לאחד את השונויות של מקום הניסוי

• החזקת מקום הניסוי כקבוע

• כלומר כל הנבדקים מכל קבוצות יעשו את הניסוי באותו מקום

ב. הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

• אם יש כמה חדרים ורוצים להשתמש בכולם אז אפשר לעשות הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

• כלומר נוודא שבתוך כל קבוצה יהיו נבדקים שעשו את הניסוי בחדר שונים

• אבל שלא יהיה הבדלים בין הקבוצות במיקום

התייחסות כללית לארטיפקטים 10-13

• כל 9 האיומים הראשונים (1-9) קשורים להקצאה מיקרית.

• ארבעת האיומים הבאים (10-13) קשורים למעבר של מידע בין קבוצות הניסוי (ולא קשורים להקצאה מיקרית)

• ולפיכך הפתרון שלהם (10-13) לא יהיה הקצאה מיקרית

• הפתרון שלהם יהיה למנוע מעבר של מידע בין קבוצות הניסוי השונות.

10. התמרמרות נבדקי קבוצת ביקורת

• כדי שההתמרמרות תתרחש צריכים להתקיים 2 תנאים

1. צריך להיות מעבר אינפורמציה בין קבוצות הניסוי

2. קבוצת הניסוי קיבלה איזה שהוא יחס מועדף

• יחס מועדף - יכול להיות למשל:

• קורס צ'ופר

• לעשות קורס

• תשלום כספי

הסבר הבעיה

• אם היתה דליפה של מידע וקבוצת הביקור קיבלה אינפורמציה על יחס מועדף

• אז המוטיבציה שלהם תפחת

• הם פחות ירצו לשתף פעול

• הדבר יבוא לידי ביטוי בתוצאות

• ויוכל להיות הסבר חלופי לתוצאות.

11. השפעת מידע המגיע לנבדקי קבוצת הביקורת על הטיפול

דוגמא

• אם רוצים לבדוק אם טכניקה שפיתחתי לשיפור הזיכרון אכן משפרת את הזיכרון לטווח קצר

• ניתן לקבוצה א' קורס שילמד את הטכניקה

• לקבוצה ב' לא ניתן קורס שילמד את הטכניקה

• אם יהיה מעבר מידע

• אז הנבדקים בקבוצת הביקורת גילוי את המניפולציה

• כלומר למדו את הטכניקה

• אז טשטשנו את ההבדלים בין הקבוצות במשתנה הבלתי תלוי (אין כבר קבוצה שלמדה את הטכניקה לעומת קבוצה שלא למדה את הטכניקה)

• לפיכך יכול להיות הסבר חלופי לתוצאות שהתקבלו במחקר (שקבוצת הביקורת למדה את השיטה)

שאלה שהיתה במבחן

• רצו לדעת האם חשיפה לפרסומת משפיעה על השימוש במוצר

• לקחו שלוש קבוצות ניסוי בבית ספר

• קבוצה א' הקרינו את הפרסומת במשך חודש

• קבוצה ב' הקרינו את הפרסומת במשך שבועים

• קבוצה ג' הקרינו את הפרסומת במשך שבוע

• אבל בגלל שכל התלמידים היו באותו בית ספר והיה מעבר מידע

• יצא שכולם קיבלו את ההשפעה של הפירסומת במשך חודש (אותו זמן)

• כלומר הקבוצה הראשונה סיפרו לאחרים והיתה חשיפה גם לקבוצות האחרות

• כלומר יש הסבר חלופי לתוצאות (בגלל שטושטשו ההבדלים בזמן החשיפה)

12. השוואה מפצה

• השוואה מפצה זה כאשר עוזרי המחקר (= נסיינים = מריצי הניסוי) יצרו איזו השוואה של תנאי הניסוי באופן מודע או לא מודע

דוגמא

• רוצים לדעת האם תקשורת מילולית משפיע על התפתחות תפקוד התינוק בשלושה חודשים ראשונים לחייו

• קבוצת הביקורת נחשפה לתקשורת בין מטפלים (מריצי הניסוי) לתינוקות

• קבוצת הניסוי היתה צריכה למנוע מהמטפלים תקשורת מילולית.

• אבל קרה שפה ושם נפלטו למטפלים מילה זו או אחרת במהלך טיפול בתינוקות

• וכך נוצרה השוואה של תנאי הניסוי (כי רצו ליצור מצב ללא תקשורת)

13. תחרות מפצה- נובע מניסוי של הנבדקים עצמם להתחרות

• גם פה צריך שיתקימו שני תנאים

1. צריך להיות מעבר אינפורמציה בין קבוצות הניסוי

2. קבוצת הניסוי קיבלה איזה שהוא יחס מועדף

ובנוסף

ג. הנבדקים בקבוצת הביקורת ניסוי להוכיח את עצמם- כלומר ניסו להתעלות על עצמם

• כלומר הנבדקים בקבוצת הביקורת ניסוי להוכיח שהם מסוגלים להצליח טוב יותר גם ללא קורס כולשהו / הכשרה מסוימת/ תגמול כספי

• כלומר הנבדקים בקבוצת הביקורת מגבירים מוטיבציה מעבר לסטנדרט.

• (כלומר תחרות מפצה זה איום שנוצר מהנבדקים שמנסים להתחרות- בניגוד להשוואה מפצה, שבאה מצד עוזרי המחקר (נסיינים= מריצי הניסוי))

לסיכום

• נתנו דוגמאות להסברים חלופים שנובעים ממשתנים חיצוניים שעלולים ליצור שונות שיטתית טעותית.

• ככל שאנחנו פותרים יותר ארטיפקטים

• כלומר מבטלים איומים של תוקף פנימי

• כך אנו מגדילים את התוקף הפנימי

• במילים אחרות כך אנו מפריכים יותר הסברים חלופיים.

ניסוח תשובה

משתנה חיצוני למחקר הנובע מ , ויוצר שונות שיטתית טעותית, המהווה הסבר חלופי (למשתנה הבלתי תלוי ,), לתוצאות שהתקבלו במשתנה התלוי במחקר .

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק א': מערך המחקר הניסויי

יחידה 6- מערך מחקר ניסויי

• מערך מחקר ניסויי זהו מערך מחקר שבו החוקר יוצר את הערכים השונים של המשתנה הבלתי תלוי. (וזאת בניגוד למדידה של המשתנה - יחידות 4,5)

• במערך מחקר ניסויי החוקר יוצר ערכים של המשתנה הבלתי תלוי, כלומר הוא שולט בשונות המשתנה ולכן במערך מחקר ניסויי קיימת אפשרות להסיק על סיבתיות

• מטרת מערך המחקר הניסוי הוא, בעיקר, להסיק על השפעה בין שני המשתנים

• (וכן גם להסיק על קשר ומתאם בין שני המשתנים)

• כלומר המטרה היא להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי השפיע / גרם להיווצרות המשתנה התלוי.

שני סוגי שונויות

שני סוגים של שונויות:

1. שונות מקרית

• זוהי שונות בתוך קבוצות הניסוי= הבדלים בתוך הקבוצות

• הבדלים אילו נובעים מהבדלים בין אישיים אמיתיים במשתנה התלוי, וטעויות מקריות.

2. שונות שיטתית (רצויה , טעותית)

• זוהי שונות בין קבוצת הניסוי= הבדלים שיטתיים בין קבוצות הניסוי

• כלומר אילו הם ההבדלים בין ממוצעי הקבוצות.

• מטרת החוקר במערך מחקר ניסויי זה לשלוט בשונויות

• ישנו סף מסכם של אלון: דף ס- 6 - 1

1. שונות מקרית

• זוהי שונות בתוך קבוצות הניסוי= הבדלים בתוך הקבוצות

• ההבדלים בתוך הקבוצות יכולים לנבוע

1. מהבדלים בין אישיים אמיתיים במשתנה התלוי

2. מטעות מקרית של המדידה

• שונות מקרית היא בעייתי עבור החוקר כיוון שהיא לא נשלטת

• החוקר שואף לצמצם את השונות המקרית ככל האפשר

באופן כללי (מה שצריך לדעת בקורס זה)

• שונות מקרית מגדילה את השונות הטעותית

• ככל שקיימת שונות מקרית גדולה יותר קיים יותר " רעשים" שמפריעים לחוקר לזהות את ההשפעה של המשתנה הבלתי תלוי על המשתנה התלוי

• כלומר קשה לקבל תוצאה סטטיסטית מובהקת (לדחות את H0)

פירוט- אין צורך לדעת למבחן

• שונות מקרית לא קובעת אם המשתנה הבלתי תלוי השפיע או לא השפיע על המשתנה התלוי

• שונות מקרית קשורה רק לזיהוי ההשפעה אם היא קיימת

• ככל שיש יותר שונות מקרית כך קשה יותר לזהות השפעה

• ככל שיש פחות שונות מקרית כך קל יותר לזהות השפעה

2. שונות שיטתית

שני מקורות לשונות שיטתית :

1. שונות שיטתית רצויה (נשלטת)

2. שונות שיטתית טעותית (בלתי נשלטת / בלתי רצויה)

א. שונות שיטת רצויה

• כאשר ההבדלים בין הקבוצות נוצרו בעקבות המשתנה הבלתי תלוי

• היא נקראת נשלטת בגלל שהחוקר שולט בערכים של המשתנה הבלתי תלוי.

• כלומר המניפולציה השונות נובעת מהמניפולציה (= המשתנה הבלתי תלוי במחקר)

ב. שונות שיטתית טעותית

• כאשר קיימים הבדלים בין הקבוצות במשתנים חיצוניים.

• כלומר שונות זו לא נשלטת על ידי החוקר ונובעת ממשתנים חיצונים (הסברים חלופיים)

משתנים חיצונים= הסברים חלופים

• הכוונה לכל משתנה שהוא לא חלק מהמשתנה התלוי או המשתנה הבלתי תלוי.

• כלומר המשתנה חיצוני למחקר שנערך

• הסברים חלופים יכולים לתת הסבר חלופי לתוצאות וזאת מעבר למשתנה הבלתי תלוי.

• ישנם שני סוגים של משתנים חיצוניים:

1. משתנה נבדק

2. משתנה פרוצדורה

A) משתנה נבדק

• זהו משתנה שקשור לתכונות או מאפיינים של נבדק

• כלומר כל מה שהנבדק הגיע איתו לניסוי (אפיונים שלו). כגון:

• מין

• גיל

• רמת השכלה

• מוצא

• וכד'

B) משתנה פרוצדורה

• משתנה שקשור לתנאי הניסוי הנלווים. כגון:

• מקום שבו נערך הניסוי

• הזמן שבו נערך הניסוי

• התנאים הפיזיים של החדר שבו נערך הניסוי

• וכד'

אם קיימים הבדלים בין הקבוצות

• משתנה נבדק (A) ומשתנה פרוצדורה (B) יוצרים שונות שיטתית טעותית רק אם קיימים הבדלים בין הקבוצות במשתנים האלה

דוגמאות

א. אם יש הבדלים בין הקבוצות בסוג הנבדק למשל:

• קבוצת גברים

• קבוצת נשים

ב. הבדל בזמן בעריכת הניסוי יכול ליצור שונות שיטתית טעותית.

כאשר יש שונות שיטתית טעותית

החוקר לא יכול לדעת

1. האם המשתנה הבלתי תלוי הוא זה שאחראי לתוצאות הניסוי (כלומר למשתנה התלוי)

2. או שמשתנים החיצוניים ( =הסברים חלופים) הם שאחראים לתוצאות הניסוי (כלומר לשונות השיטתית הטעותית)

• הסברים חלופים יכולים לתת הסבר חלופי לתוצאות וזאת מעבר למשתנה הבלתי תלוי.

לסיכום

אנחנו מבחינים בין:

1) שונות מקרית

2 - א) שונות שיטתית רצויה

2 - ב ) שונות שיטתית טעותית

דוגמא מלווה לאורך היחידה: השפעת קופאין על זיכרון לטווח קצר

נערך ניסוי

מטרת הניסוי:

• חוקר ביקש לבחון האם קופאין משפיע על זכרון לטווח קצר.

מהלך הניסוי

• החוקר לקח 50 אנשים

• החוקר חילק אותם מקרית ל2 קבוצות (25 בכל קבוצה)

• לקבוצה אחת החוקר נתן כוס קפה אחת

• לקבוצה השנייה החוקר נתן שתי כוסות קפה

• לאחר מכן החוקר הקריא להם רשימת מילים

• וכעבור מספר דקות החוקר ביקש מהנבדקים לרשום על דף את המילים שהם זכרו (נקרא מבחן ריקול)

תוצאת הניסוי

• החוקר מצא שהקבוצה ששתתה שתי כוסות קפה זכר בממוצע יותר מילים מהקבוצה ששתתה כוס קפה אחד

מסקנת הניסוי

• החוקר הסיק שקופאין משפר את רמת הזיכרון לטווח קצר

ניתוח הניסוי

• (סיבה)

• מב"ת תיאורטי: רמת קופאין

  מב"ת תצפיתי : מספר כוסות הקפה ששתה הנבדק

  ערכים: כוס קפה אחד, שתי כוסות קפה (החוקר יצר את הערכים)

• (תלוי)

• מ"ת תיאורטי: רמת הזיכרון לטווח קצר

  מ"ת תצפיתי: מספר המילים שהקריא לנבדק מתוך רשימת מילים שהקריא לו.

  ערכים: מאפס ועד בכלל

הפתרונות/ דרכים לטפל בשונות שיטתית טעויות ו/ או שונות מקרית

• החוקר שואף שהשונות היחידה במערך המחקר תהיה שונות שיטתית רצויה

• במקביל החוקר שואף לצמצם ככל האפשר שונות שיטתית טעותית ושונות מקרית

• הפתרונות המוצעים מטרתן לטפל בשניהם:

• בצמצום השונות השיטתית טעותית

• ובצמצום והשונות מקרית

1. איפוס השונות

• אחזקת משתנה כקבוע

• כלומר לקיחת ערך אחד בלבד של אותו משתנה לניסוי / (למחקר)

דוגמא

• הכוונה היא שאם למשל החוקר חושב שהמשתנה מין הוא משתנה שעלול ליצור שונות שיטתית מקרית (2) או שונות שיטתית טעותית (1 - ב)

• כלומר קיימים הבדלים בין נשים ובין גברים ברמת הזיכרון שלהם לטווח קצר

• שונות שיטתית טעותית

• ההבדלים בין הקבוצות ומין:

• לא היה מספר שווה של גברים ונשים בכל קבוצה

• ואולי זה מה שהשפיע על התוצאה

• שונות מקרית

• הבדלים בתוך הקבוצה

• בתוך קבוצה קיימים גם גברים וגם נשים

• אבל קיימים הבדלים בין גברים לבין נשים ברמת הזיכרון שלהם לטווח קצר

• ויתכן שבגלל זה לא קיבלתי תוצאה מובהקת

הסבר הפתרון

• דרך אחת לפתור את בעית משתנה מין זה לאפס את השונות, כלומר להחזיק משתנה קבוע.

• כלומר לקחת ערך אחיד= לקיחת רק גברים או לקיחת רק נשים.

• הדבר פותר גם

• את בעית השונות השיטתית הטעותית

• וגם את בעית השונות המיקרית.

הבעיות בפתרון של איפוס השונות

א. החוקר לעולם לא יוכל לחשוב ולאתר מראש את כל המשתנים הרלוונטים למשתנה התלוי.

• כלומר יכולים להיווצר שונות אצל החוקר

• ולכן לעולם אי אפשר באמצעות הפתרון הנ"ל (איפוס השונות) להתגבר

• על כל שונות שיטתית טעותית אפשרית

• ועל כל שונות מקרית אפשרית.

ב. בעיה ההכללה

• איפוס השונות מצמצת את יכולת ההכללה

• וככל שנכנסים יותר משתנים כך רק האוכלוסייה שהממצאים תקפים לגביה מצטמצמת בצורה משמעותית

• כלומר תוצאות המחקר תקפות לאוכלוסייה מאוד מצומצמת.

דוגמא

• אם חשבתי

• שמין הוא רלוונטי לזיכרון לטווח קצר

• שאינטליגנציה זה רלוונטי לזיכרון לטווח קצר

• שגיל רלונטי לזיכרון לטווח קצר

• אז אני אקח למחקר

• גיל 30-35

• מנת משכל 100-120

• גברים

• ואז המחקר תקף רק לאותה אוכלוסייה מצומצמת.

2. שינוי השונות

• שתי דרכים לשינוי השונות:

2 - א ) הפיכת משתנה חיצוני שעלול ליצור שונות שיטתית טעותית למשתנה ששונותו מקרית באמצעות חלוקה מקרית (= רנדומיזציה):

1. רנדומיזציה של נבדקים

2. רנדומיזציה של תנאי הניסוי

• רנדומיזציה= הקצאה/ חלוקה מקרית.

2 - א - A ) הקצאה מקרית של נבדקים

• הכוונה היא שהחלוקה של הנבדקים לקבוצות הניסוי השונות תהיה מקרית/ אקראית

• כלומר לכל נבדק יהיה סיכוי שווה להיות בכל אחת מהקבוצות השונות.

• לפיכך, בצורה כזאת

• לתוך כל קבוצה יפלו נבדקים מסוגים שונים (כלוומר תכונות ומאפיינים שונים)

• אבל בסך הכל הקבוצות תהיינה דומות בסוג הנבדקים

• כלומר לא יהיו קיימים הבדלים בין הקבוצות במשתנה הנבדק (משתנים חיצונים )

• אבל קיימים הבדלים בתוך כל קבוצה במשתנה זה.

הסבר הפתרון של הקצאה מקרית של נבדקים

• בשיטה זו של הקצאה מקרית של נבדקים הפכנו משהו שהיה יכול להיות שונות שיטתית טעותית (= הסבר חלופי) לשונות מקרית

• ואם זה שונות מקרית אז זה לא הסבר חלופי כי זה לא הבדלים בין הקבוצות.

2 - א - B) הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

• הכוונה לכך שכל נבדק בנפרד מוקצה לתנאי הניסוי באופן מקרי.

• (הקצאה מקרית של תנאי הניסוי כוללת בתוכה הקצאה מקרית של נבדקים (2 - א - B))

פירוט ההליך של הקצאה מקרית של תנאי הניסוי

• נבדק מגיע ומחליטים

• לאיזה קבוצה הוא יהיה שייך (כלומר עשינו הקצאה מקרית של הנבדק

• באיזה תנאי ניסוי הוא יעשה את הניסוי שלו. כלומר:

• באיזה חדר

• באיזה יום

• כמה זמן

• וכד'

• כלומר הקצאה מקרית של תנאי הניסוי יוצר מצב שבתוך כל קבוצה יהיו לי:

• נבדקים מסוגים שונים

• שיעשה את הניסוי בתנאי ניסוי שונים.

הסבר הפתרון

• אנחנו הופכים שונות שיטתית טעותית שקשורה למשתנה נבדק ומשתנה פרוצדורה למשתנה בעל שונות מקרית.

הבעיות בהקצאה מקרית

א. פתרון חלקי + הקצאה מקרית של תנאי הניסוי טובה יותר

• הקצאה מקרית של נבדקים (2 - א - A ) פותרת רק באופן חלקי שונות שיטתית טעותית מכיוון שהיא פותרת רק שונות שיטתית טעותית שקשורה למשתנה נבדקים

• לעומת זאת הקצאה מקרית של תנאי הניסוי ( 2 -א - B ) פותרת בו זמנית שונות שיטתית טעותית של נבדק ושונות שיטתית טעותית של פרצדורה

• ולכן הקצאה מקרית של תנאי הניסוי נחשב פתרון טוב יותר עבור שונות שיטתית טעותית

ב. הקצאה מקרית יוצרת שונות מקרית

• (הקצאה מקרית, ככלל, אמורה לפתור שונות שיטתית טעותית )

• הבעיה היא שהקצאה מקרית (של נבדקים ושל תנאי הניסוי) יוצרת שונות מקרית.

• כלומר הבעיה היא שהפתרון הנ"ל (שלוקח שונות שיטתית טעותית) יוצר שונות מקרית גדולה יותר:

• כי יש הבדלים בקבוצות גם בנבדק וגם בפרוצדורה

• כלומר יש יותר סיכוי שלא נזהה השפעה של משתנה בלתי תלוי על המשתנה התלוי

2 - ב) הפיכת משתנה חיצוני, למשתנה בעל שונות שיטתית רצויה = הוספת משתנה בלתי תלוי נוסף.

• (הכוונה למשתנה חיצוני זה גם למשתנה חיצוני ששונותו מקרית, וגם משתנה ששונותו שיטתית טעותית)

• הפיכת המחקר למערך מחקר פקטוריאלי (= זהו מערך מחקר שיש בו יותר ממשתנה בלתי תלוי אחד)

• במילים אחרות הפיכה משונות שיטתית טעותית לשונות שיטתית רצויה.

דוגמא

• אם יש משתנה חיצוני (למשל מין), שאני רוצה להוסיף כמשתנה בלתי תלוי נוסף

• צריך להגדיל את קבוצות הניסוי שלי פי מספר הערכים של אותו משתנה חיצוני שהתווסף (מב"ת)

• עבור משתנה מין: במקום שיהיה לי 2 קבוצות ניסוי (בדוגמא של הקופאין והזיכרון לטווח קצר) יהיה לי 4 קבוצות ניסוי:

  	כוס קפה אחד	שתי כוסות קפה
  גברים	(1)	(2)
  נשים	(3)	(4)

• אם הוספנו משתנה כמו גיל ולקחנו שלושה ערכים לגיל (צעירים, מבוגרים, קשישים)

• אז הקבוצה שלנו היתה גדלה פי 3 והיו לנו 6 קבוצות ניסוי

• כלומר במקרה של הפיכת המחקר למחקר פקטוריאלי יש לנו 2 משתנים בלתי תלוי.

הסבר הפתרון

• הבעיה של השונות השיטתית נפתרה כי עכשיו שולטים באותו משתנה חיצוני (הסבר חלופי)

• כלומר משונות שיטתית טעותית הפך להיות שונות שיטתית רצויה.

הפתרון הנ"ל פותר גם את בעית השונות המקרית.

• שונות מקרית (למשל מין) פירושה ההבדלים בתוך כל קבוצה.

• לכל קבוצה יש רק ערך אחד של מין

• כלומר בפתרון הזה אנחנו מאפסים את השונות המקרית של המשתנה

• ולכן הפתרון הזה פותר

• גם שונות טעותית

• וגם שונות מקרית

• פתרון זה נחשב לטוב יותר מהפתרון של איפוס השונות (1) כיוון שאין פה בעית הכללה

הבעיות (אין צורך לדעת למבחן)

• ניתוח סטטיסטי מורכב

• צריך כמות גדולה של נבדקים- מייקר מאוד את המחקר

• אי אפשר להשפיע על כל המשתנים (פחות חשוב)

שיטות מחקר א: יחידה 5 - סקר סיכום בדיאגרמה

בהמשך

שיטות מחקר א: יחידה 5 - סקר שאלות ותשובות

שאלות ותשובות מהחוברת יחידה 5

שאלה 2 עמוד 10

א

1. דו הבטי/ דו ממדי

• יש התייחסות לשני הבטים שונים של הנושא:

1. קשרים חברתים

2. קשרים אינטימיים

2. צד אחד כנורמטיבי

• הנורמה מוצגת על ידי שימוש של אנשים מקצוע מומחים שיכולה לכוון את הנבדקים לתשובה מסוימת

3. צד אחד של המטבע

• שואלים: " אם אתה מסכים" ולא שואלים: "מסכים/ לא מסכים"

ב

• יש בעיה של איזון

• משתנה התשובות הוא דירוגי

• כשכתוב ב סעיפים 1, 2 "נכונה עבור כל הילדים/ נכונה לרוב הילדים" -יש כאן נטייה לחיובי

• כשכתוב בסעיף 3 " לא נכונה לאף אחד מהילדים" - יש כאן נטיה לשלילי

• ולכן זה שניים חיוביים לעומת אחד שלילי אז יש בעיה של איזון

• חסרה האפשרות "טענה זו נכונה למעט מהילדים להורים גרושים"

ג

עבור הורים גרושים

• בסולם התשובות חסר הפריט ".. למעט.. " וסביר להניח שחלק מההורים הגרושים היו רוצים לסמן את התשובה החסרה

• ואז, הפריט החסר "..למעט.. "יוצר ניפוח מלאכותי לטענה 3 ("לאף אחד מהילדים של ההורים הגרושים)

• ולמעשה תתקבל התפלגות קיצונית ומוטה של תשובות שלא משקפת את ההתפלגות האמיתי באוכלוסיית ההורים הגרושים.

ד

עבור הורים שלא התגרשו

• בסולם התשובות חסר הפריט : " .. למעט.. " יתכן שבקרב ההורים שלא יתגרשו יש מיעוט שהיה רוצה לסמן את התשובה החסרה, ולכן הוא יבחר לסמן את תשובה 2

• ואז, יוצר ניפוח מלאכותי של פריט 2

בנוסף, עבור הבעיה צד אחד כנורמטיבי, וצד אחד של המטבע:

סביר להניח שהורים יטו להסכים עם הנורמה וההכוונה של השאלה ולכן תתקבל תשובה מוטת של התשובות.

ה

נוסיף לתשובה:

• טענה זו נכונה עבור מעט מהילדים להורים גרושים

עבור השאלה

• דו הבטי:

• צד אחד של המטבע

• צד אחד כנורמטיבי

• ניסוח שאלות נפרדות

1. האם אתה מסכים/ לא מסכים לטענה שילדים להורים גרושים מתקשרים בבגרותם ביצירת קשרים חברתיים

2. האם אתה מסכים/ לא מסכים לטענה שילדים להורים גרושים מתקשים בבגרותם ביצירת קשרים אינטימיים

שאלה 3 עמוד 11

א

• הבעיה המרכזית בשאלה היא דו הבטי

• יש התייחסות לשני הבטים שונים:

• שכיח

• חמור

• על מנת לפתור את זה יש לפצל לשתי שאלות נפרדות ולנסח אחת לכל הבט

1. איזה מבין סוגי הפשעים שנעשה בארץ הוא השכיח ביותר

2. איזה מבין סוגי הפשעים הנעשים בארץ הוא החמור ביותר.

ב

• מיצוי

• לא עומד בעיקרון המיצוי

• כיוון שחסרים פשעים שלא מופיעים באפשרוות התשובה כגון: רצח, אלימות במשפחה, שימוש בסמים, עבירות תנועה

• זרות

• לא עומד בעיקרון הזרות

• כיון שקימת חפיפה בין חלופות התשובה

• למשל בין 6 ל 8 : אחת מעבירות של פשעי הצווארון הלבן אילו הם מעילה בכספים.

• למשל 1,2,3 : שוד, גניבה, פריצה יש מידה מסוימת של חפיפה ביניהם

• רלוונטיות

• לא עומד בעיקרון הרלוונטיות

• פריט 7 הוא לא רלוונטי: התאבדות זה לא פשע ולכן זה לא רלוונטי

ג

• אלטרנטיבה לתשובות

• שוד

• אונס

• חטיפה

• פשעי צווארון לבן

• רצח (הדוגמאות שהבאנו קודם)

• שימוש בסמים(הדוגמאות שהבאנו קודם)

• עבירות תנועה (הדוגמאות שהבאנו קודם)

• אלימות במשפחה (הדוגמאות שהבאנו קודם)

• אחר. פרט .

• אם קיים הפריט " אחר. פרט ." הדבר לא פוטר צריך להוסיף קטיגוריות מרכזיות כמו רצח, עבירות תנועה וכד'

ד

לא.

• סוג התשובה זה משתנה מסולם שמי

• משתמשים בעיקרון האיזון בתשובות מסולם סדר, ולכן זה לא רלוונטי לדבר על עיקרון של איזון

ה

שאלה 4 עמוד 11

א

1. דו הבטי:

• יש התייחסות לשני הבטים שונים:

• מהו העונש

• לאיזה צורך

2. ניסוח מעורפל

• מה הכוונה במילה מחבל:

• למשל חבר בארגון מחבלים, או מישהו שהשתתף בפיגוע חבלני

ב

1. עיקרון המיצוי

(לעולם לא להסתפק בתשובה: " לא. אחר פרט. .")

• לא עומד בעיקרון המיצוי

• מכיוון שיתכנו סוגי עונשים נוספים, מרכזיים, שלא מצויים באפשרות התשובה:

• גירוש מהארץ

• הריסת בתים

• כדי להוסיף גם סעיף נוסף של: "אחר, פרט ."

2. עיקרון הזרות

• לא עומד בעיקרון הזרות כי קיימת חפיפה באפשרויות התשובה:

• בין 2 ל 5 (כסא חשמלי הוא דוגמא לעונש מוות)

• בין 1 ל 3 (מאסר עולם ותקופה בלתי מוגבלת- קיימת חפיפה ביניהם- תקופה בלתי מוגבלת יכולה להגיע למאסר עולם)

• באופן כללי יש לתאר את החפיפה הספציפית ולנמק

3. רלוונטיות

• לא עומד בעיקרון הרלוונטיות כי פריט 4 לא עונה לשאלה מהו העונש

• לא מציע סוג של עונש אלא קובע עובד- לא רלוונטי

ג

• יש לפתור גם את בעית השאלה וגם את בעית התשובה

בעיות השאלה

• יש לפצל את השאלה לשתי שאלות נפרדות

• יש להבהיר את המושג מחבל

1. מהו העונש שיש לדעתך, לתת לאדם שהשתתף בפיגוע חבלני

2. לאיזה צורך יש להעניש אדם שהשתתף בפיגוע חבלני

בעיות בתשובה

• יש לנסח רק תשובות לא'

1. מאסר עולם

2. עונש מוות

3. גירוש מהארץ (קשור למיצוי)

4. הרס בתים (קשור למיצוי)

5. אחר. פרט .

• יש סוגים נוספים של עונשים (אפשר לחשוב על סוגי עונשים נוספים) אך אנחנו מתייחסים לקטיגוריות המרכזיות והוספנו גם את סעיף ה. "אחר. פרט ."

ד

• שאלה סגורה

• יש אפשרויות של תשובה שניתנות והנבדק צריך לבחור אחת התשובות או יותר

• זוהי שאלה ישירה

• " מהו לדעתך" - זוהי שאלה ישירה השאולת באופי ישר על הדעה

• אין התניה אז לא צריך את הממד מתנה מותנה

שאלה 5 עמוד 11

א

ב

• מדובר בליקרט

• מכיון שיש הגדים

• ואין סיבה לחשובה שההגדרים מסודים באופן מסוים

• אין סיבה להניח שהפריטים יקבלו משקל שונה

• (הסימון בליקרט הוא דרך בדרך השלילה)

• (יש לבדוק כמה פריטים בשאלון ולא רק 2-3 פריטים, כדי למשל לשלול את גוטמן)

• ציון מינימום ומקסימום

• פריטים 10 = 13-3

• (כתוב שיש 3 סרק)

• ציון מינימום (ערך עצמו נמוך ביותר): 10 = 1*10

• ציון מקסימום (ערך עצמי גבוה ביותר): 50 = 5*10

ג

• יש פריטי סרק על מנת לבלבל את הנבדק ולמנוע ממנו לאתר את מטרת המחקר

• כלומר להסוות את הנושא הנחקר על מנת שהנבדק לא יאתר את הנושא הנחקר כי במיקרה שהוא יאתר את הנושא הנחקר הוא עלול להתנהג בהתאם לציפיות החוקר

ד

• הטווח הכללי:

• (Max-Min)+1

• =41 50-10)+1 )

• חלוקה ל 4 קטיגוריות:

• 41/4 = 10.25

• 10.25 פירושו 3 קטיגוריות של 10 וקטגוריה אחת של 11

• כלומר ישנם 4 טיפוסים שמעניינים אותי

  אם התכונה היתה רמת דתיות

• ערך עצמי נמוך מאוד : 10-20

• ערך עצמי נמוך: 21-30

• ערך עצמי גבוהה: 31-40

• ערך עצמי מאוד גבוהה: 41-50

• כנ"ל לגבי 3 קבוצות

ה

• הייתי מחלק ל 2 קטיגוריות

• כשיש פחות קטיגוריות יש פחות הבחנה של טיפוסים , למשתנה הנחקר

ו

1 - פירושו נוטה לעךך עצמי גבוה

2 - פירושו נוטה לערך עצמי נמוך

1

1 - 1

2 - 2

3 - 1

4 - 1

5 - 2

6 - 1

7 - 2

8 - 2

0 - 1

10 - 2

2

המטרה בקביעות משני הסוגים היא כדי לאלץ את הנבדק לקרוא כל פריט ולא לסמן באפון אוטומטי בחיוב או בשלילה

ז

• סולם התשובות הוא מ1 עד 5

• זהו סולם אי זוגי

• בסולם אי זוגי קיימת תשובה אמצע, ביניים

• ההטיה שעלולה להיווצר מצד המרואיין זה הימנעות מנקיטת עמדה ברורה כך שהוא יסמן בכל הפריטים את התשובה האמצעית (נקרא נטיה לברוח למרכז)

• הפתרון האפשרי הוא להפוך לסולם זוגי, כלומר לבטל את התשובה האמצעית כך שהנבדק יסמן רק 4 דרגות

• ציון הנבדק שיסמן רק את האמצע= בורח למרכז הוא 30 = 10*3

ח

1.

• נבדק שתמיד ענה בשלילה

• 5 חיובים = 5*1

• 5 שלילים = 5*5

• סה"כ ציון של נבדק כזה הינו 30

• נבדק בעל ערך עצמי נמוך

• יקבל ציו מינימלי= 10

2.

• לא

• נבדקים בעלי פרופיל תשובות שונה יכולים לקבל אותו ציון

• לפיכך צריך "לזרוק, רק את ה yes man ואת ה no man

• כלומר צריך לבדוק פרופיל תשובות ולא ציון סופי בלבד

ט

• אילו הם שאלות סגורות

• כי הנבדק צריך לסמן 1-5 ולא יכול להגיד מה שהוא חושב

י

• פחות סביר שיווצר אפקט ההילה מכיון שהמדובר הוא בשאון לדיווח עצמי

• בשאלון לדיווח עצמי סביר שהנבדק יקפיד יותר לקרוא תוכן פריט שמתאים לו ופחות יושפע מפריטים דומיננטיים.

יא

• אפקט של רציה חברתית

• הנבדקים יטו להציג את עצמם באור שתואם מוסכמות חברתיות

• כיוון שערך עצמי זוהי תכונה מוערכת בחברה, אז הרבה מהאנשים יעדיפו להציג את עצמם כבעלי ערך עצמי חיובי, גם אם הדבר4 לא משקף את עמדתם האישית.

יב

(זוהי שאלה פופולרית במבחנים)

תשובה מלאה

• אם יש הבדלים בין גברים ונשים בערך עצמי

• אז אפשר להגיד שנמצא קשר סטטיסטי (מתאם) בין מין לבין ערך עצמי

• ואמנם קשר סטטיסטי הוא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק להסקה סיבתית

• ולכן לא ניתן לטעון שמין משפיע על ערך עצמי.

שאלה 6 עמוד 13

א

• שאלון א' זהו הדיפרנציאל הסמנטי

• מדובר בסדרה של תכונות

• שאלון ב' מדובר בליקרט

• יש הגדים:

• אין סיבה לחשוב שהפריטים מסודרים בסדר מסוים אלא הם מסודרים בסדר מקרי

• אין סיבה להניח שהפריטים יקבלו משקל שונה בסיכום הסופי

• באופן כללי, אם מבקשים ציון מינימום ומקסימום אז זה יכול להיות או הדיפרציאל הסמנטי או סולם ליקרט

ב

• עבור הדיפרנציאל הסמנטי:

• ציון מינימום: 15*1=15

• ציון מקסימום: 15*4=60

• עבור ליקרט:

• ציון מינימום: 8*1=8

• ציון מקסימום: 8*4=32

ג

• עבור שאלון 1- דיפרנציאל סמנטי

• חלק השאלות החיוביות מופיעות בצד ימין

• חלק מהשאלות החיוביות מופיעות בצד שמאל

• כלומר החוקר הפך את שמות התואר כדי לאלץ את הנבדק לקרוא

• עבור שאלון 2 ליקרט

• החוקר הפך חלק מסולם התשובות (למשל 3)

ד

1.

• מאפיין הסולם זה שזהו סולם זוגי בעל 4 דרגות

• הסולם נבנה על מנת למנוע הטיה מהימנעות מנטית עמדה ברורה

• הנבדק לא יכול לסמן תשובה אמצעית

2.

• העובדה שאין תשובה ניטרלית היא לא רלוונטית לדבר על בורות כי השאלון לא בוחן ידע

ה

1. פריט 1 - המקור טוב יותר: החלופי מנוסח פחות טוב כי הוא מנוסח בדרך השלילה

2. פריט 5 - המקור טוב יותר: החלופי פחות טוב כי יש בו מושג מעורפל "משמעותיים"

3. פריט 2 - החלופי יותר טוב: המקורי הוא דו הבטי

4. פריט 7 - החלופי יותר טוב: החלופי יותר ממוקד (חברתי) מהמקור

5. פריט 8 - החלופי יותר טוב: במקורי יש צד אחד של המטבע

ו

• מה שרוצים לחקור זה האם הערכת התלמיד בבית הספר תלויה במוצאו העדתי

• כלומר האם מוצא עדתי יוצר אפקט הילה

• לכן אפקט ההילה שיווצר הוא לא מקור הבעיה, כי זוהי מטרת המחקר.

ז

• זהו חקר מתאמים

• זה שלא נמצא קשר, אבל כל עוד לא נמצא לנו מה ציפיות החוקר, אז לא ניתן להבחין בין תוצאה רצויה לבין תוצאה לא רצויה.

• כי אנחנו לא יודעים מה התיאוריה מנבאת

• לפיכך אנחנו לא יכולים לאומר שום דבר על תוקף המבחן.

1.

• אין הבדלים בין גברים ונשים בהערכת התלמיד לפי מוצאו

• כלומר לא נמצא קשר סטטיסטי בין מין לבין מוצא עדתי

• וכיון שקשר סטטיסטי כזה הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית ותנאי זה אינו מתקיים

• אזי ניתן להסיק שמין לא משפיע ע מידת התלות במוצא העדתי

• כלומר המסקנה נכונה

שאלה 7 עמוד 14- סעיף ב 4

• מטרת הסקר זהו צילום מצב

• המטרה לקבל תמונה שמשקף את התפלגות של עמדות של הציבור כלפי הנושא שנחקר.